| בשבת צפיתי במחזה "העלבת הקהל" (מאת פטר הנדקה) בביצוען של בוגרות מגמת תיאטרון בבית ספר ריאלי בחיפה (פרוייקט בגרות ביום ששי הן "נבחנו" על זה). מחזה "מהפכני" לא מהז'אנר הפשוט לצפיה. הרעיון הבסיסי הוא שאין מחזה, אין עלילה, מה שקורה הוא מה שקורה. הקהל והשחקנים, כמאמר המחזאי, חולקים את אותו חלל ואותו זמן. במקור המחזה בוצע כשהשחקנים יושבים על ספסל ומקריאים טקסט. העיבוד הבימוי של אורטל גרנסקי (תרשמו את השם) היה מעולה, הוציאה מחזה ממחזה שלו נועד להיות מחזה. מבולבלים ? אני לא מופתע, צריך להיות שם כדי להבין על מה אני מדבר. "גורמים המקורבים להפקה" מוסרים שהבמאית הצעירה שלטה בהפקה כולה שלטון ללא מצרים. ביד ברזל היא הביאה אותם לתוצאה שלא היתה מביישת בכלל תיאטרון של מבוגרים. המשחק היה טוב ותרשמו עוד שם :ענבל מגן, הילדה והגומות. אם הבוחן מיום ששי קורא ביקורת זאת מומלץ לך לקחת את הקבוצה הזאת לכמה הופעות חוץ למבוגרים בלבד.
|