כותרות TheMarker >
    ';

    ד"ר אמנון טיל: אז ועכשיו

    הבלוג יעסוק בנושאים המעניינים אותי: התרבות הדיגיטלית, אמנות לסוגיה השונים, טקסטים, היסטוריה ופרה-היסטורה, תנ\"ך בראיה היסטורית, טיולים בארץ ובעולם, מדע וטכנולוגיה, כלכלה ירוקה ונוסטלגיה.

    לעיתים בעקבות רשימות שאכתוב עשויים להווצר תחומי עיניין חדשים, לכן אינני מגביל את עצמי רק לנושאים שהוזכרו לעיל.

    תערוכה במוזיאון א"י בת"א: 20 אלף שנה לת"א Twenty Thousand years to Tel Aviv

    6 תגובות   יום ראשון, 8/3/09, 19:34

    20 אלף שנה לתל אביב

    --- 

    אני יליד העיר ת"א (ב1945) ואת 24 שנותיי הראשונים ביליתי בת"א. לת"א חוגגים עתה את חגיגות 100 שנה אולם לת"א יש היסטוריה של כ20 אלף שנה מהתקופה הפרה היסטורית ועד התקופה העות'מאנית, ערב ייסודה של העיר ת"א. את ההיסטוריה הזו מראים עתה בתערוכה שראיתי לאחרונה במוזיאון א"י ברמת אביב בת"א.

    ----

    מסתבר, ע"פ התערוכה שישנם כמעט 100 אתרים היסטוריים ופרה היסטוריים שנמצאו באזור ת"א. התערוכה אינה עוסקת ביפו, שהיא עיר בת 5000 שנה, עיר בעלת היסטוריה מרתקת, שיש לה היסטוריה רצופה מימי קדם עד ימינו (בהקשר זה יש לציין שיריחו היא עיר בת 8000 שנה ואחת הערים הקדומות בעולם).

    ---

    כידוע לכם, מוזיאון א"י מכיל את אזור תל קסילה והרבה ממצאים שהוצגו בתערוכה מקורם בתל זה. מה נמצא בתל קסילה משנת 1949 ואילך במספר חפירות (1950-56, 71-74, 1984)  עיר-נמל פלשתית גדולה שנמצאת על גדות הירקון. 

    ---

    הפלשתים וגויי הים הגיעו לישראל הקדומה ביבשה ובים בסביבות שנת 1200 לפנה"ס בזמן התפוררות המעצמה החיתית, ערי כנען, האימפריה של טרויה ומצרים של רעמסס השלישי (שעמה נלחמו בים וביבשה וכנראה נוצחו ע"י המצרים). הפלשתים וגויי הים הגיעו מאיי הים האגאי חלקם דרך הים וחלקם הגדול במעבר יבשתי מאנטוליה (שבטורקיה של ימינו) אל כנען.

    ---

    הפלשתים התיישבו בארץ למשך 600 שנה והשפיעו עליה בדרכים שונות כולל השפה (למשל המילים: פילגש, קלשון, דרבן, לשכה, ארגז, וענק  מוצאם פלשתי). תחילה שרתו הפלישתים כנראה כשכירי חרב במצודות הממשל המצרי בכנען. באמצע המאה ה-12 לפנה"ס, כשהתמוטט השלטון המצרי, נהפכו הפלשתים לשליטי הערים הללו. 

    ---

    התנ"ך מכיר את הפלשתים, אולם הוא מציין שהם מרוכזים לאורך החוף הדרומי (פלשת) בחמשת ערי הפלשתים: עזה, אשקלון, אשדוד, גת ועקרון. התנ"ך אינו מודע לקיומו של עיר-נמל פלישתית על גדות הירקון, למרות שעיר זו הייתה קיימת כ200 שנה. (בהקשר זה התנ"ך גם אינו מספר אף מילה על 400 שנות השלטון המצרי הרצוף בכנען, אינו מספר על קרב קרקר בהשתתפותו של אחאב מלך ישראל, אינו מספר על היותו של יהוא מלך ישראל משועבד לאשורים ועוד ועוד).

    ----

    בתערוכה מוצגים כלי חרס וכדים רבים מהתקופה הפלשתית. בין השאר רואים בתערוכה צלחת חרס עם ציורים עליה, המופיעים גם בתרבות המיקנית שממנה הם הופיעו וכן בצלחות מקפריסין שגם היא נשלטה באותה תקופה ע"י הפולשים המיקנים. כמו כן אנו מוצאים עצמות היפפופוטם מתקופה זו. כנראה שאפיק הירקון אז היה קרוב לתל קסילה, והאזור היה מוקף ביצות.

    --- 

    מתקופת המנדט הבריטי אנו מוצאים צילומי ג'מוסים שוחים בירקון (בימי ילדותי שטתי בסירה ל"שבע תחנות" מספר פעמים והרבתי לשוטט עם אופניים לאורך הירקון בימיו הטובים לפני שהוא זוהם כליל. זוכרים מה קרה בארועי המכביה למשלחת האוסטראלית? עד היום הם לא השתקמו כליל מהטבילה בירקון המזוהם).

    --- 

    בתערוכה נמצאים ממצאים כנעניים מתל ג'ריסה, שהייתה עיר כנענית היקסוסית באזור "גבעת נפוליון" של ימינו. כמו כן התערוכה מציגה סרט ובו נראה בית קברות כנעני שנמצא ליד מגדלי עזראלי. התערוכה מציגה ממצאים שונים שנתגלו באתרים שונים בעיר. המפה של התערוכה מגלה מקומות שונים ומפתיעים בהם התגלו אתרים היסטוריים ופרהיסטוריים. 

    ---

    בין יתר הממצאים המעניינים בתערוכה גיליתי שבשנות ה30, כאשר בנו את תחנת רידינג התגלו שם שרידי מצודה אשורית בשפך הירקון לים. הפיניקים שלטו אז במסחר בים התיכון ומטרת האשורים הייתה למנוע מהם את הכניסה לירקון. המצודה האשורית נבנתה כנראה בערך בשנת 700 לפנה"ס. 

    ---

    בנוסף לתערוכה זו בקרתי גם בביתנים שונים של מוזיאון א"י: בית קדמן למטבעות, ביתן מעניין ביותר בו הייתה גם תערוכת מטבעות סין, ביתן שירת הבטון,  ביתן הזכוכית, ביתן נחושתן, בו הוצגו ממצאים מעניינים מכריית הנחושת בתמנע ומפולחן האלה המצרית חתחור (אלת הפריון המצרית).

    --

    היו גם ביתנים שלא הספקתי לראות: 100 שנה לרכבת החיג'אזית, ביתן הקרמיקה, מרכז אדם ועמלו, כיכר הפסיפסים, בית הבד,  תחנות הקמח, כיכר שעוני השמש, גן נופי א"י, ארץ הברון, ביתן אתנוגרפיה ופולקלור, עתיקות תל קסילה ועוד. אני מקווה שבעתיד אוכל להשלים גם חלק זה של המוזיאון. לפני שנים רבות ראיתי במוזיאון זה עם ילדי את תערוכת הדינוזאורים וכן תערוכת פולקלור סינית.

    --- 

    מי שרוצה לבקר במוזאון וירטואלית בתערוכות הקבע מוזמן לעשות זאת: יש רק לסמן את הביתן שברצונכם לראות, ולהתחיל לנווט בעזרת העכבר. הנה גם מפה סטטית מפורטת של המוזיאון. 

    --

    ראו גם: תל קסילה באתר עידן התנ"ך, העולם העתיק

    ---

    ביבליוגרפיה

    --- 

    דותן ט. (תשכ"ז), הפלשתים ותרבותם החומרית, מוסד ביאליק, ירושלים.

    --- 

    מרגלית ע. (1988), גויי הים בארץ ישראל בתקופת המקרא, דביר, ת"א.
    ---
     

    בברכה

    --

    דר' אמנון טיל, DAT       

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/3/09 13:39:

      לאסתר היקרה

      תודה עבור הכוכב וההערות.

      בברכה אמנון

        19/3/09 08:57:


      לאמנון היקר!

       

      נהניתי עד מאוד מהפוסט על עתיקות תל אביב, אינני מופתעת מהידיעה שאפשר למצוא שרידים עתיקי יומין באיזור זה לפני העיר תל אביב. אבל חשוב מאוד למקד ולהכיר טוב יותר את הנושא.

      תל קסילה מוכרת לי היטב מהזמן שליוותי את בני לחוגים של אריקה לנדאו פעמיים בשבוע. החוגים היו ממוקמים במבנים רעועים, הסביבה אז היתה מאוד לא מטופחת ורק אחר כך נבנה המוזיאון ע"י רחבעם זאבי שהיה הגורם המוביל לשינוי המקום.

       

      תודה לך על הפוסט המעשיר.

       

      ברייקי

      אסתר שמיר

        16/3/09 22:40:

      לאיילת שלום!

      בצעירותי הרבתי ללכת למוזיאון

      ותמיד הפליאה אותי העובדה שלפלישתים

      הייתה כאן עיר נמל גדולה, שהתקיימה

      מאות שנים והתנ"ך לא מודע לה.

       

      בזמן לימודי באוניברסיטת ת"א

      הייתי חולף עם האוטובוס על פני המוזיאון.

       

      עתה חזרתי אליו ונראה לי שיש לי עוד

      הרבה מה לראות שם.

       

      בברכה אמנון

        16/3/09 21:31:

      היי אמנון,

      בשנת 1956 הגעתי לרמת אביב, ותל קסילה היתה מעין 'חצר משחקים' אחורית שלי.

      מרדכי מגידון שהיה מהחופרים היה שכן שלי, וכך אני וחברותי היינו הולכות לתל לקטוף פרחי בר, שהיום מוגנים מפגע.

      היום, על גבעת הכלניות ההיא, עומד המוזיאון.

      בריכת השחייה הממוקמת ממול היום היתה בריכת פרדסים עם משאבה שהרעידה את האיזור, ומסביב לה אקליפטוסים, מתחתם אני וחברותיי עשינו פיקניקים. פרשנו שמיכה צבאית גסה וירוקה על האדמה, ודמיינו שאנחנו בעולם אחר.

      מה אומר?

      היו זמנים....

      תודה על המידע והתזכורת.

      בברכה חמה

      אילת

      *

        9/3/09 18:09:

      לצבי שלום!

      א. תודה.

      ב. לא ראיתי את תערוכת ת"א 08,

      אבל אם היא עדיין מציגה,

      אראה אותה בוודאי בביקורי הבא שם,

      כי כאמור ישנו חלק גדול מהמוזיאון שעדיין לא ראיתי.

      ג. אני נהנה לשלב את הידע שלי על העולם העתיק

      עם פלאי הטכנולוגיה המודרנית

      ובעזרת זה להשתדל להגיע לקהל הרחב של רשת האינטרנט.

       

      בברכה אמנון

        9/3/09 12:52:


      אמנון.

      שוב אתה גורם לי הנאה מרובה מהעמקות ומהגילויים הבלתי טרוייאליים שאתה מצליח כה יפה לצוד אותם.

      המשך כך.

      אגב האם ראית את התערוכה על תל אביב 08 המוצגת במוזיאון תל אביב?. מעניין היה להפגיש את שתיהן ולראות איזה מחשבות יכולה הפגשה כזו לעורר בנו.

      צביקה לניר

      ארכיון

      פרופיל

      amnonti
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין