"אותנטיות – Authenticity 

אותנטיות היא אמיתיות. 

אותנטיות היא הנאמנות של אדם למי שהוא – ההוויה הקבועה והבסיסית שלו שאינה משתנה: המהות, הליבה,

ה- DNA"".

דוגמאות: ערכים, ייעוד, כישרונות.

אותנטיות מתבטאת באופן שבו האדם מופיע בעולם – במה שהוא אומר ובמה שהוא עושה.אותנטיות היא הוויה של טבעיות, מקוריות, יצירתיות, שקיפות והתנהגות עקבית. 

אותנטיות אינה קשורה בשיפוטיות או בהצדקה – היא איננה "נכונה" או "לא נכונה", "בסדר" או "לא בסדר" – היא פשוט נוכחת.

כדי להיות אותנטי על אדם לוותר על כל מה שמנהל אותו כגון: אגו, צרכים ואישורים מבחוץ.

על אדם אותנטי אומרים "תוכו כברו", ובאנגלית What You See Is What You Get. 

הדוגמה הקלאסית לאותנטיות היא ילד בן שנתיים – אדם נולד אותנטי, אבל מוותר על חלק מהאותנטיות שלו כדי להשתלב בחברה, ובכך מונע מעצמו את יצירת החיים הייחודים שלו."

כל הזכויות שמורותC"המגרש" פיתוח ושיווק כלים לאימון אישי בע"מ

היי,

אני אשמח להבין קצת מעבר, אתה בעצם ממליץ להיות אותנטי?

אתה רושם בסוף שהאדם מוותר על האותנטיות כדי להשתלב בחברה. אם כך אז בעצם יש סיבה לבריחה מהאותנטיות, יש רווח מסוים מכך שאני לא אותנטי. מה בעצם יצא לי אם אני אהיה אותנטי?

צטט: רועי זך 2009-05-01 16:03:10

היי,

 

אני אשמח להבין קצת מעבר, אתה בעצם ממליץ להיות אותנטי?

 

אתה רושם בסוף שהאדם מוותר על האותנטיות כדי להשתלב בחברה. אם כך אז בעצם יש סיבה לבריחה מהאותנטיות, יש רווח מסוים מכך שאני לא אותנטי. מה בעצם יצא לי אם אני אהיה אותנטי?

היי רועי,

התרשה לי להתערב  ?

אם תהיה לאותנטי, תזכה בדבר מאוד יקר- תזכה בך, בעצמך, באדם שאתה! ( גם האנשים בחברה ייצאו נשכרים... )

כאשר אבינועם היקר הציג הדוגמה, לדידי, הוא לאוו דווקא הראה כי נכון הדבר, הוא רשם " אדם נולד אותנטי, אבל מוותר על חלק מהאותנטיות שלו כדי להשתלב בחברה ובכך מונע מעצמו את יצירת החיים הייחודים ", ברגע שאדם מונע מעצמו את יצירת החיים הייחודים לו, הופך הוא ל"עוד אדם", מאבד הוא מהאותנטיות שבו וחבל...

אני שמח שהגבת במקומי ובאופן נכון, גברת רולין הצעירה - תודה.

רועי - תוריד את המעיל, כבר קיץ

בדרך כלל האדם לא מודע לחוסר האוטנטיות שבחייו ובהתנהגותו.

חוסר האוטנטיות נראה לאדם כחופש בחירה, ולמען האמת הוא מוביל למה שמקובל.

ומה שמקובל הוא בדרך כלל בינוני.   

אוטנטיות זו היכולת להיות נאמן לאני הפנימי ולעצמך ו"ללכת על זה" למרות ועל אף הלחץ של האחרים.

אין זו חכמה להיות אוטנטי כשאין לחץ חברתי לקונפורמיות.

כאשר אדם מקבל אפשרות ותמיכה בכדי להיות הוא עצמו, אין כאן אוטנטיות.  

אוטנטיות היא תמיד ביחס ולעומת לחץ חברתי לבגוד באמת הפנימית.

והאדם האוטנטי בוחר או לא יכול שלא לבחור על אף ולמרות.

ולכן יש קשר בין מרד לאוטנטיות.  ללא רוח המרד, אין לאדם יכולת להגיע לאוטנטיות.

רק היכולת של האדם להגיד "לא" ללחץ קבוצתי, מאפשרת אוטנטיות.

תודה אבינועם על האבחנה המדוייקת.

שבת שלום ,

אפרת

כשתינוק מגיח מבטן אימו, הוא 'נפרד' מהחיבור אליה ... ומתחיל לפתח את חוויית הנפרדות.

במציאות הפיזית כולנו 'נפרדים' לכאורה ... שהרי מרגע יציאתנו לאויר העולם שום דבר לא מחבר אותנו באופן פיזי לגורם אחר ...

מאחר והסיכויים לשרוד את המציאות לבד (ובאופן נפרד) הינם נמוכים יותר מהסיכוי לשרוד כחלק מקבוצה, הרי שמרגע הלידה מתחיל 'אילוף' (חינוך וחברות תרבותי), המיועד לשפר את היכולת שלנו לצמצם את הנפרדות ומאפשר לנו להשתייך לקבוצה כלשהי. בתהליך זה האגו הפרטי מתפתח, בין היתר כתוצאה מכיבוד הצרכים הרצונות והאישורים של הקבוצה אליה היחיד משתייך (משפחה, שכונה, גן, בית ספר ... צבא ... זוגיות ... משפחתיות ... מקום עבודה ... ועוד ... ועוד ...).

כתוצאה מתהליך תרבותי/חברתי זה שמתגלגל בעולם מאז התפתחות השפה האנושית, נוצרות כל אותן התניות ופרדיגמות המפעילות אותנו ומסתירות מאיתנו את הייחוד האישי של עצמנו.פרדיגמות ותבניות אלו מושרשות בנו כה עמוק עד שקשה לאדם להבדיל באמת מהי יצירת החיים הייחודית המתאימה לו ... שהרי בכל חייו הוא 'מאולף' לוותר על הייחוד והאותנטיות שלו ... כדי לשפר את סיכוייו לשרוד כחלק מהקבוצה.

בתהליכי מודעות והעצמה מתקלפים הקליפות של תהליך האילוף, ומתפתחת אמונה כי לצד החווייה הפיסית של הנפרדות (אשר כאמור נוצרה ברגע הלידה ... ומטופחת על ידי החברה השפה והתרבות) ... לצד חוייה פיסית זו קיימת חוויה אחרת והיא חוויה רגשית (רוחנית) של אחדות ... שהרי כולנו 'אחד' ... בדרך להתחבר עם ה'אחד' ... וכיום אפילו המדע מספק תופעות גילויים ומחקרים המצביעים על כך שאנחנו (בני האדם והיקום) מחוברים אחד עם השני ... הרבה יותר מכפי שנראה מלכתחילה (תורת הכאוס, מכניקת הקוונטים, תורת המיתרים ... ועוד)

בסופו של דבר, חשוב לזכור כי על מנת להגשים משהו בעצמנו בעולם הזה ... עלינו בראש ובראשונה לדעת להיות מי אנחנו (להיות אותנטים) ... אבל, מכיוון שקל להבין את העניין וקשה ליישם, חשוב לזכור כי חוויית הנפרדות מושרשת בנו עמוק כ"כ ... לכן, טבעי לפחד - פחד מוות - מפני בחירת דרך אותנטית כלשהי.

החוכמה הגדולה היא להתמודד עם הפחד ... לעשות סוויץ' ... ולחלוף דרך האשלייה שהפחד מייצר

תודה אבינועם

... במיוחד על האותנטיות

שבוע נהדר

עפר

צטט: א ב י נ ו ע ם 2009-05-01 19:33:21

אני שמח שהגבת במקומי ובאופן נכון, גברת רולין הצעירה - תודה.

רועי - תוריד את המעיל, כבר קיץ

תיקונון קל יקירי- שהגבת.

וואו לקבל ממך אבינועם ציון עובר, זה פשוט מחמיא  - תודה לך!

ורועי, אבינועם ידידי, צודק- הורד כבר המעיל, הגיע העת לקבל את פני הקיץ בחום ובאהבה ( יו- הווווו ), הנה מצאתי לך תמונה במקום, זו התמונה בה אתה קופץ מאי שם, כל הכבוד לך!

שבוע מבורך לכולנו,

רולין

לא יודע מה אתכם אבל נראה שהקיץ עוד לא הגיע במלוא הדרו...

בכל מקרה, אותנטיות, אני מצרף את ההגדרה לאותנטיות:

מקורי, אמיתי, אוריגינלי, ראשוני, מוסמך, לא מזויף, לא מועתק, לא משוחזר.

האם ילד בן שנתיים הוא אותנטי? יכול להיות בהחלט אבל רק במקרים בהם הוא עושה פעולה כלשהי בפעם הראשונה.

שאלה: האם ניתן לחזור על רושם ראשוני פעמיים?

"אני שמח שאגבת במקומי ובאופן נכון, גברת רולין הצעירה - תודה. "

אבינועם יקירי

הגבת כותבים עם ה' הגבת

שבוע טוב

תודה לך דנה אלון המאמנת - מהיום אני מסמיך אותך למתקנת שגיעוט הקתיב הרשמית שלי!

אבינועם

צטט: רועי זך 2009-05-02 17:05:01

לא יודע מה אתכם אבל נראה שהקיץ עוד לא הגיע במלוא הדרו...

 

בכל מקרה, אותנטיות, אני מצרף את ההגדרה לאותנטיות:

מקורי, אמיתי, אוריגינלי, ראשוני, מוסמך, לא מזויף, לא מועתק, לא משוחזר.

 

האם ילד בן שנתיים הוא אותנטי? יכול להיות בהחלט אבל רק במקרים בהם הוא עושה פעולה כלשהי בפעם הראשונה.

 

שאלה: האם ניתן לחזור על רושם ראשוני פעמיים?

אהלן רועי

כפי שאני רואה את הדברים הרי שתינוק בן שנתיים ממשיך להיות אותנטי גם אם הוא חוזר על פעולה בפעם השנייה או השלישית וכן הלאה. מבחינתו של התינוק הוא עושה כל פעם את הפעולה מחדש ... משום שהוא קרוב יותר למציאות של כאן ועכשיו ... ובמציאות כזו אי אפשר לעשות אותה פעולה פעמיים ... אפילו אם היא פעולה זהה.

אנחנו כבני אדם בוגרים מקטלגים את הפעולה המסויימת כפעולה ראשונה של התינוק ... ולאחרי יש את הפעולה השנייה וכן הלאה ... אבל כפי שאני נוהג לומר ... זו הבעיה שלנו המבוגרים שאנחנו צריכים להיות מסודרים ... ובכך מנסים להבין את הסדר של העולם שסביבנו ... אבל, הבעיה שלנו המבוגרים מחלחלת לתודעת התינוק הקטן שברגע מסויים אחד מתחיל לספור את הפעולות שהוא עושה ומשווה אותן לפעולות בעבר ולפעולות אפשרויות בעתיד ... בכך אנחנו למעשה 'גוררים' את התינוק הקטן למציאות זמן של 'שם ואחר כך' ... במקום ללמוד ממנו כיצד לשמור על מציאות זמן של 'כאן ועכשיו' (קישורית לפוסט שכתבתי בנושא)

אם אני מבין נכון את שאלתך, הרי שאני חושב שבעצם כניסתנו לבירור השאלה אנו מתחילים להתרחק מאזור כאן ועכשיו לעבר השם ואחר כך ... משום שבכאן ועכשיו אין משמעות לשאלה אם מדובר ברושם ראשוני אותנטי או ברושם ראשוני חוזר ... המשמעות החשובה לתפיסתי במושג בכאן ועכשיו היא מה אני מרגיש סביב המשמעות המסויימת שאני מצוי בה ...

לגבי הקיץ ... מסכים איתך שהוא עדיין לא כאן לגמרי ... אני בודק זאת בנכונות שלי להיכנס למקורות מים ... אם אני מתלבט, סימן שעדיין לא הגיע החום המתאים של הקיץ

שבוע נהדר ומוצלח

עפר

צטט: דנה אלון 2009-05-02 18:03:24

"אני שמח שאגבת במקומי ובאופן נכון, גברת רולין הצעירה - תודה. "

 

אבינועם יקירי

הגבת כותבים עם ה' הגבת

 

שבוע טוב

 

תודה לך דנה אלון המאמנת - מהיום אני מסמיך אותך למתקנת שגיעוט הקתיב הרשמית שלי!

אבינועם

אבינועם היקר,

החשוב הוא לא האות א או האות ה, אלא הדיון המעולה והמאיר שהעלית כאן.

אז תודה לך איש יקר, המשך להעשיר אותי בידע והמשך להאיר עיניים כפי שהינך יודע לעשות!

שבוע מבורך איש טוב,

רולין

היי מתוקים קטנים

כאן שלי מרגולין