ארגונים גדולים בעולם מתקינים מערכות סולאריות על גגות המבנים. ארגונים ומפעלים אלו הבינו את התרומה האדירה לסביבה, את הפוטנציאל השיווקי והכלכלי בהתקנת מערכות אלה. עם כניסת התקנות החדשות גם לישראל למכירת החשמל הירוק למדינה, כל ארגון יכול להפוך מארגון מזהם ומעודד את כלכלת מדינות הנפט והפחם, לארגון המשתמש בשמש הישראלית ויזכה לחשיפה אדירה בתקשורת, לחסכון בעלויות האנרגיה, להפחתת אלפי טונות של גזי חממה, ליותר אויר נקי בישראל לנו ולילדינו, ליותר לקוחות נאמנים, כלכלה ירוקה.

מנהיגות, לחשוב מחוץ לקופסא, לתכנן כמה שנים קדימה, הן חלק מהתכונות הנדרשות ממנכלי"ם וקובעי האסטרטגיות במפעלים ובארגונים הגדולים. יש לצאת מהמסגרת המקובעת של "כל השקעה חייבת להחזיר עצמה בתוך 3-4 שנים, אחרת לא נשקיע". אז נכון, בחישוב של החזר ההשקעה כל המערכת הסולארית, מהתעריף שישולם לארגון על ידי חברת החשמל יקח יותר שנים, אך בחינה כלכלית כוללת יותר תראה שההשקעה תחזיר עצמה הרבה יותר מוקדם על ידי גידול בלקוחות שהיום מעדיפים יותר ויותר לקנות מוצרים ושרותים מארגונים ירוקים, על ידי מסחר בגזי חממה, על ידי עובדים גאים ונאמנים יותר והעלאת הפריון. 
פרויקט יירוק אינו בהכרח "נושך" - ההיפך הוא הנכון: בדרך כלל החסכונות התפעוליים (צריכת חשמל ודלקים) והרווח התדמיתי יכולים לאזנו ואף ליצור רווח משמעותי גם בטווח הקצר ובוודאי בטווח הבינוני והארוך. בשלב מתקדם יותר, ניתן, מעבר לנושא האחריות החברתית והיתרונות הטמונים בו, לשפר את מיגוון המוצרים של החברה על ידי יירוק מוצרים קיימים ויצירת מוצרים ירוקים חדשים.

יותר ויותר תאגידים גדולים בישראל מבינים את משמעות האחריות הסביבית, מצטרפים לארגון מעלה  ומתחרים בדרוג, מדווחים על פעילותם בדוחות אחריות חברתית וסביבתית (דו"ח בנק לאומי, דו"ח בנק הפועלים, חברת הראל), מקבלים תו תקן ירוק.
ציבור הלקוחות כיום מודע יותר, חכם יותר, ויודע את ההבדל בין ארגונים "מתיירקים"  (greenwash)  - המושג המתאר ארגונים שלא עשו צעדים ממשיים לאיכות הסביבה, וחושבים שפעולות כגון צביעת אוטובוסים בירוק בלבד יכולים להוליך שולל את ציבור הצרכנים.

במאמר"ניהול אחריות תאגידית בישראל", כותב שוקי טאובר "מהי אחריות תאגידית? אחריות תאגידית היא שם כולל לשורה של כללי התנהגות של תאגיד המבקש להיחשב כארגון המתנהל כ"אזרח" הגון, המתייחס כראוי למחזיקי העניין (לקוחות, ספקים, קהילה מקומית ועוד)הסובבים אותו. התנהלותם של ארגונים, בעיקר חברות עסקיות, לפי כללים של אחריות תאגידית, אינה פשוטה כלל ועיקר, משום שבאופן טבעי היא נוגדת את התנהלותו הטבעית של הארגון כמי שרוצים להגשים את מטרותיו. הגשמת המטרות הארגוניות באה, לעיתים מזומנות, על חשבון קידום מטרותיהם של אחרים - העובדים, הסביבה, והציבור בכללו.
סתירה טבעית זו מודגשת במיוחד בחברות עסקיות המבקשות למקסם את רווחיהן, וממילא הדבר עשוי לבוא על חשבון רווחתם של אחרים: העובדים, אשר ככל ששכרם ותנאי עבודתם יהיו טובים יותר, כך עשויה להשחק רווחיות הארגון: הלקוחות, אשר יצירת תנאים של מונופול יזכו אותם במוצר יקר יותר ואיכותי פחות; המתחרים, אשר רגליהם יידחקו שלא בצדק, משום שהתאגיד השכיל לשחד איש ממשל בעל השפעה; והסביבה האקולוגית, שתסבול מהזרמת שפכים לנחל הסמוך למפעל התעשייתי, משום שכך זול יותר להפטר מהם. ולא חסר דוגמאות נוספות.
אין די בתרומה לקהילה: מאז ומתמיד נמתחה ביקורת על ארגונים הנוהגים שלא כשורה עם הסובבים אותם. לעיתים, כדי להסותה, נהגו לבצע פעולות חיוביות, חד-פעמיות או מתמשכות. רבות מפעולות אלו היו עשייה פילנתרופית שאינה קשורה בהכרח לתחומי פעילותה של החברה, כמו העלאה של תרומות כספיות לטובת אוכלוסיות חלשות בחברה. כמו כן חברות רבות פעלו במשך שנים רבות למען הקהילה גם ללא הזרז של הביקורת הציבורית, מעצם תפיסתם הפילנתרופית של בעליהן כי יש בכך מן הראוי להשיב לה כגמולה. בחלק מהארגונים סברו, מן הסתם, כי יש בכך גם מעין "פעולה מונעת" שנועדה להשקיט מראש ביקורת על ארגונים נצלניים שכל מטרתם היא עשיית רווח, גם על חשבון רווחתם של אחרים.
בשנים האחרונות חל שינוי בגישה זו. שורה של התרחשויות הביאה ארגונים עסקיים רבים להכרה כי אין די בתרומה לקהילה, רחבה ונאה ככל שתהיה. המילים אחרות, ארגון אינו יכול לתרום כספים רבים למוזיאונים או לילדים במצוקה, ובה בעת לדחוק בברוטליות את רגלי מתחריו, להסכים עם ניצול עובדיו של קבלן המשנה שלו, לזהם את הסביבה, ובסופו של דבר לרחוץ בנקיון כפיו רק משום שתרם ברוחב לב לנזקקים. הדרישה מארגונים להתנהגות כוללת ראויה, כזו שאינה רואה רק את שורת הרווח הפיננסי אלא גם את התועלות החברתיות והסביבתיות של פעילותם, עלתה באופן דרמתי. גישה זו מכונה בעגה המקצועית:Triple Bottom Line - כלומר, לא "שורה תחתונה" אחת (רווחיות), אלא שלוש (גם תועלת חברתית וסביבתית"..).

עוד כותב שוקי שטאובר  במאמרו: " התהודה לה זוכה האחריות תאגידית בשנים האחרונות גורמת לכך שמשקיעים רבים, גדולים כקטנים, מגלים עניין הולך וגובר בהתנהגותה של החברה בה הם משקיעים, ולא רק ברווחיה. החברות מבינות כי "אזרחות טובה" מסייעת לאטרקטיביות של מנייתם. עקב כך החלו להיווצר מדדים של השקעות אתיות. מדדים אלו מאפשרים למשקיעים לשלב שיקולים אתיים בבחירת תיק המניות שלהם. כיום, מעריכים את שוק ההשקעות האתיות בעולם בכ-10% מהיקף שוק ההון כולו. התפתחותן של קרנות השקעה  "ירוקות" הפועלות בתחום זה היא אחד הביוטיים הבולטים של תופעה זו"..
מומלץ בחום לקרא את המאמר המלא
 

מנכ"ל/ית, לתשומת ליבך, עידוד ההתקנות ע"י הממשלה מוגבל ל 700 גגות, והתעריף המשתלם עד סוף שנת 2010 , או אז התעריף יורד ב 4% בכל שנה.

בשנים האחרונות גוברות הקריאות לשיתוף פעולה בין התעשייה ואיכות הסביבה. התפיסה המוכרת בעולם בשם (Cause Related Marketing) שיווק עם מטרה חברתית, נולדה בארה"ב, שם הקשר בין הפירמה המסחרית לבין הקהילה מהווה חלק בלתי נפרד מהפילוסופיה העיסקית. מושגים כמו  קיימות (Sustainability) אחריות סביבתית וניהול סביבתי הפכו לחלק מהחזון והתרבות הארגונית של מרבית החברות המובילות בעולם ולאחרונה גם בארגונים המובילים בישראל.

מצב כדור הארץ חמור הרבה יותר ממה שרובנו סבורים אך המפתחות עדיין בידינו! לא ניתן להתעלם מקריאות כגון קריאתה של ילדה בת 12 באו"ם, אלינו המבוגרים ומובילי מדיניות:
http://www.youtube.com/watch?v=DLV6jaZFLro

 הטמעת תרבות של התחשבות בסביבה נפוצה כיום בחברות מובילות בעולם, שנוכחו לדעת כי היא משתלמת, ואף הכרחית, עבורן ועל מנת שיוכלו להמשיך ולהתקיים בטווח הארוך (להיות בנות קיימא – sustainable).
להלן מספר דוגמאות לחברות מובילות בעולם, אשר הבינו את הפוטנציאל הכלכלי הירוק והתקינו מערכות סולאריות במתקניהם:

גגות סולארים במשרדי הנהלת Google העולמית
http://www.youtube.com/watch?v=eXtgDFwHpj4

אנרגיה סולארית על גגות חברת ג'נרל מוטורס 

http://www.youtube.com/watch?v=SB9Ly-6wmgQ 

 להלן קישורים למאמרים ואתרים נוספים בנושא אחריות סביבתית כלכלית לתאגידים, ארגונים, עסקים ועוד:

אפוק טיימס, תדמית ירוקה – צעד שיווקי או מהלך אסטרטגי? 

BDO זיו האפט, אחריות סביבתית בעסקים ודיווח חברתי סביבתי