כותרות TheMarker >
    ';
    0

    "מה נשמע דוֹלוֹרֶס?" יואל הופמן, הוצאת כתר

    ביקורת על "מה נשמע דוֹלוֹרֶס?" יואל הופמן, הוצאת כתר

    "מה נשמע דוֹלוֹרֶס?" יואל הופמן, הוצאת כתר

    5

    ספרים  

    9 תגובות   יום שבת, 24/1/09, 14:49

     

    מה נשמע דוֹלוֹרֶס?  יואל הופמן, הוצאת "כתר"

     

     גבר כותב מהרֶחֶם

    ספרו של יואל הופמן "מה נשמע דוֹלוֹרֶס?" נתגלגל אלי בדרך מקרה לפני שנים. לקחתי אותו לידי בעיקר עקב ניגון השם "דוֹלוֹרֶס" שכבש אותי, ובגלל מתיקות התום של תמונת העטיפה -  צילום פורנוגרפי בסגנון זמנים עברו של אישה דשנה. בספר מופיעים צילומים נוספים של א. ג'. בֶּלוֹק שמחוללים את הקסם במזיגה אחת עם מילותיו של הופמן.

    התקשיתי להאמין כי גבר כתב את הספר שנקרא על ידי כאילו נכתב מרחמה של אישה ענקיה ונהדרה כנשותיו עבות הירכיים ודקות הקרסוליים של בוטרו.

    לימים, כאשר פגשתי את הופמן, פרופ', הסתבר לי  - אכן גבר. ואפילו (משום מה) שפם עיטר את פניו. ושפם, כידוע, הוא אחד הסימנים המובהקים של גברים, (אם כי לא בהכרח.)

    בכל אופן, אז, התענינתי בשלומה של אותה שמנמונת, דולורס. החילותי קוראת.

    זומנה לי חוויה מעולם אחר. שני רבדים פעמו בתוכי.

    האחד – הפתעה משועשעת תוך כדי נסיון אינטלקטואלי ורגשי לעקוב אחר חירות הכתיבה שנטל הסופר לעצמו. מה? אפשר גם כך? מותר? איזה יופי.

    השני – עצב עמוק על מהות שלומה של הכותבת, של דולורס, ושל דמויות נוספות הצצות ונעלמות לאורך הספר. ואולי, רק אולי, גם שלומי שלי. ושל הופמן. ושל כולנו, באשר בני אדם אנחנו.

    הכפילות הזו יצרה עבורי חוויה סוריאליסטית. גיליתי שהלך הנפש הנכון לקריאה היה מעין מוח רך שכזה, לאחוז ולא לאחוז בדברים. לא התעקשתי להבין הכל. לא לחצתי עד הסוף על דוושת השכל החקרני שביקש להבין בדיוק מה, לעזאזל, הוא (הופמן) אומר? במקום זה ריחפתי בין המילים והשורות והבתים, קשובה גם לפקיעתן של בועות זיכרון ורגש בתוכי, שתנובתן – מי ישורנה.

     © נעמי ר. עזר 
    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/2/09 20:14:

      צטט: קורעת ספרים 2009-02-12 23:03:38


      גבר כותב אישה... אתגר מעניין ולא פשוט.

      נשמע לי קצת קשה לקרוא במוח רך. או להיפך.

      קשה? רך?

      גברי? נשי?

      בכל מקרה, תודה על ההמלצה!

       

       

      מאד טוב לקרוא במוח רך. ההבנה מחלחלת ברווחים שבין המשבצות. במקומות הרכים. מין תחושה שכזאת שהנה היא אצלי, והופ חמקה בסדק, ושוב חוזרת. עד שמצטבר מספיק כדי שתישאר. ההבנה.
        13/2/09 20:12:

      צטט: ב ה י ר 2009-02-12 21:37:39

      לא יכולה לקרוא אותו.

      היום סיימתי סיפור שלו "בין הרים ובין סלעים טסה הרכבת"

      עשרים עמודים לקח לי כמעט שבועיים.

      הוא מאוד מורכב מתיש ומעייף .

      אז הבנו שלא ניתן לקמט מציאות לסיפור אחד והבנו שהקורא שבוי בצפיותיו מהסיפור.

      אז בגלל זה צריך להתעלל בו? לסבך אותו בעלילה לא מציאות בלי סדר הגיוני להכניס כל מיני מחברים מובלעים

      ולהתנצל בפני הקוראים...רק היה חסר שיבקש מהקוראים לשלוח לו בפקס את המשך העלילה.

       

      או -אה אני רואה שאת ממש כועסת עליו.  יותר אני אוהבת את הספרים שלו שכתובים בהשתשלשלו ענינים ובמקצב אחר לגמרי.

       

       

       

        12/2/09 23:03:


      גבר כותב אישה... אתגר מעניין ולא פשוט.

      נשמע לי קצת קשה לקרוא במוח רך. או להיפך.

      קשה? רך?

      גברי? נשי?

      בכל מקרה, תודה על ההמלצה!

        12/2/09 21:37:

      לא יכולה לקרוא אותו.

      היום סיימתי סיפור שלו "בין הרים ובין סלעים טסה הרכבת"

      עשרים עמודים לקח לי כמעט שבועיים.

      הוא מאוד מורכב מתיש ומעייף .

      אז הבנו שלא ניתן לקמט מציאות לסיפור אחד והבנו שהקורא שבוי בצפיותיו מהסיפור.

      אז בגלל זה צריך להתעלל בו? לסבך אותו בעלילה לא מציאות בלי סדר הגיוני להכניס כל מיני מחברים מובלעים

      ולהתנצל בפני הקוראים...רק היה חסר שיבקש מהקוראים לשלוח לו בפקס את המשך העלילה.

       

       

       

        29/1/09 12:35:

      לא יכול להגיב בצורה אינטיליגנטית לפני שאתוודע לספר אבל עד אז תודה שהוספת לי עוד אחד לרשימת ה MUST

       

        28/1/09 22:53:

      השנה שלנו עם יואל הופמן,

      העליה השבועית לשיעור באונ' חיפה, על הסוס האדום הדוהר.

      ימים אחרים שמרפדים את הלב.

        24/1/09 19:40:

      צטט: נעמה ארז 2009-01-24 17:07:56


      האמת,

      מספיק היית אומרת יואל הופמן.

      תודה על ההמלצה,

       נעמה*

       

      לפעמים צריך תזכורת למשהו טוב.

        24/1/09 17:07:


      האמת,

      מספיק היית אומרת יואל הופמן.

      תודה על ההמלצה,

       נעמה*

        24/1/09 16:36:

      תודה על ההמלצה!

      ארכיון

      פרופיל

      נומיקן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין