בוקר טוב שכנה שלי
איזה כיף שאת באה לפה עם שאלות:-)
אז לגבי אימון של ילדים -
לפני שהגעתי לאימון הייתי קרוב ל 20 שנה בתחום החינוך
וידעתי שבמקום הזה אני רוצה לחולל מפנה.
הנישה שלי באימון היא אנשים בגילאי 15-30
(לא אוהבת את ההגדרה בני נוער...)
ואני עובדת בעיקר על מערכות יחסים בין הורים וילדים
ומערכות יחסים בין אחים.
מאחר והאסכולה שאני באה ממנה היא אסכולה הווייתית
הרי שלאמן ילדים זה אך טבעי
כי ילדים מיום היוולדם הם הדוגמא הטובה ביותר להווייה בהתגלמותה -
זה אנחנו שמסרסים את המקום הזה בהם.
המתאמנת הצעירה ביותר שלי היא בת 15
ועכשיו אני גם עובדת במקביל עם אחותה ואיתה על מערכת היחסים ביניהן.
לגבי גילו של מאמן לצד גילו של מתאמן -
זה הכל עניין של חיבור, ממש כמו בכל מערכת יחסים.
התפקיד שלי הוא להעיר אנשים לגדולתם
ולכן ניסיון חיי אינו מהווה כאן שום גורם תומך או מעכב
אני מאמינה שכשאנשים באים מאהבה והם חיים הקשבה נקייה
הכל, באמת הכל אפשרי.
נ.ב
יפת או השדרה? איפה טובים יותר הסיכויים
לפגוש חיוך בתלתלים?
יום נפלא מתוקה
/null/text_64k_1#