עדנה כהן קדוש© כל הזכויות שמורות © לאלוהים... © (אני וכולנו- הפטנט הרשום שלו)
\"...כי מסלעי וצורי נקרתיו
וחצבתיו מלבבי...\"
ביאליק.
מאמינה באמירת האמת- זו שאינה מתייפייפת ואינה פוליטקלי קורקט,
לא כותבת כדי למצוא חן
אבל מאמינה
ביכולת
לתקן.
מעין יומן פרטי- זו אני, זה הסגנון,
בין רציני לשטותי.
אין נכון או לא נכון.
מי שלא יכול לקרוא - נעים מאד,
אבל לא נורא-
המילים ביומני-
אינן מחפשות חברה.
פוסטים פופולאריים
-
יצאתי מהארווווווווווון !!! (עוד להיט מזרחי שלי. אופ אופ אופ, כפייייים !!!)
25/10/10 | 1115 צפיות
-
מי הזיז את הגונדי שלי? / כל בית צריך מסננת ! (בשביל הפולו- אורז פרסי, אחד אחד)
14/1/10 | 1179 צפיות
-
מוזמנים לרכוש את הספר הדיגיטלי שלי על איראן - "הפצצה האיראנית שלי". תודה!
8/4/15 | 1304 צפיות
-
ההתלהבות מאובאמה- רק מפני שהוא שחור!/ וציפי ליבני!!! למה להחזיר אותנו לאחור???
26/10/08 | 5546 צפיות
-
להאזנה לאלבום השירים שלי בפטיפון - "מאיראן ומכאן"
16/4/12 | 1666 צפיות
-
חשיפה בלעדית בבלוג שלי: תמונת כ-ל אבל כ-ל אנשי המוסד בדובאי! (יופי, רציתי להתחיל בדובאי את הטיול שלי לאיראן והייתם חייבים להרוס)
2/3/10 | 2177 צפיות
פוסטים אחרונים
- מוזמנים לרכוש את הספר הדיגיטלי שלי על איראן - "הפצצה האיראנית שלי" גם באתר Hebrewreader תודה! 29/10/15
- מוזמנים לרכוש את הספר הדיגיטלי שלי על איראן - "הפצצה האיראנית שלי". תודה! 8/4/15
- להאזנה למיני אלבום שלי בלינקטון- "אלטעזאכן, אולי תרצה לקנות?" עוד באלבום שיר על טהרן באנגלית וחידוש לשיר של שלום חנוך 23/1/13
- להאזנה לאלבום השירים שלי בפטיפון - "מאיראן ומכאן" 16/4/12
- החדשות בשנת 2030 / עדנה כהן קדוש 31/7/11
- אשמח לראותכם בשבוע הספר העברי בכיכר רבין, אי"ה ביום רביעי ה22/6 בשעות 18-20 דוכן אקו"ם. 16/6/11
משפוחה פרסית ("תשמרי על עצמך, אני אחראית עלייך, אם יקרה לך משהו, אין לי כוח לאמא שלך". בפרסית זה נשמע מצחיק.) ברחבי אמריקה- יש?? יש!!
מסלולים ותכנונים יש??
יש!!
כרטיסים לטיסות הפנים יש?? יש!!
אבל חשבה בלבה היהודיה הכשרה והטובה (קשה להיות יהודי. די! קשה לנו! יותר מדי רגשות אשם, יותר מדי איסורים ויותר מדי שאיפה לרוחניות. די, זה קשה, קשה! כי זה לא אני, זה הילד הרע ששוכן בתוכי...)
רגע, אוכל כשר אצל הכריסצ'נס האלה יש?
אין!!!
אז התקשרתי לאמריקן אירליינס.
קושר פוד מם? נו פרובלם מם. יס מם. אופקורס מם. דפנטלי מם. נו פרובלם אט אול מם. או קיי מם. אנג'וי יור פלייט מם. (רגע, היא לא צריכה להגיד מיסיס?? מתה על האמריקאים. קפיטליזם או לא. יש להם נימוסים!!)
מתה על אוכל של מטוסים. בשביל זה אני רוצה לטוס. בשביל האוכל הפלסטי הטעים הארוז הזה. ובגלל המיץ עגבניות. בגלל זה פרימור לא פושטים את הרגל, כי רק אני קונה את המיץ עגבניות שלהם.
לא כיף להגיע לאילת בטיסה. אין אוכל ואפילו לא עיתון, ועוד רגע הדיילת יכולה להגיד "שבו יפה, הבאתם סנדוויצ'ים ותרמוס??"
אז עוברות הדיילות השיקסה האלה, ואני שגרירה טובה ומלאת גאווה. "אי אורדרד קושר פוד פליז" אני מסרבת בנימוס לצלעות החזיר עם גבינת התמנון וקציצת הצפרדע שהיא רוצה להציע לי.
היא מסתכלת על פני היהודיה המעונה שלי (איזה קטע שהם חשבו שהתפילין זה פצצה??) פנים מעונות של "אני יהודיה, אחותי, כבר שלושת אלפים שנה אני אוכלת כשר, כי אם אני לא אוכל כשר, לא יהיו יהודים בעולם, ואז אף אחד לא יזכה בפרסי נובל. ואז אמריקה וישראל לא יהיו ידידות, ואז בספק אם העולם הזה יוכל להתקיים, אז אחותי, בשבילי רק אוכל כשר או שכל עתיד האנושות בסכנה..."
ואני מחכה בשקט לאוכל היהודי הכשר שלי.
טוב, הגנבתי לי מבטים גאים לעבר האמריקאים מסביב.
אני יהודיה חברים, אתם רואים, אני מתאפקת לי בשקט בזמן שאתם בולסים את החיות שלכם, לה לה לה לה לה, וזה לא עושה לי כלום, אתם רואים, אני נציגה של העם הנבחר.
ככה זה כשאתה עם סגולה, חברים, סבלנו בשקט שלושת אלפים שנה, מה לא נחכה לאוכל כשר עוד דקה קטנה?
(די!!! איפה האוכל שלי!!! אם הוא לא יגיע עכשיו אני אתחיל לקלל פה בפרסית, אני אכנס לאימ אימא של התא של הטייס!! איפה האוכל שליייייייייייי???)
נראה לי הדיילת בינתיים התפלצה לה בתא הדיילים:
או מיי גוד, שי וואנטס קושר פוד. וואט ד'ה הל איז קושר פוד?? קוויק, קוויק, דו סומט'ינג!! הלפ !! הלפ!! קושר פוד!!
ואז סוף סוף היא יצאה, ובידה צלחת, ברכתי הגומל, ואני ממש רציתי לקום ולקוד קידה, הנה הסבלנות משתלמת, חברים, אתם רואים, כל אחד והגורל שלו, אני נולדתי יהודיה, ואתם לא, לא נורא, אולי בגלגול הבא, חכו, חכו, האוכל הכשר שלי פי אלף יותר טעים משלכם! נ ה נה נה נה נה נה
אבל היה שם....
היה שם....
היה שם רק איזה לחם קלוי דלוח, מסכן כזה,
כאילו אספו אותו מבית תמחוי, והיה גם איזה גזר מבויש כזה ומקומט, גזר מעפן כזה, גזר יתום, כזה אסופי, בלי הורים.
(עכשיו אני יהרוג אותכם, אותו, אותה ואותי, וגם אני יהרוג את עצמי (הציטוט מהסרט ספר נשים, זוכרים?) ואני יקלל אותכם בפרסית!! תחזירו לי את הדולרים שלי עכשיו!! פעם הבאה אני אסע בכורדיסטן אירליינס יותר טוב!!)
הרמתי את הגזר היתום וקראתי עליו קדיש,
כל האנטישמים מסביב צחקו עלי.
למה אלוהים, למה? שאלתי אותו,
לא מספיק סבלנו בפרעות נכון?
לא מספיק נגשו בנו המצרים נכון?
לא מספיק סבלנו בקישינב ובליל הבדולח ובמלריה ובביצות נכון?
בסדר, אלוהים, בסדר.
אין שום בעיה. רק תזכור, טוב?
אלוהים קיבל את תפילתי, הנחית אותי על דודה פרסיה, שם הם שרים כל היום את השיר של דתיה בן דור, מה, מה, מה? מה אוכלים היום? קבאב בבוקר וקבאב בצהריים וקבאב בערב וקבאב בחצות וקבאב לקינוח כי מה, מה, מה? מה אוכלים היום?
וגם היא יהודיה טובה, מסתכלת על השעון היא אומרת: "מתי אכלנו ת'קבאב? יאללה! עברו שעתיים! נזמין פיצה!!"
אוי, כמה שאני סבלתיייייייייייייי....
נ.ב- יש לי עוד טיפ לתת- אם את פרסיה שמגיעה בגפך לטייל בארצות הברית- הלך עלייך!! כל הגברים הפרסים שם יחפשו אותך!! (אל תאמיני לסיפורים על הווילה, העוזרת, הגרין קארד והדולרים!!)
הלך עלייך!! |
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
עדנוש מה קרה?
אני דווקא הבנתי שכל "המיוחדים" מקבלים מנות מהר ומיד...
לפני כל האחרים..
אני כל הטיסות אכלתי לפני כולם. ואהבתי את האוכל הנקי המזוהה והכשר...
מעניין למה עברת את זה...
הי שרון,
זהו בדיוק. אם באל על יודעים בדיוק מי הזמין אוכל צימחוני או מי אלרגי, וגם טורחים על המנה שלו כמו עם שאר הנוסעים, קצת מוזר שאמריקן אירליינס שיש לה כל כך הרבה נוסעים יהודים לא משקיעה בזה. (מכורדיסטן אירליינס אין לי ציפיות)
אבל בהתחשב בזה שנכנסו עם המטוסים שלהם הישר למגדלי התאומים, מה אפשר לצפות באמת??
ואיך יכול להיות בארצות הברית??? מדהים!!! אם יש משהו אחד שמשתבש בחו"ל- זה החזרה לארץ. איזה דיכאון חוטפים פתאום!!!!
תודה שרית
את מוזמנת לקרוא את הפוסט הקודם-
אני אישה רגילה ביותר
לפעמים למעלה לפעמים למטה,
אבל להגיד לעצמך- הכל אני יכולה- זה תמיד טוב. לכולם!
אתה מעלה סוגיה יפה. זה מוזר שהיהדות הביאה את "ואהבת לרעך כמוך"
ולא תמיד היא מיישמת את זה, ולא תמיד היא מאפשרת את הנושא של חיה ותן לחיות
(בכל אופן ואהבת לרעך כמוך- זה באמת הכי קשה ליישום. רק בזה אנחנו נכשלים כל הזמן!)
היהדות האמיתית בעיניי היא של הכיפה הסרוגה- קיצוניות והתחרדות אינם היהדות האמיתית והיפה.
בהחלט מסכימה איתך וגם היהדות מסכימה איתך, כי מה באמת הביאה לי הדיילת הזאת?? אולי היא קלתה את הטוסט עם שומן חזיר ולא ידעתי??
אצלי במשפחה לא כולם דתיים וכל אחד מכבד את האחר. להגיד למישהו למשל אל תיסע בשבת כדי לבקר אותי, או אל תפתח את המייל ששלחתי בשבת או אל תאכל לידי סטייק גדי בחלב אמו- זה לא ענייני.
ועכשיו כשאני חושבת על זה גם ההתנהגות של האדם השני- זה לא ענייני. אם לא אשפוט, יהיה גם יותר קירוב לבבות. (המצאנו כבר הכול ביהדות מסתבר)
שאלה לי אלייך בתור יהודיה כשרה:
נניח אני הדייל במטוס הנ"ל.
את מבלבלת את מוחי עם אוכל כשר...אני שם לב שהמגש הכשר לא הוכנס, אני ישראלי בדם ומחליט לאלתר: אני מביא לך מגש צמחוני, מצין שהוא כשר למהדרין
מבחינתי - את החטא נטלתי על עצמי. עלייך הגנתי, כי את משוכנעת שאת אוכלת כשר.
החטא שלי עבור עצמי שווה אוויר, כי אני לא מאמין.
את לא חוטאת.
וכולם נהנים .
--------------
הניתוח שלי נכון רציונאלית.
האם הוא נכון גם מנקודת מבט דתית ?
אהבתי את הקטע! לי היתה בעיה דומה עם הבת שלי, שהזמנתי עבורה אוכל כשר בגלל שהיא אלרגית לחלב, ולכן היה חשוב לי הפרווה. ומסכנה, היא בכלל לא רצתה לאכול, והסתכלה בערגה על הצלחות שלנו.. זה ח.. להיות מיוחד בטיסות ולהזמין אוכל מיוחד.
והעיקר - איך נהנית באמריקה?
יקירתי
הצחקת אותי מאוד
ונדמה לי שאין דבר שאת אינך יכולה!!!
שמחה שצחקת ליריתוש
יתאים לי מאד לזכות
מצידי שאני אביא במבה מהבית, אשב ליד הנהג ואשאל אותו
איפה אני צריכה לרדת?? (-:
כמה שאתה צודק אריאל!!
אבל מה, אני אגווע מרעב 5 שעות??
ככה זה יהודים,
רגילים לסבול (-:
אבל ברצינות, העקרון של הכשרות חשוב לי מאד. זה חלק בלתי נפרד מאורח החיים שלי וזהו. הייתי אפילו יותר שמחה אילו יכולתי להתחזק בדברים אחרים, אבל אני לא מסוגלת. מצוות עושים באהבה או לא עושים בכלל.
ככה זה כשלא קוראים את עשרת הדיברות לפני שמזמינים טיסה.
הדיבר הראשון הוא - "לא תזמין ארוחה מיוחדת במטוס".
חברות התעופה מודעות מאד לחוקי הכלכלה.
כל "מיוחד" כזה מקפיץ את מחיר הארוחה לעומת הסטנדרד המוזמן בכמויות גדולות.
לכן - לא חשוב אם אתה חולה, דתי, או סתם... - לא מזמינים אוכל מיוחד.
כשטסתי לארה"ב (1974) בלווית הורי, לא יכולתי לחמוק מכך, אמי הזמינה עבורי ארוחה לדיאבטים.
קיבלתי עוף מכובס נטול מלח (משום שבהזדמנות זו, כדי להפחית הוצאות, מזמינים אותה מנה גם לבעלי לחץ דם גבוה, רגישות לצליאק, אלרגיה לכוסמת ומי יודע מה עוד), ויכולתי רק לפזול בערגה אל טוב הארץ ומשמניה (יחסית, יחסית...) אשר ניבטו אלי מכל מגש בסביבתי.
כעבור כמה שנים, כאשר הגישו לי בלופטהנזה סטיק עין וכו', קיבלה הגב' המבוגרת (יחסית לגילי אז, כמובן) שלידי, אוכל כשר - בדל נקניקיה אשר צבע המאכל ממנה הכתים את העיסה הכשרה שסביבו.
רבותי, פיקוח נפש דוחה הכל.
ומי שלא מזמין אוכל כשר בחברת תעופה זרה - אני מודיע לכם באופן המוסמך ביותר - אלהים סולח לו. תמיד.
היי, עדנה,
אני אמנם לא בקטע של אוכל כשר בכלל, אבל צחקתי מהקטע הזה, צחקתי!
אם את זוכה, אני מאחלת לך ארוחת מלכים כשרה במחלקה הראשונה של המטוס... :-)