צחי, בעקרון כל טקסט הוא גנרטבי, ולשימוש בשפה סמנטיקה/דיאלקטיקה יש משמעויות פילוסופיות, יוצא מזה שכל טקסט הוא בבסיסו פילוסופיה.

במידה ששקר ובדיה הם מושגים פילוסופיים, הרי שגם כן ולא הם מושגים פילוסופים. ה הידיעה ווו החיבור.

כיוון שאמנות פועלת על החושים היא מייצרת אסתטיקה, ההגדרה של אסתטיקה ביחוד כיום היא כל כך רחבה, שהדיון הפילוסופי בהגדרתה, כבר הפך לענף פילוספי בפני עצמו. 

לכן, אי אפשר להתחמק מדיון פילוסופי שעוסקים באמנות או בכל טקסט אנושי אחר, אבל זה לא הופך כל אדם לפילוסוף, במידה שלא כל אדם הוא אמן, למרות מה שאבי רוזן טוען.

על מנת להיות אמן/פילוסוף/חוקר/טבח

יש צורך בהתכוונות מלכתחילה להפיק את היצירה אמנות/פילוסופיה/מחקר/שניצל. שזה בסיס ראשוני לפעולה

ויש צורך באכות, שהיא הגדרה ערכית של טיב הפעולה או התוצאה.

-

-

 

צטט: צחי כהן 2009-05-02 00:13:16

צטט: udi.s 2009-05-01 01:45:59

 היה זה פרופ' בן שלמה שאמר פעם בראיון "אני לא פילוסוף, אני פרופ' לפילוסופיה" משמע שגם ידע עמוק בסוגיות פילוסופיות לא מייצר פילוסוף.

האמנות בניגוד לפילוסופיה לא נישענת על הלוגיקה, אמנות היא המקום בו כל אדם יכול לתת ביטוי להשקפת עולמו ללא כל צורך לבסס את הרציונאל - גם פילוסופייה לא תמיד נשענת על לוקיה וגם בלוגיקה יש ישרה ויש עקומה - וגם אמנות ניתן לנתח בכלים לוגיים פר אקסלאנס. לפיכך האמנות יכולה להיות מגוחכת ואבסורדית - אתה מוזמן לקרוא את הספר של פרופ' אביטל רונאל - טיפשות (רסלינג) ובכלל על הפילוסופייה של האבסורד או שיקרית - לשקר ולאמת יש הנחות לוגיות לחלוטין ועדיין להיות רבת השפעה במידה שהיא עונה על צרכים אסטתיים (אסתטיקה זה ענף בפילוסופייה לא באמנות) שנכונים לזמנה .

כך שגוף "הידע" שהאמן זקוק לו (מעבר לידע הטכני הדרוש כדי להוציא עבודה לפועל) יכול להיות כולו מטאפיסי, דימיוני, שיקרי, בידיוני כוכ'. (לא יודע מי לימד אותך פילוסופייה אבל מטאפיזיקה דמיון שקר ובדייה הם נחלת הפילוסופייה) - ואתה מוכיח את הטענה שאמן שלא לומד פילוסופייה לא אמן טוב.

 אמנות "קלאסית" נוצרה ביוון כשכל הידע של האמנים היה מבוסס על מיתולוגיות דימיוניות לחלוטין.(השאלה אם היום אתה הולך במוזיאון תל אביב לאולם הקלאסי או לחדש) 

 

-

- 

 

צטט: דבי לוזיה 2009-04-30 23:18:44

צטט: צחי כהן 2009-04-30 18:41:59

אמן טוב הוא פילוסוף טוב. לטעמי, העיקר באמנות הוא הקונספט ותולדות האמנות. השאלה. שבפסיכואנליזה מוגדרת כ- דרישה. הטכניקה זה עניין שולי. הינה תיראי את אריכא והספרייה - אחלה טכניקה - אבל איפה התוכן?.

 האם ידע בפילוסופיה מספיק, לדעתך, כדי ליצור אמן טוב?

אולי ידע בפילוסופיה זה מספיק כדי לעשות פילוסוף טוב.....

ידע בתולדות אמנות זה חושב אבל האם מספיק?

(זה מזכיר לי סיפור על מישהו שמעולה בתאוריה - הוא ידע להסביר את מבנה המנוע של המכונית אבל אם היתה לו בעייה - לא היה לו מושג איך לגשת למנוע). זאת אומרת - פרקטיקה זה די חושב.

 

 

 

 

 

צטט: udi.s 2009-05-02 01:02:33

צחי, בעקרון כל טקסט הוא גנרטבי, ולשימוש בשפה סמנטיקה/דיאלקטיקה יש משמעויות פילוסופיות, יוצא מזה שכל טקסט הוא בבסיסו פילוסופיה.

במידה ששקר ובדיה הם מושגים פילוסופיים, הרי שגם כן ולא הם מושגים פילוסופים. ה הידיעה ווו החיבור.

כיוון שאמנות פועלת על החושים היא מייצרת אסתטיקה, ההגדרה של אסתטיקה ביחוד כיום היא כל כך רחבה, שהדיון הפילוסופי בהגדרתה, כבר הפך לענף פילוספי בפני עצמו. 

לכן, אי אפשר להתחמק מדיון פילוסופי שעוסקים באמנות או בכל טקסט אנושי אחר, אבל זה לא הופך כל אדם לפילוסוף, במידה שלא כל אדם הוא אמן, למרות מה שאבי רוזן טוען.

על מנת להיות אמן/פילוסוף/חוקר/טבח

יש צורך בהתכוונות מלכתחילה להפיק את היצירה אמנות/פילוסופיה/מחקר/שניצל. שזה בסיס ראשוני לפעולה

ויש צורך באכות, שהיא הגדרה ערכית של טיב הפעולה או התוצאה.

תודה אודי,

אסתטיקה הינה ענף שהחל מתחילת הפילוסופייה אם זה במזרח או במערב - קדם אפלטוניים, נניח סופיסטים, פילוסופייה ערבית עתיקה וסין - שבאופן מצטער אני כלל לא מכיר פילוסופייה מזרחית רחוקה - זן וכו' - אבל הקביעה שלך שזה הפך היום לענף בפילוסופייה זה לא נכון. משחר ההיסטורייה ניסו להבין את - ה- "יפה".

לגבי הקביעה שלך - שאמן מוגדר כאחד שמכוונן לאמנות - זה מוגדר פרגמטיזם - סבבה. אבל לא תמיד נכון וניתן להתפלספות שאני מרגיש שאין לה מקום. 

לגבי איכות - וואו - פתחת תיבת פנדורה. כיום, איכות עבודה אמנותית נבחנת- בשדה האמנות, בשדה הפילוסופי - על ענפיו, בשדה של פרשנות תרבות, בסוציולוגיה, בפסיכולוגייה, בפסיכואנליזה.

אגב, ההפרדה מלאכותית- יש המון אינטראקציה.

אם אתה חושב שרק המוזיאון קובע טעם - אתה טועה. נניח עכשיו אני קורא ספר של ז'יז'ק - אתה יודע, כמה אמנות יש שם- ואיך הוא מנתח אותה. וברור שאני עושה גוגל לראות..

יאללה מספיק :)

שבת שלום

צטט: udi.s 2009-05-02 01:02:33

צחי, בעקרון כל טקסט הוא גנרטבי, ולשימוש בשפה סמנטיקה/דיאלקטיקה יש משמעויות פילוסופיות, יוצא מזה שכל טקסט 

לכן, אי אפשר להתחמק מדיון פילוסופי שעוסקים באמנות או בכל טקסט אנושי אחר, אבל זה לא הופך כל אדם לפילוסוף, במידה שלא כל אדם הוא אמן, למרות מה שאבי רוזן טוען.

על מנת להיות אמן/פילוסוף/חוקר/טבח

יש צורך בהתכוונות מלכתחילה להפיק את היצירה אמנות/פילוסופיה/מחקר/שניצל. שזה בסיס ראשוני לפעולה

ויש צורך באכות, שהיא הגדרה ערכית של טיב הפעולה או התוצאה.

בקר טוב אודי,

אינני טוען, בעקבות שוויטרס, דושן, בויס, וורהול ואחרים שכל אחד בהכרח אמן...

צריך לאמן שתהיה לו מודעות אמנותית, הנובעת מכול אותם מרכיבים שנימנו כאן, מפילוסופיה ועד למיומנות טכנית בתחום כלשהו...

כיוון שהאמנות רב תחומית חובקת כול ובארגז הכלים שלה יש מפיגורטיבי ועד מופשט, מרדי מייד ועד למושגי, הרי שיש מקום לכול...

כל אדם בעל מודעות אמנותית יכול  לקחת כל דבר ולהפכו לאמנות, זאת הוכיחו האמנים לאורך ההיסטוריה, זאת גם ההוכחה לאיכות....הרי מיד כל אלה הניזונים מאמנות מתנפלים על ותולים בגלריה מוזיאון, אוסף, כספת כמוצאי שלל רב :-)

בעידן המדיה הדיגיטאלית  אין גבולות ברורים, והם  היפר-אקטיביים, לכן זה יוצר בעיה לאלה המנסים המתענגים על העבר (שגם בו התנהל תמיד ויכוח דומה) לקבוע גבולות והגדרות מיהו אמן ומהי אמנות...

צטט: צחי כהן 2009-05-02 01:25:29

 

יש צורך בהתכוונות מלכתחילה להפיק את היצירה אמנות/פילוסופיה/מחקר/שניצל. שזה בסיס ראשוני לפעולה

ויש צורך באכות, שהיא הגדרה ערכית של טיב הפעולה או התוצאה.

בקר טוב צחי,

מסכים מאד עם הנ"ל...

טיב ניתן למדוד, עפ"י השוואה לרפרנטים, ככול שההשואה נרחבת יותר (לימוד), היא מדוייקת יותר (סןבייקטיבית).

חוץ מזה,

שאפו על פרץ האנרגיה הלילי, כאן בקפה :-)

צטט: דבי לוזיה 2009-05-02 08:52:14

מה אמן צריך לדעת?

הספריה של אריכא עוררה בי את השאלה הזו.

כבר כמה חודשים שאני מנהלת תכתובת מפרה מאד עם אמן שחי בחו"ל ויוצר בצל מחקר מקיף שהוא עושה.  אנחנו מחליפים מחשבות ורעיונות בתחומי המחקר שלנו ואין דבר יותר מעורר השראה, מבחינתי, מלפגוש אמנים שהינם בעלי בסיס ידע עשיר.

כמובן שלא רק אמנים, אבל בהקשר שלנו כאן, וכאמור בעקבות הצילום לעיל, אני תוהה אם גם הדור הצעיר של אמנים מעריך את הצורך בידע. במסגרת תרבות ה"אינסטנט" שאנו מדברים עליה לא מעט, הקלות שבה אדם קורא לעצמו אמן לפעמים מביכה אותי. כל אחד יכול לקנות בדים וצבעים וליצור ציור אך האם זה מספיק? 

אשמח לשמוע את דעותיכם בנושא זה:

• האם, לדעתכם, אמן יכול להסתפק בידע טכני בלבד?
• אם לא, מהו גוף הידע הבסיסי שכל אמן צריך בארגז הכלים הפרטי שלו?
• מהו מוקד גוף הידע שלכם?
• מה תמליצו לצעירים לכלול בארגז שלהם?

ראשית, אינני חושבת שצילום ספריה, תהיה של מי שתהיה, משקף את הידע של הבעלים.

ספרים אפשר לקנות לפי מטרים.

אם כבר רוצים להסתמך על מוטיב זה, אז כדאי לתת תקריב של שמות ונושאים של הספרים.

כמובן אני מניחה שהמטרה של צילום זה היתה סמלית בלבד.

באשר לדיון המענין, הרי שכבר נאמר כאן ובכל זאת אחזור, שאומן כלשהו צריך להיות בעל כלים המתאימים לאומנותו.

אמן חזותי צריך בראש ובראשונה לרכוש את המיומנות הטכנית (בבתי אולפנה, בנסיון אישי ובעבודה רבה. בהתבוננות בעבודותיהם של אמנים אחרים לאורך ההיסטוריה , ובתערוכות עכשוויות).

באשר לידע כללי, תיאורטי או מעשי, הרי שככל שהוא מרחיב אותו יש ביכולתו להעמיק יותר בעבודתו. זה רצוי, אבל לא הכרחי.

ולבסוף, כל זה מתבטל בששים, לאור תוצאות עבודתו, וזהו המבחן האמיתי.

יש הבדל ניכר בין האינטלקט של היוצר לבין ההשכלה שהוא רוכש . 

 רות

צטט: צחי כהן 2009-05-02 00:45:35

צטט: עמי 8 2009-05-02 00:29:11

הלו, צחי, מה נהיה? שמת לב שאתה יורה באויר? שמת לב שזה כדורי-עץ ותחמושת עקרה?

 

 

אתה מוזמן להסב את תשומת ליבי -  מדוע - מה נראה לך ככדור עץ ומה תחמושת ריקה. הדבר הקל ביותר והלא חכם זה לשלוח פוסט עם הערה - שאין לה רפרנס. אבל נו...

 שבת בבוקר, אני קצת מסטול, אבל הצעירים שואלים, הזקנים משיבים: חלק גדול מהטקסטים הנכתבים כאן מערבבים מונחים בלי הכרה: אמנות עם פילוסופיה, מיומנות עם יכולות, ידע עם השכלה, כשרון עם יצירתיות, טכניקה עם טכנולוגיה, צורה עם תוכן(!), ועוד ועוד. אין לי כבר כוח לציטוטים המנותקים-מכל-הקשר האלה של כל מיני אמנים (חשובים, גדולים, חלקם גם נפלאים). הנה משהו שהוא לא ממנהגי: הכרתי לפני הרבה מאד שנים, בבירה אירופיאית נודעת, אשה שלפני מלחמת העולם השניה היתה חברה קרובה (לדעתי גם מאהבת, אבל היא מעולם לא הודתה בכך בפה-מלא, מכבוד בעלה שהיה קרוב-משפחה שלי), של קורט שוויטרס. היא "גילתה" לי איזה פסיכוזות ואיזה מאניה-דפרסיות ואילו תיסכולים הניעו אותו. נכון שב"מבחן התוצאה" התפלצתי הזה של שפת ההגמוניה הקפיטליסטית הנפוצה היום, כל זה לא חשוב - חשובה רק היצירה והדברים שכתבני-העיתים בחרו להכניס לספריהם, שהם, כמו שאומר ג'ון ברג'ר בספרו "ההצלחה והכשלון של פיקאסו" (1965), פופלרים ויותר-מדי-יקרים... בכל-זאת, גם עם הציטוטים צריך קצת להזהר: אם נכון שהמביא דברים בשם אומרם מביא גאולה לעולם וכו', תחשוב מה עושה מי שמביא דברים מחוץ לעניין, אפילו אם בשם אומרם...

שבת שלום ומבורך   

צטט: עמי 8 2009-05-02 09:53:49

צטט: צחי כהן 2009-05-02 00:45:35

צטט: עמי 8 2009-05-02 00:29:11

הלו, צחי, מה נהיה? שמת לב שאתה יורה באויר? שמת לב שזה כדורי-עץ ותחמושת עקרה?

 

 

אתה מוזמן להסב את תשומת ליבי -  מדוע - מה נראה לך ככדור עץ ומה תחמושת ריקה. הדבר הקל ביותר והלא חכם זה לשלוח פוסט עם הערה - שאין לה רפרנס. אבל נו...

 שבת בבוקר, אני קצת מסטול, אבל הצעירים שואלים, הזקנים משיבים: חלק גדול מהטקסטים הנכתבים כאן מערבבים מונחים בלי הכרה: אמנות עם פילוסופיה, מיומנות עם יכולות, ידע עם השכלה, כשרון עם יצירתיות, טכניקה עם טכנולוגיה, צורה עם תוכן(!), ועוד ועוד. אין לי כבר כוח לציטוטים המנותקים-מכל-הקשר האלה של כל מיני אמנים (חשובים, גדולים, חלקם גם נפלאים). הנה משהו שהוא לא ממנהגי: הכרתי לפני הרבה מאד שנים, בבירה אירופיאית נודעת, אשה שלפני מלחמת העולם השניה היתה חברה קרובה (לדעתי גם מאהבת, אבל היא מעולם לא הודתה בכך בפה-מלא, מכבוד בעלה שהיה קרוב-משפחה שלי), של קורט שוויטרס. היא "גילתה" לי איזה פסיכוזות ואיזה מאניה-דפרסיות ואילו תיסכולים הניעו אותו. נכון שב"מבחן התוצאה" התפלצתי הזה של שפת ההגמוניה הקפיטליסטית הנפוצה היום, כל זה לא חשוב - חשובה רק היצירה והדברים שכתבני-העיתים בחרו להכניס לספריהם, שהם, כמו שאומר ג'ון ברג'ר בספרו "ההצלחה והכשלון של פיקאסו" (1965), פופלרים ויותר-מדי-יקרים... בכל-זאת, גם עם הציטוטים צריך קצת להזהר: אם נכון שהמביא דברים בשם אומרם מביא גאולה לעולם וכו', תחשוב מה עושה מי שמביא דברים מחוץ לעניין, אפילו אם בשם אומרם...

שבת שלום ומבורך   

 

בקר טוב עמי!

איזה יופי מה שכתבת....

והרי זאת המציאות שלנו כאן ועכשיו, אתה יושב מול המסך ודרכו נשפכים עליך בזמן אמת...

כמות עצומה של טקסטים דימויים ומידע "הנכתבים כאן ושם ומערבבים מונחים בלי הכרה: אמנות עם פילוסופיה, מיומנות עם יכולות, ידע עם השכלה, כשרון עם יצירתיות, טכניקה עם טכנולוגיה, צורה עם תוכן(!), ועוד ועוד. "

ההתנסות והחיים היום אינםעוד  דומים למה ש"הכרתי לפני הרבה מאד שנים, בבירה אירופיאית נודעת, אשה שלפני מלחמת העולם השניה היתה חברה קרובה"...

החיים והאמנות היום הם בריקולאז' של כל הנ"ל ועוד...

ה"מחבר מת" מזמן...

"והמביא דברים בשם אומרם מביא גאולה לעולם"... מי הוא אומרם אם אומרם "איננו", איננו בטוחים שהיה, ואם היה מה אמרוהאם התכוון למה שאמר?

מה שנותר זה אתה והביטים של המידע הנבררים  מהשדה האינסופי של המידע, ממנו אנו יוצרים אקלקטית תמונת עולם, בה גם תיתכן התמזגות צורה עם תוכן(!), וכול אותן ה"אנומליות" של העולם הישן והטוב...

בסייברספייס הצורה והתוכן חד הם ומופיעים בהתאם לבחירתך הרגעית...

הפגישה לפני המלחמה בבירה האירופית אמת או דמיון?

מה שהבנת אז אינו מה שאתה מבין היום...

ומחר תיתן בכלל פירוש שונה ומושכל למה שהיה היום:-)

צטט: shby 2009-05-01 21:41:58

כיון שכתבת "אמן" - ברשותך אתיחס לצילום - שם הבעיה כנראה קריטית,

רוב הצלמים החובבים "לומדים" איך להפעיל מצלמה - לפעמים הם גם מגיעכים להשגים לא רעים,

מי שהולך להיות מקצועי צריך להחליט - לימוד אמנותי - בצלאל למשל, או טכני - מכללת קירית אונו למשל,

ב3-4 שנות לימוד אי אפשר ללמוד הכל בצילום,

אני הלכתי לטכני, כל זמן שעבדתי בטכני - הכל היה בסדר , כשפניתי לאמנות - נשארתי עירום - כל הידע שלי לא היה שוה דבר,

היום צריך להשלים הרבה,

אבל - זה לא חוק, - אפשר להיות צלם אמנותי ולא ללמוד צילום כלל,

רק לדוגמא - צלמת שאיני יודע מה למדה - אבל מצלמת עם מצלמות שממילא כל לימוד טכני לא היה מועיל לה -

http://www.nonphotography.com/Gallery/favorite/

קן-רוקוול מוכר בחוגי הצילום כאדם שעוסק בטכנולוגיה - אבל לפעמים יש לו גם "סטיות" לתחום התאורטי של הצילום,

פעם הוא הגדיר את הצלמים בסולם "יכולות" מהצלם הטוב ביותר לגרוע ביותר ,

בראש הרשימה אלו צלמים של מצלמות נקב, מצלמות פולארויד ומצלמות צעצוע,

הנימוק שלו זה הקושי בהשגת התוצאות,

כיום שבמצלמות הללו אין יכולת או יש יכולת מוגבלת בעיבוד התוצאות אחרי הצילום - אתה חייב להיות צלם טוב יותר כדי להגיע איתן להשגים שאותן רצית,

יתכן שהמשמעות היא שאם בציור הצלחת להביע את עצמך בשלמות עם מספר מטעט יותר של קוים או צבעים - אתה אומן טוב יותר ,

- מפה נובעת אולי גם ההערכה הגבוהה לרישומים יפניים שהם מושלמים - עם פשטות וללא סיבוכים,

עכשיו באה שאלת "מה צריך לדעת אמן"

לדעתי השקיעה בטכנולוגיה לא ממש מקדמת, עדיף התמקדות בצרכים לפי הדרך האמנותית,

אם אמן חושב שבעזרת הקו הוא מביע את עצמו בשלמות - ניראה לי שלימוד טכנולוגיות של רישום, שרטוט, תחריט וכדומה יועילו לו - וכל לימוד של "מה אמר קדינסקי בנושא צבע" לא רלונטי,

אין טעם ללמוד לעומק טכנולודיות מיותרות - אבל צריך לדעת שהן קיימות, מה השימוש שלהן - טכני ואמנותי ומה המאפינים או היחודיות שלהן,

היום עם ההתקדמות הטכנולוגית המואצת אפשר לבלות (מהמילה "בלאי" למי שלא יודע) את כל החיים בלימוד - וכל הזמן הטכנולוגיה תשיג את הידע שלך,

גם נושאים כמו "תולדות האמנות" נשמעים חביבים - וזה טוב אם יש לזה זמן, מעבר ללימוד מספר מצומצם של ספרים (גומבריך כמובן) אין טען להתמקד בזה - אלא אם כן נושא ספציפי יכול לשנות את כל כיון התפיסה האמנותית שלך, - כרעיון ולא כטכניקה,

לפחות לצלמים אני ממליץ כן ללמוד טכנולוגיה - ולהקדיש את כל הזמן הפנוי ללימוד תולדות האמנות ולניתוח תמונות של ציירים - פשוט בצילום אין כל חומר לימוד רלונטי בנושא, (מישהוא מרים את הכפפה?)

צריך להבין שאם בצילום אני מחליט על כיון מסויים שיביע את עצמי - אני תלוי בטכנולוגיה - אלא אם כן זה "צילום ישיר" כמו בחלק מהצילומים שבלינק המצורף,

אפילו מי שמתכון לצלם צילום ישיר קלסי - לפי מניפסט F64 חייב ללמוד המון טכנולוגיה אחרת התוצאות יהיו גרועות מבחינה טכנית,

אולאי אפשר לסכם את זה ב"להתמקד בצרכים - אבל להביט כל הזמן לכל הכיונים",

 הי שבי

אכן צילום הוא ענף אמנותי הנשען על טכנולוגיה והיום, בעידן הפוטושופ, קל מאד לעשות צילום "אמנותי". אבל כשאני למדתי צילום (במדרשה), מותר היה להשתמש רק בעדשה של 50 מ"מ והמשמעות של סייג זה היתה שאם רוצים תקריב - חייבים להתקרב - בלי קיצורי דרך.  הדגש היה על המבט - העין הקובעת ראת הפריים המדוייק - בלי קרופ. אני מודה על החינוך הזה כי הוא מחייב הקפדה ומשכלל את הראייה. היום אפשר לעשות קרופ, ליישר קו אופק ולחדד צבעים בלי שום מאמץ (במק החדש שלי צריך ללחוץ רק על כפתור אחד...). אבל אין תחליף לחידוד המבט - אגב, זה כלי נפלא לכל תחומי החיים .

למדנו גם תולדות הצילום (אצל שמחה שירמן) ובהחלט יש מה ללמוד!

אני מסכימה איתך שהלימוד הכי אפקטיבי זה בעקבות בעיות שנתקלים בהם - זהו לימוד מלהיב ועשוי גם לפתוח עולמות חדשים.

שמחתי לפגוש אותך אתמול.

צטט: rutpal1 2009-05-02 09:22:43

 

בקר טוב רות,

מזמן לא כתבת!

אני מקוה ששלומך טוב...

"אם כבר רוצים להסתמך על מוטיב זה, אז כדאי לתת תקריב של שמות ונושאים של הספרים."

אולי גם כדאי לבחון את האמן אם קרא את הספרים :-)... (סתם).

הלימוד וההתנסות הן חובה מבחינתי, אם לא נירכוש כולנו ידע איך נוכל להתייחס ולהשוות בין דבר לדבר?

צטט: avimedia 2009-05-02 08:52:14

צטט: צחי כהן 2009-05-02 01:25:29

 

יש צורך בהתכוונות מלכתחילה להפיק את היצירה אמנות/פילוסופיה/מחקר/שניצל. שזה בסיס ראשוני לפעולה

ויש צורך באכות, שהיא הגדרה ערכית של טיב הפעולה או התוצאה.

בקר טוב צחי,

מסכים מאד עם הנ"ל...

טיב ניתן למדוד, עפ"י השוואה לרפרנטים, ככול שההשואה נרחבת יותר (לימוד), היא מדוייקת יותר (סןבייקטיבית).

חוץ מזה,

שאפו על פרץ האנרגיה הלילי, כאן בקפה :-)

 הציטוט שהבאת הוא של אודי - לא של צחי.

צטט: rutpal1 2009-05-02 09:22:43

 

ראשית, אינני חושבת שצילום ספריה, תהיה של מי שתהיה, משקף את הידע של הבעלים.

ספרים אפשר לקנות לפי מטרים.

אם כבר רוצים להסתמך על מוטיב זה, אז כדאי לתת תקריב של שמות ונושאים של הספרים.

כמובן אני מניחה שהמטרה של צילום זה היתה סמלית בלבד.

 

באשר לדיון המענין, הרי שכבר נאמר כאן ובכל זאת אחזור, שאומן כלשהו צריך להיות בעל כלים המתאימים לאומנותו.

אמן חזותי צריך בראש ובראשונה לרכוש את המיומנות הטכנית (בבתי אולפנה, בנסיון אישי ובעבודה רבה. בהתבוננות בעבודותיהם של אמנים אחרים לאורך ההיסטוריה , ובתערוכות עכשוויות).

באשר לידע כללי, תיאורטי או מעשי, הרי שככל שהוא מרחיב אותו יש ביכולתו להעמיק יותר בעבודתו. זה רצוי, אבל לא הכרחי.

ולבסוף, כל זה מתבטל בששים, לאור תוצאות עבודתו, וזהו המבחן האמיתי.

יש הבדל ניכר בין האינטלקט של היוצר לבין ההשכלה שהוא רוכש . 

 רות

 

 שלום רות

הספרייה כמטאפורה וגם ארגז הכלים - אם זה לא היה ברור.

 לגבי המבחן האמיתי - ובכן, הדיון הזה עוסק במקורות השראה, מחשבות של אמנים לגבי מקורות ידע חשובים. 

תודה.

צטט: דבי לוזיה 2009-05-02 11:13:36

צטט: avimedia 2009-05-02 08:52:14

צטט: צחי כהן 2009-05-02 01:25:29

 

יש צורך בהתכוונות מלכתחילה להפיק את היצירה אמנות/פילוסופיה/מחקר/שניצל. שזה בסיס ראשוני לפעולה

ויש צורך באכות, שהיא הגדרה ערכית של טיב הפעולה או התוצאה.

בקר טוב צחי,

מסכים מאד עם הנ"ל...

טיב ניתן למדוד, עפ"י השוואה לרפרנטים, ככול שההשואה נרחבת יותר (לימוד), היא מדוייקת יותר (סןבייקטיבית).

חוץ מזה,

שאפו על פרץ האנרגיה הלילי, כאן בקפה :-)

 

 הציטוט שהבאת הוא של אודי - לא של צחי.

תודה דבי, סליחה אודי!

צחי תמשיך לכתוב...

דיברנו כבר על "מות המצטט"? :-)

שבת שלום...

אגב הגענו כאן כבר לשתיים, שתיים, שתיים, שתיים, והיה עוד מספר ששחכתי...