צטט: צחי כהן 2009-05-04 03:29:25

צטט: עמי 8 2009-05-04 00:31:21

צטט: רונתי 2009-05-03 23:06:01

פשר האמנות

 

 

 א. לך לרופא א.א.ג.: אצלי לא שמעת שום צליל זלזול, וזה אומר שאתה צריך בדיקת שמיעה.

ב. הטענה שלי אומרת שגם בעל המכולת שלך, כן כן, זה הנחמד האהבל מתל-גיבורים, יבין את המשתנה של דושאן, בדיוק!

ג. אכן (פה הדידקטור מדבר...) ג'יוטו היה יותר חשוב מצ'ימבואה. אבל גם לו היו כמה הישגים, בינהם, שלימד את ג'יוטו. ואגב בשורות: חפש גם את זו של פרא-אנג'ליקו. תראה שאתה יכול להבין קרוב ל 80% (שזה הכל למעט הסימבוליקה הרשמית של הכנסיה, שאותה צריך ללמוד בנפרד. אין כלכך הרבה, אבל צריך לדעת מה היונה - בי', לא בז', - עושה שם...). כל מה שצריך זה להסתכל בעיניים גלויות: לא תיאוריות של קוויריות ולא פלספנות של פלצנים צרפתיים.

 

צטט: עמי 8 2009-05-04 07:46:08

צטט: צחי כהן 2009-05-04 03:29:25

צטט: עמי 8 2009-05-04 00:31:21

צטט: רונתי 2009-05-03 23:06:01

פשר האמנות

 

 

 א. לך לרופא א.א.ג.: אצלי לא שמעת שום צליל זלזול, וזה אומר שאתה צריך בדיקת שמיעה.

ב. הטענה שלי אומרת שגם בעל המכולת שלך, כן כן, זה הנחמד האהבל מתל-גיבורים, יבין את המשתנה של דושאן, בדיוק!

ג. אכן (פה הדידקטור מדבר...) ג'יוטו היה יותר חשוב מצ'ימבואה. אבל גם לו היו כמה הישגים, בינהם, שלימד את ג'יוטו. ואגב בשורות: חפש גם את זו של פרא-אנג'ליקו. תראה שאתה יכול להבין קרוב ל 80% (שזה הכל למעט הסימבוליקה הרשמית של הכנסיה, שאותה צריך ללמוד בנפרד. אין כלכך הרבה, אבל צריך לדעת מה היונה - בי', לא בז', - עושה שם...). כל מה שצריך זה להסתכל בעיניים גלויות: לא תיאוריות של קוויריות ולא פלספנות של פלצנים צרפתיים.

 

 

יפה.

זה גם מתקשר לדיון על אריכה.

הי איצ'ו וסליחה, לא לתגובה הזו התכוונתי (המילה יפה או לא יפה לא מתאימה כאן) אלא לתגותך הקודמת. אוסיף לך שם כוחב.

צטט: רונתי 2009-05-03 21:07:13

האם אמנות היא לא "דרך עוקפת אינטלקט" באיזשהו אופן? האין הכוונה באמנות להיות קודם כל אפשרות של חוויה בלתי אמצעית של מה שאינו ניתן לתיאור במלים (=דרכו של האינטלקט)?

ואם כן אז מה מקומה של הפילוסופיה כאן? האם אי אפשר להשאיר אותה מחוץ לתמונה - תרתי משמע?

 

 ההבדל המרכזי לדעתי, בין אמנות לפילוסופיה ומדע הוא לא יש או אין אינטלקט.( אמנות ללא אינטלקט לדעתי משעממת)

ההבדל קשור לכך שגם המדע וגם הפילוסופיה בנויים על היגיון, על שאלה, הוכחה, תשובה, וכמובן נשענים על השפה.

 

ואילו האמנות שואלת שאלות, אך לא נותנת תשובות, הדברים יכולים להשאר פתוחים, להכיל סתירה , להיות אניגמטיים,

וכמובן ההשענות על דימוי ותחושה מאפשרת לגעת בדברים שהשפה משאירה כחורים.

 

האמנות משקפת את הלכי הרוח של תקופתה, ככזאת מתיחסת ומושפעת מתחומי דעת המשקפים את התקופה , פילוסופיה, מדע, סוציולוגיה , פסיכולוגיה, ספרות, שירה, מוזיקה, קולנוע, ארכיטקטורה, עיצוב, אופנה, ... הכל.

באשר לשאלה מה היא אומנות. צריך להפנים שבאומנות העכשווית כל דבר יכול להתפרש כיצירת אומנות. אם תכליתה של האומנות היא לעורר עניין להרגיז לעצבן ולעורר אנשים למחשבה. אזי אפילו התגובה שלי כאן יכולה להתפרש כיצירת אומנות. אני לא יושב כאן בבוקר וכותב את הפוסט הזה סתם כדי שתראו כמה שאני חכם. מה שאני מנסה לעשות זה לעצבן לעורר אותכם למחשבה ולגרום לכם להגיב ואם אני לא מצליח לקבל כוכבית ירוקה משמע לא ציירתי ציור טוב הבוקר ולא קיבלתי מחיאות כפים. ועכשיו השאלה אם הציור הזה שאני מצייר כאן נועד כדי להביא לי מחיאות כפים מכל מקום צריך להפנים שכדי לצייר היום ציור כבר לא חיבים להשתמש במכחול וצבעים אפשר להשתמש במילים כדי לגרות אותכם ליצר צבעים ומכחולים בעיני רוחכם.

צטט: עמי 8 2009-05-04 07:46:08

 

כל מה שצריך זה להסתכל בעיניים גלויות: לא תיאוריות של קוויריות ולא פלספנות של פלצנים צרפתיים.

 

 

מניסיוני,  "מה זה"  שאמנים אוהבים להזכיר את הפילוסוף הקווירי ההוא  וההוא שפגשו, קראו או שמעו, והפילוסופיה שלו השפיע עליהם ביצירתם...

אלה נוצות שמוסיפות הרבה לכתמים על הבד:-)

אפרופו אריכא...

על מה כל הראיון עם אריכא?... על בקט והשפעתו התהומית על יצירתו, ומאז שנפטר, זה לא אותו הדבר...

ושפיצר ש:

 " הוא הכיר מקרוב את אלזה לסקר שילר, אורי צבי גרינברג, ברטולט ברכט, רבינדרנת טאגור, ש"י עגנון ופרנץ קפקא,"...

"הוא השפיע על חיי, כמו שסמואל בקט השפיע עליהם"... 

האמנים גם נוטים לצייר אותם, או לפחות את הספרים שלהם :-)... אולי משהו מהפילוסופיה  ידבק בציור...

 זו לא בושה, אין אמנות בלי פילוסופיה ולהפך (גם אם זה צרפתים).

קיבינימט היום לא ציירתי אפילו ציור אחד יש ימים כאלה שאנשים נשארים אדשים אלי והכל נדפק

נמחק כי נכתב בטעות. סליחה...

רונה, יופי של דיון. נהניתי לקרוא את תגובות המשתתפים.

 

שאלת הדיון מזכירה לי את הביקור האחרון שלי במוזיאון ישראל. עמדה שם קבוצת מבקרות שהתווכחו בשאלה אם הסולם המוצב בתערוכה הוא בכלל אמנות. הסולם היה בגובה בינוני עשוי מעץ ושום פעולה אמנותית ממשית לא ניכרה בו כמעט אבל הדיון שהתפתח שם בשאלה אם הוא אמנות או לא - בין בעיני יוצרו ובין בעיני המתבוננים - היה שווה לטעמי את הצבתו שם.

 

נזכרתי גם בתערוכה שערכה אחת מחברות הקפה בתיאטרון ירושלים ושם עלתה השאלה אם היה כדאי שהיוצרת תכתוב את פרשנותה לכל יצירה. היוצרת שהיתה שם ענתה שהיא מעדיפה שכל אחד יפרש כרצונו. לדעתי זה ודאי חלק מחופש היצירה שלה אבל אני הייתי מעדיף שתכתוב את פרשנותה האישית כי זה היה מאפשר לי להתחבר טוב יותר לעולמה וזה בעיני חשוב יותר מהפרשנות הפרטית שלי.

 

נ.ב. אני מעדיף את הקוריוז האמנותי שצירפת עם כל דברי ההסבר מסביב ונהניתי לקרוא את סיפורה של הצעירה שיצרה אותו.

 

 

 

 

 

 

הי אלי

אני  נעתרת בשמחה לבקשות לספר משהו על יצירה שיצרתי, ונהנית גם לכתוב ולדבר על עבודותי.

אבל אני מאוד מתחברת (סליחה על המינוח) לאורה ראובן, שאין לה מלים מול אביגדור אריכא.

 

יש אמנים שהעבודות שלהם as it is הכל נמצא בעבודה,יש לכם עיניים,כמו שאיצו אמר,הכל נמצא בעבודה,תיראו!..עבודות מתקשרות נגישות...סעו, הסיפורים כבר בפנים.

פילו-אמנות גם הולך..זו לא בושה (אבי) להפך,מתאפשר ולאפשר..רק כשזה מגיע לאוברדוז-טקסט,זה מייגע,תלוי-מינון...

התרגומים האישיים הסובייקטיבים,יכולים להגיע לשמים ,כמה שיותר קצוות פתוחים וחורים אניגמטים (דורית ציינה) כך יותר טוב..יש אמנים שהעבודות שלהם פחות מקודדים וסבוכים,

ויש יותר,כ"כ יותר ...שהצופה עצמו רוצה את הטקסט המצורף שמפרש את העבודה,

הנאה צרופה תענוג גדול.

אבל...ותמיד יש אבל (איצו לא להתנפל ולקלל שמור על שפיות..)

לומר על דושאן שהתיאוריה המדושנת שלו והעבודות cristal clear בהבנתן..זה לא נכון!

הצופה של דושאן הוא לא היה צופה רגיל..דושאן עצמו היה אמן אליטיסט שכלתני של "מביני-דבר",מבקרי-אמנות,גלייריסטים וכיוצב',את המטר המעווות בתוך הקופסא המולחמת,עד היום יש אנשים שלא יודעים מה זה הדבר הזה, שהכותרת הפכה לעיקר והמהות לחשובה פחות.. כל אמן וקהל-היעד שלו.

הדיון הוא לא עליו רק רציתי להבהיר בקטנה.