כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    גרפומניה

    אולי מישהו ישים כבר בויקיפדיה את ההגדרה של גרפומניה?

    אנגליה / לונדון / ברים ומועדונים / טיפ על מועדונים וברים

    2 תגובות   יום שישי , 26/6/09, 21:42

    כשהתעוררתי מצאתי כי הבלוטה בצוואר עדיין קיימת ובשלב זה השתכענתי שזה סרטן. אתמול חשבתי שזו שפעת חזירים, למרות שבלוטות נפוחות בצוואר אינן חלק מהסימפטומים האופייניים. אבל בכל זאת מדובר במחלה חדשה וסביר למדי להניח שטרם עלו על כל הסימפטומים.

    הבוקר, לעומת זאת, הבנתי ששפעת חזירים זה רעיון אוילי וברור שזה סרטן. נזכרתי באיתן שצמח לו אף נוסף על הצוואר והוא היה צריך לגדל זקן כדי להסתיר אותו, חשבתי על זה שאני לא יכולה לגדל זקן וגם אם הייתי יכולה הוא בטח ינשור בגלל הכימותרפיה.

    המסקנה הראשונה שהגעתי אליה היתה שאין שום טעם ללכת לעבודה היום, אם בכלל, ועדיף שאתרכז באיך להוציא כסף מהביטוח כדי לממן את הטיפולים ו/או לנצל את שארית חיי המועטה על חוף קריבי כלשהו.

    אחרי שהתאוששתי קצת, כלומר שתיתי תה, חזרתי לישון לאיזה שעה, שלחתי אימייל לבוס להודיע שאני לא באה בגלל דיזסטר בריאותי וקראתי עמוד או שניים בקאראמזוב, הגעתי למסקנה שכדאי לי להתחיל בביקור אצל סמכות רפואית כלשהי. היו עוד מחשבות חולפות, ללכת לראות את X-מן החדש ולשחות קילומטר וחצי אך דחיתי אותן כבלתי הולמות למצבי.

    כבר מזמן רציתי לבקר אצל סמכות רפואית עקב פגעים שונים שתקפו את עורי ואת עיני אבל התעצלתי לערוך את הטקס הכרוך בביקור אצל רופא במדינה זו.

    ולכל מי שבור בהליכים בירוקרטיים, הנה התהליך:

    1. עליך להכנס לאתר של שרותי הבריאות ולמצוא את המרפאה שמטפלת באנשי שכונתך

    2. עליך להתקשר ולהודיע שברצונך להרשם במרפאה

    3. הם יגידו לך לבוא לפני חמש בערב ולהביא דרכון ואישור שאתה גר בביתך (לכל השאלות ההגיוניות, ממי בדיוק אתה אמור להביא אישור כזה, למה זה נחוץ, איפה לעזאזל נראה להם שאתה גר אם לא בביתך, יש תשובות הגיוניות להפליא.)

    4. לך למרפאה עם האישורים והמסמכים הנחוצים

    5. תידרש למלא טופס כחול ושאלון צהוב עם שאלות אישיות עד להביך

    6. ענה על השאלון ומלא את הטופס

    7. תוזמן לבדיקה רפואית ותינתן לך צנצנת פלסטיק לדגימת שתן

    שלבים אחד עד שש עברו בהצלחה אבל בשלב שבע הגעתי למבוי סתום. היום הוא יום שלישי וביום שבת בלילה בלעתי המוני ממריצים מלאכותיים, כלומר סמים מסיווג A במסיבת פרידה לתום שנוסע לשנה להודו.

    הערב התחיל באופן שפוי עם חצי מנה של מתדון וככל שהשפעתו של המתדון גברה, החלטנו באופן אבסורדי שאנו צריכים עוד סמים. בלענו עוד שלושה מתדון ליתר ביטחון, ואז הקרח נסדק והמשוכה נפרצה. המשכנו עם אל.אס.די, טי.סי.בי, קיו.אר.זד, וואי. אם. די. ועוד ראשי תיבות בני שלוש תיבות כל אחד, שהמשותף לכולם מלבד זה שהם מילים בנות שלוש אותיות וראשי תיבות שמשמעותם לא ידועה לאיש, שהם מכילים חומרים פסיכדליים שונים.

    בשלב זה החלטנו בהמלצת אחיו של תום, שהוא פסיכיאטר מוסמך, לשאוף קטמין לחיזוק הבריאות המנטלית והפעילות המוחית.

    מחוזקים ומחושלים החלטנו לצאת לנסיעה קצרה לכיוון הג'וינרס, עשרים דקות לכל היותר. הראות היתה מעורפלת מאוד והיינו צריכים להתאמץ כדי לראות את כפות רגלינו ובעיקר את המרצפת הספציפית במדרכה שעליה אנו אמורים לדרוך.

    בעיות מינוריות כמו ראות לקויה לא ירתיעו אנשים כמונו ואחרי שהצלחנו למצוא את המכונית, להבין איך פותחים את הדלת, איך מתניעים ואיך נוסעים קדימה ולא אחורה, התחלנו בנסיעת ה-20 דקות מקסימום.

    הנסיעה לקחה קצת יותר משעתיים וחצי, הג'וינרס היה פתוח ומייד נתנו לנו להכנס בלי לשלם. אני לא יודעת אם זה בגלל שהם אף פעם לא גובים דמי כניסה, מה שלא סביר במיוחד לגבי מועדון לונדוני, או שמבטינו הברורים והנחושים שכנעו את המאבטחים שאנחנו וי.איי.פי. או שכבר שילמנו. אם הייתי מצליחה למצוא את הבר הייתי מנסה את האסטרטגיה גם על המשקאות.

    המועדון, כרגיל, היה מלא באנשים שסופרים בלי הצלחה את אצבעות ידיהם (מעולם לא הבנתי את הצורך הדחוף של מסוממים לספור את אצבעות ידיהם, ניתן לחשוב כי אצבעות הידיים הינן הדבר החשוב ביותר בגוף, הרי אפשר להסתדר בלי אצבע אחת או שתיים מה שלא ניתן לומר לגבי הלב למשל. טוב יעשו אם ילכו לבדיקת א.ק.ג. או תפקודי כבד במקום לספור אצבעות).

    אחרי שעה לערך, הוחל בטקס הקבוע שמתרחש בכל יום שבת בארבע בבוקר, כלומר סגירת המקום ופינוי האנשים ממנו.

    כשמצאנו את עצמינו זרוקים ברחוב הבנו מייד שאנו צריכים קוקאין. התקשרנו לראיין שכמובן היה אי שם בקצה המערבי של העיר ולא יכול להגיע בשום אופן. קיללנו את עצמינו על הפזיזות שבה יצאנו מהבית בלתי מוכנים לבאות, מה גם שריקרדו מצא לעצמו בן זוג ללילה והסתלק עם האוטו, כך שאפילו ליסוע שלוש שעות מערבה לא יכולנו.

    בלית ברירה החלטנו לצעוד רגלית למועדון הרוסים כדי לשתות וודקה ולהסתכל על כוסיות רוסיות ובוגרי מאפיה. הצעדה לקחה כשעתיים שמתוכן הלכנו מכות וקבלנו הוראות שגויות והצלחנו בתזמון מושלם להגיע לסגירת המועדון.

    סטיב לא עמד באכזבה והודיע שהוא פורש הביתה, קפץ על אוטובוס שנוסע בכיוון ההפוך בדיוק לביתו וכך נותרנו שלושה.

    החלטנו ללכת לאקווריום שפתוח עד הצהריים. המאבטח הרוסי העלה אותנו על האוטובוס שמגיע לאקווריום, מועדון מסריח, מלא בילדים מחוצ'קנים שמנסים לנשק אותך ובלונדות שמנות שנמרחות על אנשים בחליפות עסקים שמנים ודוחים גם הם.

    בשעת אלו של היום רובם מרוחים על ספות רטובות מבירה או מקיאים את נשמתם בשרותים, על רחבת הריקודים מסתובבים אורות ניאון דהויים ובדרך כלל יש תמהוני שרוקד על הבמה. כל השאר עסוקים כמובן בספירת אצבעות.

    את מה שנשאר מיום ראשון העברתי בשינה וביום שני קבלתי את ההחלטה השגויה ללכת לעבודה.

    גיליתי שעדיין יש לי הפרעות ראייה, צריבה בגרון ובלוטות על הצוואר. תום שינה את הסטטוס שלו בפייסבוק מ"עדיין ער" ל"עדיין ישן" ואני שיניתי את הסטטוס שלי ל"שפעת חזירים".

    והנה אני בשלב שבע מתוך שבע בהליכים בירוקרטיים עם צורך דחוף בבדיקה רפואית ושום יכולת לתת דגימת שתן מבלי להישלח בכפייה למוסד גמילה.

    מתוך חוסר אונים התחלתי להתגעגע לארץ. לא קשור כמובן לכך שזה יום העצמאות ופה יורד גשם. בלי קשר לכך שכולם בתל אביב מקריבים עגלים בשעות אלו ואני בקושי הצלחתי למצוא סטייק של 200 גרם בסופר. גם לא בגלל זה שבארץ לא הייתי חוטפת סרטן כי לא היו סמי הרגעה לסוסים נכנסים לי לבלוטה והופכים אותה לסרטן מהלך, לא קשור לאף סיבה פרוזאית זו או אחרת.

    מתוך געגועים התחלתי לשמוע שלמה ארצי, אחרי זה התרנגולים ואחרי זה כוורת, וכשהגעתי למגפיים של ברוך אזרתי עוז והלכתי למרפאה ללא דגימת השתן.

    עברתי בדיקות שונות, מדידת גובה (159 ס"מ, תמיד הייתי 163, אללי), היקף חזה (80), היקף מותניים (67), לחץ דם (90-169) וכשסיימו שאלתי מתי לבוא לקחת את החליפה ואמרו לי שהרופא יראה אותי רק בעוד שבועיים.

    בינתיים אני לוקחת קיי.אל.8 שאמרו לי שהוא מגביר את הטסטוסטורון כך שאוכל לגדל זקן כדי לכסות את הבלוטה בצוואר.

    המלצות לתייר ומראי מקומות:

    1. הג'וינרס - אי שם על Hackney Rd, צאו מה-george & dragon ופנו שמאלה,המשיכו ישר תוך שאתם נזהרים שלא לדרוך על קיא ומקפידים לדרוך על אנשים. כשתגיעו למקום מוקף גדרות והומואים בחוץ סופרים אצבעות ומעשנים, זה המקום.

    מומלץ - בקשו מהברמן את הדיל העסקי של פיינט ושלושה אקסטות ב-10 פאונד.

    2. הקלאב הרוסי - The Russian Club - כשעה הליכה מזרחית מהג'וינרס. אם יש לכם מושג היכן זה מזרח אתם יכולים למצוא את המיקום בגוגל מפות.

    מומלץ לוודקה של שחרית.

    3. אקווריום - קחו 238 מהרוסים לכיוון old street, תזהו את המקום מייד בגלל השלט שכתוב עליו aquarium.

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/7/09 09:23:

      האנטר ג'יי S מוסר לי כאן באוזנייה שהוא מרוצה ממך.

      אני גם.

      ממליצה בחום על רפואה אלטרנטיבית, הסמים שלהם יותר טובים.


      אני מאחלת רפואה שלימה!!! מקווה שהכל יסתדר! תודה על העצות...ועל

      הדרך היפה לגרום לאהוב את הארץ ...דרכך אפשר לחשוב שהארץ זה מקום

      שכיף להיות בו....חח,

      אז מככבת עם המון איחולים לימים מדהימים....

      ממני שירה

      ביקורות נוספות

      עדיין לא התפרסמו פוסטים בבלוג הזה.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      נטליושקה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין