בוקר אור

זהו - סופסוף יש לי פיצ'חדזה ולא פוסטר. אמנם גם לא ציור שמן מהיפים שיש לו, אלא רק ליתוגרפיה אבל גם זו התחלה. קניתי ביום העצמאות במכירה של גלריות שהתקיימה בבית החייל. לפחות הם טענו שהם מוכרים בחצי מחיר. די נדהמתי לראות את המחירים שדרשו על פיצ'חדזה - הם היו די דומים למשל למחיר שדרשו על ציורים של ברגנר. ותודה לליסה החמודה מגלרית זיסמן על עזרתה הטובה :)

אני אוהב מאד את השילוב שלו בין ציור ריאליסטי לכאורה לבין העובדה שהציור הוא בצבעים כאלה שדי ברור שהוא דווקא לא ריאליסטי. הדיוקנאות על רקע נופים אפלים עם עצים ואגם הם מאד חזקים לטעמי - מזכירים גם את הבריכה של ביאליק וגם את ה pond של ת'ורו, וכמובן את הנהר היוצא מעדן. היו שם כמה תמונות שמאד הייתי שמח לקבל כמתנה לחתונתי הבאה עלי לטובה :)

אני הרבה פחות אוהב את הציורים הנאיביים שהוא עושה עכשיו למרות שגם הם מיוחדים למדי.

אבל אז גם הבנתי שאני בעצם לא מבין מה זו ליתוגרפיה, ומכיוון שבעסקי אמנות עסקינן - גם לא הבנתי איך מתמחרים אותה. אפשר עזרה?

האם לכל ליתוגרפיה יש גם מקור (בשמן, מים או השד יודע מה)?

איך מתמחרים ליתוגרפיה והאם יש מגבלה על כמות העותקים?

איך בכלל עושים את זה לעזאזל? זה לא נראה כמו פוסטר...

מה ההבדל בערכים בין עותקים ראשונים לאחרונים?

מה זה ה artist proof ואיך קובעים את שוויו ביחס לעותקים הממוספרים?

רק כדי למנוע בלבול ונחירות בוז מהאמנים שבסביבה: הפיצ'חדזה שלי נראה מעולה על הקיר, ליד ארון הספרים החדש שלי, ואין לי שום כוונה לעשות ממנו כסף. הוא יושב בדיוק טוב על הקיר, תודה

שבת שלום

יוד 

צטט: יוד-יוד 2009-05-01 08:02:52

פיצ'חדזה וליתוגרפיות

בוקר אור

 

זהו - סופסוף יש לי פיצ'חדזה ולא פוסטר. אמנם גם לא ציור שמן מהיפים שיש לו, אלא רק ליתוגרפיה אבל גם זו התחלה. קניתי ביום העצמאות במכירה של גלריות שהתקיימה בבית החייל. לפחות הם טענו שהם מוכרים בחצי מחיר. די נדהמתי לראות את המחירים שדרשו על פיצ'חדזה - הם היו די דומים למשל למחיר שדרשו על ציורים של ברגנר. ותודה לליסה החמודה מגלרית זיסמן על עזרתה הטובה :)

 

אני אוהב מאד את השילוב שלו בין ציור ריאליסטי לכאורה לבין העובדה שהציור הוא בצבעים כאלה שדי ברור שהוא דווקא לא ריאליסטי. הדיוקנאות על רקע נופים אפלים עם עצים ואגם הם מאד חזקים לטעמי - מזכירים גם את הבריכה של ביאליק וגם את ה pond של ת'ורו, וכמובן את הנהר היוצא מעדן. היו שם כמה תמונות שמאד הייתי שמח לקבל כמתנה לחתונתי הבאה עלי לטובה :)

אני הרבה פחות אוהב את הציורים הנאיביים שהוא עושה עכשיו למרות שגם הם מיוחדים למדי.

 

אבל אז גם הבנתי שאני בעצם לא מבין מה זו ליתוגרפיה, ומכיוון שבעסקי אמנות עסקינן - גם לא הבנתי איך מתמחרים אותה. אפשר עזרה?

האם לכל ליתוגרפיה יש גם מקור (בשמן, מים או השד יודע מה)?

איך מתמחרים ליתוגרפיה והאם יש מגבלה על כמות העותקים?

איך בכלל עושים את זה לעזאזל? זה לא נראה כמו פוסטר...

מה ההבדל בערכים בין עותקים ראשונים לאחרונים?

מה זה ה artist proof ואיך קובעים את שוויו ביחס לעותקים הממוספרים?

 

רק כדי למנוע בלבול ונחירות בוז מהאמנים שבסביבה: הפיצ'חדזה שלי נראה מעולה על הקיר, ליד ארון הספרים החדש שלי, ואין לי שום כוונה לעשות ממנו כסף. הוא יושב בדיוק טוב על הקיר, תודה

 

 

שבת שלום

 

יוד 

שלום לך יוד,

ברכות על הרכישה!

לגבי שאלתך על הליטוגרפיה...

פעם בזמני (הייתי אסיסטנט של דדי בן שאול) היו מציירים אותה על אבן מיוחדת, מניחים עליה את הדף ומכניסים למכבש...

כתוצאה יוצא דף ההדפס, כאשר שוליו מושקעים מעט (מהלחץ).

כל אבן יש לה את השוליים האופיניים לה, כמו שמזהים טבעית אצבע.

אם תבחן מקרוב גם בזכוכית מגדלת, תראה את סימני שיוף האבן והצבע הלא אחיד, ולפעמים טביעת אצבע של הדפס או האמן.

* לגבי AP יש מספר הדפסות בודדות ראשונות עד האמן והדפס מגיעים לתמימות דעים שהאיכות טובה. (למכה היו מקרים בהם בפועל היו יותר AP מהבאטצ' של הסדרה! כיוון שהם לא ממוספרים.  אחר כך עושים את הסדרה, כאשר ההדפסים הראשונים טובים יותר מהאחרונים, חדות בהירות וכו' (בלאי האבן ואיטום הצבע בתהליך).

היום הליטוגרפיות ברובן דיגיטאליות, (כפי ששאלת, יתכן ומצלמים ציור שמן ומדפיסים אותו - גי'קלה) אין שקע על הדף, הכול נקי ו"מושלם", ומספר ההעתקים?

מי ידע... בהדפס הדיגיטאלי  הראשון והמיליון זהים!

ב-1991 הצגתי בתערוכה קבוצתית  "עלים" בבית האמנים בירושלים, יחד עם פיצ'חדזה ואמנים אחרים.  העבודה היא מולטימדיה (וידאו ומחשב), שהרקע שלה הוא שידורים חיים של ערוצי טלוויזיה ערוץ 1 ו 2... דהינו בריקולז' סימולקרה מוחלט, לא אוריגינל, לא הדפס (ליטוגרפיה) ואפילו לא פוסטר המוני...

בטכנולוגיה של היום ניתן להציג אותה (בחינם) אצל כולם על המסך בסלון ליד הספריה :-)

יש שלושה סוגים של הדפס אמנותי, ולכל אחד ההיסטוריה שלו:

1. הדפס שקע: בעיקר תחריט על סוגיו השונים: תחריט, תצריב, אקוואטינטה (שאותה המציא גויה), מצוטינטה (שאותה התחיל רמרנדט). העיקרון הוא שיוצרים שקע בלוח-מתכת, ממלאים אותו בצבע, וכאשר לוחצים את הנייר אל הלוח, הוא מרים את הצבע מהשקע, וכך נוצר הדימוי על הנייר.

2. הדפס בלט: וזה מה שמכונה "ליטוגרפיה": העיקרון הוא שיוצרים בליטות קטנות על פני הגלופה, בעבר מאבן מיוחדת שמוצאה בשתי מחצבות בגרמניה ואחת בצרפת, והיום גם לוחות אלומיניום שעברו עיבוד מיוחד בהתאם, הצבע מונח על הבליטות, והנייר, כאשר נלחץ אל הגלופה, מרים את הצבע מהמקומות הבולטים, וכך נוצר הדימוי.

3. הדפס שטח: מה שמכונה הדפס רשת: אוטמים חלקים מבד בעל חורים גדולים (אריג לא-צפוף ארוג מסיב עדין וחזק - כמו משי למשל), ובחלקים שנשארו בלתי-אטומים, מעבירים בשיטה של הפעלת לחץ בפיזור אחיד (ע"י מגב), את הצבע אל הנייר.

יש תקנים בלתי כתובים למספר ההדפסים בכל מהדורה ("אמיסיה"), על פי סוג ההדפס, לפי "תוחלת החיים" של המקור" מלוח הנחושת (ה"מקור"), של התחריט, למשל, קשה היה להפיק יותר מ 25 עד 30 הדפסים בעלי איכות טבה, כי הלוח נשחק מהדפס להדפס. לכן, אמיסיה מקובלת לתחריט היתה בין 25 ל 30, עם עד 5 הדפסים שהיו בחזקת "אישור האמן" ו"אישור המדפיס", שהיו חלק מהנסיונות בדרך לתוצאה הרצויה. לליטוגרפיה היה מקובל להפיק מהדורה של עד 250, והדפסי הרשת למיניהם, הלכו בעקבות הליטוגרפיות.

היום לצערנו, הכל בלוף ומסחארה, ואפילו הסוחרים לא תמיד יודעים להבחין בין הדפס-רשת למשל, לבין הדפס תעשייתי על סוגיו השונים, שאין לו כל ערך אמנותי. 

Sic Transit Gloria וכו'...  

צטט: עמי 8 2009-05-01 10:31:43

 

2. הדפס בלט: וזה מה שמכונה "ליטוגרפיה": העיקרון הוא שיוצרים בליטות קטנות על פני הגלופה, בעבר מאבן מיוחדת שמוצאה בשתי מחצבות בגרמניה ואחת בצרפת, והיום גם לוחות אלומיניום שעברו עיבוד מיוחד בהתאם, הצבע מונח על הבליטות, והנייר, כאשר נלחץ אל הגלופה, מרים את הצבע מהמקומות הבולטים, וכך נוצר הדימוי.

הליטוגרפיה על אבן מסורתית שאני עשיתי, נעשתה אחרת...

מצירים על האבן, במכחול או עיפרון שמנוני, בגמר הציור אוטמים את האבן בחומר מיוחד.

אחר כך שוטפים וחושפים את המקומות עליהם צירנו.

מכינים צבע וומניחים אותו עם גלגלת על האבן...

המקומות עם הציור החשופים קולטים את הצבע, המקומות האטומים נשארים נקיים ללא צבע.

מנגבים היטב את העודפים, מניחים את הנייר, עליו "שמיכה" מורידים את המחבש ומגלגלים אותו.

מורידים השמיכה והדף ומתפעמים או מקללים...

חוזרים על התהליך של דילול הצבע, גילגולו, ניקויו וחוזר חלילה, לפי מספר ההעתקים...

עבודה מזה מתישה... כל צבע הכנת אבן חדשה...

להדפס הבא צריך להוריד כמה מיקרונים מעובי האבן, כדי לנקות אותה מהציור הקודם, עבודת פרך!!!

על פלטה מתכתית התהליך דומה, אבל איך צורך בסיום להוריד בעובי, חומרים דטרגנטיים מנקים...

על פלטה מאלומינים אפשר לעשות גם "מונוטייפ", הדפס חד פעמי, מציירים על הפלטה ולמחבש!.

אפשר גם לעשות "פוטוליטו" מורחים על האבן אמולסיה, חושפים אותה באור לנגטיב או פוזיטיב, מקבעים בפיקסר.

שוטפים, אוטמים את האזורים שלא נחשפו, אלה שנחשפו קולטים צבע, באופן הדומה לליטוגרפיה הרגילה..

דוגמאות של ליטוגרפיה פוטוליטו ומונוטייפ יש כאן

בהדפס דיגיטאלי לוחצים פרינט, ויוצא כמה העתקים שאתה רוצה:-) אין צורך לשפשף.

צודק עמי 8 בדבריו.

פעם התייחסו ברצינות ליצירת הליטוגרפיה. זו היתה מלאכה אמנותית בפני עצמה. (אני עוד הספקתי ללמוד לעבוד בדפוס אבן).ליצור ליטוגרפיה אמיתית דרש מהאמן הרבה ידע והשקעה.

היום הכול מסחר והולכת שולל מסחרית. מוכרים לאנשים תמימים הדפסים צבעוניים שמודפסים בכמויות מסחריות בדפוס דיגיטאלי זמין וזול, משרבטים חתימת אמן ,ממספרים סדרות והופ נוצרת "כאילו" ליטוגרפיה מקורית...

צטט: יוד-יוד 2009-05-01 11:07:07

פיצ'חדזה וליתוגרפיות

 

זהו - סופסוף יש לי פיצ'חדזה ולא פוסטר. אמנם גם לא ציור שמן מהיפים שיש לו, אלא רק ליתוגרפיה אבל גם זו התחלה. קניתי ביום העצמאות במכירה של גלריות שהתקיימה בבית החייל.

אני אוהב מאד את השילוב שלו בין ציור ריאליסטי לכאורה לבין העובדה שהציור הוא בצבעים כאלה שדי ברור שהוא דווקא לא ריאליסטי. הדיוקנאות על רקע נופים אפלים עם עצים ואגם הם מאד חזקים לטעמי - מזכירים גם את הבריכה של ביאליק וגם את ה pond של ת'ורו, וכמובן את הנהר היוצא מעדן. היו שם כמה תמונות שמאד הייתי שמח לקבל כמתנה לחתונתי הבאה עלי לטובה :)

תחדש.

לי יש קטלוג של התערוכה שהיתה לו במוזאון ת"א... זה כנראה הכי הרבה שיהיה לי.

לחתונתה של אחותי לפני 6 שנים, הלכתי לאספן אמנות כשבכוונתי לקנות להם ציור לקיר. קניתי (לא את מה שתכננתי שהיה ממש ממש יקר)

לימים, הם עברו מאז בפעם ה 4 דירה, ובעלה החליט שקיר זה משהו שצריך להישאר ריק ונקי (חוץ מטביעות אצבע מלוכלכות של הילדים) התמונה שקניתי שוכבת במחסן שלהם...

רק כדי למנוע בלבול ונחירות בוז מהאמנים שבסביבה: הפיצ'חדזה שלי נראה מעולה על הקיר, ליד ארון הספרים החדש שלי, ואין לי שום כוונה לעשות ממנו כסף. הוא יושב בדיוק טוב על הקיר, תודה

בתמימותי, הלא כלכלית, אני בטוחה שזה תפקיד האמנות שעל הקיר. מסכימה. לכן מה זה חשוב ענייני תמחור...

כשהייתי בת 28, הלכתי להתראיין לעבודה ה"אמיתית" ה1 שלי. על הקיר היתה הסידרה התנכית של דאלי. אמרתי להם שאני רוצה לעבוד אצלם בעיקר בגלל מה שעל הקיר. לא ברור למה, התקבלתי... וזה היה הדבר היחיד המעניין בעבודה ההיא..

תוספת קטנה

כך התחיל הדפוס- ליתוגרפיות אבן.

העיקרון פשוט. שני חומרים שאינם דרים בכפיפה אחת. למשל, מים ושמן. שימנו לוח אבן במקומות בהם לא רצו שיופיע צבע, מעליו הדף עם צבעים על בסיס מים, לחץ ויש ליתוגרפיה.

שיטה אחרת, כפי שהוזכר, היא תצריב. העיקרון זהה.

דפוס האופסט פועל על אותו העיקרון בדיוק. כך שהדפס אופסט גם הוא ליתוגרפיה.

( המציאו את הליתוגרפיה כדי לשכפל כתובים).

יש המדפיסים  במכונת דפוס, חותמים ויש ליתוגרפיה. אמנם מסחרית וניתן להפיק אלפי עותקים. אך זו אכן ליתוגרפיה.

ליתוגרפיה=הדפס.

מזל טוב על הקניה

קישור לסרט על טכניקת  דפוס השקע    Intaglio

קישור לסרט על טכניקת דפוס הבלט      Relief

קישור לסרט על טכניקת הליטוגרפיה     Lithography

סרטים קצרים המסבירים באופן יפה וממצה את הטכניקות לעיל

צטט: שלומי חגי 2009-05-01 13:13:57

מזל טוב על הקניה

 

קישור לסרט על טכניקת  דפוס השקע    Intaglio

 

קישור לסרט על טכניקת דפוס הבלט      Relief

 

קישור לסרט על טכניקת הליטוגרפיה     Lithography

 

סרטים קצרים המסבירים באופן יפה וממצה את הטכניקות לעיל

 

 

תודה שלומי,

אכן נוסטלגיה ב-4 דקות, נראה כל כך פשוט...

אבל זה לא!  ביחוד אם עובדים על אבן גדולה.

מזל שיש יוטיוב, נראה לי שדפס ליטוגרפיה זה מקצוע הולך ונעלם...

זה הופך תעשייתי

ודיגיטאלי

חבל שלא שאלת לפני שקנית....אבל העיקר שאתה מרוצה מהציור.

רוב הסיכויים שמדובר בהדפס משי ולא בליטוגרפיה (בהגדרה המקורית שלה). זה לא בדיוק אותו הדבר מבחינת הטכניקה.

בשנים האחרונות אין כל ערך מסחרי להדפסים האלה שנמכרים בכל חנות למסגור מהסיבה הפשוטה שאי אפשר לדעת כמה עותקים מהסדרה הופקו בפועל למרות מה שרשום עליהם.

לפני מספר שנים ראיתי למכירה הדפס משי של פיצ'חדזה עם כסא ונוף שהוצע למכירה עוותק 5 מתוך 250.

זה היה עותק מתוך שתי עבודות שאני יזמתי את הפקתן להדפסי משי במסגרת עבודתי בחברת פרסום גדולה. ההדפסים חולקו כשי לפסח ללקוחות.

העותק הראשון של כל עבודה תלוי ממוסגר אצלי בבית. מה לעשות שיש בסדרה הזו 480 עותקים........

צטט: שלומי חגי 2009-05-01 13:13:57

מזל טוב על הקניה

 

קישור לסרט על טכניקת  דפוס השקע    Intaglio

 

קישור לסרט על טכניקת דפוס הבלט      Relief

 

קישור לסרט על טכניקת הליטוגרפיה     Lithography

 

סרטים קצרים המסבירים באופן יפה וממצה את הטכניקות לעיל

 

 

הזכרת לי את מכונות הדפוס שעבדו בשיטת הבלט.

 היה  פעם מקצוע שנקרא: סדר דפוס.

סדר הדפוס היה מסדראת תבניות האותיות הבולטות למילים,  לפני ההדפסה.

סרטונים יפים.

צטט: shai63 2009-05-01 14:05:36

חבל שלא שאלת לפני שקנית....אבל העיקר שאתה מרוצה מהציור.

 

רוב הסיכויים שמדובר בהדפס משי ולא בליטוגרפיה (בהגדרה המקורית שלה). זה לא בדיוק אותו הדבר מבחינת הטכניקה.

 

בשנים האחרונות אין כל ערך מסחרי להדפסים האלה שנמכרים בכל חנות למסגור מהסיבה הפשוטה שאי אפשר לדעת כמה עותקים מהסדרה הופקו בפועל למרות מה שרשום עליהם.

 

לפני מספר שנים ראיתי למכירה הדפס משי של פיצ'חדזה עם כסא ונוף שהוצע למכירה עוותק 5 מתוך 250.

זה היה עותק מתוך שתי עבודות שאני יזמתי את הפקתן להדפסי משי במסגרת עבודתי בחברת פרסום גדולה. ההדפסים חולקו כשי לפסח ללקוחות.

 

העותק הראשון של כל עבודה תלוי ממוסגר אצלי בבית. מה לעשות שיש בסדרה הזו 480 עותקים........

 

 

שי, למה לעשות לבנאדם סתם רע על הנשמה?

הרי לא ראית ואתה לא יודע.

אולי זה הדפס משי ואולי עבודה ידנית.

צטט: ציירת/אמנית 2009-05-01 14:29:28

צטט: shai63 2009-05-01 14:05:36

חבל שלא שאלת לפני שקנית....אבל העיקר שאתה מרוצה מהציור.

 

רוב הסיכויים שמדובר בהדפס משי ולא בליטוגרפיה (בהגדרה המקורית שלה). זה לא בדיוק אותו הדבר מבחינת הטכניקה.

 

בשנים האחרונות אין כל ערך מסחרי להדפסים האלה שנמכרים בכל חנות למסגור מהסיבה הפשוטה שאי אפשר לדעת כמה עותקים מהסדרה הופקו בפועל למרות מה שרשום עליהם.

 

 

שי, למה לעשות לבנאדם סתם רע על הנשמה?

הרי לא ראית ואתה לא יודע.

אולי זה הדפס משי ואולי עבודה ידנית.

 

שי, טלילה, הבדל גישות מעניין.

זהו בעצם עוד מקרה פרטי של השאלה הנצחית: מתי לספר לאדם את האמת על מחלה, טעות, וכו'.

בכול אופן, מה ששי אמר באופן חד וברור, כבר נאמר במרומז ע"י חברים אחרים.

ועוד משהו:

שומר נפשו ירחק מ"המציאות" הנמכרות בחגים ובסופי שבוע, בבית החייל, בבית יהודי בסרביה, ובשאר הירידים הדומים להם.