כותרות TheMarker >
    ';

    יש לה ראש אדום

    מתכולות ראשה-ראשי
    (בלי דבר מה ממשי לתת למה שבפנים חוץ
    ולהבליט את שנחוץ)
    ויפה שעה אחת

    0

    תנו לו צ'אנס הוא מהלב!

    ביקורת על "הזדמנות אחרונה לאהבה"

    תנו לו צ'אנס הוא מהלב!

    1

    סרטים  

    9 תגובות   יום שבת, 21/3/09, 15:05

    על אף השם המדכדך והכבד שלו בעברית, "הזדמנות אחרונה לאהבה" (מה רע ב- צ'אנס אחרון הארווי??? מה???) הוא ממתק קטן ולבבי, מעט אולד-פאשני וטיפה לא ממוקד. אפשר בהחלט ליהנות בו, במיוחד אם הנסיבות מוכרות או אינן זרות לכם, ואפשר לחייך בו לא מעט ואולי אפילו להזיל דמעה אותנטית שאיש לא לחץ על בלוטות הרגש שלכם כדי שתצא בכוח. זה כבר מספיק, לדידי, כדי להחזיר את מחיר הכרטיס. ובכל זאת יצאתי מהקולנוע עם תחושה שהיה שם פספוס קטן בזהות הסרט. וזה הולך ככה -

     


    זהו תיאור הסרט המופיע בוואלה סרטים:

     


    הארווי שיין (דאסטין הופמן), כותב ג'ינגלים ניו יורקי, נקלע למשבר יצירתי. המעסיק שלו נותן לו הזדמנות אחרונה לקחת את עצמו בידיים. הארווי יוצא לחופשה בלונדון כדי להשתתף בחתונה של בתו – ומגלה הפתעה לא נעימה: בתו בחרה באביה החורג לצעוד איתה לחופה. בכעס רב הוא עוזב את המקום חזרה לשדה התעופה אבל מפספס את הטיסה. מיואש ובודד, הוא נאלץ להמתין בטרמינל שם הוא פוגש בקייט (אמה תומפסון) היפהפייה שמביאה לשינוי בחייו. 


    כפי שניתן להתרשם הסרט בנוי על השטאנץ הקלאסי: גיבור יוצא למסע שבמהלכו קורה דבר המטלטל אותו, מציע לו לבחון מחדש את חייו ולהשתנות. 


    אבל ג'ואל הופקינס הכותב, שהוא גם הבמאי, התחכם במידה זו או אחרת כשיצר למעשה שני גיבורים - הארווי וקייט - שבחלקו הראשון של הסרט, וגם בשלב המאוחר יותר בו, מתנהלים לבדם בעולמם. הוא ברא ביניהם נקודות השקה קלות בלבד, עת הם נפגשים באקראי בנמל התעופה (היא סוקרת המנסה לשכנע אותו להשתתף בסקר) וכשהיא נכנסת למונית מיד כשהוא יוצא ממנה (מן הדלת השנייה). בכל יתר הזמן מתנהלים סיפוריהם, הלא קשורים זה לזה, במקביל. העריכה - חביבה. 


    כחצי סרט חולף עד למפגש של השניים שמניב יחסים. יחסי "מיואשים", או אם תרצו סוג של רומן פשרה בין בודדים ומנודים. נוגע ללב ביותר. הבמאי לא הצטדק או ניסה להגיד לנו שיש בקשר יותר מכך. הוא מעמיד את אמה תומפסון במכוון על עקבים גבוהים, כך שתיראה ענקית ליד דסטין הופמן הקטנטן בלאו הכי. הליהוק של גבר בן 72 (הופמן עם טיפה מתיחות או בוטוקס כנראה, אבל היי נראה לא רע לגילו. 72!!!) לצד אשה בת 50 יפה ומטופחת גם הוא לא היה אילוץ, אלא עוד דרך של הבמאי לומר שהחיבור נשמע מופרך ושזה פשוט מה יש. הופקינס הנבון מעניק לנו אקט סימבולי, בכל פעם שהקשר מקבל צביון רומנטי, ועושה שאמה תומפסון תסיר את נעלי העקב שלה לצד דסטין - ותהלך או תרקוד לידו יחפה - כך היא נמצאת (כמעט) בגובה עיניו. וזה מכמיר לב ומנחם ביותר, כמו אומר לנו - כל שצריך הוא רק לחלוץ נעליים והאהבה תמצא מולכם. 


    אז הסיפורים הנפרדים של הארווי האמריקאי וקייט האנגליה - שמצטלבים לערב אחד על גדות התמז (תגידו, צריך יותר מזה בחיים?) וברחובות לונדון, שבים ונפרדים בשל צחוק הגורל וכמובן מתאחדים שוב לקראת הסוף המר-מתוק - הם מקסימים, אבל נדמה שקצת יותר אבחנה והפרדה ואפיון אישי (אולי לו ראינו את דירתה של קייט, לו טעמנו שבריר מחיי היומיום של הארווי בניו יורק ולא רק ממקום עבודתו) היו עושים לסרט איזה חסד שהוא צריך כדי לתת לצופה עוד טיפה אפשרות להזדהות עם הדמויות. להאמין להן. להבין למה הם מחפשים שינוי. אם היינו מקבלים יותר מסיפור החיים של השניים היה מתרקם כאן סרט מורכב וייחודי יותר, ובעיקר מודרני יותר. וכמובן שלו עשה הבמאי כך יכולנו אולי להבין מדוע הארווי כל כך חסר את חיי המשפחה, אפילו שהוא היה איש משפחה נוראי כנראה. ויכולנו אולי לראות מדוע קייט המקסימה והלבבית, שהיא לפי כל הפרמטרים מה שנקרא רווקה מזדקנת, לא מצאה אהבה עד השלב הכה מתקדם הזה בחייה. כי כרגע כל מה שיכול לבסס את הסיבה לבדידותה הוא שהיא לפעמים קצת צינית. ואותה סיבה תקפה, אליבא דה הופקינס, גם בנוגע להארווי. קצת פשטני לא?


    דסטין הופמן ואמה תומפסון מצוינים, וזה ברור, אבל את נקודות האור המקסימות ביותר של רגש ואמינות מביאות למסך דווקא בתו של הופמן/הארווי ליאן בלבן* (ישראלית? אז זהו שלא) ואמה של קייט/אמה איילין אטקינס החשדנית, המספקת את מרב הפן הקומי לסרט, שגם הוא – איך לא - מצחיק עצוב. 
      


    תבלו!



    * בעניין ליאן בלבן - אתם מוזמנים לקרוא יותר פרטים למטה בתגובות. היא כן ישראלית. וכהוכחה - אבא שלה קפץ לביקור והעיד על כך בעברית. היי אבא של ליאן המוכשרת - תמסור לה ד"ש.
     



    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/4/09 09:51:

      צטט: Leon B 2009-04-07 05:02:42

      בבקשה, זה היה די קל, כי רק במקרה, ליאן בלבן היא הבת שלי...

       

       

       

      אוי זה ממש ממש מקסים!!!

      אז למה שלא תפנה ל- IMDB עם תיקונים לביוגרפיה שלה? ממה שראיתי בסרט ליאן בעלת פוטנציאל להמריא די גבוה. יש לה איזה משהו חמקמק-קלאסי בהבעות. משהו שמזכיר את נטלי פורטמן מחד, ואת מריל סטריפ המופלאה. יש לי הרגשה שליאן הולכת בדרכן של שתי אלו. נהדר.

       

      גלי

       

        7/4/09 05:02:

      בבקשה, זה היה די קל, כי רק במקרה, ליאן בלבן היא הבת שלי...

       

        6/4/09 16:05:

      צטט: Leon B 2009-04-06 09:00:15

      גלי, סקירה יפה ומעניינת של הסרט צ'אנס אחרון להארווי, ואמנם גם אני אהבתי את הסרט, גם אם הוא כמו שכתבת "קצת פשטני" (ואני בהחלט גם חושב כך). אפשר היה לתת קצת יותר רקע ועומק, אך יתכן שאז זה היה סרט יותר כבד, והכוונה הייתה אולי לעשות משהו יותר קל, כמו חטיף במקום עוגה...

      מעניין איך הגעת לקשר הישראלי לליאן בלבן, אינטואיציה ? חיוך הרשי לי לתקן דבר אחד שכתבת:  "אל לנו לנכס לעצמנו אנשים שמעולם אפילו לא דרכו על אדמת הקודש. למה לעולל להם את זה?" אין שום בעיה לנכס את ליאן מכיוון שהיא בהחלט דרכה על אדמת הקודש, לבקר את סבא וסבתא, ומשפחה נרחבת מצד האב.

      דרך אגב, דסטין הופמן מרבה לאלתר את השיחות בסרט, והנאום בחתונה היה כולו מאולתר בזמן הצילום ולכן נראה כל כך אמין. הוא גם לקח תפקיד אבהי מאחורי הקלעים בשיחות עם ליאן על המשפחות שלהם וחוויות משותפות המועלות בעלילת הסרט, כמו גרושים ויחסי הורים-ילדים.

      בסך הכל סרט מסוג feel good שאפשר לראות בכל זמן ובכל מקום. מומלץ מאד.

       

      תודה לך :-) אחלה תגובה מעניינת.

       

      גלי

        6/4/09 09:00:

      גלי, סקירה יפה ומעניינת של הסרט צ'אנס אחרון להארווי, ואמנם גם אני אהבתי את הסרט, גם אם הוא כמו שכתבת "קצת פשטני" (ואני בהחלט גם חושב כך). אפשר היה לתת קצת יותר רקע ועומק, אך יתכן שאז זה היה סרט יותר כבד, והכוונה הייתה אולי לעשות משהו יותר קל, כמו חטיף במקום עוגה...

      מעניין איך הגעת לקשר הישראלי לליאן בלבן, אינטואיציה ? חיוך הרשי לי לתקן דבר אחד שכתבת:  "אל לנו לנכס לעצמנו אנשים שמעולם אפילו לא דרכו על אדמת הקודש. למה לעולל להם את זה?" אין שום בעיה לנכס את ליאן מכיוון שהיא בהחלט דרכה על אדמת הקודש, לבקר את סבא וסבתא, ומשפחה נרחבת מצד האב.

      דרך אגב, דסטין הופמן מרבה לאלתר את השיחות בסרט, והנאום בחתונה היה כולו מאולתר בזמן הצילום ולכן נראה כל כך אמין. הוא גם לקח תפקיד אבהי מאחורי הקלעים בשיחות עם ליאן על המשפחות שלהם וחוויות משותפות המועלות בעלילת הסרט, כמו גרושים ויחסי הורים-ילדים.

      בסך הכל סרט מסוג feel good שאפשר לראות בכל זמן ובכל מקום. מומלץ מאד.

        28/3/09 11:31:

      צטט: פ.ר. 2009-03-26 10:21:34

      מומלץ מאוד ללכת בשניים ולא יותר!!!
      משחק מצוין של דסטין הופמן ואמה תומפסון (אך גם של הבת (הישראלית!) ושל האמה המבוגרת וחהחשדנית) מה שלא

       במעט תורם להצלחת הסרט הרגיש והיפה הזה ועוד הוכחה כיצד ניתן לעשות סרט אהבה ללא סקס!!!פשוט יפה ויוצאים בהגשה מצוינת-ומצב רוח טוב...

       

       


      שמחתי שביקרת בביקורת שלי. וגם שנהנת מהסרט. אבל היי... ליאן בלבן איננה ישראלית: http://www.imdb.com/name/nm0049313/bio היא נולדה בקנדה והקשר ה"ישראלי" שלה הוא אבא יהודי... אל לנו לנכס לעצמנו אנשים שמעולם אפילו לא דרכו על אדמת הקודש. למה לעולל להם את זה? גלי
        26/3/09 10:21:

      מומלץ מאוד ללכת בשניים ולא יותר!!!
      משחק מצוין של דסטין הופמן ואמה תומפסון (אך גם של הבת (הישראלית!) ושל האמה המבוגרת וחהחשדנית) מה שלא

       במעט תורם להצלחת הסרט הרגיש והיפה הזה ועוד הוכחה כיצד ניתן לעשות סרט אהבה ללא סקס!!!פשוט יפה ויוצאים בהגשה מצוינת-ומצב רוח טוב...

        25/3/09 13:05:

      צטט: bld 2009-03-25 00:00:16

      צטט: חורג 2009-03-22 00:15:00


      יופי של ביקורת.

       

      היינו עכשיו בסרט. לדעתי בהחלט 4 כוכבים. מבחינת ההנאה אולי אפילו יותר.

       

      מסכימה עם חורג.

      בניגוד לביקורות אני נהנתי מאוד.

       

      אני מקווה שזה היה ברור שגם אני נהנתי. זו לא יצירת מופת אבל היא רגישה ומרגשת וזה שווה.

       

      תודה שקראת,

      גלי

       

        25/3/09 00:00:

      צטט: חורג 2009-03-22 00:15:00


      יופי של ביקורת.

       

      היינו עכשיו בסרט. לדעתי בהחלט 4 כוכבים. מבחינת ההנאה אולי אפילו יותר.

       

      מסכימה עם חורג.

      בניגוד לביקורות אני נהנתי מאוד.

       

        22/3/09 00:15:


      יופי של ביקורת.

       

      היינו עכשיו בסרט. לדעתי בהחלט 4 כוכבים. מבחינת ההנאה אולי אפילו יותר.

      ארכיון

      פרופיל

      2tsade
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין