אוכל מהיר נשים מנגבות
פוסטים פופולאריים
-
לחכות
15/12/08 | 3696 צפיות
-
הכי רחוק מאמא
30/6/09 | 1433 צפיות
-
בוכרית בפיתה לפנים
18/1/10 | 824 צפיות
-
הכל בשר
3/3/09 | 3154 צפיות
-
לא כל-כך יפה
11/2/09 | 963 צפיות
-
תאגיד המיחזור
22/7/09 | 5336 צפיות
פוסטים אחרונים
- בוכרית בפיתה לפנים 18/1/10
- תאגיד המיחזור 22/7/09
- הכי רחוק מאמא 30/6/09
- הכל בשר 3/3/09
- לא כל-כך יפה 11/2/09
- לחכות 15/12/08
אדם וסופי
| קרה לכם פעם שלטפתם תצלום? הושטתם אצבע לדמות בתמונה ולמרות שזה רק נייר לא עצרתם את עצמכם מלגעת? קראתי ראיון שנתן יניב איצקוביץ' על ספרו החדש "אדם וסופי" הוא ספר על מה שהניע אותו לכתוב את הספר.סבו המנוח עלה לטרנספורט לאושוויץ בעקבות אהובתו למרות שלא היה משובץ אליו.הוא הצליח להנצל בסופו של דבר וחזר לעירייה שלו.באחד הימים נתקל באותה חברה שנצלה אף היא.זה היה ברחוב והיא קראה בשמו.הוא לא ענה לה,עשה עצמו לא שומע והמשיך.ממיטת חוליו בטרם מתו אמר לבנו שהוא נענש על מה שעולל לבחורה. אותו זיכרון הכרוך באשמה עובר כחוט השני לאורך ספרו "אדם וסופי".הספר מתחיל בחקירת ירי של הצלם אדם שלוסר וחברו זהר מלאכי,אבל אל תטעו לתייג את הספר כרומאן בלשי,זוהי רק "יריית הפתיחה" לרומאן אינטליגנטי ורגיש ואותה חקירה משטרתית היא חקירה עמוקה יותר,חיטוט במהות שלנו כבני-אדם וכחברה ישראלית. איצקוביץ' השכיל במלאכת מחשבת של אוצר לאגד פורטרטים של דמויות בגלרייה המרכיבה את הספר.דיוקנאות של הדמויות אינם סתם תלויות כבליל או אסופה על קירות דפי הספר,אלא הוצבו כל אחת בתורה במחשבה כחלק ממכלול – אדם בתרדמת שממשיך לצלם בראש תמונות ללא פילם,סופי שעכשיו מצלמת עוד נחמת פרוטא,זוהר מלאכי עירום וערייה על ספסל בשדרה,מוריס מכרם התימנים,מנחם עדיין רואה נאצים וגם חתולי רחוב וכלבים שעדיין נובחים בראש. הספר הינו תערוכת צילום של חיי אדם – תמונות מהוהות מהעבר כלואות במסגרת כבדה של זיכרון לצד תמונות פולארויד צבעוניות נעוצות על לוח שעם, תמונות בשחור לבן שהצהיבו לצד סטריפ של הפוטו-רצח בהווה. אחרי שסיימתי את הספר מצאתי את עצמי מתבוננת באלבום התמונות היחיד שיש לי בדירה,מתבוננת בכל תצלום ותצלום ומבינה שאלבומי תמונות הם התרפקות על העבר,על דברים שלא ישבו עוד לעולם וכל מה שנשאר אלו פיסות נייר שהנציחו את הווה של העבר. ואני נזכרת בשורה משיר של לאה גולדברג משני עברי הזמן:"הנשכחות שאי אפשר לשכוח האבדות שאין מהן מפלט" |
ביקורות נוספות
עדיין לא התפרסמו פוסטים בבלוג הזה.
תגובות (28)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
פוסט מדהים,לפעמים הביקורת עושה את הספר...
ביקורת ספר פשוט מעולה אבל הסיפא שלך גם מעוררת התרגשות וחשק לחזור הביתה ולעיין שוב באוספי התמונות.
לתמונה יש עבורי משמעות של רגע זמן שהוקפא ולי יש את התיעוד היחיד שלו. ככזה, תמונה שאני מחזיק ברשותי גורמת לי להרגיש מיוחד במידת מה, גם אם זו תמונה שרק אני מבין מה רואים בה ורק אני מרגיש כלפיה.
מקסים, תודה.
כמה נכון.
תודה,זה לא אני זה הספר!
ספר כמו אדם וסופי, מוציא ממני צד פואטי.
התחלתי עכשיו לקרוא אותו,תודה על ההמלצה!
כתבת נפלא.
תודה על ביקורת כתובה היטב
וכמובן על ההמלצה.
פילו-סופי?
אני חושבת שיש געגועים והתרפקות על עבר ואלו געגועים למישהו ומשהו שהיו.
ויש כמיהה למשהו שעדיין לא התרחש.
אז אני תוהה אם אתה מתגעגע או כמהה.
לא סופי...
אהבתי את שכתבת
"לפעמים גם אני מתגעגע
לחום לליטוף למגע
מנוסת האדם מעצמו בעולם משוגע !"
בתמונה על הכריכה - הפסל "מלאך הצפון" של גורמלי.גובהו 20 מטר ומפתח כנפיו 54.הוא נצב על גבעה באנגליה הצופה לכביש מרכזי.
ליד הפסל יש שלט של האומן:
"למלאך שלוש מטרות: האחת - היסטורית - להזכיר לנו כי במקום בו עומד הפסל, עבדו פועלי פחם במכרות במשך כ-200 שנים; השניה - להבין את העתיד ולבטא את המעבר שלנו מחברה תעשייתית לעידן המידע; ושלישית - להוות מוקד לתיקוותינו ולפחדנו"
כתוב נהדר. ממש ביקורת מקצועית!
נירית, מאוד שמחתי לגלות את הפוסט שלך. הספר רק יצא לחנויות ואנו (בהוצאת הספריה החדשה) מלאי ציפייה לתגובות הקוראים. כפי שכתבתנו בגב הספר, אנו שולחים אותו לדרכו בהתרגשות רבה.
כתיבה נהדרת (שלך) - עכשיו אני אצטרך למצוא את הספר (ואכן התמונה על הכריכה שווה 1000 מילים - או יותר...)
כוכב ירוק עבור הנושא ...הכתיבה...החום...והרגש
תודה. גילית לי בכשרון רב עוד ספר.
למה הפסקת?
לפעמים באמת שהמחשבה מתעוררת היא מעוורת
חן,חן לך
פעם ליטפתי,
פוסט מעניין ומעוור מחשבה. תודה.