לילה אחד בסוף דצמבר טיילתי עם סינדי ההאסקית היפהפיה שלי בגן מאיר, ולפתע הבחנתי בצד ימין של הגן (אני באה מטשרניחובסקי) באורות אדומים וצהובים בוהקים בפינת הגן. לונה פארק של אורות. הבניין של המתנ"ס הגאה, שבשעות האלה כבר לגמרי לא פעיל, לבש חג ושמחה, ואני סימנתי לי לבדוק מה קורה.

מאותו יום ואילך, הפכה הפינה הזו, שהתגלתה כסניף של קפה לנדוור, לביתי השני. רועי שמנהל את המקום, הוא הילד (ילד גדול) שהחיוך החם והמפרגן שלו מאיר לי, ולא רק לי, את הבוקר (או איזו שעה שנחשבת בוקר), וגם זה שדואג שהקפה יהיה מדויק.

שם אני קוראת, כותבת, נפגשת עם אנשים, מכירה אנשים, והכל - עם הפנים לחיק-הטבע של גן מאיר, בחיק הנעים של בית הקפה שלי. ובקרוב אקבל מחשב נייד ואוכל גם לעבוד ולהתחבר.

מדי יום שישי מ-11 בבוקר בערך יש מופע ג'אז, ובשבת בבוקר - פעילות לילדים. אז בשעות האלה אולי קצת פחות פרטי, אבל מאוד שמח. וכמובן - כלבים מוזמנים באהבה, ואפילו זוכים לעצם משלהם. סינדי ממליצה.

שושי שמיר