לאחרונה הסתבר לי כי בחברת תשלובת ישראכרט (כרטיסי מאסטרכרט ואמקס) רשום כאילו נתתי הרשאות חיוב קבועות ("הוראות קבע") לחברות מסוימות.
היות ומעולם לא נתתי דבר כזה, בדקתי ברישומים באמצעות אתר הבנק. מסתבר כי אכן רשום כאילו אכן יש הרשאות חיוב כאלו, למרות שמעולם לא ניתנו.

בבירור עם מוקד הבירורים, בשיחה עם נציגה שהאינטליגנציה לא הצד החזק שלה, הסתבר כי חברת תשלובת ישראכרט נוהגת על דעת עצמה להחליט כי לגופים מסוימים ולחברות עיסקיות מסוימות, לפי החלטה שלהם וכנראה על פי האינטרסים העיסקיים של ישראכרט,  מספיק תשלום חד פעמי שיירשם  כאילו הרשאת חיוב קבועה. לאחר תשלום חד פעמי זה או אחר יכול אותו גוף להתחיל לחייב כפי הגחמה או החמדנות הרצויה לו, אפילו בלא ליידע כלל את בעל הכרטיס אשר מנוע מלשלול תוקף התשלום, שהרי נתן הרשאת חיוב קבועה, כביכול.

לי יש הרושם שחברת האשראי עברה קו גבול מאד ברור ביחסיה עם הלקוחות ובחובת הנאמנות להם, לטובת קשריה העיסקיים עם חברות וגופים כלכליים שונים.

ברור שפניה למרכז הבירורים של ישראכרט לא מניבה תשובה אינטליגנטית וענינית שחורגת מציטוט איזה פירסום על מסך המחשב,   ופניה לפניות הציבור מניבה התעלמות מפניות הציבור.

מה דעתכם?

הנה עידכון לפרשה:

מסתבר כי  ישראכרט מאפשרת את השיטה של מתן אפשרות לחברות לדווח להם על הרשאה לחיוב ("הוראת קבע") שנתן לכאורה אדם, בלי לדווח לאותו אדם שנרשמה אצלהם הרשאה כזו.
לא ברור למה ישראכרט מאפשרת זאת, למעט אינטרס עיסקי ושותפות עיסקית עם בתי עסק לעומת חוסר שמירה על זכויות הצרכנים מחזיקי הכרטיס.

אבל:

את הדיווח על מתן הוראת הקבע עושה בית העסק. יש לכל בית עסק "מספר עסק" ויש מספרים כאלו אשר אוטומטית אם העיסקה מדווחת כנעשתה מול אותו "מספר עסק" זה נרשם כעיסקה במסגרת פתיחת הרשאה קבועה לחיוב. נכון, יש לאותו בית עסק או חברה גם "מספר" רגיל של עיסקאות חד פעמיות. העיסקאות צריכות להיות מדווחות כנעשו מול אותו "מספר" מתאים לעיסקאות חד פעמיות. אבל נוח להם להחליט על דעת עצמם כי עיסקה חד פעמית עושה אותך "שבוי" בהרשאה קבועה לאותו עסק.

אחר כך לך תכחיש עיסקה,  לך תדרוש זכויותיך וכו',  כאשר יש לישראכרט אישור "הוראת קבע"  שלך כביכול.

אף אחד לא מדווח לך, מחזיק הכרטיס. לא בית העסק שמחליט שפתחת לטובתו "הוראת קבע" בלי שידעת על כך, ולא חברת ישראכרט שמדווחת לך על כל חיוב אבל לא על ענין עקרוני שכזה.

לבית עסק אחד מהם שהיו ברשימה שלי הודעתי שאם זה יקרה עוד פעם אחת אגיש תלונה במשטרה על זיוף, שימוש במסמך מזויף, רישום כוזב במסמכי תאגיד. נראה מה יהיה.

אז איך זה נראה לכם,  השותפות הזו?

ביקשת להפסיק הוראת הקבע וסורבת?

הבנתי שבית העסק יכול לחייב אותך בהוראת קבע גם אם לא חתמת על כלום.

זאת בניגוד להוראת קבע בבנק שמחייבת חתימה.

אבל מה בדבר הפסקת הוראת הקבע? ביקשת וסירבו?

לי קרה מקרה הפוך עם פלאפון.

רכשתי פלאפון עם התחייבות ל36 חודשים. המחיר של הפלאפון 19 ש"ח X 36 חודשים.

ברכישה חשבתי שהמחיר של המכשיר יוכנס לחשבון החודשי.

אבל למעשה החתימו אותי על עיסקה חד פעמית ב36 תשלומים.

כך שאני משלם 19.5 ש"ח כי יש חצי שקל עמלת תשלום.

מציע לכולם להיכנס לחשבון שלכם בישרכרט ולראות על מה אתם חתומים.

צטט: atuk19 2009-05-03 08:25:15

ביקשת להפסיק הוראת הקבע וסורבת?

הבנתי שבית העסק יכול לחייב אותך בהוראת קבע גם אם לא חתמת על כלום.

זאת בניגוד להוראת קבע בבנק שמחייבת חתימה.

אבל מה בדבר הפסקת הוראת הקבע? ביקשת וסירבו?

לי קרה מקרה הפוך עם פלאפון.

רכשתי פלאפון עם התחייבות ל36 חודשים. המחיר של הפלאפון 19 ש"ח X 36 חודשים.

ברכישה חשבתי שהמחיר של המכשיר יוכנס לחשבון החודשי.

אבל למעשה החתימו אותי על עיסקה חד פעמית ב36 תשלומים.

כך שאני משלם 19.5 ש"ח כי יש חצי שקל עמלת תשלום.

מציע לכולם להיכנס לחשבון שלכם בישרכרט ולראות על מה אתם חתומים.

 

זה לא לגמרי קשר לנושא המקורי, אבל ניתקלתי במשפחה של 6 נפשות שעשו את אותה עסקה ב"פלאפון" כמוך אבל עם 6 מכשירים. מה שיש להם בכרטיס האשראי הן 7 שורות : שורה אחת של החשבון המשפחתי החודשי ושש שורות של עסקת רכישת מכשיר בתשלומים. בחישוב קצר ניתן לראות שרק העמלות על התשלומים הן 108 ש"ח (חצי ש"ח לתשלום * 36 תשלומים * 6 מכשירים).

רק שאת הטענות לא צריך להפנות לחברת כרטיסי האשראי כמו שכתבת (הם רק ביצעו את הדרישה שביקשת וחתמת), אלא ל"פלאפון" וכמובן לעצמנו שלא בדקנו מראש על מה חתמנו.

אגב, אם נרצה לשנות את העיסקה. תהיה עמלה גם על השינוי...

אני לא מבין למה הגעת עד לכאן עם איומי סרק.

הגש מיידית תלונה במשטרה על זיוף. ותתבע אותם בבית משפט. לא רק שתקבל החזרי הוצאות משפט+ עוגמת נפש, אלא תחנך סוף סוף את המערכת.

אל תקטר לנו, תיידע אותנו על התקדמות!

אני מאחורייך.

 ישר כח.

:)