כותרות TheMarker >
    ';

    lean on me

    ראיתי פעם סרט שנקרא lean on me. הסרט היה מקומם למדי, אך את הכותרת אני לוקחת איתי לכל מקום.
    הבלוג הזה הוא מעין ראי לנפש. קופסת תכשיטים שניתן להניח בתוכה מחשבות ורגשות המבקשים להם דרך החוצה, מחפשים אפשרות למצוא להם פה וצורה, ואינם יודעים איזו עין תשזוף אותם, ומתי, ואי מי, יגיב להם אם בכלל. הכתיבה מקלה מאד, מסייעת להרגיש ומסייעת לחשוב. הידיעה שאי מי עשוי לראות את הדברים יש בה מן ההצצה למקום אסור, מן המשחק בין הראוי והלא ראוי הדרים בכפיפה אחת. . .

    0

    הומאז' לתרומת איברים

    0 תגובות   יום שני, 16/2/09, 00:03

    ראיתי את הסרט שבע נשמות. לא ידעתי אפילו לאן אני נכנסת. סתם, בחרנו שם של סרט, והלכנו. וויל סמית זכור לי כשחקן מרשים, מעבר לזה לא היו לי ציפיות.

    הסרט בנוי לתלפיות. הזמן מוצג כאבני פסיפס כאשר כל פעם מוצגת אבן אחרת , שלא על פי הסדר. הפרצוף העגום של וויל סמית לא ברור עד לרגע הסיום, אך הוא משחק נפלא. פשוט נפלא. הצילומים יפים, הרציונאל לכל מה שהוא עושה לא נפתר עד לשנייה האחרונה. הסרט ערוך כך שהצופים נמצאים במתח מתמיד לאורך כל הצפיה. לבד מקטע קצר אחד, קטע מותו של ויל סמית, שהיה לדעתי מוגזם, אם כי ההשכלה שלי בנושא רעלים והשפעתם שואפת לאפס, הסרט כולו היה עשוי בטוב טעם, סרט חכם ומעניין.

    באופן כזה או אחר הסרט מטפל בהשתלת איברים. במחשבה שניה, לאחר שיצאתי מן הסרט, הרעיון העומד מאחורי הסרט הוא די מופרך, יחד עם זה אני בטוחה שכל בתי החולים ירכשו את הסרט, ויציגו אותו לקרובי משפחה בחדרי המיון.....

    ובכל זאת - ממליצה בחום.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      ש.ר.ה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין