כותרות TheMarker >
    ';

    הגיגים...גים...גים

    אז מה יש לנו?...בינתיים קצת על מוסיקה, הריון ולידה של שיר, קצת חוויות חו\"ל עם כמה טיפים קטנים.
    מה יהיה לנו?...אין לי מושג, אך שווה לחכות...

    בולגריה / כללי / מסלולי טיולים / טיפ על מסלולי טיולים

    8 תגובות   יום שני, 12/10/09, 23:08

    ובכן, קצת הגזמתי בהגדרה "בלתי מתויירים", אך המציאות אינה כה רחוקה מכך.
    מדהים לגלות ארץ שופעת נופים עוצרי נשימה, שופעת מים, שופעת יערות, שופעת מרחבים אינסופיים של ירוק, שופעת אטרקציות תיירותיות, ולמרות הכל, מה שקשור בהתמסחרות תיירותית- ממנה והלאה. וכפי שתבינו בהמשך, יש לכך יתרונות וחסרונות.
    לפעמים נדמה שהזמן עמד שם מלכת. סוס רתום לעגלה מתנהל לו לעיתו, נשים קשישות טורחות סביב ייבוש קלחי תירס ופלפלים לקראת החורף המושלג (טרם שמעו שם על קופסאות שימורים וסנפרוסט), ומדי פעם חולפת מכונית ישנה, מסוג כלי הרכב שנעו על כבישינו בתקופת ילדותי הרחוקה.

    לקראת אמצע סוף ספטמבר האחרון, הצטרפתי לחברתי, אירית, למסע להרי הרילה ופירין שמדרום מערב לסופיה הבירה.
    בחרנו בבולגריה משום שחיפשנו טיול בטבע ויעד זול יחסית. עבורי היה זה גם טיול שורשים- ארץ הולדתו של אבי.

    כבר ביום ב' עם נחיתתנו, לא בזבזנו זמן. הישר מסופיה דרך סמוקוב הגענו לבורוביץ, עיירת סקי, כדי להעפיל לפסגת המוסאלה, הגבוהה שברכס הרי הרילה.
    הערה, אם אינכם דוברי בולגרית/ רוסית/ לפעמים צרפתית, הרי שיש לכם בעיית תקשורת חמורה עם המקומיים. הבולגרים מאד נחמדים ומוכנים לצאת מגידרם כדי להסביר פניהם לתייר, אך יעשו זאת בבולגרית בלבד. מומלץ מאד להצטייד בשיחון או ללמוד כמה משפטים בסיסיים, ובכל מקרה, ככל שגיל הנשאלים צעיר יותר, הסיכוי לאנגלית גבוה יותר. כמו כן, רצוי מאד להצטייד בטבלת האלפבית הקירילי, כי רוב השילוט נכתב באותיות קריליות.
    הערה זו היא גם הקדמה לבאות. עם הגיענו לגונדולה (רכבל) בבורוביץ נתקלנו במודעה שהמתקן אינו פועל בימי שני ושלישי. מאחר שמאד השתוקקנו לעלות לפסגת המוסאלה, החלטנו להשתקע בבורוביץ עד ליום רביעי.
    בבוקרו של יום רביעי גילינו שהמתקן עדיין סגור. אחד הפועלים הפנה את תשומת ליבנו למודעה בבולגרית שבה (כנראה) היה כתוב שהגונדולה תפסיק את פעילותה ב-13 בספטמבר, ותופעל שוב בתחילת דצמבר. אגב, במלון בו התאכסנו, שהיה צמוד, לגונדולה, לא ידעו דבר על כך.
    מאוכזבות, אך אופטימיות, שמנו פעמינו לדופניצה, עיר הולדתו של אבי. שם בעזרת חבר ילדות שלו, איתרנו את המגרש עליו עמד פעם בית אבי במקום קסום ופסטורלי על שפת נהר.
    משם המשכנו לכיוון שבעת האגמים. שימו לב, טיפ חשוב! לפני כחודשיים בלבד נחנך רכבל חדש במקום שנקרא חיז'ה פיונרסקה, ליד ספרבנה בניה. הדבר חוסך טיפוס ארוך ומייגע לאזור האגמים. בעזרת הרכבל הגענו לחיז'ת רילסקי אזרה (חיז'ה היא בקתה המשמשת כאכסניה) בה שכרנו חדר שניקיונו לא היה מבייש את הודו, ובמשך יומיים התענגנו על יפי האגמים, השקט והאוירה הקסומה.
    למחרת ביקרנו במנזר רילה, אתר המוכר ע"י אונסקו כאתר מורשת עולמית, ולמרות זאת, מעט מאד הסברים כתובים באנגלית. משם המשכנו לעיירת סקי נוספת- בנסקו.
    מבנסקו טיפסנו לפסגת הר וירחאן לגובה של 2914 מ'. בימים שיש ראות טובה, אומרים שהנוף משם מהמם. באותו יום קידמו את פנינו ערפל ורוחות חזקות.
    למחרת יצאנו לטרק בן יומיים בהרי פירין. בדיעבד, אינני בטוחה שהייתי חוזרת על הרפתקה זו. אירית, חברתי למסע, היא מיטיבת לכת, בעוד אני קצת יותר מפונקת. התפתתי לצאת לדרך לאחר שהובטח לי שמדובר בכ- 5-6 שעות מכסימום של הליכה בירידה מתונה ליום.
    השעות הלכו ונתארכו, עד שכמעט הכפילו את עצמן, הירידה המתונה התחלפה בעליה בלתי מתונה ואח"כ במדרון תלול ולכך התווסף משא של 10 ק"ג תרמיל על הכתפיים. החשכה החלה לרדת, ואין שום חיז'ה באופק.

    למזלנו (אם ניתן לכנות זאת "מזל") נקלענו לצריף נטוש המשמש כנראה כבקתת ציידים. שם פרשנו שקי שינה על דרגשי עץ וקפאנו מקור כל הלילה.
    עם זריחה יצאנו שוב לדרך, וכעבור 10 דקות בלבד הגענו לחיז'ת פירין המיוחלת. עצרנו שם בתקווה לזכות בארוחת בוקר. את פנינו קיבל ישיש מנומנם שלא ממש הבין או ניסה להבין מה רצינו ממנו. על בטן ריקה המשכנו לכיוון הכפר מלניק. חשוב לציין שמים לשתיה יש בשפע. לאורך כל הדרך ליוו אותנו נחלים שוצפים, ואת רעבנו השבענו ע"י פירות הפטל שצמחו בסמוך אליהם.
    נאמר לנו ללכת עפ"י הסימון הירוק של המסלול למלניק, ובצייתנות רבה כך עשינו, עד שהסימון נעלם ללא התראה. בנקודה זו, אציין שלא נתקלנו בנפש חיה באותו יום. התחזוקה של השבילים והסימונים היתה עלובה ביותר, וגם אם היו אי- פעם סימונים על העצים, חלקם נכרתו ע"י חוטבי עצים. היינו צריכות לגייס הרבה אינטואיציה ואופטימיות כדי לצלוח את היום הזה. לגמרי במקרה נתקלנו בשלט שדהה לחלוטין בשמש, עליו הצלחנו לזהות 3 אותיות קריליות מתוך שמו של יעדנו. לאחר שעות של הליכה הגענו לשלט נוסף אשר כיוון אותנו למלניק, אך הפעם היה השילוט בדיוק לכיוון ההפוך.
    בסופו של מסע ארוך ומורט עצבים ושרירים, התגלגלנו כאילו במקרה אל דרך שהובילה אל סמטאות הכפר מלניק.
    מלניק הוא ישוב ציורי יפהפה הטובל בירק, מים וגבעות של חול דמויות פירמידות- תופעת טבע ייחודית לאזור, ומונה בסה"כ 250 תושבים. רוב המבנים בכפר הם בתי מלון, חדרי ארוח או יקבים.
    המקום קסם לנו מאד, וכפיצוי על תלאות הדרך, החלטנו להתענג על קסמו במשך יומיים.
    את מסענו סיימנו בעיר פלובדיב בסמטאות היפהפיות של הרובע העתיק. שם כבר שמעו על המושג "התמסחרות תיירותית". קינחנו בסופיה. וכאן אני רוצה להפנותכם למלון מיה, הממוקם במרכז העיר. טוב, למרות שהמקום נקרא מלון, מדובר יותר בחדרים להשכרה. העיצוב אינו מהמם ביופיו, אך רמת הניקיון סבירה, והמחירים עוד יותר- כרבע עלות חדר בבית מלון ממוצע בסופיה, שהיא יקרה באופן יחסי לשאר הישובים בהם ביקרנו.


    סוף סיפור: יום לאחר שובנו לארץ בראשית אוקטובר, התקשרה בת-דודתו של אבי, אותה פגשנו בסופיה, כדי לספר שמייד עם עזיבתנו את בולגריה החל לרדת גשם שוטף המלווה בסערות ברקים ורעמים. וזה המקום להודות לבולגריה ולמזג האויר שהאיר לנו פנים במשך 12 ימים רצופים. 



    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/1/12 15:02:
      לך*
        3/1/12 00:52:
      הייתי בבולגריה קרוב לשנה (במסגרת עבודתי) יתכן שביקרתם בקניון הגדול של פלובדיב שהייתי מנהל ההקמה שלו.. מכיר היטב את המדינה...טיול יפה!
        31/12/11 01:25:

      טיול מעניין בחלקים שלא הייתי בבולגריה. אנחנו היינו בהרי רילה בחלק אחר שלהם, התחלנו ממאליוביצה דרך רילסקי עד מנזר רילה ואת הכל העלנו בבלוג הזה שלנו על טרק בבולגריה. תהנו, יש שם נופים מדהימים.

        23/2/10 08:20:

      חוויה לטייל איתך .

      והסיפור על השילוט הזכיר לי את ארץ ישראל .

        11/1/10 14:33:

      עושה חשק לטייל שם

      תודה על השיתוף

       

        18/12/09 11:00:

      תודה לשניכם!
        15/12/09 00:54:

      אני מדריך, בין השאר בבולגריה, אבל בעיקר באיזור המזרחי שלה - נקודת הבסיס היא וארנה.

      קראתי בהנאה את הדברים שלך על מקומות בהם לא ביקרתי.

      כיף להיזכר קצת באופי של המקום דרך הבלוג שלך.

      תודה. 

        15/12/09 00:52:


      מקסים, תודה שהבאת,

       

      חג שמח ומואר,

       

      שי

      ביקורות נוספות

      עדיין לא התפרסמו פוסטים בבלוג הזה.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ליאורה לוי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין