ה"טורף" הוא ההיקבעות על כל דבר שעובר מדור לדור, (נורמות חברתיות ) ואשר לא משאיר שום שאלה בלי תשובה, לא מאפשר לנו לשקול דברים שמשתנים...
ה"טורף" הוא אמונות, מחשבות, דפוסי התנהגות שהתקבעו עקב חינוך, אירועים עבריים שעברנו ומשפטים חוזרים ונשנים שנאמרו לנו ועלינו ולא אפשרו לנו אלא להטמיע אותם בתוכנו כאילו הם אמת כאילו הם שלנו כאילו הם אנחנו...
בספרו של פאולו קואלו "הזאהיר" הוא מביא דוגמא מדהימה המדגימה כיצד אנחנו מתייחסים לנורמה שנקבעה לפני דורות רבים כאל נורמה מחייבת מבלי לשאול שאלות:"המרחק בין מסילות הרכבת הוא 143.5 ס"מ או 4 רגל ושמונה וחצי אינץ' - למה נקבע מרחק כזה משונה?בהתחלה כשבנו קרונות רכבת ראשונים השתמשו בכלים ששימשו לבניית כרכרות.
מדוע היה המרחק בין גלגלי הכרכרות כזה? כי הדרכים העתיקות נבנו ע"פ מידה זו ורק כך יכלו הכרכרות לנסוע בהן.
ומי החליט שעל הדרכים להיות עשויות במידה הזו? הרומאים! הם הראשונים שיבנו רשת דרכים ענפה והחליטו שכך יהיה. ולמה?מרכבות המלחמה היו רתומות לשני סוסים וכשמעמידים זה לצד זה שני סוסים גזעיים מהסוג שהיה הם תופסים 143.5 ס"מ. וכך המרחק בין פסי הרכבת היום שמשמשים רכבת מודרנית שנוסעת במהירות גדולה - נקבע ע"י הרומאים!
מאז ועד היום כל מי שבנה לא שאל האם מוטב לשנות את המידות ופשוט המשיכו באותה תבנית לשנות את המידות ופשוט המשיכו באותה תבנית.
זה השפיע אפילו על בניית מעבורת החלל: מהנדסים אמריקנים סברו שעל מיכלי הדלק להיות ארוכים יותר אולם מאחר והם יוצרו ביוטה והיה צריך להעבירם לפלורידה והמנהרות בדרך קבועות במידה מסוימת הרי שהיה עליהם לקבל את מה שהרומאים קבעו כמידה אידיאלית!"
הסיפור הזה מקרין על חיינו, על מערכות היחסים , על הזוגיות שלנו ועל מי שאנחנו.
ברגע מסוים בהיסטוריה שלנו הופיע מישהו ואמר "כך תעשו, כך תתנהגו, כך תחיו" ואז היה עלינו להישאר קפואים כל ימי חיינו וכל שינוי שרצינו לעשות היה מתקבל בהתנגדות חיצונית ופנימית - אותו טורף פנימי שדיבר אלינו ושכנע אותנו להישאר במקום הישן והקפוא שלנו מה שיצר תסכול, כאב, רגשי אשם.
אנחנו יכולים לבדוק ולמנות כל מיני אמונות שבטיות שאנחנו נושאים בתוכנו כמו: עלינו להינשא, להוליד ילדים, לעבוד בעבודה גם איננו אוהבים אותה, אם כל אחד יעשה מה שהוא רוצה העולם לא יתקדם, לא לאמר "לא" כי אנחנו מוצאים חן בעיני אנשים יותר כשאנחנו אומרים "כן".. מה שאחרים חושבים חשוב יותר ממה שאנחנו מרגישים, אסור להיות שונה מהכלל, עלינו להיות רזים, להתלבש על פי צו האופנה, להרוג בשביל גבולות ואדמה, לבוז לשונה, להשיג תואר גם אם זה לא מעניין אותנו, לבכות בסתר.....
קיימות גם אמונות פרטיות שהתקבעו בתוכנו כי כך אמרו עלינו: "את לא מסודרת", "אין לך חוש כיוון", "את מעופפת", "אין לך חוש שמיעה מפותח", "את לא יודעת לצייר", "את תמיד עושה מה שכולם עושים", "את שמנה", "את מכוערת"...
עם הזמן והשנים כל הדברים שלעיל הפכו להיות חלק מאתנו ואנחנו מאמינים להם וקשה לנו לוותר עליהם גם אם אנחנו מאוד רוצים להיפטר ממחשבות "לופיות" ותוקעות ומטרפדות...
יש גם לכולנו כמעט נקודה בחיים "נקודה משביתה" שהיא איזשהו אירוע משמעותי שאחראי לכך שהפסקנו להתפתח. טראומה, כשלון מר, אכזבה באהבה, אפילו הצלחה גדולה שאיננו מכילים אותה - גורמים לנו להתקף פחד אשר משתק אותנו ולא מאפשר לנו להמשיך קדימה וליצור את חיינו כפי שאנו כמהים אליהם.
הטורף הזה מתלבש על כל אותם אירועים ונקודות בחיינו - זהו, אותו קול קטן שתמיד מחזיר אותנו לתחושה שאיננו יכולים לשנות... ככה זה... כש... אילו... ותמיד כשיש לנו מחשבה חדשה - יצירה חדשה הוא בא ומטרפד אותה ומציף אותה בפחדים שנשענים על העבר שלנו.
מה זה פחד? הפחד הוא מצב נפשי מנותק מכל סכנה אמיתית.זהו פחד ממה שעלול לקרות ולא ממשהו שקורה עכשיו, אנחנו כאן וההכרה שלנו נמצאת בעתיד. זה מה שיוצר את מרווח החרדה. הוא מופיע כדאגה, חרדה, עצבנות, מתח...
אם מזדהים עם המחשבות ומאבדים מגע עם ההווה מרוח החרדה הופך להיות בן לוויה קבוע שלנו.
אפשר להתמודד עם הרגע הנוכחי ולא עם משהו שהוא השלכה של המוח - העתיד.אותו הדבר לגבי העבר.
מאחר והמוח תמיד מנסה להכחיש את ההווה ולברוח ממנו לעבר או לעתיד אזי ככל שנזדהה יותר עם המוח כך נסבול יותר.
אם איננו רוצים להמשיך וליצור כאב ובכך להוסיף על כאב מן העבר עלינו להפסיק ליצור זמן ולהתייחס רק לכאן ועכשיו ולהפוך זאת למוקד חיינו.
עלינו להקדיש תשומת לב להווה: להתנהגות, תגובות, מצבי רוח, מחשבות, רגשות, פחדים, תשוקות - כשהם מתעוררים בהווה. זהו העבר שבתוכנו!! אם נוכל להיות נוכחים - להתבונן בהם ללא ביקורת או שפיטה אז מתרחשת בעצם ההתמודדות עם העבר והוא מתפוגג בזכות כוח הנוכחות שלנו.
אותו טורף או טורפים שנמצאים בתוכנו ניזונים, גדלים, מתפתחים ומתדשנים מכך שרוב הזמן אנחנו חיים בעבר או בעתיד - זמן וירטואלי שאינו קיים ומכך שאנחנו לא נוקטים שום פעולה כדי למגר אותם ולהחליש את כוחם ולדלדל את מזונם.
אקהרט טול בספרו "כוחו של הרגע" אומר: "עד כה התגוררתם בזמן וביקרתם בהווה מדי פעם. העתיקו משכנכם להווה ובקרו ביקורים חפוזים בעבר ובעתיד רק כשזה נדרש להתמודדות מעשית בחייכם"...
הוספת תגובה על "מה הוא ה"טורף" וכיצד ניתן להפסיק להזין אותו?"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה