כותרות TheMarker >
    ';

    חומר למחשבה

    על מעצבים, אמנות ושאר פירות וירקות של העוֹנה

    פרופיל

    יוסי קאלו
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    0

    תערוכת "עולמות הגוף", מוזיאון המדע בחיפה

    82 תגובות   יום רביעי, 8/4/09, 12:32

     

     

     

       

      ברוכים הבאים לתערוכה המקאברית "עולמות הגוף" המוצגת בימים אלו 

     במוזיאון המדע בחיפה. מזה מספר שנים אני עוקב אחר עבודתו של

     דר' גונטר פון האגן (Gunther von Hagens) במטרה להבין לפשרה,

    הדר' חותך גוויות באיזמל מנתחים, מפשיטן, ממליחן, מזריק לתוכן חומרים

    משמרים וכל זאת בשם המדע.

     

      אני יהודי. נכון אינני שומר מצוות, לא כשרות ואפילו לבית הכנסת הולך 

     רק כשחלילה וחס נפטר מישהו...

     

      אני יהודי, לכן איני יכול להעלות על הדעת לראות תערוכה כזו ולהתענג

    על גופות וחלקי גופות שעברו תהליך חניטה והן מוצגות בפרהסיה כבובות

    שעשועים, מוצבות בתנוחות משונות וכל תפקידן להסביר לי בפרוטרוט על

    'עולמות הגוף'.

     

      כיהודי קשה לי לקבל עבודת פחלוץ המבוצעת על ידי רב מנתחים גרמני

    המספסר בגופות מתנדביו ומשמרם בשם האמנות, בשם המדע...

      

     המדע הרגילנו בדברים שלא היינו מורגלים בהם, פאר חיינו והאריכם,

    המדע הרג את אלוהים ובנה לנו תפיסת עולם אחרת הרואה בנו בני

    האדם, יצורים מכאניים הפועלים בגוף משוכלל שאין בו ולו בדל ניצוץ

    אלוקי. האמנם?

      

     אני יהודי, נכון איני מגעיל כלים בפסח ולא נושם קדושה ביום כיפור,

    אפיקורס. תינוק שנשבה ואינו יכול לראות את אורה הגנוז של ממלכת

    השם, יהדותי בנשמתי, בהווייתי, ברמ"ח איבריי וככזה, איני יכול לעלות

    על הדעת שבארצי מוצגת תערוכה משוקצת המחזירה אותי לתמונות

    של טבח ארור, שהגרמנים ביצעו במאה הקודמת... 

     

     אני יהודי? יגידו מלעיזים שלא. אני יהודי!

     

      כיהודי איני יכול להעלות במחשבתי חגיגות על המת, על גופות אדם

    המשייטות מולי בתערוכה, שאחרים זועקים כאילו בשמם ובשם המדע,

    'אנו כאן! בשם המדע! שתראה, שתבין איך גופך פועל?'

     המדע מרחיב וירחיב עולמנו, בזכותו אנו חיים טוב יותר, אך המדע אינו

    אלוהים. המדע המציא לנו כלים להציג את גוף האדם על חלקיו השונים

    באלף ואחת דרכים אחרות מאשר לבתר גופות אדם בבית מטבחיים או

    לפחלץ בעלי חיים שונים, כן, כן, לא רק על פוחלצי אדם אני כועס, על כל

    בעל חיים באשר הוא.

      

     האם נוכל לקבל עבודה שכזו?  לא כיהודים, כבני אדם... 

     האם בשם המדע אין ולא יהיו לנו גבולות ברורים ל'עשה ואל תעשה'?

     האם בשם אלוהים, עלינו להציג, להשתתף ולחגוג בתערוכה שכזו?



    | מדעטק- המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל | ד"ר גונטר פון האגן | עולמות הגוף |

    דרג את התוכן:

      תגובות (81)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/7/12 20:31:
      כל שימוש בגוף אדם מת לאחר מותו, מלבד השתלה מצילת חיים,או ניתוח שלאחר המוות,הוא מחליא ,יש לכבד את האדם גם לאחר מותו.
        7/6/09 09:23:

      צטט: Ben Dover 2009-06-06 18:35:32

      אז רגע, לא הבנתי, אתה יהודי או לא? 

       

       

      אז זהו, שזה לא כ"כ משנה (:

       

      אני יהודי כמו גם ישראלי או

      כל הגדרה אחרת שאדביק על

      עצמי... בראש ובראשונה בן

      אדם.

      במאמר, הגדרתי כיהודי בראש

      ובראשונה מורה על ההיסטוריה

      של עמי בשואה ונתינת מנוחה

      נכונה לגוף המת.

       

      כיהודי, אני שואל שאלות...

       

      וכיהודי, אינני חייב לענות על כולן...

      הרי בסופו של דבר, באותו מקום

      שאינך מגיע לתשובה שם תמצא

      את האלוהים.

       

      תודה על תגובתך/שאלתך בן (:

        6/6/09 18:35:

      אז רגע, לא הבנתי, אתה יהודי או לא? 

        31/5/09 20:29:

      השם שמור במערכת (: מילים כדורבנות, מדוייק, ישר וכן. תודה.

      "באשר לפוסט עצמו - יוסי - לי נשמע כל הקטע עם היהדות כמו

      אוטוסוגטיה קטנה - נחמד - אבל לדעתי - אתה לא חייב הסברים

      אפילו לעצמך מדוע אינך שש ללכת לראות מחנה מוות קטן."

       נכון מאד, זה אכן נכתב כתהליך אוטוסוגסטי וככזה הייתי

      חייב לעצמי הסבר אחד מיני רבים על, מדוע לא... בסופו של

      דבר גם אני הייתי מסוקרן, עד לכתיבת המאמר, מהתערוכה.

      אני מעריך שרבים היו בדילמה הזו, לכן כתבתי את אחת

      מהשאלות שעניתי לעצמי...

       

       מאחר ועקבתי אחר התערוכה מספר שנים היה לי מספיק

      זמן לשאול את השאלות הללו ולענות עליהן, כן, גם כיהודי

      ואני מבין שיש אנשים שזה לא עונה על הקריטריונים שלהם

      ליהודי מהו? ואיפה מסתתר אלוהים בכל הסיפור?

      אשר לאמירתך על התערוכה, "מחנה מוות קטן", שאפו!

      הייטבת לתאר את שחשבתי ובפאן האישי אמשיך לצטט:

      ..."אני פשוט חושב שהיא שיא הקיטש והטעם הרע למען הרווח

      האישי (והסטיה החולנית של הDOCTOR DEATH הזה) ." 

       

       

      שלום לכל חובבי האנטומיה המזדמנים.

      רק שיהיה ברור ,זהו קרקס גופות .

      לא מדע , ולא בטיח. 

       

      תערוכה של פוחלצי אדם.

       

      אין לתערוכה הזאת שום ערך מדעי כלשהוא - וכל נסיון להציג אותה ככזו היא קידום מכירות במקרה הטוב ואלה תאנה מוסרי שהודבק

      על הערווה הענקית הזאת למען אורחי התערוכה .(כדי שלא ירגישו שהם ברברים המעוניינים בסרט סנאף קצר - אלא - מדענים חובבים 

      לעת מצוא-כי הרי נורא נורא חשוב למען המדע שרוחמה מקרית ים תראה שרירים טבעתיים ואולי גם ספינקטר או שניים).

       

       להזכירכם - התערוכה אינה מוצגת במחלקה הכירורגית באיכילוב - אני לא חושב שרופאים יראו שם משהו שהם לא ראו כבר קודם.

      הם ניתחו אנשים בהצלחה גם לפני שדוקטור האנס ואשתו הגיעו עם קרקס הגופות.

       

      בנוסף הגופות עברו תהליך של פליסטיקציה (פטנט רשום של הדוקטור ) אלו אינם רקמות חיות - אין לזה שום ערך רפואי.

       

       באשר לערך האומנותי :

      למי שלא פשפש קצת בתמונות מהתערוכה ,

       

      אחד האובייקטים "היפים" בזוועתון הזה הוא גופה המוצגת כסנטה קלאוס (או רכב?) הנוהג בכרכרה (מזחלת) שבה גם האיילים

      חנוטים - הקיטש בהתגלמותו.

       

      (ממש חובה אומנותית...סנטה קלאוס מפוחלץ.)

       

       

      אז מספיק עם הראציונאליזציות -אתם רוצים ללכת לראות אנשים מתים - תלכו אבל תבלבלו את השכל.

       

      באשר לפוסט עצמו - יוסי - לי נשמע כל הקטע עם היהדות כמו אוטוסוגטיה קטנה - נחמד - אבל לדעתי - אתה לא חייב הסברים

      אפילו לעצמך מדוע אינך שש ללכת לראות מחנה מוות קטן.

       

      אתם רוצים להכיר את טבע האדם \גוף האדם יותר טוב ? תתעסקו באלה שחיים - ולא במתים.

       

       בפן האישי - אין לי בעיה לא מוסרית ולא מנטלית עם התערוכה - אני פשוט חושב שהיא שיא הקיטש והטעם הרע למען

      הרווח האישי (והסטיה החולנית של הDOCTOR DEATH הזה) . 

       

       

       

       

       

       

       

       

        21/5/09 21:42:

      ברוכים הבאים לתערוכה המקאברית "עולמות הגוף" המוצגת בימים אלו במוזיאון המדע בחיפה. מזה מספר שנים אני עוקב אחר עבודתו של דר' גונטר פון האגן (Gunther von Hagens) במטרה להבין לפשרה, הדר' חותך גוויות באיזמל מנתחים, מפשיטן, ממליחן, מזריק לתוכן חומרים משמרים וכל זאת בשם המדע. 


       אני יהודי, נכון, לא שומר מצוות, לא שומר כשרות ואפילו לבית הכנסת הולך 

      רק כשחלילה וחס נפטר מישהו... 

       אני יהודי, לכן איני יכול להעלות על הדעת ללכת לתערוכה כזו ולהתענג 

      ???? לא הבנתי את הקשר ליהדותך... 

       

      על גופות וחלקי גופות שעברו תהליך חניטה והן מוצגות בפרהסיה כבובות שעשועים, מוצבות בתנוחות משונות וכל תפקידן להסביר לי בפרוטרוט על 'עולמות הגוף'... 

       

      תפקידה של התערכוה אינה להסביר לך מאום - זוהי אינה תערוכה לימודית אלא מדעית. 

       כיהודי קשה לי לקבל עבודה שכזו המבוצעת על ידי רב מנתחים גרמני המספסר בגופות מתנדביו ומשמרם בשם האמנות, בשם המדע... 

       

      אתה גם מתנגד ליבוא של BMW ??? הגרמנים לא יותר ארורים מהפולנים, האוסטרים, ההולנדים והאיטלקים 

       המדע הרגילנו בדברים שלא היינו מורגלים בהם, פאר חיינו והאריכם, המדע הרג את אלוהים ובנה לנו תפיסת עולם אחרת הרואה בנו בני האדם, יצורים מכאניים הפועלים בגוף משוכלל שאין בו ולו בדל ניצוץ אלוקי, האמנם? 

       

      המדע מעולם לא התעסק עם אלוהים -  


       אני יהודי, נכון איני מגעיל כלים בפסח ולא נושם קדושת השם ביום כיפור, אפיקורס, תינוק שנשבה ואינו יכול לראות את האור הגנוז של ממלכת השם. 

      אך, יהדותי בנשמתי, בהווייתי, ברמ"ח איברי ואיני יכול להעלות על הדעת שבארצי מוצגת תערוכה משוקצת שכזו המחזירה אותי לתמונות ממלחמה ארורה שהגרמנים פתחו במאה הקודמת. 

      והקשר לשואה הוא??? אין ספק שאתה יהודי -  בטח לא בנשמתך, בטח לא בהוויתך אלא רק בסיוטך האישיים

      אני יהודי? יגידו מלעיזים שלא. אני יהודי! 
      להיפך! תתחנן ולא תצליח לשכנע את הגוי כי אתה לא יהודי.
       

       ככזה אינני יכול להעלות במחשבתי חגיגות על המת, על גופות אדם המשייטות מולי בתערוכה, באות וזועקות בשם המדע, 'אנו כאן! בשם המדע!' שתראה, שתבין איך אתה בנוי כי אין לך אלוהים אחרים, יש רק אותך ואותנו ואין זולתנו... 

      זה לא בשם המדע אלא בזכות המדע ואת האלוהים  אם תרצה תמצא גם בפיתה עם חומוס


       המדע מרחיב וירחיב עולמנו, בזכותו אנו חיים טוב יותר, אך המדע אינו אלוהים. 

      או! עכשיו סוף סוף נשמע מה זה אלוהים..תוכל בבקשה להסביר? 


       המדע המציא לנו כלים להציג את גוף האדם על חלקיו השונים באלף ואחת דרכים אחרות מאשר לבתר גופות אדם בבית מטבחיים או לפחלץ בעלי חיים שונים, כן, כן, לא רק על פוחלצי אדם אני כועס, על כל בעל חיים באשר הוא. 
      על מה אתה כועס? מה י הערכיות הקיצונית הזו שאתה מעניק לגוף ?  אתה גם נגד תרומת איברים?
      הסגידה לגוף לא מומלצת


       האם אנו כבני אדם נוכל לקבל עבודה שכזו? לא כיהודים, כבני אדם... 

      איזו עובדה?


       האם בשם המדע אין ולא יהיו לנו גבולות ברורים ל'עשה ואל תעשה'? 


      כן = הגבול = אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך

       

      האם בשם אלוהים, עלינו להציג, להשתתף ולחגוג בתערוכה שכזו? 

       לא זכור י שמישהו מינה אותך לדבר בשם אלוהים - 

      אין עלינו להציג

      אין עלינו להשתתף

      אין עלינו לחגוג

       

      רק מי שבראש שלו -

       

      תירגע חמוד, כולה כמה גופות חסרות רוח חיים שאילולא היו מוצגות היו כבר מזמן נרקבות באדמה

       

        20/5/09 13:09:
      אמי היקרה(:

       

      סופסוף אני מקבל רשמים מההולכים לתערוכה.

       

       אני מבין שהיא גרמה לך להתמודד עם פחדייך והשאירה

      בך חותם עמוק, הנחתי כי היא תציב בפני הצופה מראה

      שכזו, הרי בסופו של דבר כולנו בני אדם וכולנו סקרנים

      לקיומנו.

       

       מטרתי בכתיבת הביקורת הייתה, לעורר שאלות לפני

      ההליכה אליה אם בכלל. אינני מוצא כי מסת שריר חשופה

      או רצועות עצבים צבועות הן 'אמת פנימית', זהו גופנו ותו

      לא, רק בשר וחלקי גוויות המוצגים לראווה ומורים לנו

      על מי שאנו ואכן אנו רק בשר ודם ולא הייתי הופך את

      התערוכה לקמפיין 'נאורות' או 'התמודדות' עם פחדים.

       

       ציינת כי התערוכה "שווה עשרת מונים בעיניי על כל תחושה

      של 'ביזוי כבוד המת..רגשות דתיים ותחושות גועל..' מי שלא

      ירצה, שלא ילך.. אך למעשה הוא מתחבא מאחורי פחדים

      עמוקים ומפחד להתמודד עם המציאות."...

       

       הרחקת במסקנתך על אלו המעדיפים לא ללכת לתערוכה,

      כמו גם על הסיבות לכך,זוהי דמגוגיה פשוטה לשכנוע צדקתך

      ללא נתינת כבוד להחלטתם של אחרים, ככל הנראה, איננו

      דומים כל כך אע"פ שבגופנו אנו זהים.

       

       אני אומר, מי שירצה ילך ומי שלא ירצה לא ילך, ללא התנייה

      כזו או אחרת למצבו הפסיכופיזי של המחליט, אם תרצי, נוכל

      לנתח גם זאת... 

       

       אמירתי פשוטה. כיהודי וכבן- אדם, איני מוצא לנכון ללכת

      לתערוכה הנ"ל, זהו אקט של בחירה. נושא התערוכה אינו

      מאיים, מפחיד או מעורר גועל, עושיה ומקימיה גורמים לי

      את התחושות הנ"ל.

       

       לראות פורנוגרפיה מהזן הזה, בפשטות, זה לא בשבילי.

      על מנת שאדע איך נראות ריאותי המעושנות איני זקוק

      לשימורי אדם במוזיאון, ד"א, גם מעשה פוחלץ בבעלי

      חיים משוקץ בעיני ושאר מעשים שכאלה הנעשים,

      'בשם המדע'...

       

       אני שמח שהתערוכה השפיעה עליך ועל חייך,

      אני ויתרתי על קטרזיס שכזה.

       

      להמשך יום נעים

      יוסי

        20/5/09 11:05:

      שלום.

       


      הלכתי לתערוכה , תמונה אחת או במקרה הזה גופה אחת שווה  אלף מילים ואלף מאמרים

      אתה פשוט רואה  מי אתה , מאיפה באת ולאן תלך אחרי שתשאיר כאן על הארץ את חותמך..(או שלא)

       אתה יכול להדחיק את זה, למצוא צידוקים דתיים ורגשיים למה לא לראות אותה

      אך כשאתה נמצא שם אתה רואה בעצם כמה הטבע אדיר וכמה  מה שברא אותנו עשה זאת בצורה כל כך חכמה ומושלמת.

      אתה מבין שכל אחד מאיתנו הינו פלא אחד גדול..האדם האנושי.

      זה שנוצר מביצית וזרע  יכול לשנות את העולם ,לטובה או לשלילה וכך גם את עצמו.

      תערוכה מאוד חשובה כי אתה מתמודד עם הפחדים הכי עמוקים שלך..המוות, החיים, מה אנחנו עושים לגופינו מבפנים. איך הוא נהרס אט אט ומזדקן. אלו דברים קשים, אין ספק ..אך זאת האמת. זה מי שאנחנו. 

      והיא לא היתה כלל מגעילה האמת הזו.

      הציגו את הגופות בצורה כזו "פלסטית" שקשה להאמין שפעם מהגופות האלו זרם דם חי .

       

      תניח לרגע בצד את כל האמונות שלך שגורמות לך לא לרצות לראות את התערוכה ויש שאמרו שהתערוכה מבזה את המת..

      דברים שנאמרים לאו דווקא מצדיקים את עצמם..

       העובדה היא שהיו כאלה שכשראו מה עשן סיגריות  עושה לריאות הפסיקו לעשן כי תצוגה של ריאות שחורות ומצומקות שוות אלף הסברים כמה סיגריות עושות רע לגוף. וזה שונה  מלראות זאת בספרים או בנט. 

      שזה זה מולך יש בזה עוצמה שמילים לא יכולות לבטא..

       

      בעיני אין  בזה שום דבר שמבזה את כבוד המת

      אין בזה שום גועל

       

      זה פשוט מי שאנחנו,  גופינו.

      אורגניזם מופלא עם רגשות 

      מכונה משוכללת ומדהימה.

       

      אני יצאתי מהתערוכה במחשבה  כזו.  נבראתי לעולם זה , קיבלתי חיים, עברתי כבר את מחציתן..ראיתי מה קורה בגוף מבפנים ואיך הוא מגיב לאיך שאנחנו מתייחסים אליו, מטפחים אותו או מזלזלים בו ..הורסים אותו בהרגלינו הרעים.או שומרים עליו .

      ראיתי את התוצאות. וזה משפיע.. 

      צריך להסתכל לאמת בעיניים ולא לברוח ממנה

      ומה שהיה שם בתערוכה , הגופות המבותרות, ללא עור . חלקן רק שרירים , חלקן רק עצבים ..זו האמת הפנימית שלנו, של כל אחד מאיתנו.

      זו הזדמנות מאלפת בעיניי לראות איך אנו בני האדם בנויים מבפנים ואיך איברינו נראים .

       

      ואם כשתצא משם תשנה משהו בשיגרת חייך..תפסיק לעשן או תתחיל לאכול יותר בריא, לעשות ספורט או כל דבר חיובי למען עצמך.

      אז התערוכה עשתה את עבודתה

      וזה שווה עשרת מונים בעיניי על כל תחושה של "ביזוי כבוד המת..רגשות דתיים ותחושות גועל.."

      מי שלא ירצה, שלא ילך..אך למעשה הוא מתחבא מאחורי פחדים עמוקים ומפחד להתמודד עם המציאות.

       

      זו דעתי..

       

      ואם פגעתי במישהו במקרה..

      אז מתנצלת מראש.

       

       

      אמי.

       

        20/5/09 01:26:

      צטט: אסי כהן cba 2009-05-19 01:18:23


      המושג" אמנות או נמות"
      מקבל כאן משמעות נוספת.
      ממה נובע הפחד שלנו לגעת במוות,
      ששש, שאף אחד לא יגיד מוות, שלא יבוא עלינו בטעות....
      להציג גופות במוזיאון, צה צה צה, זה חילול כבוד המת, כבוד המוות,
      הדבר אותו אנו מכבדים, פן יתרגז עלינו, ויקום עלינו , יבוא לקטוף את חיינו על שום הביזיון.
      יש רשימת המתנה למיטב הבנתי להיחנט ע"י הדוקטור,
      מה פסול להציג גוף לראווה,
      האין אנו עושים זאת ממילא על מסך הטלוויזיה, בעיתונים ובאקרנים חדשות לבקרים, ואף לילות...
      האין כל יפות הארץ חושפות כתף, אמה, ומי יודע מה...?
      אבל הן חיות, וכה יפות, זה בסדר.
      הגופות...שמסבירות ...זה לא!!!
      לא מוסרי.
      בטח שלא ליהודי, אב המוסר העולמי. הנעלה והנבחר על כל העמים.
      מה שנקרא " רק לא את הסבתא"
      ***
      אז זהו שכן
      יש מי שסקרן לראות ומי שמוכן להראות
      יש מוכר ויש לקוח
      סחר מכר ומקח
      המחיר לא בשמים
      ***
      אקיצר, עד מתי מציגה התערוכה
      שנדע עד מתי אפשר לא ללכת...

       

       

      היי אסי (:

       

       בסוף הביקורת צירפתי את הקישורים המתאימים לכל

      המעוניינים באינפורמציה נוספת, כולל מועדי הצגת הגופות...

       

       אשר לדבריך, לא נרשמתי ב'רשימת ההמתנה' לחניטה,

      מעניין יהיה לשמוע על שום מה אנשים נרשמים לה, לבטח

      בשם המדע ולא בשל הפחד הקמאי ממוות או הרצון בחיי נצח...

       

       מוסר? בעיני המתבונן, כמו גם פורנוגרפיה עניין של גיאוגרפיה.

       

      אינני בוחן את המוסר שלי את יהדותי או את חיי דרך עיניהם

      של אחרים, כמו גם, אינני שופט את אלו המסוקרנים לראות

      את התערוכה, איש איש והחלטותיו הוא, לראייתו. 

       

      פורנוגרפיה? כן! מהזן הנחות ביותר.

       

       חילול כבוד המת? את זאת אתה כצופה תחליט, אני איני

      משתתף בחינגה על המתים אם כי, איני רואה את העניין

      כחילול קודש או חילול המת, אלו בסה"כ גופות של אנשים

      שרצו שיראו אותן במקום להיעלם מן העולם.

       

       איש הישר בעיניו יעשה. ללכת לתערוכה הנ"ל אינה מאורע

      שאשתתף בו בשל תפיסת עולמי, צרה ככל שתהיה...

       

       ראיתי מספיק מתים ולוויות בחיי ולצערי כמו כולנו, אמשיך

      לראות, רק לא במסגרת תיאטרלית כזו שכל מטרתה לעשות

      רווחים על גב הקונטרוברסליות שלה, ניתן היה לעשותה בדרך

      אחרת ללא גופות אדם, אך אז... מי היה מגיע?

       

       לא קניתי את מעטפת ה"מדע" או הידע שהיא מציגה.

       לא קניתי את עניין ה'פתיחות' 'נאורות' ושאר סופרלטיבים

       שנאמניה מיחסים לה ולכן,

       לא קניתי כרטיס..

       

       לבטח אתה תקנה ואשמח לשמוע על חוויותיך ממנה (:

       

      יוסי

        19/5/09 01:18:

      המושג" אמנות או נמות"
      מקבל כאן משמעות נוספת.
      ממה נובע הפחד שלנו לגעת במוות,
      ששש, שאף אחד לא יגיד מוות, שלא יבוא עלינו בטעות....
      להציג גופות במוזיאון, צה צה צה, זה חילול כבוד המת, כבוד המוות,
      הדבר אותו אנו מכבדים, פן יתרגז עלינו, ויקום עלינו , יבוא לקטוף את חיינו על שום הביזיון.
      יש רשימת המתנה למיטב הבנתי להיחנט ע"י הדוקטור,
      מה פסול להציג גוף לראווה,
      האין אנו עושים זאת ממילא על מסך הטלוויזיה, בעיתונים ובאקרנים חדשות לבקרים, ואף לילות...
      האין כל יפות הארץ חושפות כתף, אמה, ומי יודע מה...?
      אבל הן חיות, וכה יפות, זה בסדר.
      הגופות...שמסבירות ...זה לא!!!
      לא מוסרי.
      בטח שלא ליהודי, אב המוסר העולמי. הנעלה והנבחר על כל העמים.
      מה שנקרא " רק לא את הסבתא"
      ***
      אז זהו שכן
      יש מי שסקרן לראות ומי שמוכן להראות
      יש מוכר ויש לקוח
      סחר מכר ומקח
      המחיר לא בשמים
      ***
      אקיצר, עד מתי מציגה התערוכה
      שנדע עד מתי אפשר לא ללכת...
        18/5/09 22:41:

      צטט: יוסי קאלו 2009-05-15 14:01:01

       

      המתמתיקה (:

       

       כתיבה מרתקת על המדע לתפיסותיו העכשוויות,

      אכן הוא הגיע ל'מבוי סתום' והיום נסמך על תיאוריות 

      מופשטות ומסובכות כאחת והופך ל'אמונה'.

      על אמונה אי- אפשר להתווכח...

       

       אכן, הגיע הזמן להתבגר ולהבין כי העולם פתוח

      לדיעות ותפיסות שונות שיש לכבדם בלא הרמת

      גבה פטרונית.

       

       חלק נוסף בבגרות הוא ניהול שיחה בין שני

      אנשים המכירים או רוצים להכיר זה את זה

      ואינם מוסתרים בצילה של תמונה או ניק כזה או אחר... קריצה

       

      אני מבין כי אתה נמצא בעיצומו של תהליך ,כך שעוד

      לפני שתאתגר אחרים, אתה מאתגר עצמך... ואולי תשתף אותנו בהן?

       

      תודה על תגובתך, לבטח אקרא אותה שנית ושלישית

       

      יוסי

       אתה מבלבל בין מופשטות לפוסט מודרניזם. 

        15/5/09 14:01:

      צטט: המתמטיקה 2009-05-14 10:24:21

      קשה לי לקרוא את הכתבה והתגובות שחד משמעתית נכשלו בלהבין ולכבד את... אקרא לזה המציאות.

       

      המציאות שלכם, כל מה שאתם יודעים... איך בכלל אתם יודעים? מה אתם יודעים? 

      לדוגמא, עד כמה שאני יודע שאני מתבונן סביבי לכל הכיוונים העולם הוא שטוח בשבילי... השמש מסתובבת סביב, האדמה יוצרת חיים, הכל מורכב ממים, אש אדמה ואוויר וכו' וכו'

      השאלות שאתם צריכים לשקול לפני שתעבירו ביקורת על המדע.

       

      אני מאד מכבד את האמונה הדתית שכן גם במדע יש "אמונה" מסוימת. שאתם רואים את התצוגה המדעית הזאת אתם מסתכלים במובן מסוים על האור בקצה המנהרה, מבלי לראות המנהרה... מבלי להבין או להרגיש או לצערי לכבד. גוף האדם הוא נושא מרכזי במדע וזאת משום שמדענים לאורך ההיסטוריה הסתקרנו לגביו יותר מכל דבר אחר. אלפי שנים של ניסויים, ניתוחים וסקרנות הם שהובילו לידע הקיים היום שהוא רחוק מלהיות מושלם. המדע הוא מסע של הנפש והמחשבה, כל גילוי ותובנה דרשו מאמץ מנטלי - יצירתיות מחשבה של אלפי אנשים לאורך אלפי שנים וקבלת האמת החדשה מעל ה"הקודמת". 

       

      אז קודם כל אני מאתגר אותכם, נראה אותכם האם תצליחו להבין מהו מדע? האמת היא שגם תואר ראשון בפיזיקה לא באמת יעזור לכם להבין על מה אני מדבר. המדע היום הרחיק הרבה מעבר למה שתמצאו בספרות פופולרית. המדע היום עוסק במונחים מופשטים ומסובכים מידי מאשר שתוכלו לקבל מושג כלשהוא במה מדובר. למעשה גם אני עדיין בתהליכים, ומקווה שתוך מספר שנים אולי אצליח לתפוס את הרעיונות שאין להם מקביל בשום תחום אחר בידע האנושי.

       

      שאתם חושבים על גופה ואיברים פנימיים אתם מיד חשים בגועל, שמקורו כמובן באינסטינקים שמתרתם למנוע ממכם לחלות במחלות מסוכנות הקיימות בגופות מתות שעוברות תהלכי התפרקות. ואני אומר כמובן כי הנושא נבדק ונבחן ואין זו סתם השערה. כנראה שבנוסף, המחשבה הנלווית על המוות- נושא מאד כאוב גם גורם לכם פסיכולוגית להרגיש ברע.

       

      האמת היא שהגיע הזמן להתבגר 

       

       

       

      המתמתיקה (:

       

       כתיבה מרתקת על המדע לתפיסותיו העכשוויות,

      אכן הוא הגיע ל'מבוי סתום' והיום נסמך על תיאוריות 

      מופשטות ומסובכות כאחת והופך ל'אמונה'.

      על אמונה אי- אפשר להתווכח...

       

       אכן, הגיע הזמן להתבגר ולהבין כי העולם פתוח

      לדיעות ותפיסות שונות שיש לכבדם בלא הרמת

      גבה פטרונית.

       

       חלק נוסף בבגרות הוא ניהול שיחה בין שני

      אנשים המכירים או רוצים להכיר זה את זה

      ואינם מוסתרים בצילה של תמונה או ניק כזה או אחר... קריצה

       

      אני מבין כי אתה נמצא בעיצומו של תהליך ,כך שעוד

      לפני שתאתגר אחרים, אתה מאתגר עצמך... ואולי תשתף אותנו בהן?

       

      תודה על תגובתך, לבטח אקרא אותה שנית ושלישית

       

      יוסי

        14/5/09 10:24:

      קשה לי לקרוא את הכתבה והתגובות שחד משמעתית נכשלו בלהבין ולכבד את... אקרא לזה המציאות.

       

      המציאות שלכם, כל מה שאתם יודעים... איך בכלל אתם יודעים? מה אתם יודעים? 

      לדוגמא, עד כמה שאני יודע שאני מתבונן סביבי לכל הכיוונים העולם הוא שטוח בשבילי... השמש מסתובבת סביב, האדמה יוצרת חיים, הכל מורכב ממים, אש אדמה ואוויר וכו' וכו'

      השאלות שאתם צריכים לשקול לפני שתעבירו ביקורת על המדע.

       

      אני מאד מכבד את האמונה הדתית שכן גם במדע יש "אמונה" מסוימת. שאתם רואים את התצוגה המדעית הזאת אתם מסתכלים במובן מסוים על האור בקצה המנהרה, מבלי לראות המנהרה... מבלי להבין או להרגיש או לצערי לכבד. גוף האדם הוא נושא מרכזי במדע וזאת משום שמדענים לאורך ההיסטוריה הסתקרנו לגביו יותר מכל דבר אחר. אלפי שנים של ניסויים, ניתוחים וסקרנות הם שהובילו לידע הקיים היום שהוא רחוק מלהיות מושלם. המדע הוא מסע של הנפש והמחשבה, כל גילוי ותובנה דרשו מאמץ מנטלי - יצירתיות מחשבה של אלפי אנשים לאורך אלפי שנים וקבלת האמת החדשה מעל ה"הקודמת". 

       

      אז קודם כל אני מאתגר אותכם, נראה אותכם האם תצליחו להבין מהו מדע? האמת היא שגם תואר ראשון בפיזיקה לא באמת יעזור לכם להבין על מה אני מדבר. המדע היום הרחיק הרבה מעבר למה שתמצאו בספרות פופולרית. המדע היום עוסק במונחים מופשטים ומסובכים מידי מאשר שתוכלו לקבל מושג כלשהוא במה מדובר. למעשה גם אני עדיין בתהליכים, ומקווה שתוך מספר שנים אולי אצליח לתפוס את הרעיונות שאין להם מקביל בשום תחום אחר בידע האנושי.

       

      שאתם חושבים על גופה ואיברים פנימיים אתם מיד חשים בגועל, שמקורו כמובן באינסטינקים שמתרתם למנוע ממכם לחלות במחלות מסוכנות הקיימות בגופות מתות שעוברות תהלכי התפרקות. ואני אומר כמובן כי הנושא נבדק ונבחן ואין זו סתם השערה. כנראה שבנוסף, המחשבה הנלווית על המוות- נושא מאד כאוב גם גורם לכם פסיכולוגית להרגיש ברע.

       

      האמת היא שהגיע הזמן להתבגר 

       

       

        6/5/09 13:26:

      צטט: tamarindi 2009-05-05 14:38:58

      לא...לא הלכתי.....

      למרות הסקרנות מצד אחד..... אני עדיין עומדת מאחורי דבריי.

      האמת - לא מכירה באופן אישי מישהו שהיה/יהיה.

       

       


      עם הרגל בפה

      גם אני לא..

       

        5/5/09 14:38:

      לא...לא הלכתי.....

      למרות הסקרנות מצד אחד..... אני עדיין עומדת מאחורי דבריי.

      האמת - לא מכירה באופן אישי מישהו שהיה/יהיה.

        4/5/09 22:31:

      צטט: tamarindi 2009-05-03 11:42:14

      אז קצת תמונות מהתערוכה...למי שבכל זאת: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3708980,00.html

       

       


      היי תמי, תודה על התגובה והאינפורמציה, המעניין

      הוא באם הלכת לתערוכה ומה רשמייך ממנה?

       

        4/5/09 12:22:

      חברים כותבים על התערוכה, אמנם איני נמנה עם ההולכים אך מעניינות אותי התגובות עליה, מצ"ב קישור לפוסט שכתבה נאוה נדה.
        4/5/09 12:15:

      עזי, קבל כוכב על הצלעות (:
        3/5/09 11:42:
      אז קצת תמונות מהתערוכה...למי שבכל זאת: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3708980,00.html
        3/5/09 00:13:

      אחרון סרטי ה-BBC (ויש כבוד) מספק חוויה מעניינת שבעתיים מאשר הביקור.

      נכון שבסוף יש צ'ופר אמיתי בדמותם של 3 בעלי הכנף (יען "שנחשף", יש בו יותר מתרתי משמע) אבל השאר משמים.

      המראה המפוסל אינו מעביר ריגוש או משדר "גופה על אמת" ואנו פוסעים מעדנות, מביטים בתצוגה כאילו היה מדובר ב"עוגות בקונדיטוריה". רצונם של המדריכים/ות לעניין אותנו בהפסקת עישון או בשתיית אלכוהול ("תראה את ה...") עומד ביחס הפוך לתוצאת החוויה המסתכמת בקפיצה ל"וואדי ניסנאס" הסמוך להספיק לצבור עוד הנאה בטרם נשמש גם אנו פלטפורמה כלכלית.

      גימיק ולא יותר. גימיק משונה שמעיד עלינו כצרכני ריגושים. תם עידן התקשור עם המתים ? עברנו ל- 1 על 1 ? תצורת ה"ביטוח הישיר" חדרה לממלכת ה"חברא קדישא".

       

      זה הזמן לייזמות עיסקית - חברת "in - קורפו-רציה" - "עושה" לכם את המוות ב"חיים".

       

      * והיום מבצע - ויטראז' חלקי פנים נגועי דבר, עם מוטיב פרוסת קרפצ'יו אורך של תינוק סיאמי חולה נפחת. מתאים לשולחן אוכל. 

        30/4/09 15:45:

      צטט: 2tsade 2009-04-29 19:51:38


      האמת? אין לי דעה מגובשת על התערוכה הזו (אולי כי אני מאמינה שכדאי להיחשף לגמרי למשהו כדי לבקר אותו), אבל מה שרציתי לומר הוא שבמהלך קריאת הפוסט שלך הפריע לי מאוד השימוש הרב ב"אני יהודי". ולא. לא כי אני חילונית ואפילו אפיקורסית (הבנתי שגם אתה די חילוני).

       

      הסיבה שזה הפריע לי היא כי מדבריך נראה כאילו אתה מנכס ומלאים לנו היהודים בעלות על הסבל. כי אנחנו בני "העם" שחטף אוחשילינג, כי אנחנו סבלנו. אנחנו יודעים מהו סבל באמת. אולי אפילו רק אנחנו...?

       

      אמנם אתה מקנח את הפוסט בפנייה אל הבנאדם שבנו, אבל יש לי קצת קושי עם זה שאתה לא מזכיר שיש לא מעט עמים אחרים, או כתות אחרות, או דתות אחרות אפילו, שזכו להתעללות לא פחותה מזו שאנחנו היהודים זכינו לה, ולכן - כבני אדם - אתה קורא לאנשים לסלוד מהתערוכה הזו בשם האנושות כולה ולא בגלל הסבל היהודי.

       

      גלי

       

       היי גלי, תודה על תגובתך.

       

       המאמר מטבעו הוא אישי וכמו שציינו קודם, רגשי מאד. אין כאן נסיון לתאר את התערוכה, אלא תאור סובייקטיבי שלי ולמה שאני חש כלפיה. אני מסכים אתך כי לא רק עמנו סבל וישנם עמים נוספים הסובלים עד היום אך איני שייך אליהם, בזהותי אני בראש ובראשונה ישראלי ואם ישאלוני להמשך? הרי אגיד כי אני גם יהודי. הקולקטיב שלנו סבל ואין על כך עוררין, למעט איזה נשיא מטורף באירן וחבר מרעיו... בתת- מודע ובמודע האישי שלי, זה מה שטבוע. איני יכול לדבר או לאחוז בזיכרון קולקטיבי של עם אחר, אבל, אני כן פונה גם לאדם שבכולנו, הרי בסופו של דבר כולנו בני אדם ולכולנו יש הזכות לחיות ולמות בעולם הזה כראות נפשנו... כמו גם, ללכת לתערוכה? או לא ללכת... לקבל את תכניה, לא לקבל את עושיה... לבקר את הסובב אותנו או לקבלו, כל זאת תוך מתן כבוד בסיסי האחד לשני.

       

       תגובתך הבהירה בפני כי תהיותי לא נפלו על אזניים ערלות, לא רק אני שואל את אותן שאלות, כולנו באותה סירה וכל אחד מאיתנו חושב אם ללכת או לא, עם התיק שיש לכל אחד מאיתנו על הגב ובמקרה הזה, באמת לא משנה אם זה יהודי, צ'רקסי מוסלמי או נוצרי...

        29/4/09 19:51:


      האמת? אין לי דעה מגובשת על התערוכה הזו (אולי כי אני מאמינה שכדאי להיחשף לגמרי למשהו כדי לבקר אותו), אבל מה שרציתי לומר הוא שבמהלך קריאת הפוסט שלך הפריע לי מאוד השימוש הרב ב"אני יהודי". ולא. לא כי אני חילונית ואפילו אפיקורסית (הבנתי שגם אתה די חילוני).

       

      הסיבה שזה הפריע לי היא כי מדבריך נראה כאילו אתה מנכס ומלאים לנו היהודים בעלות על הסבל. כי אנחנו בני "העם" שחטף אוחשילינג, כי אנחנו סבלנו. אנחנו יודעים מהו סבל באמת. אולי אפילו רק אנחנו...?

       

      אמנם אתה מקנח את הפוסט בפנייה אל הבנאדם שבנו, אבל יש לי קצת קושי עם זה שאתה לא מזכיר שיש לא מעט עמים אחרים, או כתות אחרות, או דתות אחרות אפילו, שזכו להתעללות לא פחותה מזו שאנחנו היהודים זכינו לה, ולכן - כבני אדם - אתה קורא לאנשים לסלוד מהתערוכה הזו בשם האנושות כולה ולא בגלל הסבל היהודי.

       

      גלי

        26/4/09 16:36:

      צטט: רונית ח. 2009-04-25 00:07:17

      מסכימה איתך בכל מילה...

      פשוט נורא

       

       

       איני יודע מה נורא בדבר,

      ההתעסקות באובייקטים לתערוכה

      אולי השיווק של התערוכה עצמה...

       

       אני בטוח שלעוסקים במלאכה יש את

      התשובות וההתיחסות שלהם כלפיה,

      אך נשאלת השאלה, מה עם הצופים,

      היכן אנו בתור צופים מהצד מקבלים

      את הנושא ובאיזה צד של המתרס אנו...

       

      לשם כך כתבתי את הפוסט ואני שמח

      על תגובתך רונית. בעצם, אני שמח על

      כל תגובה, לכאן או לכאן... (:

       

        25/4/09 00:07:

      מסכימה איתך בכל מילה...

      פשוט נורא

        20/4/09 17:34:

      צטט: נטולת צפיות 2009-04-19 00:18:48


      אני תוהה לגבי הציון, האם זה משקף את איכות התערוכה או את   מחשבותיך?

      עמדתך ברורה, אבל אני סבורה כי  כמיצג היא משהו איכותי!

       

       

      לאה, אני נטול צפיות אשר לאיכות התערוכה... קריצה

       

      לעניות דעתי ניתן יהיה לנתח את איכותה רק

      לאחר ביקור בה ולבטח הבנת מדברי כי איני

      מתעתד לעשות כך... אשמח לשמוע את חוות

      דעתך עליה כמיצג, איכותי או לא, זה נתון

      לשיקולך. תודה על תגובתך ושבוע טוב (:

        19/4/09 23:35:

      צטט: אהרון... 2009-04-14 11:15:52


      תערוכה מבחילה ודוחה. אני אני ארצה ללמוד או לדעת על גוף האדם, יש מספיק מידע כתוב ומצולם בספרות הכתובה ובאינטרנט שאפשר לעיין בה.

       

      העניין הוא שיחסי הציבור השליליים שעוררו המבקרים נגדה יגרמו לאנשים רבים לתהות על מה מדובר ולחשוב שאולי כדאי לבקר בה.

       

       

      חג שמח.

       

       

      ואתה יודע מה אהרון, גם אם נהרות אדם צובאים ברגע זה על דלתות המוזיאון אין לי בעיה עם זה... השאלה היא מה התערוכה תעשה לצופים והאם תעורר בהם בחילה, גועל? או בדיוק להיפך... לעניות דעתי על כל אדם להחליט לעצמו באם ללכת או לא וזכותו של כל אדם לעשות בגופו ככל העולה על דעתו. אישית, אין לי הצורך ללכת שבי אחר היחצנות השלילית או החיובית כל שעניין אותי זה היחס הערכי שלי לתערוכה זו ולכן הגבתי. תודה על תגובתך ושבוע טוב.

       

        19/4/09 12:31:

      צטט: יוסי קאלו 2009-04-19 11:37:00

      צטט: irisi 2009-04-13 11:15:25

      צטט: יוסי קאלו 2009-04-13 00:52:31

      צטט: irisi 2009-04-12 10:19:09

      אני לא יודעת אם להגדיר את עבודתו כאומנות ולדעתי אין שום קשר לעצם העובדה שנולדתי יהודיה.

      מהיום שבו קיבלתי רשיון נהיגה, חתמתי על כרטיס אדי והחלטתי שבתום ימי עלי אדמות אתרום את גופתי למדע בתקווה שאוכל לתרום למאמץ המדעי להבנת גוף האדם.

      לעניות דעתי גוף האדם הוא יצירת האומנות הגדולה ביותר, בעיני זו תערוכה חשובה, סוג של חניטה מודרנית.

      אני הייתי תורמת את גופי בשמחה.

       

       

       


       איריס, העלית נקודה מעניינת לראייתך. אני שמח על כי את חתומה על כרטיס אדי, את חתומה על כרטיס היכול להציל חיי אדם. גם אם תתרמי גופך למדע, הרי שתלמידי הרפואה ישכילו ללמוד ממנו, תבורכי על בחירה שכזו. אני אתך בתפיסה שגוף האדם או אחת מהיצירות הגדולות ביותר, רק שלא הייתי מגדירה אמנותית... וכן, התערוכה מציגה בפנינו סוג מסויים של חניטה. עד לכאן, שנינו מסכימים.

       ברם, לתרום את גופך להצלת חיי אדם או למען המדע אינו נמצא בחפיפה אחת עם חניטת גופי והפיכתו לפסל פלסטי להנאתם של כלל בני האדם. נכון, הגוף מת, אך אין זה אומר שצריך לתרום אותו למעשה ברוטלי שכזה שבינו לבין תרומה למדע אין שום קשר. זהו סוג של אקסהביציוניזם חולני משהו לטעמי, אינני מוצא כי סימה משכונה ד' בבאר- שבע תמצא את גופי החנוט לעזר בהשכלתה המדעית אלא אם כן החליטה להיות רופאה בתחום כלשהו שגופי היה יכול לסייע לה בלימודיה.

      אני לא לגמרי מסכימה.

      ההבנה והסקרנות איך גוף האדם נראה מבפנים ואיך הוא פועל לא צריכה להיות נחלת סקרנותם של סטודנטים לרפואה בלבד, אותי זה מסקרן, מה ההבדל בין המוצגים המדוברים לבין אחת מהתכניות של אופרה וינפרי שבה היא הציגה בעזרת מומחים איברי אדם פנימיים נגועים במחלות שונות לעומת איברים בריאים על מנת להראות לקהל איך אורח חיים לא בריא פוגע בגופם?

       

      דבר נוסף שמעניין אותי ואני יודעת שזו מחשבה מאוד לא מקובלת היא שנראה לי שמה שהכי מפחיד ברמה הפסיכולוגית היא שמתחת לעורנו כולנו נראים אותו הדבר - הבשר הוא בשר וכבר אין הבדל (רק בצבע העיניים) הייחוד האנושי האישי נעלם.

      רוב האמונות בעולם יוצרות קשר ישיר בין הגוף הגשמי לנפש האנושית וההפרדה מתפרשת כחילול קודש בעיקר מתוך האמונה בתחיית המתים.

       

       

       וגם אני לא לגמרי מסכים (:

       נכון, הבנת גוף האדם אינה נחלתם של סטודנטים לרפואה בלבד, גם אותי זה מסקרן, אך, ישנן דרכים רבות ללמוד את המטריה בלי הצורך להשתמש בגוויות... אני שמח שאת צופה באופרה, אישית איני צופה בה משום שדעתי על תכניות שכאלה היא זהה לדעתי על התערוכה, זוהי פורנוגרפיה שכל כולה פונה לרייטינג ואני שמח שהבאת אותה כדוגמה.

       אינני יודע מה כל כך מפחיד בהכרה כי מתחת לעורנו אנו נראים אותו הדבר, כמו שציינת, הגוף הוא גוף... לדעתי לאחר שעשה מלאכתו כדאי להחזירו לטבע להמשך שרשרת המזון...

       כיהודי אין לי אמונה בתחיית המתים... תחיית המתים היא נספח טורדני ביהדות כמו גם ה'אמונה' בגן- עדן או בגיהנום... אלו הם ספיחים שנדבקו ליהדות על מנת לחנך את בני האדם לנהוג בטוב בעולם הזה.

       

       שיהיה אחלה שבוע ותודה על השיח הנוצר ביננו (:

       

      שבוע נהדר גם לך :-)

       

        19/4/09 11:57:

      צטט: תמר מייק לאופר 2009-04-13 14:10:32


      יוסי היי,

       

      התערוכה המדוברת איננה תערוכת אמנות. זו תערוכה מדעית. חשובה בעיני.

      היכולת ללמוד ממנה ולהביא לאנשים, את הגוף בצורה זו, היא מיוחדת.

      כל שאר ההבטים, "הרי אלו היו בני אדם אמיתיים," חלוקים ממקום של קדושת האדם.

      כל אחד יעשה את החושבים לעצמו, אם לראות או לא.

       

      תמר

       

       

       היי תמר, אכן זו תערוכה מדעית, הקישור ל'אמנות' הוא ברירת מחדל של האתר...

      אני מסכים עם כל מילה שלך ושמח על תגובתך הנותנת מקום לבחירתו של כל אדם.

      תודה ושבוע טוב

       

      יוסי

        19/4/09 11:54:

      צטט: ד-ארט 2009-04-13 13:38:44


      לפני כמה שנים כשמתה אישיות ידועה מתחום האמנות והודיעו שהיא תרמה את גופה למדע, אחותי התקוממה ושאלה למה היא לא תרמה את גופה לאמנות (אנחנו עדיין שמרניות וחשבנו על שלדים לשיעורי ציור). אני אישית מעדיפה לתרום את גופי לאוכל לחתולים. בכל אופן, התערוכה בחיפה ולמי יש כוח ליסוע, אז בנתיים אני לא צריכה להחליט כלום בעניין הזה.

       

       אוכל לחתולים, שריפה, קבורה או מנוחה נכונה, כל איש יעשה בגופו לאחר מותו את אשר ירצה, כולל הצגתו לראווה בפני זרים בתערוכה קבועה או מתחלפת... "איש הישר בעיניו יעשה", ואין כוונתי למלך על ישראל... כל אמירתי בנידון: גבולותי ברורים לי, זהו הקו האדום שלי לא רק בשל המרחק ואולי בגללו, אינני נשאר על הגדר אלא מחליט לעצמי באיזה מתרס להיות אע"פ שגם להישאר על הגדר זה אקט של בחירה (:

        19/4/09 11:37:

      צטט: irisi 2009-04-13 11:15:25

      צטט: יוסי קאלו 2009-04-13 00:52:31

      צטט: irisi 2009-04-12 10:19:09

      אני לא יודעת אם להגדיר את עבודתו כאומנות ולדעתי אין שום קשר לעצם העובדה שנולדתי יהודיה.

      מהיום שבו קיבלתי רשיון נהיגה, חתמתי על כרטיס אדי והחלטתי שבתום ימי עלי אדמות אתרום את גופתי למדע בתקווה שאוכל לתרום למאמץ המדעי להבנת גוף האדם.

      לעניות דעתי גוף האדם הוא יצירת האומנות הגדולה ביותר, בעיני זו תערוכה חשובה, סוג של חניטה מודרנית.

      אני הייתי תורמת את גופי בשמחה.

       

       

       


       איריס, העלית נקודה מעניינת לראייתך. אני שמח על כי את חתומה על כרטיס אדי, את חתומה על כרטיס היכול להציל חיי אדם. גם אם תתרמי גופך למדע, הרי שתלמידי הרפואה ישכילו ללמוד ממנו, תבורכי על בחירה שכזו. אני אתך בתפיסה שגוף האדם או אחת מהיצירות הגדולות ביותר, רק שלא הייתי מגדירה אמנותית... וכן, התערוכה מציגה בפנינו סוג מסויים של חניטה. עד לכאן, שנינו מסכימים.

       ברם, לתרום את גופך להצלת חיי אדם או למען המדע אינו נמצא בחפיפה אחת עם חניטת גופי והפיכתו לפסל פלסטי להנאתם של כלל בני האדם. נכון, הגוף מת, אך אין זה אומר שצריך לתרום אותו למעשה ברוטלי שכזה שבינו לבין תרומה למדע אין שום קשר. זהו סוג של אקסהביציוניזם חולני משהו לטעמי, אינני מוצא כי סימה משכונה ד' בבאר- שבע תמצא את גופי החנוט לעזר בהשכלתה המדעית אלא אם כן החליטה להיות רופאה בתחום כלשהו שגופי היה יכול לסייע לה בלימודיה.

      אני לא לגמרי מסכימה.

      ההבנה והסקרנות איך גוף האדם נראה מבפנים ואיך הוא פועל לא צריכה להיות נחלת סקרנותם של סטודנטים לרפואה בלבד, אותי זה מסקרן, מה ההבדל בין המוצגים המדוברים לבין אחת מהתכניות של אופרה וינפרי שבה היא הציגה בעזרת מומחים איברי אדם פנימיים נגועים במחלות שונות לעומת איברים בריאים על מנת להראות לקהל איך אורח חיים לא בריא פוגע בגופם?

       

      דבר נוסף שמעניין אותי ואני יודעת שזו מחשבה מאוד לא מקובלת היא שנראה לי שמה שהכי מפחיד ברמה הפסיכולוגית היא שמתחת לעורנו כולנו נראים אותו הדבר - הבשר הוא בשר וכבר אין הבדל (רק בצבע העיניים) הייחוד האנושי האישי נעלם.

      רוב האמונות בעולם יוצרות קשר ישיר בין הגוף הגשמי לנפש האנושית וההפרדה מתפרשת כחילול קודש בעיקר מתוך האמונה בתחיית המתים.

       

       

       וגם אני לא לגמרי מסכים (:

       נכון, הבנת גוף האדם אינה נחלתם של סטודנטים לרפואה בלבד, גם אותי זה מסקרן, אך, ישנן דרכים רבות ללמוד את המטריה בלי הצורך להשתמש בגוויות... אני שמח שאת צופה באופרה, אישית איני צופה בה משום שדעתי על תכניות שכאלה היא זהה לדעתי על התערוכה, זוהי פורנוגרפיה שכל כולה פונה לרייטינג ואני שמח שהבאת אותה כדוגמה.

       אינני יודע מה כל כך מפחיד בהכרה כי מתחת לעורנו אנו נראים אותו הדבר, כמו שציינת, הגוף הוא גוף... לדעתי לאחר שעשה מלאכתו כדאי להחזירו לטבע להמשך שרשרת המזון...

       כיהודי אין לי אמונה בתחיית המתים... תחיית המתים היא נספח טורדני ביהדות כמו גם ה'אמונה' בגן- עדן או בגיהנום... אלו הם ספיחים שנדבקו ליהדות על מנת לחנך את בני האדם לנהוג בטוב בעולם הזה.

       

       שיהיה אחלה שבוע ותודה על השיח הנוצר ביננו (:

       

        19/4/09 00:18:


      אני תוהה לגבי הציון, האם זה משקף את איכות התערוכה או את   מחשבותיך?

      עמדתך ברורה, אבל אני סבורה כי  כמיצג היא משהו איכותי!

        16/4/09 14:13:

      צטט: הדמיות ממוחשבות 2009-04-10 15:30:03


      מסכימה עם כל מה שכתבת, כאילו כתבתי את זה בעצמי....

      מזדהה בעיקר עם "ככזה אינני יכול להעלות במחשבתי חגיגות על המת, על גופות אדם המשייטות מולי בתערוכה, באות וזועקות בשם המדע, 'אנו כאן! בשם המדע!' שתראה, שתבין איך אתה בנוי כי אין לך אלוהים אחרים, יש רק אותך ואותנו ואין זולתו "

      ואפילו אם הייתי שמה לרגע את עניין הדת בצד, אני לא רואה איך הביקור בתערוכה יכול להועיל...ואף סבורה שהוא יכול להזיק.... ובעיקר מרגיזה אותי הידיעה שהמורים בבתי הספר שולחים וממליצים לתלמידים בגילאי העשרה לראות את התערוכה ואם אני לא טועה חלקם אפילו מתארגנים יחדיו...

      אני מודה שקיימת בי טיפת סקרנות...אך מספר התמונות שהצצתי עליהם ברחבי האינטרנט הספיקו לי לחלוטין, ובשום אופן לא אבקר בתערוכה עצמה, רואה בזה בזיון מוחלט וחוסר כבוד לאנושות

       

      טל היקרה, תודה על התגובה ובמיוחד על האישור כי אינני לבד במחשבה ובחשיבה הזו (:

        16/4/09 10:12:

      צטט: מיכל פרי 2009-04-10 12:45:51

      את התערוכה, שדרך אגב היא קודם כל עסק כלכלי משגשג (לא לשכוח - לא מדע ולא אמנות), ראיתי בניו יורק לאחר הפצרות חוזרות ונשנות של חברים "את חייבת לראות - זה מדהים". הלכתי לראות ומותר לציין שקיבלתי בחילה נוראית.

      בלי קשר אם אני מיצגת איזה רעיון דתי - יהדות - בודהיזים וכדומה - פשוט זה העליב אותי וצרם לי ברמה האישית, האנושית.

      גוף האדם וגוף בכלל - משכן הרוח...שיפה ההתיחסות אליו בצניעה וכבוד גם בחיים וגם בזמן המוות.

      ביטור גופות (חיות או מתות) של בני אנוש או חיות - הינו מעשה אכזרי ומיותר - מה כל שכן שאותן גופות מבוטרות מוצגות כאובייקטים.

      מן הנמנע נשאלת השאלה המוסרית - מה הגבול ? מה הגבול שאותו חצינו כבני אנוש בחוסר הרגש ובאכזריות שלנו כלפי העולם והיצורים בעולם בו אנו חיים?

      כשהסתובבתי בתערוכה כמו שאר המבקרים הרבים והסתכלתי בדמויות שפשטו מהן את העור - דמויות של אנשים צעירים ברובם.

      מי הם היו, הרי הם חיו פה כמוני, כמו כל האנשים האהובים, הקרובים לי.

      לכל גופה יש סיפור - בתוך כל גופה מבוטרת פשוטת עור שכן אדם עם שם - האם שכחנו?

      האכזריות צועקת על הקיר - ואנחנו כעם מוטב שנזכור מאיפה באנו

      והצגת התערוכה פה בישראל צורמת ומזעזעת במיוחד.

       

       היי מיכל, ישנן תערוכות אחרות שאעדיף ללכת אליהן, כמו למשל תערוכת "שקיעות הפוכות" המוצגת בימים אלו בגלריה גל-און... קריצה 

       אם אפשר לפרגן לאמנית (: צבעוניות עזה ודו-שיח נוקב עם ועל הבד גרמו לי להתרגש מחדש מעבודות אבסטרקט כמו שבו אלי נעורי... תודה.


       

        14/4/09 16:02:


      אני איתך יוסי!

      מזועזעת והמומה מהגועל נפש הזה..

      חג שמח..נשיקה וחיבוק.

        14/4/09 11:15:


      תערוכה מבחילה ודוחה. אני אני ארצה ללמוד או לדעת על גוף האדם, יש מספיק מידע כתוב ומצולם בספרות הכתובה ובאינטרנט שאפשר לעיין בה.

       

      העניין הוא שיחסי הציבור השליליים שעוררו המבקרים נגדה יגרמו לאנשים רבים לתהות על מה מדובר ולחשוב שאולי כדאי לבקר בה.

       

       

      חג שמח.

       

      אחד רגע בקשה

      תערוכות של חיות מפוחלצות טוב למוזיאון המדע ולאנושות אבל גופות לא?

      מדע הוא מדע הוא מדע ואם נסגור את העייניים איך נראה נלמד ננסה לחשוב

      אם מדובר בתערוכה מדעית אני מצודד על אחת כמה וכמה מי שזה לא מעניין אותו(אני למשל) לא ילך לראות

      ומי שכן אין דרך נכונה ומעניינת ומושכת יותר לראות לנסות להבין לגרות את החשיבה

      סורי יוסי לא מסכים איתך אם כי כאמור לא כוס התה שלי אני בברזלים

      צטט: יוסי קאלו 2009-04-10 15:38:52

      צטט: שחף זיו שערים ומעקות 2009-04-08 16:33:42


      אני אומר הפוסל במומו פוסל

      חקר הגוף הוא אומנות לכל דבר

      התערוכה מוצגת

      יש שזה מסקרן אותם וילכו לראות

      יש שזה דוחה אותם ועבורם יש את החוק של חופש האדם וחרותו כלומר הם לא ממש חייבים ללכת לתערוכה

      הרעיון של לזעזע להזיז להפעיל את החשיבה עובד אפילו אצל אלא שלא ילכו לתערוכה

      כלומר האמן עשה אומנות במייטבה

      אני אישית לא אלך לתערוכה היתה לי כזו פעם בלייב בלבנון

      אבל אני לא מוצא שזו בעיה נהפוך הוא זה נותן אספקטים אחרים של חשיבה על גוף האדם

      מה עוד שבעלי הגוף תרמו מראש את גופם לצורך העניין

      ובנימה אופטימית זו חג שמח וכשר לכולכם

      יוסי לך במיוחד

       

       מי זה מומו? ועל מה הוא פוסל?... (:

       התערוכה אינה מוצגת כאמנות, לא שאז לא הייתי פוסל אותה, היא מוצגת כעניין מדעי ועוד במוזיאון שקהל יעדו העיקרי הוא ילדים... לעניות דעתי אין לנתח אותה בצורות אחרות זולתי - ערכית, האם אנו כבני- אדם נהין לקבל פוחלצי אדם או פגרי חיות משומרים כעניין מדעי/ אמנותי? ואכן, התערוכה המעוררת שאלות אלו גם בלי לראותה. לצערי אנשים נוטים לחלק את העולם לשחור/לבן ובשעה שחרדים או דתיים יצאו נגד התערוכה הרי היא משוייכת בעיניהם באופן אוטומטי לעולם ה'נאור'... 

       חג שמח גם לך שחף ולכל בית ישראל.

       

       

        13/4/09 14:10:


      יוסי היי,

       

      התערוכה המדוברת איננה תערוכת אמנות. זו תערוכה מדעית. חשובה בעיני.

      היכולת ללמוד ממנה ולהביא לאנשים, את הגוף בצורה זו, היא מיוחדת.

      כל שאר ההבטים, "הרי אלו היו בני אדם אמיתיים," חלוקים ממקום של קדושת האדם.

      כל אחד יעשה את החושבים לעצמו, אם לראות או לא.

       

      תמר

       

        13/4/09 13:38:

      לפני כמה שנים כשמתה אישיות ידועה מתחום האמנות והודיעו שהיא תרמה את גופה למדע, אחותי התקוממה ושאלה למה היא לא תרמה את גופה לאמנות (אנחנו עדיין שמרניות וחשבנו על שלדים לשיעורי ציור). אני אישית מעדיפה לתרום את גופי לאוכל לחתולים. בכל אופן, התערוכה בחיפה ולמי יש כוח ליסוע, אז בנתיים אני לא צריכה להחליט כלום בעניין הזה.
        13/4/09 11:15:

      צטט: יוסי קאלו 2009-04-13 00:52:31

      צטט: irisi 2009-04-12 10:19:09

      אני לא יודעת אם להגדיר את עבודתו כאומנות ולדעתי אין שום קשר לעצם העובדה שנולדתי יהודיה.

      מהיום שבו קיבלתי רשיון נהיגה, חתמתי על כרטיס אדי והחלטתי שבתום ימי עלי אדמות אתרום את גופתי למדע בתקווה שאוכל לתרום למאמץ המדעי להבנת גוף האדם.

      לעניות דעתי גוף האדם הוא יצירת האומנות הגדולה ביותר, בעיני זו תערוכה חשובה, סוג של חניטה מודרנית.

      אני הייתי תורמת את גופי בשמחה.

       

       

       


       איריס, העלית נקודה מעניינת לראייתך. אני שמח על כי את חתומה על כרטיס אדי, את חתומה על כרטיס היכול להציל חיי אדם. גם אם תתרמי גופך למדע, הרי שתלמידי הרפואה ישכילו ללמוד ממנו, תבורכי על בחירה שכזו. אני אתך בתפיסה שגוף האדם או אחת מהיצירות הגדולות ביותר, רק שלא הייתי מגדירה אמנותית... וכן, התערוכה מציגה בפנינו סוג מסויים של חניטה. עד לכאן, שנינו מסכימים.

       ברם, לתרום את גופך להצלת חיי אדם או למען המדע אינו נמצא בחפיפה אחת עם חניטת גופי והפיכתו לפסל פלסטי להנאתם של כלל בני האדם. נכון, הגוף מת, אך אין זה אומר שצריך לתרום אותו למעשה ברוטלי שכזה שבינו לבין תרומה למדע אין שום קשר. זהו סוג של אקסהביציוניזם חולני משהו לטעמי, אינני מוצא כי סימה משכונה ד' בבאר- שבע תמצא את גופי החנוט לעזר בהשכלתה המדעית אלא אם כן החליטה להיות רופאה בתחום כלשהו שגופי היה יכול לסייע לה בלימודיה.

      אני לא לגמרי מסכימה.

      ההבנה והסקרנות איך גוף האדם נראה מבפנים ואיך הוא פועל לא צריכה להיות נחלת סקרנותם של סטודנטים לרפואה בלבד, אותי זה מסקרן, מה ההבדל בין המוצגים המדוברים לבין אחת מהתכניות של אופרה וינפרי שבה היא הציגה בעזרת מומחים איברי אדם פנימיים נגועים במחלות שונות לעומת איברים בריאים על מנת להראות לקהל איך אורח חיים לא בריא פוגע בגופם?

       

      דבר נוסף שמעניין אותי ואני יודעת שזו מחשבה מאוד לא מקובלת היא שנראה לי שמה שהכי מפחיד ברמה הפסיכולוגית היא שמתחת לעורנו כולנו נראים אותו הדבר - הבשר הוא בשר וכבר אין הבדל (רק בצבע העיניים) הייחוד האנושי האישי נעלם.

      רוב האמונות בעולם יוצרות קשר ישיר בין הגוף הגשמי לנפש האנושית וההפרדה מתפרשת כחילול קודש בעיקר מתוך האמונה בתחיית המתים.

        13/4/09 09:33:

      צטט: מחוברת 2009-04-12 17:02:36

      היי יוסי

      ברור שתגובתך רגשית ביותר ,אני לא ביקרתי בתערוכה ולא בטוח שאבקר אבל מהצילומים אני מתרשמת שהיא לא "מאיימת"ומה לעשות כך אנו בנויים אם נרצה ואם לא ואם אפשר להוסיף מעט הומור לעניין אז למה לא?חג שמח

       

       

       היי מחוברת, התערוכה אינה 'מאיימת' רגשית, הנושא הוא ערכי. הומור מבורך בחיי בכל עת, התערוכה במקרה הזה לא גורמת לי לחיוך ולו קל שבקלים... באם נושאי התערוכה או דרך הצבת הגוויות מעוררים בך בדל חיוך, שיבושם לך... אחזור על דברי, אינני מבקר את ההולכים לתערוכה או גם את אלו שלא הולכים, בחירתו האישית של כל אדם בעינה קיימת וכאן נמתח הגבול הדק, בחירתו של הד"ר ובחירתם של התורמים למעשה אינה עומדת בקנה אחד עם השקפת עולמי. אני מאחל לך ולבני משפחתך חג פסח שמח ותודה על תגובתך.
        13/4/09 00:52:

      צטט: irisi 2009-04-12 10:19:09

      אני לא יודעת אם להגדיר את עבודתו כאומנות ולדעתי אין שום קשר לעצם העובדה שנולדתי יהודיה.

      מהיום שבו קיבלתי רשיון נהיגה, חתמתי על כרטיס אדי והחלטתי שבתום ימי עלי אדמות אתרום את גופתי למדע בתקווה שאוכל לתרום למאמץ המדעי להבנת גוף האדם.

      לעניות דעתי גוף האדם הוא יצירת האומנות הגדולה ביותר, בעיני זו תערוכה חשובה, סוג של חניטה מודרנית.

      אני הייתי תורמת את גופי בשמחה.

       

       

       


       איריס, העלית נקודה מעניינת לראייתך. אני שמח על כי את חתומה על כרטיס אדי, את חתומה על כרטיס היכול להציל חיי אדם. גם אם תתרמי גופך למדע, הרי שתלמידי הרפואה ישכילו ללמוד ממנו, תבורכי על בחירה שכזו. אני אתך בתפיסה שגוף האדם או אחת מהיצירות הגדולות ביותר, רק שלא הייתי מגדירה אמנותית... וכן, התערוכה מציגה בפנינו סוג מסויים של חניטה. עד לכאן, שנינו מסכימים.

       ברם, לתרום את גופך להצלת חיי אדם או למען המדע אינו נמצא בחפיפה אחת עם חניטת גופי והפיכתו לפסל פלסטי להנאתם של כלל בני האדם. נכון, הגוף מת, אך אין זה אומר שצריך לתרום אותו למעשה ברוטלי שכזה שבינו לבין תרומה למדע אין שום קשר. זהו סוג של אקסהביציוניזם חולני משהו לטעמי, אינני מוצא כי סימה משכונה ד' בבאר- שבע תמצא את גופי החנוט לעזר בהשכלתה המדעית אלא אם כן החליטה להיות רופאה בתחום כלשהו שגופי היה יכול לסייע לה בלימודיה.

        13/4/09 00:42:

      צטט: michalla 1713 2009-04-11 00:56:12


      קראתי באיזה עיתון שהאנשים הללו תרמו את גופתם לתערוכה,גם אותי זה דוחה ברמות היסטריות,נשאלת השאלה למה זה טוב?

      להעשיר את מארגני התערוכה שמבחינתי היא גם לא אומנתית,אלא ביולוגית-אבולוציונית-וחוקרת.מי שאוהב יילך...אני אישית

      אסתכל על ציורים ופסלים פרחים וטבע.חיוך     מיכאלה 1713

                                                                אמנית-יוצרת

       

       


      היי מיכאלה, אכן עניין של 'טעם אישי' ובראש ובראשונה משהו שלעניות דעתי קשור לכל אחד מאיתנו לחבל הטבור לטוב או לרע... אישית, אני מצטרף אליך (:
        12/4/09 17:02:

      היי יוסי

      ברור שתגובתך רגשית ביותר ,אני לא ביקרתי בתערוכה ולא בטוח שאבקר אבל מהצילומים אני מתרשמת שהיא לא "מאיימת"ומה לעשות כך אנו בנויים אם נרצה ואם לא ואם אפשר להוסיף מעט הומור לעניין אז למה לא?חג שמח

        12/4/09 10:19:

      אני לא יודעת אם להגדיר את עבודתו כאומנות ולדעתי אין שום קשר לעצם העובדה שנולדתי יהודיה.

      מהיום שבו קיבלתי רשיון נהיגה, חתמתי על כרטיס אדי והחלטתי שבתום ימי עלי אדמות אתרום את גופתי למדע בתקווה שאוכל לתרום למאמץ המדעי להבנת גוף האדם.

      לעניות דעתי גוף האדם הוא יצירת האומנות הגדולה ביותר, בעיני זו תערוכה חשובה, סוג של חניטה מודרנית.

      אני הייתי תורמת את גופי בשמחה.

       

        11/4/09 10:40:

      צטט: תלאביבית 2009-04-09 21:30:13


      גמני מרגישה שלא בא לי לראות מריונטות מגופות אצלי זה לא בא מתוך הזדהות יהודית, אלא סתם מתוך רגש כלשהו, שמתעורר אצלי. לא ברור לי לגמרי מה הרגש. בחילה? חלחלה? סלידה? או סתם, איזשהו רגש עמוק מופנם של כבוד למתים? אף שאני מאוד מאוד בעד תרומת איברים, קצת קשה לי לראות שלוקחים גופות, ומעמידים אותן כמיצג. למה? לא יודעת. זה כמו להיגעל מג'וק. לא ממש התנהגות רציונלית. גם ההסבר, של המטרה המדעית, לא שיכנע אותי. זה לא נראה לי, שמחר מישהו יעשה תערוכה, או מיצג, או, נגיד מחזמר, מניסויים בחיות, למשל. אני מזהה פה איזשוהיא כוונה לעשיית רווח מפרובוקציה. הכי טוב היה אילו היינו נוהגים, כפי שמישו כבר רשם פה באחת התגובות, בהתעלמות מוחלטת. אלא, שזו כנראה דרכו של עולם, וגם בעצם כתיבת שורות אלה, גמני תורמת לרווח שאליו התכוון מי שהגה את הרעיון. שיהיה חג שמח לכולם

       

       תל-אביבית (: שמח שצרפת תגובה ועוד יותר ששיתפת אותנו בפחדים, עוברת בי המחשבה אולי רוצה אוצר התערוכה לטפל בנקרופוביה של ילדי ישראל, זו יכולה להיות אמתלה אלטרואיסטית להצגתה. אשר לארכנופוביה חיפשתי באתר המוזיאון באם ישנה תערוכה המתייחסת לכך אך לא מצאתי... ד"א, אין לי בעייה לתרום לרווחיו של המוזיאון בכתיבת שורות אלו, המוזיאון אינו מכיל רק את התערוכה הזו ואם בעטייה יגיעו מבקרים שישכילו משאר התערוכות, דיינו. חג שמח (:

        11/4/09 00:56:


      קראתי באיזה עיתון שהאנשים הללו תרמו את גופתם לתערוכה,גם אותי זה דוחה ברמות היסטריות,נשאלת השאלה למה זה טוב?

      להעשיר את מארגני התערוכה שמבחינתי היא גם לא אומנתית,אלא ביולוגית-אבולוציונית-וחוקרת.מי שאוהב יילך...אני אישית

      אסתכל על ציורים ופסלים פרחים וטבע.חיוך     מיכאלה 1713

                                                                אמנית-יוצרת

        10/4/09 21:50:

      צטט: גילינקה 2009-04-09 20:21:02


      שלום יוסי וחג שמיח

      הופתעתי לקרוא את דעתך בקשר לתערוכה , לי היא נראת מאד מעניינת ומרתקת מה גם שה"גופות" נתרמו ע"י בעליהן במיוחד למטרה זאת.

      נראה לי שאפשר ללמוד משהו מהתערוכה הזאת וזה ,כניסה לפרופורציות, כמה שאנו מחשיבים עצמנו כאדוני העולם ויודעי כל, בסופו של דבר אנחנו סה"כ בשר ודם (ערימה של סטייקים מדממים).

      אני הולך לתערוכה אחרי הבלאגן של החג...

      אתה מוזמן ליום כייף בחיפה?

      שלך לעד

      גלעד

       

       גילינקה (:

       

       אני שמח שעודני יכול להפתיע את חברי, סימן שיש לי עוד מה לתרום ולחשוף... בכ"א, אני אכן מדבר על פרופורציות אך מהצד השני, אנו מחשיבים עצמנו אדוני העולם יתר על המידה וככאלה מרשים לעצמנו להתנהג בהתאם, לולא חשבנו כך, לבטח היינו נוהגים בפגרינו המדממים בדרך אחרת, אנושית יותר רו"ל עם קצת יותר כבוד לטבע ופחות כבוד לטבע האדם...

      אחרי הבלגן של החג אשמח להצטרף אליך לטיול בחיפה, אתה תמשיך לתערוכה ואני אטייל לי בואדי- סאליב..

       

      מחכה לך

      יוסי

       

       

       

        10/4/09 21:44:

      צטט: ירון פלדברג 2009-04-09 10:00:06

      לא יודע .... דווקא נשמע מעניין.

      אני הולך לראות השבוע

      חג שמח יוסי :)

       

       

       

      ירון, תכין 85 ש"ח ותהנה, חג שמח גם לך יקירי (:
        10/4/09 15:45:

      צטט: larus 2009-04-08 16:34:31

      לטעמי את כל העיסוק הזה בפנימיות הגוף יש להשאיר למדע. אבל כידוע האמנות במחצית השנייה של המאה ה-20 והלאה ריסקה כמעט את כל הגבולות. אולי צריך פשוט להתעלם.

      חג אביב שמח,

      שי

       

       

       גבולות רוסקו וחוקים יש להפר, אך מתוך ההרס צריכות לבצבץ הכרות קולקטיביות חדשות השומרות על ערך האדם, או כאלה קיימות שצריך לשמר... חשבתי רבות בעניין, האם צריך להתעלם או לא, התוצאה לפניך שי, ישנם דברים שאיני יכול לעבור לסדר היום בלי להשית לבי אליהם.

       

      חג שמח

      ותודה

      יוסי

       

        10/4/09 15:38:

      צטט: שחף זיו שערים ומעקות 2009-04-08 16:33:42


      אני אומר הפוסל במומו פוסל

      חקר הגוף הוא אומנות לכל דבר

      התערוכה מוצגת

      יש שזה מסקרן אותם וילכו לראות

      יש שזה דוחה אותם ועבורם יש את החוק של חופש האדם וחרותו כלומר הם לא ממש חייבים ללכת לתערוכה

      הרעיון של לזעזע להזיז להפעיל את החשיבה עובד אפילו אצל אלא שלא ילכו לתערוכה

      כלומר האמן עשה אומנות במייטבה

      אני אישית לא אלך לתערוכה היתה לי כזו פעם בלייב בלבנון

      אבל אני לא מוצא שזו בעיה נהפוך הוא זה נותן אספקטים אחרים של חשיבה על גוף האדם

      מה עוד שבעלי הגוף תרמו מראש את גופם לצורך העניין

      ובנימה אופטימית זו חג שמח וכשר לכולכם

      יוסי לך במיוחד

       

       מי זה מומו? ועל מה הוא פוסל?... (:

       התערוכה אינה מוצגת כאמנות, לא שאז לא הייתי פוסל אותה, היא מוצגת כעניין מדעי ועוד במוזיאון שקהל יעדו העיקרי הוא ילדים... לעניות דעתי אין לנתח אותה בצורות אחרות זולתי - ערכית, האם אנו כבני- אדם נהין לקבל פוחלצי אדם או פגרי חיות משומרים כעניין מדעי/ אמנותי? ואכן, התערוכה המעוררת שאלות אלו גם בלי לראותה. לצערי אנשים נוטים לחלק את העולם לשחור/לבן ובשעה שחרדים או דתיים יצאו נגד התערוכה הרי היא משוייכת בעיניהם באופן אוטומטי לעולם ה'נאור'... 

       חג שמח גם לך שחף ולכל בית ישראל.


      מסכימה עם כל מה שכתבת, כאילו כתבתי את זה בעצמי....

      מזדהה בעיקר עם "ככזה אינני יכול להעלות במחשבתי חגיגות על המת, על גופות אדם המשייטות מולי בתערוכה, באות וזועקות בשם המדע, 'אנו כאן! בשם המדע!' שתראה, שתבין איך אתה בנוי כי אין לך אלוהים אחרים, יש רק אותך ואותנו ואין זולתו "

      ואפילו אם הייתי שמה לרגע את עניין הדת בצד, אני לא רואה איך הביקור בתערוכה יכול להועיל...ואף סבורה שהוא יכול להזיק.... ובעיקר מרגיזה אותי הידיעה שהמורים בבתי הספר שולחים וממליצים לתלמידים בגילאי העשרה לראות את התערוכה ואם אני לא טועה חלקם אפילו מתארגנים יחדיו...

      אני מודה שקיימת בי טיפת סקרנות...אך מספר התמונות שהצצתי עליהם ברחבי האינטרנט הספיקו לי לחלוטין, ובשום אופן לא אבקר בתערוכה עצמה, רואה בזה בזיון מוחלט וחוסר כבוד לאנושות

        10/4/09 12:45:

      את התערוכה, שדרך אגב היא קודם כל עסק כלכלי משגשג (לא לשכוח - לא מדע ולא אמנות), ראיתי בניו יורק לאחר הפצרות חוזרות ונשנות של חברים "את חייבת לראות - זה מדהים". הלכתי לראות ומותר לציין שקיבלתי בחילה נוראית.

      בלי קשר אם אני מיצגת איזה רעיון דתי - יהדות - בודהיזים וכדומה - פשוט זה העליב אותי וצרם לי ברמה האישית, האנושית.

      גוף האדם וגוף בכלל - משכן הרוח...שיפה ההתיחסות אליו בצניעה וכבוד גם בחיים וגם בזמן המוות.

      ביטור גופות (חיות או מתות) של בני אנוש או חיות - הינו מעשה אכזרי ומיותר - מה כל שכן שאותן גופות מבוטרות מוצגות כאובייקטים.

      מן הנמנע נשאלת השאלה המוסרית - מה הגבול ? מה הגבול שאותו חצינו כבני אנוש בחוסר הרגש ובאכזריות שלנו כלפי העולם והיצורים בעולם בו אנו חיים?

      כשהסתובבתי בתערוכה כמו שאר המבקרים הרבים והסתכלתי בדמויות שפשטו מהן את העור - דמויות של אנשים צעירים ברובם.

      מי הם היו, הרי הם חיו פה כמוני, כמו כל האנשים האהובים, הקרובים לי.

      לכל גופה יש סיפור - בתוך כל גופה מבוטרת פשוטת עור שכן אדם עם שם - האם שכחנו?

      האכזריות צועקת על הקיר - ואנחנו כעם מוטב שנזכור מאיפה באנו

      והצגת התערוכה פה בישראל צורמת ומזעזעת במיוחד.

        10/4/09 10:32:

      צטט: ציירת/אמנית 2009-04-08 16:12:03


      מרגישה כמוך. אגב יש עוד תערוכה כזאת ( אין לי לינק, מצטערת) בה הסינים עשו שימוש בגופות של אלמונים. מי יודע אם ברשות או לא, חוקי או לא. זוועות.

       

       

      היי טלילה, שמעתי על התערוכה של הסינים, היא בכלל מוקצית, מדובר בגופות אנשים שככל הנראה הוצאו להורג... כאילו אין מספיק 'בן-לאדנים' בעולם...

      שיהיה לנו חג שמח

        9/4/09 23:53:

      צטט: tamarindi 2009-04-08 16:06:48

      יוסי יקירי,

      תודה שהעלת את הנושא. אני עם עצמי עוד בדיונים.

      תגובתי האינטואיטיבית היתה מהרגע הראשון - לא מעוניינת לראות. אמנם אני אדם סקרן מטבעי, אוהבת לנסות ולהתנסות. אבל יש משהו בתערוכה הזאת שאומר לי stop.

      המפגש הראשון שלי עם המוות היה בנעוריי, כאשר הייתי מתנדבת במד"א. ביצעתי החיאות אין ספור וגירדתי אנשים מכבישים אחרי תאונות. המפגש עם הגוף החי-מת הראה לי כמה החיים שבריריים.

      אני לא "יהודיה" כשרה. אני לא בוחנת את החלטותי בהתאם למה שאדם כזה או אחר החליט עבורי. במקרה זה זה יכול להיות מבקר אומנות נלהב או רב נרעש.

      סבי וסבתי שניהם תרמו את גופם למדע. אני חושבת שזו מטרה נעלה ואין סטודנט לרפואה שלא יודה על כך. יחד עם זאת, קשה לי לקבל "תערוכה" מקברית שכזו תחת כותרת של מדע. 

      נכון שגוף האדם מסקרן. הרי כל מה שתחת כותרת ה"לא נודע" הופך אצלנו למוקד משיכה. אבל היום ישנם פתרונות הדמייה מדהימים היכולים להציג את תוכנו עד לרמה המולקולרית. ולכן זו עוד סיבה לשאול : למה?

      בהודו נחשפתי לפן נוסף של המוות. לגדות הגנגס מתבצע טקס שריפת גופות. מטרים ספורים משם חיים אנשים. על גדות הנהר. מתרחצים, חופפים, כובסים, יולדים ומתים. הילדים משחקים במים, לצד חלקי גופות צפים. לנו המערביים זה נראה מזעזע. אך מבחינתם החיים והמוות אחד הם. הגוף מת ומתכלה. והחיים ממשיכים הלאה.

      אז אין לי שורה תחתונה. אני רק לא מצטרפת לחגיגה הפעם. 

       

      חג שמיייייח נשיקה

       

       

       

       תמי חג שמח ושנה טובה.

       אני יכול רק לצטט את משפטך בנוגע לתערוכה "...אבל יש משהו בתערוכה הזאת שאומר לי stop"... אינני נרתע מהצגת המוות בפנים,אינני מצר על המקאבריות או מבקר את נושא התערוכה ואף אין בי סלידה להתרחשות בעיתה.

       מה שכן, בדיוק כמו שציינת, זהו הגבול שלי, כאן גם אני אומר stop, עד כאן, אולי הפוסט- מודרניזם נתן לנו את הכלים לקבל הכל אך לאו דווקא להכיל הכל... כנראה מאותו מקום המתיר הכל עלינו לבנות גבולות חדשים, כל אחד לנפשו ולהחליט מתי לא נשתתף בחגיגה. דבר אחד יאמר בזכות התערוכה הנ"ל, היא מציבה בפנינו שאלות שאנו חייבים לענות עליהן.

        9/4/09 21:30:

      גמני מרגישה שלא בא לי לראות מריונטות מגופות אצלי זה לא בא מתוך הזדהות יהודית, אלא סתם מתוך רגש כלשהו, שמתעורר אצלי. לא ברור לי לגמרי מה הרגש. בחילה? חלחלה? סלידה? או סתם, איזשהו רגש עמוק מופנם של כבוד למתים? אף שאני מאוד מאוד בעד תרומת איברים, קצת קשה לי לראות שלוקחים גופות, ומעמידים אותן כמיצג. למה? לא יודעת. זה כמו להיגעל מג'וק. לא ממש התנהגות רציונלית. גם ההסבר, של המטרה המדעית, לא שיכנע אותי. זה לא נראה לי, שמחר מישהו יעשה תערוכה, או מיצג, או, נגיד מחזמר, מניסויים בחיות, למשל. אני מזהה פה איזשוהיא כוונה לעשיית רווח מפרובוקציה. הכי טוב היה אילו היינו נוהגים, כפי שמישו כבר רשם פה באחת התגובות, בהתעלמות מוחלטת. אלא, שזו כנראה דרכו של עולם, וגם בעצם כתיבת שורות אלה, גמני תורמת לרווח שאליו התכוון מי שהגה את הרעיון. שיהיה חג שמח לכולם
        9/4/09 20:21:


      שלום יוסי וחג שמיח

      הופתעתי לקרוא את דעתך בקשר לתערוכה , לי היא נראת מאד מעניינת ומרתקת מה גם שה"גופות" נתרמו ע"י בעליהן במיוחד למטרה זאת.

      נראה לי שאפשר ללמוד משהו מהתערוכה הזאת וזה ,כניסה לפרופורציות, כמה שאנו מחשיבים עצמנו כאדוני העולם ויודעי כל, בסופו של דבר אנחנו סה"כ בשר ודם (ערימה של סטייקים מדממים).

      אני הולך לתערוכה אחרי הבלאגן של החג...

      אתה מוזמן ליום כייף בחיפה?

      שלך לעד

      גלעד

        9/4/09 10:16:

      צטט: adesign 2009-04-08 15:33:31

      יוסי ידידי,

       

      אחזור מעט על דברי קודמי ואומר שכתיבתך מעוררת מחשבה רבה ומחדדת את אשר חשתי.

       

      קשה לי עם התערוכה הזו ולאו דווקא מהיותי יהודיה (אפיקורסית ככול שאהיה) אלא מעצם השימוש בגוף האדם למטרה לא ברורה.

      ההסתתרות מאחורי המדע מעוררת את זעמי, שהרי התערוכה אינה לשם מדע אלא לשם תערוכה - רווח ופרסום. אין בה ולו אלמנט מדעי אחד. 

      חקר גוף האדם למען המדע, למען לימוד טוב יותר של המנגנון המסובך הזה, למען מציאת תרופות ופתרונות כירורגיים לתחלאות האדם - זה מדע. הצגת גופות או יציקות פולימריות של שארי גופות אינו מדע, אלא תצוגה אקסבסטיוניסטית לשמה.

       

      העלת נקודה כואבת של השילושב המוכר והקודר של רופא או מדען גרמני אשר עושה שימוש לא ברור או לא מוגדר בגופות אדם "למען המדע". זהו כאב גדול שנשאר עם העם היהודי ומדגיש עוד יותר את הדיסונס שיוצרת התערוכה הזו, ובעיקר את העבודה שהיא מוצגת כאן בארץ.

       

      אני מצטרפת לרגשות העזים שעוררת כאן כנגד התעורכה וחשה בחילה עמוקה ממנה.

       

      תודה שעוררת את הנושא לדיון, התלבטתי ביני לבין עצמי איך עושים את זה...

       

      אסנת

       

       

       

       

       

       אסנת היקרה, תודה על תגובתך ואני שמח על כי הנחתי על הכתוב חלק מתחושותייך. חידוד העניין היהודי במאמר הוא קיצור דרך לחוויות הקולקטיביות של עמנו, אין בינה לבין דתיות דבר וחצי דבר... אני שמח ששנינו רואים בעין אחת את זיכרון השואה לנגד עיננו, לצערי, לא כולם רואים זאת כך, אני אומר לצערי כיוון שהייתי בטוח שישנם בבסיס דברים המאחדים אותנו, אנו היושבים בציון.

       יוסי


       

        9/4/09 10:08:

      צטט: צביקה עמית 2009-04-09 09:30:26

      הייתי בתערוכה הזו בניו-יורק והתערוכה אכן מרתקת. היא מאפשרת לאנשים כמוני שאינם רופאים, או מדענים להבין את מרוכבותו של גוף האדם ומכאן חשיבותה.

       אני יכול להבין את מי שמכניס לנושא אלמנטים דתיים, או רגשיים. יכול להבין, אך לא להסכים. הציווי הדתי היהודי מונע ניתוחים לאחר המוות ונקל לתאר , מה פנים היו לה לרפואה , אילו הייתה האנושות כולהאם הייתה האנושות כולה מקיימת את הציווי הזה. שלא לדבר על האיסורים הילכתיים המנעים השתלת איברים וגורמים לא פעם לאובדן חיים, שניתן היה להצילם.

       אני מכבד את קדושת החיים, קדושה במובן הערכי החילוני , ולא הדתי. אולם אינני  מוצא כל קדושה בגווף מת שסופו להרקב בתוך האדמה.

      אני מכבד את מי שמצווה את גופת למדע ובכך מאפשר לדורות חדשים של רופאים ללמוד להבין את גוף האדם לטובתם של החיים. העובדה שהיו כאלה שהיו מוכנים לצוואת גופתם לטובת תערוכה מדעית, אינה גורעת מן הכבוד שאני רוכש להם והעובדה שבני משפחותיהם קיבלו תשלום בגין התרומה אינה גורעת כהוא זה

      לסיכום, אנ בעד התערוכה ואני ממליץ לכל אדם נאור לבקר בה ולהבין קצת טוב יותר, את גוף האדם ואת העולם שבו אנחנו חיים

       

       צביקה היקר, אני שמח לשמוע דעתך בנושא.

       אינני אדם דתי נהפוך הוא, נכון, אני אדם רגשי ורגיש ואיני מתכוון להצתדק על שתי תכונות אלו. זאת ועוד, לעיתים רחוקות אני נוהג להפריד בין בשר לחלב, בדוגמה שנתת אפריד בין תרומת איברים להצלת חיים לבין תורמי גופם לתערוכה, אנשים התורמים גופם למדע, זכותם שמורה אצלי כצדיקים, תורמי 'גופם למדע' לתערוכה זו אינם כלולים אצלי באותה רשימה. אני מוצא כאן שקריות מאוסה ושאר תכונות שאיני מעריך, בתורמים וביוצר כאחד, ועטיפת חוליים חברתיים באמתלת ה'נאורות'. התערוכה הנ"ל היא פורנוגרפיה לשמה מהזן הנחות ביותר וניתן היה לישמה בדרכים אחרות, פחות קונטורבסליות. אני יהודי וככזה קשה לי לראות גופות מכל סוג שהו שעוברות מעשה נבלה, 'בשם המדע'. אני יהודי וככזה זכורים לי מקרים מטורפים לא פחות שנעשו בבני אדם 'בשם המדע' על ידי דוקטורים בגרמניה... אני יהודי וככזה, אף על פי שהתערוכה על מוצגיה מעניינת אותי, איני יכול להשתתף בפיאסקו הנ"ל בשל היותי רגיש ומעל הכל רגשי, לא למתים המוצגים אלא לעצמיותי ולנפשי. אינני מבקר את ההולכים לתערוכה אך גם אינני רואה אותם 'נאורים' והליכתם לתערוכה לבטח תיטיב להוכיח להם כי הם רק בשר ודם...

       

        9/4/09 10:00:

      לא יודע .... דווקא נשמע מעניין.

      אני הולך לראות השבוע

      חג שמח יוסי :)

       

        9/4/09 09:30:

      הייתי בתערוכה הזו בניו-יורק והתערוכה אכן מרתקת. היא מאפשרת לאנשים כמוני שאינם רופאים, או מדענים להבין את מרוכבותו של גוף האדם ומכאן חשיבותה.

       אני יכול להבין את מי שמכניס לנושא אלמנטים דתיים, או רגשיים. יכול להבין, אך לא להסכים. הציווי הדתי היהודי מונע ניתוחים לאחר המוות ונקל לתאר , מה פנים היו לה לרפואה , אילו הייתה האנושות כולהאם הייתה האנושות כולה מקיימת את הציווי הזה. שלא לדבר על האיסורים הילכתיים המנעים השתלת איברים וגורמים לא פעם לאובדן חיים, שניתן היה להצילם.

       אני מכבד את קדושת החיים, קדושה במובן הערכי החילוני , ולא הדתי. אולם אינני  מוצא כל קדושה בגווף מת שסופו להרקב בתוך האדמה.

      אני מכבד את מי שמצווה את גופת למדע ובכך מאפשר לדורות חדשים של רופאים ללמוד להבין את גוף האדם לטובתם של החיים. העובדה שהיו כאלה שהיו מוכנים לצוואת גופתם לטובת תערוכה מדעית, אינה גורעת מן הכבוד שאני רוכש להם והעובדה שבני משפחותיהם קיבלו תשלום בגין התרומה אינה גורעת כהוא זה

      לסיכום, אנ בעד התערוכה ואני ממליץ לכל אדם נאור לבקר בה ולהבין קצת טוב יותר, את גוף האדם ואת העולם שבו אנחנו חיים

        8/4/09 21:56:

      צטט: dodot 2009-04-08 15:17:42


      משום מה כדיסקלקולטיבית שמורידה מסך ברגע המפגש עם המיספרים..

      יורד עלי ברגעים האלה ממש, מסך השיכחה..

      אם רק אשב בשקט ולא אעשה הרבה רעש התערוכה הזו תבוא ותלך והכול יהיה כמיקודם..

      כול דבר אחר יהיה מענה לפרובוקציה שבעצם העניין..

      לא ככה .

      אז אני נראה לי פשוט נשארת בבית.

       

       

      תודה דודות וחג שמח, תבורכי,

      על תגובתך לדיון ולתערוכה.

        8/4/09 21:53:

      צטט: yael_as_dv 2009-04-08 14:06:51

      האמת, הייתי מאד רוצה לראות, הסקרנות והעניין שהיא מעוררת, אבל, וזה אבל גדול מאד, רק התמונות המעטות שראיתי גורמות לי לבחילה.

      אין לי מושג איך אנשים צופים בתערוכה הזו, ואיך ילדים מגיבים אליה או עם איזה זכרונות יצאו ממנה.

      בבחינת, אתה יודע איך אתה נכנס, לא בטוח שאתה תצא אותו דבר.

      אני לא יכולה. בלי קשר להיותי יהודיה, בלי קשר לאמונתי הרבה.פשוט לא.

       

      שיהיה חג מבורך, שמח, מאושר, פורח ומלבלב לך !

      יעל

       

       היי יעל (:

       לאחר שקראתי את תגובתך נכנסתי לאתר המוזיאון בשנית, עניין אותי איך המוזיאון פתר עצמו מקהל יעדו הרחב, רו"ל הילדים. מצ"ב קישור לדף ' פסח לכל המשפחה ' מאתר המוזיאון ואף אצטט: "...חשוב שתדעו תערוכת "עולמות הגוף" נמצאת במתחם נפרד וסגור, ואי אפשר להגיע אליה עם הילדים 'בטעות' - נכנס רק מי ששילם כרטיס ועבר את עמדת הכניסה של התערוכה..."

       הייתי ממליץ לחשוב בשנית לגורמי הבאת התערוכה לארצנו, על אחת כמה וכמה למוזיאון הנ"ל, האם אכן הובאה בשם המדע והמידע או לשם הפרובוקציה, יצירת שיח ער ומכירת כרטיסים?

       

       שיהיה לנו חג פסח שמח

       יוסי

        8/4/09 16:34:

      לטעמי את כל העיסוק הזה בפנימיות הגוף יש להשאיר למדע. אבל כידוע האמנות במחצית השנייה של המאה ה-20 והלאה ריסקה כמעט את כל הגבולות. אולי צריך פשוט להתעלם.

      חג אביב שמח,

      שי


      אני אומר הפוסל במומו פוסל

      חקר הגוף הוא אומנות לכל דבר

      התערוכה מוצגת

      יש שזה מסקרן אותם וילכו לראות

      יש שזה דוחה אותם ועבורם יש את החוק של חופש האדם וחרותו כלומר הם לא ממש חייבים ללכת לתערוכה

      הרעיון של לזעזע להזיז להפעיל את החשיבה עובד אפילו אצל אלא שלא ילכו לתערוכה

      כלומר האמן עשה אומנות במייטבה

      אני אישית לא אלך לתערוכה היתה לי כזו פעם בלייב בלבנון

      אבל אני לא מוצא שזו בעיה נהפוך הוא זה נותן אספקטים אחרים של חשיבה על גוף האדם

      מה עוד שבעלי הגוף תרמו מראש את גופם לצורך העניין

      ובנימה אופטימית זו חג שמח וכשר לכולכם

      יוסי לך במיוחד

        8/4/09 16:12:

      מרגישה כמוך. אגב יש עוד תערוכה כזאת ( אין לי לינק, מצטערת) בה הסינים עשו שימוש בגופות של אלמונים. מי יודע אם ברשות או לא, חוקי או לא. זוועות.
        8/4/09 16:06:

      יוסי יקירי,

      תודה שהעלת את הנושא. אני עם עצמי עוד בדיונים.

      תגובתי האינטואיטיבית היתה מהרגע הראשון - לא מעוניינת לראות. אמנם אני אדם סקרן מטבעי, אוהבת לנסות ולהתנסות. אבל יש משהו בתערוכה הזאת שאומר לי stop.

      המפגש הראשון שלי עם המוות היה בנעוריי, כאשר הייתי מתנדבת במד"א. ביצעתי החיאות אין ספור וגירדתי אנשים מכבישים אחרי תאונות. המפגש עם הגוף החי-מת הראה לי כמה החיים שבריריים.

      אני לא "יהודיה" כשרה. אני לא בוחנת את החלטותי בהתאם למה שאדם כזה או אחר החליט עבורי. במקרה זה זה יכול להיות מבקר אומנות נלהב או רב נרעש.

      סבי וסבתי שניהם תרמו את גופם למדע. אני חושבת שזו מטרה נעלה ואין סטודנט לרפואה שלא יודה על כך. יחד עם זאת, קשה לי לקבל "תערוכה" מקברית שכזו תחת כותרת של מדע. 

      נכון שגוף האדם מסקרן. הרי כל מה שתחת כותרת ה"לא נודע" הופך אצלנו למוקד משיכה. אבל היום ישנם פתרונות הדמייה מדהימים היכולים להציג את תוכנו עד לרמה המולקולרית. ולכן זו עוד סיבה לשאול : למה?

      בהודו נחשפתי לפן נוסף של המוות. לגדות הגנגס מתבצע טקס שריפת גופות. מטרים ספורים משם חיים אנשים. על גדות הנהר. מתרחצים, חופפים, כובסים, יולדים ומתים. הילדים משחקים במים, לצד חלקי גופות צפים. לנו המערביים זה נראה מזעזע. אך מבחינתם החיים והמוות אחד הם. הגוף מת ומתכלה. והחיים ממשיכים הלאה.

      אז אין לי שורה תחתונה. אני רק לא מצטרפת לחגיגה הפעם. 

       

      חג שמיייייח נשיקה

       

        8/4/09 15:33:

      יוסי ידידי,

       

      אחזור מעט על דברי קודמי ואומר שכתיבתך מעוררת מחשבה רבה ומחדדת את אשר חשתי.

       

      קשה לי עם התערוכה הזו ולאו דווקא מהיותי יהודיה (אפיקורסית ככול שאהיה) אלא מעצם השימוש בגוף האדם למטרה לא ברורה.

      ההסתתרות מאחורי המדע מעוררת את זעמי, שהרי התערוכה אינה לשם מדע אלא לשם תערוכה - רווח ופרסום. אין בה ולו אלמנט מדעי אחד. 

      חקר גוף האדם למען המדע, למען לימוד טוב יותר של המנגנון המסובך הזה, למען מציאת תרופות ופתרונות כירורגיים לתחלאות האדם - זה מדע. הצגת גופות או יציקות פולימריות של שארי גופות אינו מדע, אלא תצוגה אקסבסטיוניסטית לשמה.

       

      העלת נקודה כואבת של השילושב המוכר והקודר של רופא או מדען גרמני אשר עושה שימוש לא ברור או לא מוגדר בגופות אדם "למען המדע". זהו כאב גדול שנשאר עם העם היהודי ומדגיש עוד יותר את הדיסונס שיוצרת התערוכה הזו, ובעיקר את העבודה שהיא מוצגת כאן בארץ.

       

      אני מצטרפת לרגשות העזים שעוררת כאן כנגד התעורכה וחשה בחילה עמוקה ממנה.

       

      תודה שעוררת את הנושא לדיון, התלבטתי ביני לבין עצמי איך עושים את זה...

       

      אסנת

       

       

       

        8/4/09 15:17:


      משום מה כדיסקלקולטיבית שמורידה מסך ברגע המפגש עם המיספרים..

      יורד עלי ברגעים האלה ממש, מסך השיכחה..

      אם רק אשב בשקט ולא אעשה הרבה רעש התערוכה הזו תבוא ותלך והכול יהיה כמיקודם..

      כול דבר אחר יהיה מענה לפרובוקציה שבעצם העניין..

      לא ככה .

      אז אני נראה לי פשוט נשארת בבית.

       

        8/4/09 15:01:

      צטט: eran turgeman 2009-04-08 14:59:01

      תודה לך יוסי על הפוסט המהמם

      נשמע כמו תערוכה מטריפה ומעוררת חושים

       

      חג שמח

      ערן תורג'מן

      www.eran-t.com

       

       

      תודה ערן, כמו שאני מכיר אותך, אתה חייב ללכת אליה! (:

      בכ"א, אותי היא הצליחה להטריף בלי ללכת אליה. חג שמח

       

       

        8/4/09 14:59:

      תודה לך יוסי על הפוסט המהמם

      נשמע כמו תערוכה מטריפה ומעוררת חושים

       

      חג שמח

      ערן תורג'מן

      www.eran-t.com

       

        8/4/09 14:53:

      צטט: כמוני וכמוך 2009-04-08 14:45:16


      כנראה ישנם אנשים היכולים לראות בכך אמנות ולהנות מה"גופות" המוצגות, אנשים שונים ולכן חולקים על דעתם, כפי שיש רופאים המתעסקים בניתוחים וגוף האדם ורואים את היופי שבגוף.  

      התערוכה מוצגת במוזיאון המדע, ולכן לפעמים כמה שקשה לנו האנשים האחרים לראות זאות לאחרים זה מעניין, יפה ומשכיל כאחד.

      אני אישית חשה בחילה והרגשה מזעזעת שה"גופות" שם הם היו בני אדם כמוני וכמוך.

      גם בשם המדע אני מוותרת הפעם

      איריס

       

       

      אכן, אנו שונים, יש אנשים הרואים בכך אמנות יש הרואים

      בכך מדע, אני שותף לדעתך, תחושת קבס. אני אחכה למיצבים

      כאלה העשויים שעווה או פלסטיק...

       

      תודה על תגובה איריס וחג חרות שמח (:

        8/4/09 14:45:


      כנראה ישנם אנשים היכולים לראות בכך אמנות ולהנות מה"גופות" המוצגות, אנשים שונים ולכן חולקים על דעתם, כפי שיש רופאים המתעסקים בניתוחים וגוף האדם ורואים את היופי שבגוף.  

      התערוכה מוצגת במוזיאון המדע, ולכן לפעמים כמה שקשה לנו האנשים האחרים לראות זאות לאחרים זה מעניין, יפה ומשכיל כאחד.

      אני אישית חשה בחילה והרגשה מזעזעת שה"גופות" שם הם היו בני אדם כמוני וכמוך.

      גם בשם המדע אני מוותרת הפעם

      איריס

        8/4/09 14:42:

      צטט: דורית ב. 2009-04-08 14:08:34

      הי יוסי,

      תגובתך ריגשית וחזקה. גם תגובתי הראשונית היתה רתיעה.

      אבל...אני כן ראיתי אות התערוכה בבודפשט.

       

      נתחיל בזה שזאת לא תערוכה אמנותית, אלא מדעית. כך היא מוצגת , הטקסטים בעיקר מכילים הסברים על גוף האדם.

       

      ההסתייגות שלך כיהודי, שמקדש  את הגוף ושמירתו לאחר המוות לתחית המתים, לא רלוונטית במקרה הזה.

      מדובר על בודהיסטים שעל פי אמונתם ומנהגם שורפים את הגופה אחרי המוות, כך שהאלטרנטיבה היא אפר.

      זה יכול להסביר את הרצון לשיתוף פעולה של הנידונים, משום שאין זה פוגע ברגשותיהם או של בני משפחותיהם.

       

      מדובר על שיטת שימור שאת הנוזלים בגוף מחליף חומר פלסטי. החומר האורגני מומס כף של מעשה אתה לא צופה בגוף עצמו אלא במעיןיציקה פלסטית שהגוף שימש לה כתבנית.

      התערוכה מרתקת, אפשרות לראות להבין את גוף האדם באופן שלא נראה כמוהו, למעט לאנשי רפואה ופתלוגיה בחדר המתים.

       

      התחושה ממנה יוצאים אחרי התערוכה אינה של ביזוי הגוף, אלא של הלל למופלאותו ומורכבותו.

      גם אני שמגדירה את עצמי כאתאיסטית , יצאתי בתחושה שלא יכול להיות שזה טבע טהור, שחייבת היתה להיות איזשהו התערבות של גורם אלוהי בבנית הדבר המדהים הזה. 

       

       דורית היקרה, ראשית, תודה על תגובתך ועל הכיכוב.

       תערוכה שכזאת אין לה מקום אלא לעורר בנו שאלות למה ומי שאנחנו.

       

       תערוכה כזאת אינה נמדדת, לראיית עולמי, כמדע או אמנות, שיוכה לאמנות הוא ברירת מחדל בעיני... ולראייה, הדיון שליאת פתחה בנושא בקהילת "עסקי אמנות". גם היא צירפה אותה לקהילת אמנות ולא לנושא קהילה אחרת.

       

       אין זה מענייני באם ה'מוצגים' היו בודהיסטים, אוכלי 'בקר נמוך' או כל תפיסה אנושית אחרת על פני האדמה, לכן אמירתך כי "ההסתייגות שלך כיהודי, שמקדש  את הגוף ושמירתו לאחר המוות לתחית המתים, לא רלוונטית במקרה הזה"... תמוהה בעיני. האם זה מה שגרם לך לראות את התערוכה באופן שונה, אמונתו של ה'מוצג' ? ובשל כך, הכיצד תחליטי ליהודי כי הדבר אינו רלוונטי?

       

       ההסתייגות שלי היא כיהודי המקדש את הגוף וכבוד המת ותו לא, את תחיית המתים אני משאיר לאחרים.

       

        8/4/09 14:26:

      צטט: צפונית אחת 2009-04-08 14:11:42


      מאחר והתערוכה מוצגת במוזיאון המדע איני רואה לנכון להגדירה כתערוכת אמנות, גם לאונרדו עשה בגופות להבנת גוף האדם אז לא למדת ממנו? ראית ברפרודוקציות, אז?

       

       

      צפונית יקרה, לצערי התגיות האפשריות בכתיבת ביקורת הן מצומצמות... לבטח תסכימי עימי כי הנושא אינו קשור ל- 'ספרות ושירה' או 'עיצוב וסטייל', אם כבר, רציתי לשייכו ל-'תכנים אישיים' אך גם תגית זו לא קיימת. שיוך התערוכה לאמנות או למדע אינו מעסיק אותי יתר על המידה...

       זכותו של כל אדם ללכת ולהחכים בתצוגה כזו. אני לא מתעתד להיות רופא או מנתח ונושא התערוכה לא יוסיף שנים לחיי או ידע על גוף האדם אותו ניתן לרכוש באמצעים אחרים.

        8/4/09 14:11:


      מאחר והתערוכה מוצגת במוזיאון המדע איני רואה לנכון להגדירה כתערוכת אמנות, גם לאונרדו עשה בגופות להבנת גוף האדם אז לא למדת ממנו? ראית ברפרודוקציות, אז?

       

        8/4/09 14:08:

      הי יוסי,

      תגובתך ריגשית וחזקה. גם תגובתי הראשונית היתה רתיעה.

      אבל...אני כן ראיתי אות התערוכה בבודפשט.

       

      נתחיל בזה שזאת לא תערוכה אמנותית, אלא מדעית. כך היא מוצגת , הטקסטים בעיקר מכילים הסברים על גוף האדם.

       

      ההסתייגות שלך כיהודי, שמקדש  את הגוף ושמירתו לאחר המוות לתחית המתים, לא רלוונטית במקרה הזה.

      מדובר על בודהיסטים שעל פי אמונתם ומנהגם שורפים את הגופה אחרי המוות, כך שהאלטרנטיבה היא אפר.

      זה יכול להסביר את הרצון לשיתוף פעולה של הנידונים, משום שאין זה פוגע ברגשותיהם או של בני משפחותיהם.

       

      מדובר על שיטת שימור שאת הנוזלים בגוף מחליף חומר פלסטי. החומר האורגני מומס כף של מעשה אתה לא צופה בגוף עצמו אלא במעיןיציקה פלסטית שהגוף שימש לה כתבנית.

      התערוכה מרתקת, אפשרות לראות להבין את גוף האדם באופן שלא נראה כמוהו, למעט לאנשי רפואה ופתלוגיה בחדר המתים.

       

      התחושה ממנה יוצאים אחרי התערוכה אינה של ביזוי הגוף, אלא של הלל למופלאותו ומורכבותו.

      גם אני שמגדירה את עצמי כאתאיסטית , יצאתי בתחושה שלא יכול להיות שזה טבע טהור, שחייבת היתה להיות איזשהו התערבות של גורם אלוהי בבנית הדבר המדהים הזה. 

        8/4/09 14:06:

      האמת, הייתי מאד רוצה לראות, הסקרנות והעניין שהיא מעוררת, אבל, וזה אבל גדול מאד, רק התמונות המעטות שראיתי גורמות לי לבחילה.

      אין לי מושג איך אנשים צופים בתערוכה הזו, ואיך ילדים מגיבים אליה או עם איזה זכרונות יצאו ממנה.

      בבחינת, אתה יודע איך אתה נכנס, לא בטוח שאתה תצא אותו דבר.

      אני לא יכולה. בלי קשר להיותי יהודיה, בלי קשר לאמונתי הרבה.פשוט לא.

       

      שיהיה חג מבורך, שמח, מאושר, פורח ומלבלב לך !

      יעל

        8/4/09 14:01:

      צטט: אבישי_ 2009-04-08 13:37:10

      תחריט של אנדריאס ווסליוס

       

      יוסי, תגובתך מענינת, רהוטה ואפילו פיוטית. אין ספק שהיא נובעת ממקום רגשי עמוק, וההקשר הגרמני הוא דבר שאיננו יכולים להתעלם ממנו גם אם ננסה. אני מבין שלא ביקרת בתערוכה ואינך מתכוון לבקר בה. אני מתלבט...

      בזמנו למדתי אנטומיה "לאמנים" מתוך ספר התחריטים של ווסליוס בן המאה ה-16.

      ווסליוס ואחרים, דוגמת לאונרדו, הונעו מתוך תשוקה עזה להבין סוף-סוף מה קורה מתחת לעורינו, ונדחפו להשיג גופות בכל מחיר ואמצעי, לנתחן ולתעד את ממצאיהם ברישומים.

       תחריטיו של ווסליוס מציגים את גוף האדם בתנוחות שיש בהן הומור מקברי (לתפיסתנו).

      יחד עם זאת ממצאים אילו הוציאו את האנטומיה מחשכת הבורות אל אור המימצא הנסיוני.

      אולי בכל זאת אלך לתערוכה. 

       

      אבישי, אכן איני מתכוון ללכת לתערוכה, לא שלא חשבתי על כך לפני... כמו שציינתי, אני עוקב אחר התערוכה הנ"ל מספר שנים ועד ל'באז' התקשורתי סביבה. לא ידעתי איך אגיב לה באם היא תגיע לארצנו והאמת שהייתי בטוח כי היא לא תגיע ויווצר מומנטום שלילי נגדה.

       אני מוצא עצמי באותו מתרס עם יהודה משי-זהב שאמר כי הצגת גופות משחקות קלפים וקולעות לסל אין לה ולא שום דבר עם מדע. כמותך, אני מודע לעבודותיהם של אמנים אחרים כמו גם למדע האנטומיה שהצעיד אותנו קדימה, אך, אין זה הנושא לטעמי. אני רואה את העניין כנושא ערכי ומותח בפני גבול ברור ותקיף לנוכח תערוכה שכזו.

       חלילה לי מלבקר את ההולכים לתערוכה, גם זה אינו הנושא, אני מבקר את התערוכה, את יוזמיה ובראש ובראשונה את עושיה. הדילמה שלך הייתה גם שלי עד לא מזמן ואלו הרהורי הכפירה שלי לתערוכה הנותנת דרור ליצרים פרועים של אדם שאינו שייך לתפיסת עולמי. חשבתי ללכת ו'לחוות'... אך איני יכול להעלות על דעתי מעשה שכזה.

       

      שיהיה חג שמח ותודה על תגובתך

       

        8/4/09 13:41:

      צטט: בת-אל פיסול ועיצוב 2009-04-08 13:27:22


      גם לי יש גבולות,

      ואפילו בשם הפיסול והאמנות,

      זה עושה לי בחילה, באמת.

       

      חג אביב שמח, יוסי !

      בת-אל

       

      חג אביב שמח בת-אל (:

      ותודה על תגובתך, אכן

      מעורר בחילה.

        8/4/09 13:37:

      תחריט של אנדריאס ווסליוס

       

      יוסי, תגובתך מענינת, רהוטה ואפילו פיוטית. אין ספק שהיא נובעת ממקום רגשי עמוק, וההקשר הגרמני הוא דבר שאיננו יכולים להתעלם ממנו גם אם ננסה. אני מבין שלא ביקרת בתערוכה ואינך מתכוון לבקר בה. אני מתלבט...

      בזמנו למדתי אנטומיה "לאמנים" מתוך ספר התחריטים של ווסליוס בן המאה ה-16.

      ווסליוס ואחרים, דוגמת לאונרדו, הונעו מתוך תשוקה עזה להבין סוף-סוף מה קורה מתחת לעורינו, ונדחפו להשיג גופות בכל מחיר ואמצעי, לנתחן ולתעד את ממצאיהם ברישומים.

       תחריטיו של ווסליוס מציגים את גוף האדם בתנוחות שיש בהן הומור מקברי (לתפיסתנו).

      יחד עם זאת ממצאים אילו הוציאו את האנטומיה מחשכת הבורות אל אור המימצא הנסיוני.

      אולי בכל זאת אלך לתערוכה. 


      גם לי יש גבולות,

      ואפילו בשם הפיסול והאמנות,

      זה עושה לי בחילה, באמת.

       

      חג אביב שמח, יוסי !

      בת-אל