צטט: דבי לוזיה 2009-05-03 19:52:33

 הי רמי

במדרשה, בתחילת שנות השמונים ציור נחשב מאד סתמי  או יותר גרוע - "יפה", כמו שרפי נהג לומר וא כמחמאה אלא כעלבון. כל אחד יכול לעשות יפה - זו לא חוכמה. הדגש היה על הרעיון כמסר - גם אם זה לא כתוב כך בספרים....

דלות החומר היה בשנת 1986. גם אז הציור כערך לא ממש חזר למחוזותינו כמיינסטרים. זה קרה רק מאז שנת 2000  בערך.

לא שלא ציירו - תמיד ציירו אבל  היה מאד קשה לציירים....

אגב, הכל הגיע לכאן ב-  delay ...

 

נכון, הכוונה המקורית של הדיון היתה למקורות השראה מעבר לטכניקה.

לגבי אמנים שיודעים או לא יודעים מראש איך תראה יצירתם - בודאי יש ויש ואני לא כל כך מבינה למה זה קשור.

 

 

היי דבי, תרשי לי לחלוק עלייך, כמי שהיה במדרשה בתחילת שנות ה80,

מה שקרה אז בעולם, הגיע מהר מאוד לארץ וכולם החלו לצייר.

השמות החמים אז היו: דיוויד סאלה, שנאבל, קיפר, קלמנטה, קוקי ופלדינו.

עוד לא היה אינטרנט, אז התלמידים והמורים ניזונו בעיקר ממגזינים.

זה הגיע גם למורים, ראי גרשוני, תמי גטר, מיכל נאמן, ציבי גבע ועוד שלפתע

החלו לצייר. אליהם נוספו ה"מושגיים" מבצלאל: גבי קלזמר, כהן גן ועוד.

רוח אחרת התקיימה בסוף 1981 והייתה נסיון של המוזיאון ללכוד את

התופעה שפשתה אז בארץ.

לרפי, כצייר, לא הייתה בעיה עם ציור כעקרון, אלא עם ציור מנייריסטי.

רוב הדיונים בשיעורים נסובו על מושגים של "ציור רע" ו"ציור טוב", לאור

זה שפתאום התחילו לצייר בשנה ג' אנשים שמעולם לא ציירו או למדו לצייר.

דלות החומר היא תערוכה עם תזה הסטורית ובניגוד ל"רוח אחרת" היא

באה להציג תזה של מה שקרה כאן בשנות ה 70, זה שהיא קרתה בשנות

ה 80, לא אומר שהיא מתייחסת אליהן.

נ.ב

לגבי האמנים היודעים לאן תוביל יצירתם, זו הייתה הערה לדברי איריס.

רמי

היתכן שהיינו באותו מוסד באותם שנים ואנחנו רואים בעין כה שונה את הדברים??

אני ממש סבלתי על היותי ציירת במדרשה....

צטט: דבי לוזיה 2009-05-03 20:45:57

רמי

היתכן שהיינו באותו מוסד באותם שנים ואנחנו רואים בעין כה שונה את הדברים??

אני ממש סבלתי על היותי ציירת במדרשה....

80-83 למדתי שם, לא יודע מתי את.

בשנים האלו כולם החלו לצייר, גם בבצלאל.

אני ציירתי וכל הכיתה ציירה וגם המחזור שבא אחרינו,

אני לא סבלתי...היו רבים ובעיקר רבות שסבלו מרפי

אבל לא בגלל שציירו, דווקא.

אמנות משקפת את רוח התקופה

אינסטנט הוא לא רק פודינג אלא תרבות שלמה

כולנו עיסות של עודף סוכר וחומר משמר

החכמים  ידעו לקחת את הכלים כדי ליצור אומנות טובה חסרת זמן

ושכל אמן יקבע מהם כליו!.

אמן טוב בימים אלה צריך ידיים נטולות פחד

אימרה

ולב ועיניים שסופגים את הסביבה

קצצו בסוכר וקפאין ודברו אמת

צטט: a#mili 2009-05-03 20:13:04

 

אשמח לשמוע את דעותיכם בנושא זה:

• האם, לדעתכם, אמן יכול להסתפק בידע טכני בלבד?
• אם לא, מהו גוף הידע הבסיסי שכל אמן צריך בארגז הכלים הפרטי שלו?
• מהו מוקד גוף הידע שלכם?
• מה תמליצו לצעירים לכלול בארגז שלהם?  דבי

 

---

 

 אמילי,

הכי חשוב לא נאמר בכל הדיון עד כאן, (אולי בגלל שזה מצרך נדיר בימינו?):

כשרון

כשרון

כשרון

צטט: עמי 8 2009-05-04 07:52:46

צטט: a#mili 2009-05-03 20:13:04

 

אשמח לשמוע את דעותיכם בנושא זה:

• האם, לדעתכם, אמן יכול להסתפק בידע טכני בלבד?
• אם לא, מהו גוף הידע הבסיסי שכל אמן צריך בארגז הכלים הפרטי שלו?
• מהו מוקד גוף הידע שלכם?
• מה תמליצו לצעירים לכלול בארגז שלהם?  דבי

 

---

 

 אמילי,

הכי חשוב לא נאמר בכל הדיון עד כאן, (אולי בגלל שזה מצרך נדיר בימינו?):

כשרון

כשרון

כשרון

 

עמי למה אתה כועס

כשרון  זה מתנה , מקבלים אותה  "שם" למעלה , אחד מקבל הרבה ואחד פחות,

אח"כ שמגיעים "למטה " צריך  לעבוד קשה בשביל להשביח את הכישרון ,

יש כאלא שקיבלו הרבה , והם מגיעים לכאן (לחיים על פני האדמה) , יושבים רגל על רגל ולא עושים עם הכישרון כלום.(ואני מכירה כמה מקרוב,אותי זה מרתיח  לראות כאלא שלא עושים כלום עם הכשרון )

ויש כאלא שקיבלו מעט "שם למעלה" , והמגיעים ולא נחים לרגע ,ממלאים את עצמם בכשרון באמצעות עבודה קשה.זה נקרא אמביציה.

יש מעטים שגם קיבלו "למעלה" (כשרון), ואח"כ גם יודעים ,פה "למטה" (אמביציה)מה לעשות עם זה .

כישרון לפעמים זו הטעייה.  הוא גורם במיוחד לתלמידים (חסרי אמביציה)לפעמים לחשוב שזה מספיק.

עמי שיהיה לך יום פורה ונחמד   ניראה לי שקיבלת משניהם .

צטט: דבי לוזיה 2009-04-30 23:22:21

תשובות מרתקות - ללא ספק אבל אף אחד מכם לא תרם מקור מעורר השראה אחד - ספר, אישיות, טקסט - משהו שהשאיר בכם חותם אינטלקטואלי, שהשפיע עליכם כאמנים.

 

ספרים שהשאירו חותם? מכל ספר או הערה שניכתבו למדתי משהו, מה שכתב, מה שנרמז, מה שמשתמע,

גומבריך, ברש, ולפלין, ונקלמן, ורדי, קנדינסקי, האינציקלופדיה לצילום, סוזן זונטג, אינציקלופדיה טיים-לייף,

אפילו הערה שלך בשבוע שעבר "אני לא מיצגת צלמים" היא בעלת משמעות, - לי לפחות,

והשאלה היא אין מטמיעים את זה, אם יש הבדל בציור הקן בין תקופת רנסנס לגוטיקה מה המשמעות של זה בחידוד צילום היום ובהדגשת קוי מתאר, מה הקשר בין פוביזם לרוית צבע בצילום ובין פונטיאליזם לגרעיניות - אם יש בכלל,

מכל ספר אפשר ללמוד - צריך רק לרצות ללמוד ולהיות עם ראש פתוח,

בעיקרון - כנראה שגומבריך המקיף ביותר (בעיברית) והממצא ביותר וממנו אני יכול להסיק יותר מאחרים בנושא צילום,

 "קורות האמנות" ו - "אמנות ואשליה" - שני סיפרי חובה לצלמים,

צטט: shby 2009-05-04 16:57:14

צטט: דבי לוזיה 2009-04-30 23:22:21

תשובות מרתקות - ללא ספק אבל אף אחד מכם לא תרם מקור מעורר השראה אחד - ספר, אישיות, טקסט - משהו שהשאיר בכם חותם אינטלקטואלי, שהשפיע עליכם כאמנים.

 

 

 

ספרים שהשאירו חותם? מכל ספר או הערה שניכתבו למדתי משהו, מה שכתב, מה שנרמז, מה שמשתמע,

גומבריך, ברש, ולפלין, ונקלמן, ורדי, קנדינסקי, האינציקלופדיה לצילום, סוזן זונטג, אינציקלופדיה טיים-לייף,

אפילו הערה שלך בשבוע שעבר "אני לא מיצגת צלמים" היא בעלת משמעות, - לי לפחות,

והשאלה היא אין מטמיעים את זה, אם יש הבדל בציור הקן בין תקופת רנסנס לגוטיקה מה המשמעות של זה בחידוד צילום היום ובהדגשת קוי מתאר, מה הקשר בין פוביזם לרוית צבע בצילום ובין פונטיאליזם לגרעיניות - אם יש בכלל,

מכל ספר אפשר ללמוד - צריך רק לרצות ללמוד ולהיות עם ראש פתוח,

בעיקרון - כנראה שגומבריך המקיף ביותר (בעיברית) והממצא ביותר וממנו אני יכול להסיק יותר מאחרים בנושא צילום,

 "קורות האמנות" ו - "אמנות ואשליה" - שני סיפרי חובה לצלמים,

 

 

שבי,

יש איזה ספר שבכלל לא מהתחום שהשפיע?

...........והשאלה היא איך  מטמיעים את זה,"שבי

איזה יופי, כמה פשוט, כמה מדויק,

זה בעצם התמצית של התהוות הדברים , לא צריכים להתאמץ בשביל להטמיע , זה פשוט שם , ושזה מבשיל אלא הם המחסנים עם הכלים של האדם/סטודנט/אמן  

 מתוך ההתהוות הזו  נוצרות אסוסיציות והבזקים של תמונות ,

 זו הנקודה משם מתחילה הכל וזו - המהות ,זו- היצירה.

שלום דבי , עולם קטן...

אדם הקורא לעצמו "אמן" צריך לזכות להכתרה.

 כמו שאני אומרת יש הרבה ציירים אך מעט אמנים

ונשאלת השאלה - במה נבדל צייר מאמן?

צייר הינו בעל ידע טכני היודע לשקף מציאות על גבי בד או נייר .

אמן הינו אדם היוצר מציאות על גבי הנייר או הבד שהינה מעבר לקו וצבע.

התחושה המוקרנת מיצירה משנה את הרגשתו הפנימית של האדם  לרגע ואולי אף ליותר

כדי להגיע לדרגה זאת על היוצר להגיע לדרגת אומנות בנפשו עפ"י גודל נשמתו.

בברכה,

שגית בר-אור

ציירת

צטט: שגית בר-אור 2009-05-05 15:48:17

שלום דבי , עולם קטן...

 

 

אדם הקורא לעצמו "אמן" צריך לזכות להכתרה.

 כמו שאני אומרת יש הרבה ציירים אך מעט אמנים

ונשאלת השאלה - במה נבדל צייר מאמן?

 

צייר הינו בעל ידע טכני היודע לשקף מציאות על גבי בד או נייר .

אמן הינו אדם היוצר מציאות על גבי הנייר או הבד שהינה מעבר לקו וצבע.

התחושה המוקרנת מיצירה משנה את הרגשתו הפנימית של האדם  לרגע ואולי אף ליותר

 

כדי להגיע לדרגה זאת על היוצר להגיע לדרגת אומנות בנפשו עפ"י גודל נשמתו.

 

בברכה,

שגית בר-אור

ציירת

 

 

שלום שגית,

האם אמן הוא זה שיוצר על בד או נייר בלבד?

מי הוא זה שמודד את גודל הנשמה, ומעניק את ההכתרה לאמן?

על מסך נחשב לאמנות?!

אהבתי את הציור שלך...

אבי שלום,

מניסיוני האישי הבסיס הטוב ביותר לחלל ציורי הינו-נייר או בד לפי מה שאתה מתחבר אליו.

 כל יוצר עפ"י ההתחברות שלו עם החומר.לגבי מושג ההכתרה - אף אחד לא יכתיר את האדם היוצר וגם האדם היוצר לא צריך להכתיראת עצמו . לכל אחד כליהכלה עפ"י נשמתו והאדם היוצר אמור להרגיש מתי הכלי שלו מלא, מתי הוא פורה ומפרה ומתי הוא מעלה גרא.

לגבי אומנות הווידאו - לא מאמינה בקיצורי-דרך...

שגית בר-אור