שירתתי שלש שנים באחת מהיחידות המובחרות בצה"ל.
זיו בטר ( אלוף ישראל שנים רבות בשחיה לנכים , ראו בגוגל) שהיה המפקד צוות שלי איבד את מאור עיניו לידי בפעילות מבצעית בלבנון.
דורון שירזי, ( אלוף אירופה, ובעל מדליות אולימפיות רבות בקליעה לנכים ,ראו בגוגל)בן צוות, איבד את רגליו בפעילות מבצעית ביחד איתי, גם כן בלבנון.,
היינו מטובי הלוחמים, מלחי הארץ.
אני מבקש מכל המתלהמים, שלא יטיפו לי , לגבי שרות צבאי.
לא היתה בכוונתי בשום רגע חס וחלילה לזלזל במות הקדשים אלא להפך.
יחד עם זאת עם השנים, למדתי השכלתי והתפכחתי.
ובתור אחד שלמד גם את הצד השני, אני מבין קצת יותר.
אני מקווה שאולי תקראו ותבינו קצת יותר.
מה אומרת תורת ישראל?
כך אומרת התורה: צבא יהודי, צבא שנועד להצליח, יכלול את סוגי החילות. חיל אחד, המונה עשרות מסויימים של אחוזים ממצבת כוח אדם, יוקדש ללימוד תורה, ובכוח התורה יעזור לאותם אלו שנלחמים בחזית.
שאלה: הרי גם לדוד המלך היה צבא.
תשובה: ובכן, אומרת הגמרא, במסכת סנהדרין (דף מט, א): ``אלמלא דוד ׁשהיה לומד תורה), לא היה עושה יואב מלחמה, ואלמלא יואב (שנלחם), לא עסק דוד בתורה. וזה שכתוב: ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו ויואב בן צרויה על הצבא``, מה הטעם שדוד עשה משפט וצדקה לכל עמו? משום שיואב על הצבא, ומה הטעם שיואב על הצבא? משום שדוד עשה משפט וצדקה לכל עמו``.
ובמסכת מכות תלמוד בבלי (דף י,א): ``עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים – אם לא שערי ירושלים העוסקים בהלכה, לא היו יכולים רגלינו לעמוד במלחמה``.
מדרש רבה בראשית (פרשה סה, פסקה כ): ``אמר רבי אבא בר כהנא לא עמדו פילוסופין בעולם כבלעם בן בעור וכאבנימוס הגרדי, נתכנסו כל עובדי כוכבים אצלו אמרו לו תאמר שאנו יכולים ליזדווג לאומה זו? אמר, לכו וחזרו על בתי כנסיות ועל בתי מדרשות שלהן ואם מצאתם שם תינוקות מצפצפין בקולן, אין אתם יכולים להזדווג להם, שכך הבטיחן אביהן ואמר להם: ``הקול קול יעקב`` בזמן שקולו של יעקב מצוי בבתי כנסיות אין הידיים ידי עשו``.
וכן כתוב במלחמת עמלק: ``והיה כאשר ירים משה את ידו וגבר ישראל, וכאשר יניח ידו וגבר עמלק``.
ואומרת המשנה במסכת ראש השנה: ``וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה? אלא, בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומכוונים את ליבם לאביהם שבשמיים מיד נוצחים, ואם לאו מיד נופלים``.
הפסוק בורה בפרשת בחוקותי אומר: ``אם בחוקותי תלכו..`` ורש``י מפרש עפ``י חז``ל – ``שתהיו עמלים בתורה`` – ``...ואת מצוותי תשמרו ונתתי שלום בארץ וחרב לא תעבור בארצכם`` (ויקר פרק כ``ו פס` ג).
הרמב``ן אומר בפירושו לתורה (פרשת שופטים) על הפסוק ``כי ה` אלוקיכם הוא ההולך עמכם להושיע אתכם`` (דברים פרק כ, ג) – ``ויאמר שלא יבטחו בזה בגבורתם לחשוב בלבם גיבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה, רק שישיבו לבם אל ה` ויבטחו בישועתו ויחשבו כי לא בגבורת הסוס יחפץ ולא בשוקי האיש ירצה כי רוצה ה` את יראיו את המייחלים לחסדו ואמר להילחם לכם עם אויביכם, כי יפילם לפניכם לחרב ואמר להושיע אתכם, שהם ינצלו במלחמה ולא יפקד מהם איש, כי יתכן שינצחו את אויביהם וימותו גם מהם רבים כדרך המלחמות ועל כן צעק יהושע בנפול מהם בעי כשלושים וששה איש (יהושע ז, ז-ט), כי במלחמת מצווה שלו לא היה ראוי שיפול משערת ראשם ארצה, כי לה` המלחמה: (רמב``ן שם).
הגמרא במסכת נדרים (לב, ב) אומרת: ``מר רבי אבהו אמר רבי אלעזר מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים? מפני שעשה אנגריא בתלמידי חכמים``. דהיינו, אברהם אבינו גייס תלמידי חכמים מבין מאות בודדות של לוחמים שעמדו לרשותו. 318 איש שעמדו לרשותו במלחמה, ביניהם היו כמה תלמידי חכמים, ואחת הדעות בגמרא היא שלכן ירדו למצרים והשתעבדו בה.
ואומר על כך המהר``ל מפראג ב``גבורות ה``` (דף נה) שאם אברהם אבינו היה לוקח את מי שראוי לקחת – אז לא הייתה כל תביעה עליו. אבל אסור היה לו לקחת את מי שלא היה צריך לקחת. ובלשון המהר``ל: ``ולפיכך סובר רבי אבהו שנראה באברהם שלא היה בוטח לגמרי, שהרי עשה אנגריא בתלמידי חכמים ולקחם למלחמה מיראתו. ואילו לקח הראוי למלחמה אין זה חטא, שאין סומכין על הנס. אבל לקח תלמידי חכמים – מורה שהמעשה הזה לא היה שלם, והיה לו לבטוח בו יתברך ולא ליקח למלחמה אשר אין ראוי ליקח. לפיכך נשתעבדו...שיראו גבורותיו אשר עשה ויקנו אמונה שלמה``. ומכאן ואילך יבינו שהכוח הרוחני הוא לא פחות חשוב מהכוח הגשמי.
כשסנחריב עמד בשערי ירושלים, נעץ חזקיהו מלך יהודה חרב בבית מדרש ואמר: כל מי שלא יעסוק בתורה יידקר בחרב. ולא היו תינוק ותינוקת מדן ועד באר שבע שלא ידעו את הקשות בסוגיות התלמוד. בלילה ההוא יצא מלאך ה` והכה במחנה אשור מאה ושמונים אלף איש...
מכל הדוגמאות דלעיל אנחנו רואים את השורש לכוח הרוחני הפועל לצד הגשמי.
הגמרא אומרת שבית ראשון ובית שני לא חרבו בגלל חוסר בעוצמה צבאית, אלא בגלל סיבות רוחניות. ובין השאר – על מה אבדה הארץ? על שלא בירכו בתורה תחילה. כלומר, לא למדו תורה כראוי.
המדרש על פרשת מטות אומר: במלחמת מדין גייס משה רבינו 36,000 לוחמים. 12,000 שלח למלחמה, 12,000 שלח לעורף וכל ענייניו, ו12,000 לתורה ולתפילה. למרות שהיו אז עוד קרוב ל600,000 איש שעסקו בתורה, רצה משה רבינו להראות לדורות שמתוך הלוחמים צריך לשים שליש לתורה ולתפילה. זהו האומדן שניתן אז.
המסקנה ברורה: התורה דוגלת בשוויון, דהיינו, חיל לוחם וחיל לומד. אך בימינו אין המצב כך, ואין שוויון בין שתי החילות: חיל תורני שלומד וחיל צבאי שנלחם. החיל הצבאי שנלחם רב יותר מהחיל הצבאי שלומד. זאת אומרת, שחיילים שנלחמים הם רבים יותר מתלמידי ישיבות, והרי לנו מצב של אי-שוויון.
אם כן, כיצד אפשר לטעון שבני ישיבות משתמטים מהשירות בצבא? האין זה היהודים שמשתמטים מהשירות בישיבה? מדוע מבקשים הם מהחרדים לעשות שירות כפול: ישיבה + צבא? בעוד הם מבצעים רק שירות אחד: הצבא. מדוע שלא ישתתפו עם החרדים בעול ויקיימו ``נאה דורש נאה מקיים`` ויתגייסו לשירות בישיבה ובכך יעשו כמו שמבקשים הם מהחרדים, שירות כפול: צבא + ישיבה. כך בעצם יווצר מצב שחלק לומדים וחלק נלחמים.
כשם שאדם חכם ומשכיל לא יזלזל בתפקידם החשוב של אנשי המטכ``ל הנמצאים בעורף בעת הקרב ומתכננים את המערכה, ובודאי שאיש לא יבוא בטענה כנגד קניינים מחיל אספקה הנשלחים בעת הקרב לחו``ל לספק נשק ודלק שאזלו ללוחמים בחזית, אלא אדרבה, כל אזרח וחייל ישמח על שיש מבינים ומומחים היודעים כיצד לבצע משימות אלה על הצד הטוב ביותר וגם יודה להם על כך, כך לא יזלזל היהודי האינטלקט המאמין בה` ובתורתו, בתפקידם החשוב של חיל האנרגיה החיובית והחוסן הרוחני של העם, הנקראים בשם המפורסם יותר: ``בני ישיבות``. אלא אדרבה, ישמח מאד על שיש מבינים ומומחים אשר הקדישו את זמנם (ולא מעט מתוכם, את כל חייהם!) לעיסוק רוחני גבוה וחשוב זה, אשר בו תלוי סוד הקיום והשימור הנצחי של עמנו עם ישראל.
/null/text_64k_1#