עזבו אותי מהצלחה! 

אני יותר חשובה מההצלחות שלי וגם מהכשלונות שלי.

הרגשות שלי, המחשבות שלי, הנוכחות הפיזית שלי... זה מה שחשוב. אני חשובה ולא ההישגים שלי.

באמת, איזה הישגים כבר יש לנו?! אתם באמת מאמינים שהעולם יקרוס בלעדיכם? הוא לא, צר לי לאכזב אותכם. אפילו בלי איינשטיין הוא שורד יופי. וההישגים שלו היו טיפה יותר חשובים משלי לפחות.

 -------------------------------------

הנה תראו את זה:

אם אני אני בגלל שאתה אתה

 ואתה אתה בגלל שאני אני

-אז אני לא אני ואתה לא אתה

 אבל אם אני אני בגלל שאני אני

 ואתה אתה בגלל שאתה אתה-

אז אני אני ואתה אתה 

 ----------------------------------------------

הבנתם? מה הבנתם? לא הבנתם! (תודה לשימי תבורי הגאון) 

אתה חשוב מפני שאתה זה אתה ולא בגלל שמישהו אמר לך "כל הכבוד" או העלה לך משכורת. 

אבל האם אתה בכלל מכיר את עצמך? כן?אז תענה לי: איזה 3 רגשות אתה חווה עשיו, ברגע זה ממש?

צריך לחשוב, אה?... זהו...  

הנה לכם, אפילו הוליווד כל הזמן מזכיר לנו על כך. תסתכלו, למשל, במה "הסנדק" שונה מכל שער העוזרים, הקרובים ורוצחים מצליחם אחרים. הדיבור שלו, המבט, התנועות. זה מה שמבחין בינו לבינם. ובזה תלוי הכל. אבל אם תנסו לחכות את ההתנהגות שלו מאוד מאוד, זה לא יעשה שום רושם. כי התנהגותנו מבטאת את העולם הפנימי שלנו ואם אתה לא "הסנדק" בפנים אז אתה לא, לא יעזור...

פשוט צריך לעבוד על עצמך ולא לחפש מסכה שיותר חביבה עליך. 

נ.ב. מי שחושב שאני מזמינה אותו לנסות להיות "הסנדק" אז כבר אין לו סיכוי, לא במאפיה, ולא בבלוג שלי. 

נ.נ.ב. מי שחושב שהוא יכול לזייף ושאנשים אחרים לא באמת מרגישים מי הוא בפנים אז הוא פרייר והיחיד שהוא מרמה זה הוא עצמו. 

בקיצור, לסיכום של כל הדמגוגיה הזאת שלי: אין מנוס גבירותיי ורבותיי, אנחנו צריכים לעבוד על עצמנו ולא לחכות שיבוא היועץ ויגיד לנו איך ב-4, 6 או 9  שלבים להגיע להישגים הרבה יותר מפליגים!    

לא מכיר  'הצלחות' ו 'כשלונות'

מכיר  'יצא מה שרציתי' ו 'לא יצא מה שרציתי'

מה ההבדל?

הזוג הראשון הוא פרשנות, והזוג השני הוא עובדתי.

איזה פרשנות אנחנו נותנים אם יצא או לא יצא מה שרציתי - זו כבר בחירה שלנו.

ומסכים איתך לגמרי שאין משמעות למה שהאחרים (כלומר החברה) חושבים עלי - ועל כך הכוכב

אבל, ויש כאן אבל גדול:

יש בתוכינו סוכנים - מרגלים של  החברה - שיושבים בתוכנו בדמות ההרגלים והערכים שהטמענו אלינו - בעקבות החינוך שחווינו, התרבות שגדלנו בתוכה והחברה שהושפענו ממנה. והבעיה היא שאנחנו כלל לא ערים לכך שסוכנים הללו הם לא פחות 'חברה' מאשר האנשים שבחוץ..

כל פעם שאנחנו שופטים, כועסים, מתרגשים (להבדיל ממאושרים), חרדים, מפחדים, מתביישים, נבוכים וכו' - כל אלו הם ביטויים של מה ששימי קרא "אני אני בגלל שאתה אתה" - רק שבגלל שהם קורים אצלנו בראש -  אנחנו מתבלבלים לחשוב שהם זה אנחנו ואז אנחנו בצרות.

כי הרבה יותר קל לנו להגיד - "בגלל שפלוני אמר שאני דפוקה - זה לא אומר שאני דפוקה" או "בגלל שאלמונית אמרה שאני גדול - זה לא אומר שאני גדול", אבל מאד קשה לזהות ש "אני מתפוצץ מכעס" זה בעצם בדיוק אותו הדבר.

גם רגשות הם בעייתיים - ויש להבדיל בין שני סוגים: 

יש רגשות שהם אמיתיים, ביטויים של ההוויה שאנחנו, שנובעים מאותה הידיעה הפנימית, הקול הפנימי של מי ומה שאנחנו.

יש רגשות מזוייפים - שהם ביטוי גופני של אותם הסוכנים - כעס הוא ביטוי של השופט, עצב הוא ביטוי של מחשבות על אובדן, וכו'.

לכן - להזדהות עם מה שאנחנו חושבים ומרגישים  (הרגשות המזוייפים)  זה לא פחות בעייתי.

והפתרון (כמו שאמרת - ועל כך היית מקבלת עוד כוכב אם הייתי יכול לככב פעמיים) - להתחבר אל מי שאנחנו באמת, מעבר למחשבות ולרגשות המזוייפים.

אחד הסימנים המובהקים שאנחנו בדרך הנכונה היא התחלה של תחושות אמתיות, שנובעות מהידיעה הפנימית - תחושות של שלווה, הכרת תודה (להבדיל מאסירות תודה), אהבה ללא תנאי, אושר טהור.

צטט: taniabrosh 2009-04-26 17:34:40

עזבו אותי מהצלחה!

 

אני יותר חשובה מההצלחות שלי וגם מהכשלונות שלי.

צטט: taniabrosh 2009-04-26 18:22:38

עזבו אותי מהצלחה!

עזבו אותי מהצלחה! 

אני יותר חשובה מההצלחות שלי וגם מהכשלונות שלי.

הרגשות שלי, המחשבות שלי, הנוכחות הפיזית שלי... זה מה שחשוב. אני חשובה ולא ההישגים שלי.

באמת, איזה הישגים כבר יש לנו?! אתם באמת מאמינים שהעולם יקרוס בלעדיכם? הוא לא, צר לי לאכזב אותכם. אפילו בלי איינשטיין הוא שורד יופי. וההישגים שלו היו טיפה יותר חשובים משלי לפחות.

אין שום ספק - את חשובה בהרבה מכל הצלחה או כישלון.

אבל זה לא אומר שלהצלחה ולכשלון אין שום חשיבות.

העולם לא יקרוס בלי מישהו מאתנו. למעשה, כדור הארץ לא ישתנה יותר מדי אם כולנו ניעלם, והיקום כולו כנראה לא יבחין בכלל אם כל הגלקסיה שלנו תיבלע בחור שחור.

אבל בעולם שלך ירגישו. בעולם שלך ההצלחות שלך הן בעלות חשיבות, וגם הכשלונות. העולם שלך - אותו זה שמתקיים רק כל עוד את כאן - שם כל הדברים האלו הם בעלי משמעות, בין השאר כי הם משפיעים על אותן מחשבות ואותם רגשות ואפילו על הנוכחות הפיזית שאת מחשיבה.

הסיבה שמאמנים מחשיבים הצלחה היא לא כי ההצלחה יותר חשובה מהאיש - ממש לא. רובנו מחשיבים הצלחות מפני שלאנשים טוב יותר כשהם מצליחים. ואם יש משהו אחד בקהילה המגוונת הזו שאני חושב שכל חבריה יהיו מוכנים להסכים עליו, זה שאימון מכוון לעשות טוב בחיים של אנשים.

את מוזמנת שלא להחשיב הצלחות. ערכייך הם הקובעים בחיים שלך. בעולם שלך. אני מעריך שרובנו נמשיך להחשיב אותן.

הסיבה שמאמנים מחשיבים הצלחה היא לא כי ההצלחה יותר חשובה מהאיש - ממש לא. רובנו מחשיבים הצלחות מפני שלאנשים טוב יותר כשהם מצליחים. 

המשפט דלעיל כתוב בצורה שאני לא מקבל כלל וכלל.

ייתכן כי זה נובע מהבדל בגישות ביננו, וייתכן כי זה רק בגלל שאנחנו מפרשים שונה את המילים 'הצלחה' ו'טוב'.

בעיני 'הצלחה' מתארת מצב בו  התוצאה יצאה לפי מה שרציתי

 ו'טוב' מתאר מצב שבו אני מחובר למהות שלי (ומכאן שכבר ההוויה והמעשים שלי יבטאו את החיבור הלז).

ולפיכך אינני מעוניין ב'הצלחות' של מתאמני כלל וכלל, ובטח שלא מקשר בינן לבין מידת הטוב שיש להם בחייהם (כמו שאינני מקשר את ה'כשלונות' למידת הטוב).

אם אתה מעוניין לדון בכך - אשמח אם תפרט את הפירוש שלך לשתי המילים ונוכל לדון עניינית...

צטט: עופר המאמן 2009-04-27 15:53:38

הסיבה שמאמנים מחשיבים הצלחה היא לא כי ההצלחה יותר חשובה מהאיש - ממש לא. רובנו מחשיבים הצלחות מפני שלאנשים טוב יותר כשהם מצליחים. 

 

שמעיה

 

המשפט דלעיל כתוב בצורה שאני לא מקבל כלל וכלל.

ייתכן כי זה נובע מהבדל בגישות ביננו, וייתכן כי זה רק בגלל שאנחנו מפרשים שונה את המילים 'הצלחה' ו'טוב'.

 

בעיני 'הצלחה' מתארת מצב בו  התוצאה יצאה לפי מה שרציתי

 ו'טוב' מתאר מצב שבו אני מחובר למהות שלי (ומכאן שכבר ההוויה והמעשים שלי יבטאו את החיבור הלז).

 

ולפיכך אינני מעוניין ב'הצלחות' של מתאמני כלל וכלל, ובטח שלא מקשר בינן לבין מידת הטוב שיש להם בחייהם (כמו שאינני מקשר את ה'כשלונות' למידת הטוב).

 

אם אתה מעוניין לדון בכך - אשמח אם תפרט את הפירוש שלך לשתי המילים ונוכל לדון עניינית...

 

אני לא בטוח מה זה אומר "מחובר למהות שלי", ואינני נוהג להשתמש במילים כאלו באימון. הפרוש שלי להצלחה דומה לשלך באופן כללי, אבל כשמדובר באימון ובתוצאות של אימון, "הצלחה בהשגת התוצאות שרציתי" משמעה חיים בהם המתאמן מממש את ערכיו במלואם, אינו מוגבל בגלל חסמים ופחדים, חי את חזונו, או כפי שחלק יאמרו כאן, מממש את ייעודו. נדמה לי שזה מכוון בסיכומו של דבר לאותו המצב שאתה מתייחס אליו כ"מחובר למהות שלי", אבל אינני בטוח.

אבל גם בלי הפרשנות הספציפית למצב אימון, המשפט שציטטת עדיין מייצג את דעתי. ברור שייתכן מצב שבו אדם "מצליח" בחייו בהשגת מה שהוא רוצה, ולא "טוב" לו. ועדיין, אני חושב שהרוב המכריע של האנשים לא יהיה במצב "טוב" יותר אם, בנוסף לכך שאינו מחובר למהותו ואינו יודע לרצות בדבר הנכון, גם ייכשל בהשגת מה שרצה להשיג. עבור רוב האנשים, ברוב המצבים, עדיף להצליח מאשר להיכשל. להצליח בדבר הנכון - בשביל זה הם לפעמים באים אלינו :-)

צטט: coachmaster 2009-04-27 17:38:52

צטט: עופר המאמן 2009-04-27 15:53:38

הסיבה שמאמנים מחשיבים הצלחה היא לא כי ההצלחה יותר חשובה מהאיש - ממש לא. רובנו מחשיבים הצלחות מפני שלאנשים טוב יותר כשהם מצליחים. 

 

שמעיה

 

המשפט דלעיל כתוב בצורה שאני לא מקבל כלל וכלל.

ייתכן כי זה נובע מהבדל בגישות ביננו, וייתכן כי זה רק בגלל שאנחנו מפרשים שונה את המילים 'הצלחה' ו'טוב'.

 

בעיני 'הצלחה' מתארת מצב בו  התוצאה יצאה לפי מה שרציתי

 ו'טוב' מתאר מצב שבו אני מחובר למהות שלי (ומכאן שכבר ההוויה והמעשים שלי יבטאו את החיבור הלז).

 

ולפיכך אינני מעוניין ב'הצלחות' של מתאמני כלל וכלל, ובטח שלא מקשר בינן לבין מידת הטוב שיש להם בחייהם (כמו שאינני מקשר את ה'כשלונות' למידת הטוב).

 

אם אתה מעוניין לדון בכך - אשמח אם תפרט את הפירוש שלך לשתי המילים ונוכל לדון עניינית...

 

אני לא בטוח מה זה אומר "מחובר למהות שלי", ואינני נוהג להשתמש במילים כאלו באימון. הפרוש שלי להצלחה דומה לשלך באופן כללי, אבל כשמדובר באימון ובתוצאות של אימון, "הצלחה בהשגת התוצאות שרציתי" משמעה חיים בהם המתאמן מממש את ערכיו במלואם, אינו מוגבל בגלל חסמים ופחדים, חי את חזונו, או כפי שחלק יאמרו כאן, מממש את ייעודו. נדמה לי שזה מכוון בסיכומו של דבר לאותו המצב שאתה מתייחס אליו כ"מחובר למהות שלי", אבל אינני בטוח.

 

אבל גם בלי הפרשנות הספציפית למצב אימון, המשפט שציטטת עדיין מייצג את דעתי. ברור שייתכן מצב שבו אדם "מצליח" בחייו בהשגת מה שהוא רוצה, ולא "טוב" לו. ועדיין, אני חושב שהרוב המכריע של האנשים לא יהיה במצב "טוב" יותר אם, בנוסף לכך שאינו מחובר למהותו ואינו יודע לרצות בדבר הנכון, גם ייכשל בהשגת מה שרצה להשיג. עבור רוב האנשים, ברוב המצבים, עדיף להצליח מאשר להיכשל. להצליח בדבר הנכון - בשביל זה הם לפעמים באים אלינו :-)

 

כנראה שאנחנו יושבים משני צדדיו של אוקיינוס... אני מוכן לחיות עם זה.

הבה נסכים שאנו לא מסכימים ונשאיר זאת כך.

מכל מקום - כדאי להיזהר במשפטים כמו " הסיבה שמאמנים מחשיבים..." - כי ברור שאף אחד מאיתנו לא מדבר בשם כל המאמנים, כפי שאתה בעצמך כתבת על המגוון הרב.

דיברת על הצלחה.

ואיך מזהים מצליחן לעומת מפסידן?

קודם כל לפי השפה שלו, לפי המילים שהוא מבטא.

למצליחן יש שפה של מטרות, ויעדים, ומשימות.

מפסידן תמיד דוחה: יום אחד, אחרי שהילדים יגדלו, אחרי החגים, אחרי שאסיים את הלימודים...

ולמען האמת "יום אחד" לא מגיע, אלא אם כן נחליט ש"יום אחד" מתחיל היום!

אז אין ספק, לפי רוח הדברים שרשמת בפוסט שלך, שאת בדרך הנכונה.

בהצלחה!