הסיפור התחיל בשנת 2002, בבקשה שהגיש המפקח על הבנקים נגד הבנק הבינלאומי הראשון לישראל למשכנתאות בע"מ לשינוי תנאים מקפחים בחוזה אחיד או לביטולם. (לינק לבקשה).

ביום 5.5.2009 ניתן בשעה טובה פסק דינו של בית הדין לחוזים אחידים בסוגיה (ח"א 8002/02). לכאורה עסקינן בפסק דין נקודתי שמענין את לקוחות הבנק הבינלאומי לישראל למשכנתאות בע"מ. בפועל, המדובר בפסק דין שיש לו השלכה על כל הלקוחות של כל הבנקים למשכנתאות. בפועל, ההשלכות הן על כל החוזים של כל הבנקים למשכנתאות. פסק הדין מבטל או משנה עשרות תניות שמצויות בחוזי ההלוואה של הבנקים למשכנתאות, בהיותם תנאים מקפחים בחוזה האחיד של הבנקים, שעניינם מתן הלוואה לדיור, וערבות בגין הלוואה זו.

פסק הדין מצייד את עורך הדין הנתקל בבעיה בנושא מימוש משכנתא או תביעה של בנק למשכנתאות נגד הערבים, כלי לבדיקת חוקיותם של סעיפי חוזה המשכנתא שבין לקוחו לבנק. המלצתי האישית היא להדפיס הן את הבקשה של בנק ישראל והן את פסק הדין ולהפכם ל"ארגז כלים" בו נשתמש לתקיפת חוזי ההלוואה של הבנקים למשכנתאות, מקום בו אנו מיצגים חייב של בנק למשכנתאות.

תודה רבה.

דווקא משום פניית המפקח לבית הדין לחוזים אחידים מעלה שאלה

מה היקף הפיקוח שיכול המפקח לכפות על בנק במהלך עסקיו, ונראה

שהוא לא ממש גדול אם נזקק הוא לבית הדין, וראו פרשת האריסון דנקנר.

לגבי אותם סעיפים מקפחים (ולא קראתי עדיין אלא רפרפתי), השאלה עד כמה

ביטול סעיף כזה או אחר בחוזי משכנתא ו/או שינויים באמת משנה את כלל החוזה,

צריך לזכור שסעיפים בחוזה שאינם כדין או נוגדים את תקנת הציבור יכולים להיות

מבוטלים גם על ידי בית משפט רגיל ואין עלי חובה להביאם קודם לכן לבית הדין לחוזים

אחידים, נכון הוא שחוזה שבוטלו בו סעיפים מכוח בית הדין מהווה יתרון בבקשה לביטול

סעיפים מקפחים בחוזה בבית משפט רגיל אם הדבר מיטיב עם הלקוח.

ביטול סעיפים מקפחים ע"י בית הדין לחוזים אחידים, עדיף על פסיקה בבית המשפט ולו מבחינת אחידות הפסיקה.

לענין האכיפה ע"י בנק ישראל, אני מפנה אותך לאמור בסעיף 362 לפסק הדין המונה מסמכים בנקאיים נוספים ששונו או שהם בתהליך שינוי, בעקבות הליכים שנקט המפקח על הבנקים.

השאלה שצריכה להישאל היא מדוע הדיון ארך 7 שנים מהגשתו ועד פסק הדין וכמה אנשים קופחו זכויותיהם, בגין סעיפים שנמחקו.

שאלה חשובה לא פחות היא האם מי שזכויותיו קופחו בין השנים 2002 ועד היום בגין סעיפים שהוכרזו מקפחים, יכול לתבוע נזקיו מן הבנק או שמא חלות  כאן הלכות "מעשה בית דין" ו"סופיות הדיון".

צטט: עו"ד בן-צוק 2009-05-07 10:11:07

תודה רבה.

דווקא משום פניית המפקח לבית הדין לחוזים אחידים מעלה שאלה

מה היקף הפיקוח שיכול המפקח לכפות על בנק במהלך עסקיו, ונראה

שהוא לא ממש גדול אם נזקק הוא לבית הדין, וראו פרשת האריסון דנקנר.

לגבי אותם סעיפים מקפחים (ולא קראתי עדיין אלא רפרפתי), השאלה עד כמה

ביטול סעיף כזה או אחר בחוזי משכנתא ו/או שינויים באמת משנה את כלל החוזה,

צריך לזכור שסעיפים בחוזה שאינם כדין או נוגדים את תקנת הציבור יכולים להיות

מבוטלים גם על ידי בית משפט רגיל ואין עלי חובה להביאם קודם לכן לבית הדין לחוזים

אחידים, נכון הוא שחוזה שבוטלו בו סעיפים מכוח בית הדין מהווה יתרון בבקשה לביטול

סעיפים מקפחים בחוזה בבית משפט רגיל אם הדבר מיטיב עם הלקוח.

בימ"ש רגיל, יכול לפסול תנאי בתיק בו הוא דן.

בית הדין לחוזים אחידים - פוסל את התנאי בכל החוזים.

כלומר, הוא חוסך לכולנו מאבק מחודש בכל תיק בנפרד. (לפחות כל עוד מדובר באותו בנק).

שאלה ,האם לא ניתן ליצר ספין תקשורתי או הגשת עתירה ,

בבקשה לחייב את כל הגופים הנמצאים בצמתים המרכזיים של חיינו

שיאשרו את כל החוזים אותם הם מחתימים אלפי אנשים,ואשר יש להם השלכות הרות גורל.

בביה"ד לחוזים אחדים, הרי אם החוזים שלהם תקינים ממה יש להם לחשוש ?

צטט: שלום (שי) 2009-05-07 15:23:10

שאלה ,האם לא ניתן ליצר ספין תקשורתי או הגשת עתירה , בבקשה לחייב את כל הגופים הנמצאים בצמתים המרכזיים של חיינו שיאשרו את כל החוזים אותם הם מחתימים אלפי אנשים,ואשר יש להם השלכות הרות גורל.

בביה"ד לחוזים אחידים, הרי אם החוזים שלהם תקינים ממה יש להם לחשוש ?

גופים רבים פונים מיוזמתם אל בית הדין לחוזים אחידים על מנת שיקבע שאין בחוזים שלהם תנאים מקפחים.

פניה לבית הדין כרוכה בעלויות נכבדות ולא תמיד חברות מעונינות להעמיד החוזים במבחן.

ספינים לא יעזרו כאן. פניות לרגולטורים יכולות לעזור.

ערב טוב,

 לעניות דעתי - טוב תעשה לשכת עורכי הדין אם תפנה להנהלת משרד המסחר והתעשיה לקבל נוסח אחיד חדש לחוזה משכנתא לדיור - אחיד.

 אם לא יצלח המו"מ במשך "זמן סביר" כדאי לשקול לדעתי - תביעה כנגד כלל הבנקים ב"תביעה ייצוגית".

יוצא מפסק הדין שמי שהיום עומד ותלוי נגדו צו פינוי, שהוצא ע"י ראש ההוצל"פ, מדירת מגורים ממושכנת, במסגרת מימוש המשכנתא - יכול להגיש בקשה לראש ההוצל"פ לקביעת דיור חלופי לילדיו הקטינים ולו קודם וכתנאי למכירת הדירה ולמימוש המשכנתא. ולא משנה באיזה בנק מדובר. ונראה שסיכויי הבקשה גדולים.

מסכימים?

צטט: עו"ד אילנה דור 2009-05-21 11:35:58

יוצא מפסק הדין שמי שהיום עומד ותלוי נגדו צו פינוי, שהוצא ע"י ראש ההוצל"פ, מדירת מגורים ממושכנת, במסגרת מימוש המשכנתא - יכול להגיש בקשה לראש ההוצל"פ לקביעת דיור חלופי לילדיו הקטינים ולו קודם וכתנאי למכירת הדירה ולמימוש המשכנתא. ולא משנה באיזה בנק מדובר. ונראה שסיכויי הבקשה גדולים.

 

מסכימים?

 

 

נראה לי שכן,

יחד עם זאת הדיור החלופי יוכנס לסך כל החוב בתיק ההוצל"פ, כולל

שכר טרחת עו"ד, הובלות, עלות הסכמי השכירות ועוד.....

בקיצור, שינוי החקיקה ייפול על גם החייב ובגדול.

צטט: עו"ד בן-צוק 2009-05-21 14:28:15

צטט: עו"ד אילנה דור 2009-05-21 11:35:58

יוצא מפסק הדין שמי שהיום עומד ותלוי נגדו צו פינוי, שהוצא ע"י ראש ההוצל"פ, מדירת מגורים ממושכנת, במסגרת מימוש המשכנתא - יכול להגיש בקשה לראש ההוצל"פ לקביעת דיור חלופי לילדיו הקטינים ולו קודם וכתנאי למכירת הדירה ולמימוש המשכנתא. ולא משנה באיזה בנק מדובר. ונראה שסיכויי הבקשה גדולים.

 

מסכימים?

 

 

 

נראה לי שכן,

 

יחד עם זאת הדיור החלופי יוכנס לסך כל החוב בתיק ההוצל"פ, כולל

שכר טרחת עו"ד, הובלות, עלות הסכמי השכירות ועוד.....

בקיצור, שינוי החקיקה ייפול על גם החייב ובגדול.

נכון, אבל צריך לזכור שתמיד זה נופל על החייב.  גם אילולא פסק הדין ותיקון 29 לחוק ההוצל"פ היה החייב צריך לדאוג לדיור חלופי לעצמו ולבני משפחתו. אלא שעתה, לאור שינוי ההלכה, נעשה שינוי בקדימות סיפוק הצורך בדיור חלופי על פני סילוק החוב לבנק.  המשמעות המעשית היא שהכספים הראשונים המתקבלים ממכירת הנכס המשועבד מיועדים למימון דיור חלופי עבור החייב ורק לאחר מכן מסולק החוב.

המשמעות המעשית היא שהבנקים יקפידו יותר בבדיקת כושר הפירעון של לווים טרם מתן הלוואות מובטחות במשכנתא - תוצאה שבעיני היא עדיפה על פני מצב בו אנשים עם כושר פירעון מופחת מוצאים את עצמם "בהרפתקאה" כלכלית שהם לא יכולים לעמוד בה.