| אז בואו נדבר על גזענות, התאקלמות, קבלת השונה, המסת תרבויות לבליל אחד וילדה בת שלוש עשרה המחפשת את מיניותה. ובכן, הסלט הפרווה הזה מעורבב בתוך הסרט ערבושית, הסרט שהיה אמור להיות קונטרה לסרטי הוליווד הקיטשים, מתברר מתעלה עליו בדלותו. אז קיט'שי הוא לא, אבל משתדל לנוע בתוך מרחב שנע בין רגעים שבו הצופה לא מזדהה עם השחקנית הראשית, לבין הרגעים שבו הצופה מזדהה עם הרולר של הכתוביות בסוף.
הסרט ערבושית, מציג את ג'זירה ילדה בת שלוש עשרה לאבא מהגר מלבנון ולאמא אמריקאית. מסתבר שג'זירה היא בעלת כוחות מאגיים להפנוט בעלי און ובין השאר גם מנסה להתאקלם בתוך מרחב הגזענות האמריקאי. מתמצית הסרט אנו למדים שערביות מהגרות חרמניות יותר, אולי גם קצת תמימות, וממולם ניצבים האמריקאים שמחפשים את האושר בחייהם. האחד מוצא זאת באמצעות פורקן באהבה סטייתית לילדות, והאחר מוצא את פורקנו בדמות ניהול מעון החוסים של השכונה. תהליך ההתבגרות של הדמויות בסרט נעצרת בכוכבת הראשית שממאנת להתבגר ושבויה בתוך עולם של רגשות שחסומים בפני הצופה, התוצאה – מביכה. הכוכבת הראשית מפלרטטת עם עצמה ברגעים של תמימות/טיפשות. הצופה מנסה, בחלק מהזמן, בעיקר להזדהות, ובשאר הזמן לסיים את הפופקורן.
תסריט המתאר ילדה מתבגרת המחפשת חום אהבה ומיניותה מול עולם גברי התאב לבשר טרי, הוא בהחלט מבורך. תסריט המתאר פער עולמות בין הורים מהגרים לבין ילדיהם המתערים בתוך החברה כשהם תקועים מאחור, גם כן מבורך. תסריט המתאר את הקושי של מהגרים להפתח בפני תרבויות חדשות, גם הוא מבורך, לא פחות. אך, מכאן ועד להפוך את הבלילה הזו לסיפור גרוטסקי של ילדה חצי ערבייה ושלושת רבעי חרמנית, תמימה לאבא פרימטיבי המנסה בכוח להגמל מהגזענות כלפיו באמצעות השרצת הגזענות כלפי אחרים, זה כבר מגוחך ולא אמין. וזו גם התוצאה, ההתבגרות של כמה מהדמויות בסרט בהחלט ניכרת, אך הסרט תקוע הי שם בתוך עולם סטריאוטיפי חד מימדי.
נ.ב. הסרט מבוסס על ספר שכתבה אליסיה אריאן, שאותו לא קראתי. אין בביקורת זו בכדי לתת חוות דעת על הספר. |