כותרות TheMarker >
    ';

    מחרוזת

    ניצחון ההנאה

    ביקורת על "ואלס עם באשיר"

    ניצחון ההנאה

    0

    סרטים  

    0 תגובות   יום שני, 23/2/09, 20:21

    למרות ששני הסרטים, "ואלס עם באשיר" ו"נער החידות ממומביי" לא התחרו על אותה נישה וגם לא על אותו מישור, אנסה לבחון אותם על בסיס שונה לחלוטין ואולי גם להביע השערה מדוע סרט אחד זכה באוסקר ומשנהו לא.

    שני הסרטים עשויים היטב, עם שילוב מעולה של שחקנים, מנגינות ושאר תבלינים הגורמים לסרט להיראות טוב ועם תמהיל מעולה של המציאות עם העיצוב הקולנועי שלה.

    הסרט "שלנו" או ליתר דיוק של ארי פולמן, בועט במקומות הרגישים ביותר. סרטי אימה לסוגיהם השונים אינם מצליחים להפחיד אותי, אבל הרגשת הפחד והבחילה כשהכלבים דהרו בשדרה ורמסו את כל הנקרה בדרכם, המשיכה לאורכו של הסרט, כולל הסצנות הסוריאליסטיות.

    לעומתו, הסרט "נער החידות ממומביי" היה נטול רגשות פחד או האשמה. הרגעים האיומים ביותר עברו כלאחר יד, למשל האפיזודה בה משחיתים יצור חי ועוקרים את עיניו על מנת להפוך אותו למכונה אומללה לחליבת כספים והפגישה עם הילדה שעיוורו אותה בזדון "משמשת" כמענה לאחת התשובות בחידון – בדרך למיליון. הסרט זורם היטב אך אינו מיטיב להיכנס לעומק הזוועה.

    הסרט של ארי פולמן עשה זאת ושילם את מחיר האוסקר. ארי העלה שאלות "קשות מדי" ודן בהם לעומק. הסרט עוסק ביותר מאשר אירוע מסוים גרידא, מדובר בדפוסי התנהגות של בן אנוש כאשר הוא יודע שבחצר האחורית שלו מתרחשים דברים איומים. זאת שאלה שאנחנו ממש לא שמחים להתמודד איתה.

    "נער החידות ממומביי" מוכר לנו אגדה, "ואלס עם באשיר" משקף את המציאות והדילמות הקשות שהיא מעמידה ומתמיד אהבנו יותר לצפות באגדות.

    זאת לא נחמה ולא פורתא זאת עובדה – בל נשכח שגלובוס הזהב בידינו.

     

     

    ארי פולמן עם פרס גלובוס הזהב

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      מחרוזת
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין