0

פולקר מרץ /קפקא בישראל

43 תגובות   יום ראשון, 8/3/09, 17:14


 חמסין השבת האחרונה נתמוסס ככל שהתקדמתי אל מוזיאון הרצליה לפתיחת תערוכת האמן הגרמני יליד 1951, פולקר מרץ, הנושאת את השם המכביד "קפקא בישראל". כמו האמן גם אני לעתים מרגיש קפקאי ולו רק בשל שמי, יוסף ק.  

 

 קפקא מוכר לרובנו כסופר צ'כי ממוצא יהודי, מרץ מפשיטו, מלבישו והופכו בידיו האמונות לגרמני. נכון, קפקא דיבר וכתב גרמנית אך בל נשכח כי במהלך חייו רצה גם לעלות לא"י, פלסטינה דאז וככל הנראה ניצל מהחיה הנאצית בשל מותו משחפת בשנת 1924...  

 

 לא הייתי צריך לעלות לפלסטינה, נולדתי בישראל וקפקא עבורי הוא לא רק אמן יהודי אלא חווית חיים במדינה מטורפת, פולקר מרץ עלה על הפרדוכס והלביש את מדינתי שתחייה כפיל בעל רגליים כרותות. הפיל כרות הרגליים הוא ישראל עבת עור וכבדה שאינה עומדת בזכות עצמה ואנו נושאים אותה אל הים, אל המדבר, אל שומקום... 

 קפקא הוא גם סיטואציה, מרץ מציב בפנינו אקדח ויורה את המציאות הישראלית ישר למוח, אני קפקא ואתם חיים במדינה מסוייטת, אני קוף, אני ליצן, אני הילד המצביע כי המלך הוא עירום, אני מובייל, בובה, גולם, חייב וצריך להתל בכם, תאכלו אך אל תקיאו, יש לי זקפה ואני עומד על הראש, קפקא-גוריון, קפקא-לרינה... 

 אני אנתרופולוג, כל אדם, פלסטיני הבורח מאימת חיילים ישראלים, קפקא עצור בידי קלגסים ישראלים חבוש טלאי כתום נושא האות R, אני קוף בורח. מרץ מלהטט במשחק תפקידים, עבודתו מלאת סימבולים ומורכבת לעייפה, מעוררת, מאיימת, מעלה שאלות ולא תמיד עונה. מרץ הוא קפקא-קוף-עירום, האמנם? 

 

 פתיחת תערוכה היא ערב מרגש בעבודתו של אמן, האמן עטוף באהבה והערצת המבקרים, מקבל חיזוק וטפיחה על השכם. מרץ מסתובב בין הקהל, מצלמה בידיו, מזיז את המוביילים לתנועה, מצלם, אומר שלום לקולגה או סלב שזה עתה נכנס, חיוך קונקרטי מהצד, לחיצת יד, מינגלינג של ערב פתיחה. וולקר מרץ, עיניים בהירות, נראה צעיר לגילו, ממרום קומתו כפיפותו מרמזת כי אולי היה מעדיף לברוח מן הסיטואציה. זה הערב שלו, אך מרץ הוא אמן גרמני המציג בישראל ובשעה שלחצנו ידיים לבטח כבר נשאל על ידי אחרים על השואה וששת המיליונים שנרצחו... 

 

 הוא מציג עצמו ואותנו כקוף, אבינו הביולוגי. מרץ הוא איש העולם הגדול ולראייתו עלינו לחיות ללא גבולות ובשלום האחד עם השני, הרי אם נביט על כדור הארץ מן החלל כולם נראים אותו הדבר, כולנו קופים, תפיסה דרוויניסטית מעניינת הבאה מהשקפת עולם של גרמני אשר לא ספג את תורת הגזע בינקותו. על הדרך, היהודי הצ'כי המכונה קפקא הופך גרמני, קלה ומסובכת בחירה זו, מרץ הבוהמיין חוזר ומבצע בצ'כים אנשלוס תרבותי בשם האמנות והשלום העולמי, הדבר אינו זר לאוזניים יהודיות, אך מה על אוזניים ישראליות? 

 

 מרץ מוחק את ההיסטוריה המשותפת לעמים הישראלי והגרמני, הבא נראה את ההיסטוריה המשותפת לכלל האנושות, כולנו קופים! אני מסכים איתו כולנו קופים אך יש קופים הרוצחים קופים אחרים, לא רק עכשיו בישראל או לפני מליון שנים, זה קרה לפני שבעה עשורים במדינתו.

כאילו לא קרו דברים בין קפקא לבן-גוריון, כאילו לא הייתה חיה נאצית.  

 

 על אמן גרמני המספח את קפקא אליו ומציג ישראל כרותת רגליים ש 'אינה יכולה לעמוד בזכות עצמה', להתמודד לא רק עם ההווה הישראלי או ה'היסטוריה של האנושות' אלא גם עם עברו הגרמני, אפילו אם ינסה להשיל זאת מעליו, ואינני אומר זאת כישראלי או יהודי אלא ממסדרונו הצר והאפל של יוסף ק. 

 

 אליכם אני פונה, רוצו לתערוכה, ליצן החצר מחכה ואקדח בידו...

 

 מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית רח' הבנים 4  הרצליה  

 

 פולקר מרץ  | www.maerzwerke.de 

 

 

דרג את התוכן: