פרטי קהילה
עסקי אמנות
חברים בקהילה (3832)
פורום
פשר האמנות
| 4/5/09 00:31 |
5
| ||
זה איננו קוריוז כלל וכלל: זה נסיון אינטליגנטי ויצירתי, גם אם גולמי וקצת רדוד, להתמודד עם השאלות שבלב-לבה של האמנות: ההבחנה בין אמת לשקר, בין מציאות לבדיה, בין אחיזת-עיניים לבין תעתוע. האמנות, כולנו יודעים, עוסקת בהונאה, בתעתוע, בהולכת שולל - וזה מוסכם על כל הצדדים. הקושי מתחיל במקום שבו אחד הצדדים (צרכן-האמנות עפ"י רוב), מסרב למלא את ההסכם מכל מיני סיבות. הסיבה הנפוצה ביותר סובבת בדיוק סביב השאלה שהעלית: "למה היצירה הזו היא לא גם (בעלת משמעות מסוימת, מעוררת מחשבות כאלה, מעוררת רגש כזה וכו')". כל מה שיצירת אמנות אומרת כתוב בה - וזה נכון גם ליצירות המחורבנות ביותר, כאלה שגם עם אקדח ברקה לא אסכים להדביק להן את התווית "אמנות". וזה עיקר הבעיה רונתי: אם כתובות שם שטויות נוראיות, אז "לא נעים" לנו, כי "אולי האומן"... (כל מני קשקושי- שכל). ואם כתובים שם דברים נשגבים (דוגמאות מהפופולריזטוריזציה העדכנית: בייקון, אריכא), אנחנו תמיד מחפשים איזו כוונה נסתרת מאחוריהם, איזו משמעות שאף אחד לא התכוון אליה (חוץ מהמחבר המת של החבר של אבי), איזו פילוסופיה עלומה.
המשתנה של דושאן, כמו הבשורה של צ'ימבואה, אמרו את דברם loud & clear. בני זמנם הבינו היטב את הנאמר (בשני המיקרים).
זה שכמה חבר'ה באקדמיה ובעיתונות רצו, רוצים וירצו קריירות נוחות, ולכן המציאו, ממציאים וימציאו כל מיני אידיאולוגיזמים מסביב לאמנות, לא באמת צריך להשפיע על תהליכי היצירה והשיפוט. כן, גורמים מתווכים בין האמנות לקהל שלה, היו קיימים לכל אורך ההיסטוריה. כן, התיווך שלהם תמיד כרוך בפרשנות. כן, פרשנות תמיד מתייחסת (בעד - או נגד) להגמוניה. כן המערכות ההגמוניות קובעות הכל: מה נחשוב, מה נראה, מה נשיר, מה נרקוד, מה נאכל, מה ומה ומה ומה .... תפקיד האמן (בשביל זה לעזאזאל אלהים נתן לכם עיניים) הוא לראות ולהראות את כל זאת. ולכן העבודה של השרה הזאת מפרסטון, היא אמנות, ואפילו טובה: היא מראה שכלכלת התעתוע, כלכלת האשליה החזותית, עשויה לנכס גם האמונה שלנו בדברים בני-קיימא. שווה אם כן להניף את נס-המרד (
| |||
) | 4/5/09 01:24 |
0
| ||
תענוג אדיר לקרא אותך ..... איצו עד כמה שזכור לי למדת פילוסופיה ?
-- רפי פרץ צייר ישראלי - 0525543815 https://www.facebook.com/amondamon | |||
| 4/5/09 03:13 |
0
| ||
טוב, קראתי. וואו, כמה סתירות ואיך אתה בונה טיעון.. מצד אחד- אמנות הינה תעתוע והונאה - האומנם - הרי בסוף היא חתרנית.. וברומא התנהג כרומאי - כלומר, מה שאתה רואה כזילזול - האיזמים - סליחה אבל לי האיזמים תרמו ויתרמו. כדי להבין מגמות באמנות. וכן, אני אקרא תיאוריות על אסתטיקה - אם הן פמניסטיות או קוויריות או פסיכואנליטיות. לי זה תורם כדי לעשות. לעשות אמנות.
מה שאתה מציג זה פוסט שקורא למרד - לפחות בסוף. כבר שמת לב שאני לא בדיוק קונפורמיסט. אבל, אם יש לך טענה - להעלאת החתרנות - אנא בסס טיעונים לוגיים. הינה, לך יש את הידע - אני לא מכיר שום פרט על הבשורה של צ'ימבואה ואני הולך לעשות גוגל כדי להכיר.
אם תהייה אמנות ללא מתווך היא לא תגיע לקהל. נניח המשתנה של דושאן - רק העילית האינטלקטואלית יודעת מה המשמעות. בעל המכולת שלי, בתל גיבורים, לא יודע ולא יידע - ואני מאוד מחבב אותו.
אמנות הינה עולם של האינטלקט וצר לי אבל זה המצב. ולאור הרדידות של הזכייניות בטלוויזיה - אנו רק בדרך מטה.
עשיתי קצת גוגל - נראה לי שלפי מה שהבנתי ג'וטו די בונדונה קצת יותר משמעותי מצ'ימבואה, לא? -- http://fashion-to-israel.blogspot.com/ | |||
/null/text_64k_1#