צטט: 220220 2009-04-26 22:20:59

הרדי מייד זה ההבדל בין אמנות כמייצגת מציאות, למציאות, נאמר אתה מצייר טבע דומם, אזי התמונה היא "חלון" המתאר סובייקטיבית מציאות.

ואילו הרדי מייד הוא המציאות עצמה כאמנות, אמנות=חיים, או חלון של עצמה על עצמה.

לכן, כאשר פיקסו לוקח חתיכת עיתון, או מושב כיסא ומשלב אותם, הוא אומר למעשה: למה לי לצייר באופן סובייקטיבי (הטייה) את המציאות?

אני לוקח פיסת מציאות ושם אותה ביצירה כמתארת את עצמה...

זאת תחילתו של "מות המחבר"...

זה דומה למה שאתה עושה עם שקי הדואר הגרמניים.

 אבי

אני עדיין חושב שאתה שוגה בעניין פיקסו - אין לו דבר וחצי דבר עם הריידי מייד.אם הוא משתמש עם עיתון זה יותר מטעמים של טקסטורה - במהות עדיין מדובר על ציור,חושני בועט הגם שנעשה בטכניקה מעורבת.

והריידי מייד זה לא "מות המחבר" - אפשר לדבר על ריחוק ועל ואדישות של המחבר אבל מכיוון שהאובייקט הוא כל אובייקט אז בדיוק ההפך - המחבר/אומן דוקא מושך את מירב הזרקורים. דושן אפילו הרחיק לכת הוא לא רק "יצר" ריידי מייד הוא גם רכש את היצירה של עצמו בשם בדוי - מתוך רצון להקנות לה ערך חד פעמי.

הריידי מייד כמונח נכנס עם דושאן.

 

 

בקר טוב 220220,

המהפכות אינן מיידיות, לוקח זמן, דושאן לא היה מגיע לרדי מייד "נקי" כיצירה, אם לא היה את פיקסו שאפשר לשלב אובייקט  AS IS.

 כמובן שהיה גם צייר גדול, אבל גם מהפכן לא קטן שבדק כל אופציה אפשרית מבחינתו גם שימוש בחפצים תעשייתיים.

הרדי מייד כאובייקט "נקי" ללא התערבות סובייקטיבית של אמן, היא עובדה בדוקה, נכתב על זה רבות, ממליץ למשל "מקוביזם למדונה - יצוג וסוביקט באמנות המאה העשרים" של טנייה רינהרדט...

צטט: ra ami 2009-04-26 18:18:34

מסכים בהחלט ליאור...חוץ מהמאמר של דהן -

צירפתי את המאמר "תרבות ואמנות מעוותת"בגלל החלק הרביעי שבו הוא מדבר על אמנות עכשווית,בין שאר הדברים  משפט אחד המשקף: "..לא משנה מה יצור האמן (הנבחר/המקודם) הוא יהפוך לחידוש שלא היה כמותו בעולם בן-לילה,הוא יצולם,יסונטז,יעוכל וישווק כ"פורץ גבולות"..." כאנטי-תיזה לכותרת שאבי בחר. המאמר על העיר כש-האמנות תוצר נסיבותיה ונוף מולדתה,לא ניתנת בד"כ להפרדה "...ת"א היא מרכז תרבותי,עירוני,רב-שימושי ומולטי תכליתי...המבט הוא על העיר המכאיבה וגם מענגת מליאה בסתירות וניגודים,ת"א עיר המוזיאונים האמנות הספרות והמוזיקה..." נכון שהוא חותם את המאמר שהיא עיר נבובה וחסרת-עומק כמו כל עיר...אבל לא רק! לכן העיר משקפת את האמנות שבתוכה, ואפילו "פריפיאלית" משהו,לעומת מה שקורה במקומות נוספים במציאות הישראלית.בהכללה.

צטט: avimedia 2009-04-26 18:25:16

צטט: a#mili 2009-04-26 17:28:31   

האמנות היום יותר מאי פעם, חשיבותה היא גדולה,

 בגלל שזה אחד המקומות כמעט יחידים שאפשר להתבונן עליו ממרחק ללא ציניות ,

יש לה את הכלים

טרפיוייטים ,ביקורת חברתית, תרומה לחינוך הדור הבא ובכלל, ביקורת על החברה הן מבחינה פוליטית והן חברתית.

ו אפשריות לקחת צד ולעורר בדרכה היחודית דרך היצירה את האדם והחברה לערכים ערכיים מחודשים - עולם עם אידיאולוגיה  מחודשת ,וסדר יום אוטופי מחודש.

לאמנים היום יש תפקיד חשוב .

האמנות היא ללא גבולות (אנריכזם , לא אנריכזם)אך היא תתקבל בברכה ותמלא חללים רקים  בתחומים ששם זקוקים למשמעות חדשה.

ואני חושבת שלנו בארץ , במדינה רוויית מתח ,ללא רגע של שקט ,

 לאמנות הפעילה האקטיבית והביקורתית יש לה חשיבות מאין כמוה.

ואני גם חושבת שאמנים שיוצרים בדרך הזאת יש ערך רב בחברה  שלנו.

.

עמילי

מסכים איתך!

אמנות ללא גבולות במוזיאון ללא קירות :-) כל מקום ומקום.

האמנות מנכסת לעצמה כל פעילות אנושית פוליטית, חברתית, טרפוייטית, בטחונית, כלכלית, YOU NAME IT ...

חזרנו לחזונו של בויס, על כל אחד לפתח מודעות אמנותית וליישם אותה בחייו...

ושוויטרס שהקדים אותו:

 "כל מה שהאמן עושה, זו אמנות"...

מכאן, שחייו, תודעתו ופעולתיו של האמן ממירים מרחב וזמן יומיומי "סתמי"  לאמנותי...  

 

נכון אבי , אמנות היא ללא גבולות  , אבל היא זקוקה גם לקשר אנושי, אמן זקוק גם לתחושה שיצירות  משפיעות על מישהו, מה קורה פיזית לאנשים שרואים את היצירות  , זה דבר שמחוייב מציאות , אין מנוס מקירות ,יש צורך בקשר בלתי אמצעי.

לכן לא מוותרת , ביום שישי תצא מהקופסת המחשב,  ותבוא לפתיחה .

ליאור,

אני לא הייתי מעולם זקוקה לאף מסגרת מסודרת , מסגרות מסודרות עשו לי רק רע בחיי,

בי"ס, צבא ,

ושום ממסד לא עושה לי את זה , אני מבינה את הכח של הממסד (האח הגדול)

ואני עדיין חוזרת ושואלת מי זה הממסד בארץ ?, יש משרד , טלפון למי להתקשר?  זה ביבי?

מנהל מוזיאון תל אביב? רותי דירקטור? יאיר גרבוז? התקשורת ? אותו אספן ? גלריה? מנהל הבנק? מס הכנסה? מע"מ? שתחליטו תגידו לי.

אבל האתגר  זה לפרוץ את הגבולות המקובלים , זה חלק מהיצירה י וכנראה מהמהות , 

 אני רואה איזה אמנים מעולים הולכים בדרך שאינה קשורה לחלוטין לממסד ,וזה עושה לי טוב, (ליאור למה עם  כישרון הכל כך גדול שלך , את לא בתוך הממסד יש לך הסבר הגיוני)  .

לימדו אותנו לרדוף אחרי המקובלים , מלכת הכיתה, מלך הכיתה , הם היו אז בכיתה ב' הממסד עבורינו,

וכנראה זה רודף אותנו ,גם כמבוגרים.

אם ננסה לפצח את הקודים של הממסד נגלה שאין בו כלום , אין לו ערך לכישרון , ליצירה ,להעזה , כל הדברים שהאמן בלעידיהם לא יכול ליצור,

אמן חייב לעצמו וליצירתו חופש והממסד בעיני , יש לו ריח חזק של נפטלין ,שאי אפשר לחיות איתו.

הממסד נותן מסגרת שאסור לצאת מהקווים שלה , זה ניגוד אבסורדי למה שהאמנות ההבעה והיצירה מכילה.

 נכון שאמן שהממסד קיבל אותו הוא יותר מפונק.אבל זה שווה?זה שווה לחיות עם תדמית כבולה ,

זה שווה לחיות בדרך צבועה מנוכרת שיקרית.

זה שווה להפוך לבובה ,ומה אם האמנות ? זה חוכמה לצייר (לעשות) 40 שנה כבשים כי זה מה שהממסד אוהב.

צטט: ra ami 2009-04-27 07:24:55

אבי יקירי, אתה קצת חי בסרט. אנחנו בעידן של גלובליזציה

והעדריות הקונפורמיסטית שולטת ביד רמה. המדינות עדיין מתערבות

בחיינו בגדול. והתאגידים מכתיבים אופנה, צריכה, תרבות ומה לא?

כל אחד רוצה ליצור לעצמו? נו , אתה אופטימי ...

אולי כל אחד רוצה להיות "כוכב נולד" - קצת יותר מדויק.

 

רמי יקירי,אתה צודק במאת האחוזים!!!

אני חי לא קצת אלא הרבה בסרט, ולמעשה כולנו כך :-)

תחשוב כמה מהמידע על העולם שסביבך מקורו בסרטים, ווידאו, אינטרנט, ספרים, טלפונים, רדיו, וכל שאר ערוצי המדיה, וכמה מהמידע הזה אתה מאמת בהתנסות אישית חושית, חוזרת ונישנית, (הרי יכולת לפספס משהו בפעם הראשונה, ומשהו השתנה...).נכון נראה כאילו שהתאגידים "מכתיבים" אופנה, צריכה, תרבות ומה לא...אבל הם עוקבים אחריך מקרוב (סייברספייס), כדי לבדוק ולצפות מה הטרנד הבא שלך, מה אתה רמי מעדיף בכל רגע ורגע, ויספקו לך את זה, כיוון שזה מה שסימסת בתוכנית הריאליטי...

או לשם גלשת באינטרנט וגילית עניין (מיקוד צרכים אישי).כך אתה גם יוצר לעצמך את המודל הייחודי של העולם והמוצר שלך, ואת הזהות הייחודית של רמי (הכל שם בנוי על המדיה האלקטרונית)...

אתה יוצר לעצמך את ה SKIN האישי במחשב (אואטאר או מוצר), והוא ישלח מייד אליך, הוא יהיה ייחודי ושונה מזה של שכנך...

כך באמת כל אחד הוא "כוכב נולד", לא יעזרו הפגנות ברחבת המוזיאון, אין דרך חזרה, כולנו כבר שם בעין הסערה, העולם מסביב כאוטי, הסייברספייס יסדר לך אותו.

צטט: a#mili 2009-04-27 10:01:52

 

 

 

אם ננסה לפצח את הקודים של הממסד נגלה שאין בו כלום , אין לו ערך לכישרון , ליצירה ,להעזה , כל הדברים שהאמן בלעידיהם לא יכול ליצור,

אמן חייב לעצמו וליצירתו חופש והממסד בעיני , יש לו ריח חזק של נפטלין ,שאי אפשר לחיות איתו.

הממסד נותן מסגרת שאסור לצאת מהקווים שלה , זה ניגוד אבסורדי למה שהאמנות ההבעה והיצירה מכילה.

 נכון שאמן שהממסד קיבל אותו הוא יותר מפונק.אבל זה שווה?זה שווה לחיות עם תדמית כבולה ,

זה שווה לחיות בדרך צבועה מנוכרת שיקרית.

זה שווה להפוך לבובה ,ומה אם האמנות ? זה חוכמה לצייר (לעשות) 40 שנה כבשים כי זה מה שהממסד אוהב.

  

היצירה איננה תלויה בתוכן. למה את חושבת שהממסד רוצה כבשים? אני חושבת שהאומן רוצה לצייר כבשים, כי היצירה עבורו איננה הסיפור, התוכן, כי אם ההבעה החומרית שלו, אשר מבטאת את התוכן/רגש.

במזרח האומנים הסיניים מציירים כל ימי חייהם רק במבוק. האם זה אומר שאין זה אומנות, או שאין כאן חדשנות?

אם מישהו כותב שיר מאותן אותיות או אותו הפונט, האם השיר איננו יצירה?

מה שכן, לא בדיוק הבנתי מה זה אומן ממסדי?  האם יש אפשרות דיכוטומית של ממסדי או אנרכיסטי?

צטט: ליאור שטיינר likush- 2009-04-27 08:58:25

צטט: ra ami 2009-04-26 18:18:34

מסכים בהחלט ליאור...חוץ מהמאמר של דהן -

צירפתי את המאמר "תרבות ואמנות מעוותת"בגלל החלק הרביעי שבו הוא מדבר על אמנות עכשווית,בין שאר הדברים  משפט אחד המשקף: "..לא משנה מה יצור האמן (הנבחר/המקודם) הוא יהפוך לחידוש שלא היה כמותו בעולם בן-לילה,הוא יצולם,יסונטז,יעוכל וישווק כ"פורץ גבולות"..." כאנטי-תיזה לכותרת שאבי בחר. המאמר על העיר כש-האמנות תוצר נסיבותיה ונוף מולדתה,לא ניתנת בד"כ להפרדה "...ת"א היא מרכז תרבותי,עירוני,רב-שימושי ומולטי תכליתי...המבט הוא על העיר המכאיבה וגם מענגת מליאה בסתירות וניגודים,ת"א עיר המוזיאונים האמנות הספרות והמוזיקה..." נכון שהוא חותם את המאמר שהיא עיר נבובה וחסרת-עומק כמו כל עיר...אבל לא רק! לכן העיר משקפת את האמנות שבתוכה, ואפילו "פריפיאלית" משהו,לעומת מה שקורה במקומות נוספים במציאות הישראלית.בהכללה.

הי ליאור

"..לא משנה מה יצור האמן (הנבחר/המקודם) הוא יהפוך לחידוש שלא היה כמותו בעולם בן-לילה,הוא יצולם,יסונטז,יעוכל וישווק כ"פורץ גבולות"...

זאת לא אנטי תיזה למה שאני טוען...

נהפוך הוא, אמרתי מה המשמעות ליצירת אמנות מכול סוג - כאוטי או אנרכיסטי בעולם שהוא בעצמו אנרכיסטי וכאוטי?! כל הפרשה תהפוך לנערצץ ע"י הממסד

ולגבי ת"א וכל עיר אחרת היום, העיר אינה מיוצגת רק ע"י התשתית הפיזית של בינינייה כבישיה וגניה....

היום זה הרכב יותר, כאשר "מתחת" לפני השטח יש תשתית תקשורתית אדירה, המרחיבה את גבולותיה לסופרפוזיציה...

אפשר לחיות פיזית בחיפה ולצ'וטט ולהציג על כל מסך מחשב בתל-אביב או ניו יוורק...

אין יותר משמעות למרכז או פריפריה תרבותית...

אני חושב שאנחנו משתדלים... אין כוונה להגיע לאנרכיזם מוחלט, אבל בהחלט להעלות שאלות שמטרידות ולנסות ולהביא לסדר חדש

צטט: avimedia 2009-04-27 14:07:

הי ליאור "..לא משנה מה יצור האמן (הנבחר/המקודם) הוא יהפוך לחידוש שלא היה כמותו בעולם בן-לילה,הוא יצולם,יסונטז,יעוכל וישווק כ"פורץ גבולות"... זאת לא אנטי תיזה למה שאני טוען...

אבי, אני מבינה בדיוק מה אתה טוען וזה נכון, כאן,שם,פה,ובכל מקום בסיכרון מתואם וגם לא..אין בעיה, האנטי-תיזה הייתה לכותרת בהשוואה למה שכתוב במאמר המצורף.

צטט: אמן סודי 2009-04-27 14:16:23

אני חושב שאנחנו משתדלים... אין כוונה להגיע לאנרכיזם מוחלט, אבל בהחלט להעלות שאלות שמטרידות ולנסות ולהביא לסדר חדש

בלי אמנות אין אזרחות ! - אמן סודי צילום: inspire 

 

יפה אהבתי את העבודה!

היא מצביעה על העובדה שכל חלק מהמרחב זמן אם זה האורבני או הביתי הוא אמנות בפוטנציה.

המוזיאון והגלריה הם עוד מקומות מקריים בהם האמנות מוצגת :-)

אגב ברחוב היא תזכה לחשיפה רבה יותר מהמוזיאון, ובאינטרנט עוד יותר :-))))

אני מקוה שההדפסה היא על נייר ממוחזר! ברשת זה יעלה פחות...

צטט: ליאור שטיינר likush- 2009-04-27 15:14:36

צטט: avimedia 2009-04-27 14:07:

הי ליאור "..לא משנה מה יצור האמן (הנבחר/המקודם) הוא יהפוך לחידוש שלא היה כמותו בעולם בן-לילה,הוא יצולם,יסונטז,יעוכל וישווק כ"פורץ גבולות"... זאת לא אנטי תיזה למה שאני טוען...

אבי, אני מבינה בדיוק מה אתה טוען וזה נכון, כאן,שם,פה,ובכל מקום בסיכרון מתואם וגם לא..אין בעיה, האנטי-תיזה הייתה לכותרת בהשוואה למה שכתוב במאמר המצורף.

ליאור,

אנחנו בראש אחד!

אבי:-)

צטט: מ.י.כ.ל. 2009-04-27 11:57:06

צטט: a#mili 2009-04-27 10:01:52

 

 

 

 

אם ננסה לפצח את הקודים של הממסד נגלה שאין בו כלום , אין לו ערך לכישרון , ליצירה ,להעזה , כל הדברים שהאמן בלעידיהם לא יכול ליצור,

אמן חייב לעצמו וליצירתו חופש והממסד בעיני , יש לו ריח חזק של נפטלין ,שאי אפשר לחיות איתו.

הממסד נותן מסגרת שאסור לצאת מהקווים שלה , זה ניגוד אבסורדי למה שהאמנות ההבעה והיצירה מכילה.

 

 

 

 

 נכון שאמן שהממסד קיבל אותו הוא יותר מפונק.אבל זה שווה?זה שווה לחיות עם תדמית כבולה ,

זה שווה לחיות בדרך צבועה מנוכרת שיקרית.

זה שווה להפוך לבובה ,ומה אם האמנות ? זה חוכמה לצייר (לעשות) 40 שנה כבשים כי זה מה שהממסד אוהב.

  

 

היצירה איננה תלויה בתוכן.

 היצירה תלויה בתוכן , כן .

 

 למה את חושבת שהממסד רוצה כבשים?

 

 אני מעולם לא פגשתי אדם או גוף שלחץ לי את היד ואמר לי "נעים מאוד קוראים לי הממסד "

, לכן אני לא בדיוק יודעת מי זה ,ומה הוא רוצה .

 

 

 

 

אני חושבת שהאומן רוצה לצייר כבשים, כי היצירה עבורו איננה הסיפור, התוכן, כי אם ההבעה החומרית שלו, אשר מבטאת את התוכן/רגש.

 

 יכול להיות , כמו שאומרים אמנות זו אמנות

 

במזרח האומנים הסיניים מציירים כל ימי חייהם רק במבוק. האם זה אומר שאין זה אומנות, או שאין כאן חדשנות?

 

 האומנים הסיניים רוצים לאכול , ואם התיירים רוצים להביא הביתה במבוק אז הם ייצירו במבוק. בשבילם התיירים זה הממסד 

 

אם מישהו כותב שיר מאותן אותיות או אותו הפונט, האם השיר איננו יצירה?

 

מיכל תתבדקי את עצמך שוב , אין קשר.

 

מה שכן, לא בדיוק הבנתי מה זה אומן ממסדי?  האם יש אפשרות דיכוטומית של ממסדי או אנרכיסטי?

 

אהבתי מיכל את ההתנסחות ,

הממסד אוהב את האמנים שלו אומנים .

למרות שבפועל אולי זה לא נכון, אולי כן,

 שאפגוש ואדבר אם הממסד אני יגלה לך מה הוא אמר לי בנתיים אני לא יודעת מי הוא......

אולי הוא איש נחמד? אולי לא ? מי יודע..........

הקובץ של העבודה גדול מדי - זה קובץ PDF של 50 מגה אבל....

אני מעלה את הקובץ של התמונה, ופה יש לינק לתוכנה שתעזור לכם לעשות ליברמנים (או כל דבר אחר שעולה בדעתכם... - כל מה שצריך בשביל לעשות עבודה של 4X3 מטרים זה מדפסת איי3 או מדפסת בייתים, ודבק טפטים).

יצירה מהנה - אתם מוזמנים לחתום על העבודה - אמן סודי, או את שמכם, או שם אחר או לא לחתום.... - העיקר שתהייה קצת אמנות ואולי אנשים קצת יחשבו.

הנה הלינק לתוכנה שהיא תוכנה חינמית