עורכי מעריב דורון גלעזר ורותי יובל התפטרו במחאה על גל קיצוצים חדש שצפוי בעיתון. אם הם לא הצליחו להציל את העיתון האומלל הזה ואת עובדיו האומללים הרבה יותר, מי לדעת נמרודי יכול להצליח?

ותודה לטוויטר שהביאנו עד הלום (הגעתי דרך הלינק בטויטר) אולי באמת כדאי שמעריב יצא בגרסת טוויטר, כך הם יוכלו לחסוך מליונים.

אולי מעריב צריך להיות זה שהאינטרנט רוצח. הרי מקובל להאמין שאמצעיתקשורת ישן, כמו כל טכנולוגיה ישנה שלא מסתגלת לחדשה נאבד. אני מניח שגלעזר את  יובל לא הלכו רק בשל חילוקי דעות תקצביים כמו שגלובס של הערב מסר. משהו רקוב בממלכת דנמרק. העובדה היא ששנים מעריב מיצר הפסדים. אני מניח שבעבר העיתון שירת אינטרסים רחבים יותר של הקבוצה, אינטרסים שעכשיו יותר קשה לו לשרת, מה גם שההפסדים הפכו להיות משמעותיים. 

נחזור לימי הקמת מעריב על ידי קרליבך שהתפצל מידיעות. מוזס ראה בעיתון כלי כלכלי ותו לא בעוד קרליבך ראה בו גם מכשיר חברתי. יתכן שתפקידו הציבורי של מעריב תם. יהי זכרו ברוך? ימי יגידו

כל העיתונות הכתובה במשבר. קשה לנהל עיתונות כתובה בימים אלו. ידיעות התחזקו בגלל חולשת האחרים.

צטט: עדי שטרנברג 2009-05-12 08:50:24

כל העיתונות הכתובה במשבר. קשה לנהל עיתונות כתובה בימים אלו. ידיעות התחזקו בגלל חולשת האחרים.

לא משוכנע שידיעות התחזקו. ובכל מקרה גם שם פיטרו, או כי היו צריכים או כי למה לא.

העיתונות במשבר, זה ידוע, בכל העולם מתחרים בניחושים מתי יודפס הגיליון האחרון של עיתון משמעותי בעולם (הפסימיים מדברים על 2012).

 

העיתונות העברית נמצאת במשבר חמור פי כמה. עם קהל קוראים פוטנציאלי שלא עובר את השבעה מיליון, אנחנו נראה עיתונים נסגרים מוקדם בהרבה ממה שחוזים בארה"ב.

 

מה לעשות?

 

אין הרבה הפתעות, התשובות ברורות ודוגמאות ליישומים שלהם ניתן למצוא בשפע ברחבי העולם: אתר אינטרנט נגיש מכל פלטפורמה - פי.סי, נייד, קינדל; לבנות מודלים שונים להכנסות - פרסומות, מנויים, מהדורות מיוחדות להורדה.

 

לסיכום. המשבר העמוק במעריב הוא הסיכוי הגדול שלו. מעריב נגרר אחרי ידיעות יותר מדי זמן, עד שלבסוף הפך לצל חיוור של העיתון הרשמי של המדינה. כל עוד זה הכניס כסף, הבעלים השלימו עם ההידרדרות. אולי עכשיו יקרה שם משהו טוב. הלוואי, כי עיתון הוא אכסניה לאיכות, ואם מעריב יעלם הכתיבה העברית תאבד שחקן איכותי חשוב.

צטט: עדי שטרנברג 2009-05-12 08:50:24

כל העיתונות הכתובה במשבר. קשה לנהל עיתונות כתובה בימים אלו. ידיעות התחזקו בגלל חולשת האחרים.

 

 

1. לא כל העיתונות הכתובה במשבר. נכון הוא שכל העיתונות שבמשבר נוהגת להאשים את המצב ושככה זה אצל כולם, אבל ישנם כמה וכמה עיתונים מסורתיים שהכנסותיהם דווקא עלו משמעותית באופן עקבי בשנים האחרונות.

 

2. גם לא נכון לדעתי ש"קשה לנהל עיתונות כתובה בימים אלו". ממה שאני רואה בעיתונים הרווחיים הנ"ל, הוא שדווקא העסק נעשה קל יותר לניהול, בבד בבד עם נוח יותר לתפעול ועם הרבה פחות חוסק-ודאות שוטפת לגבי ההכנסות.

 

3. ידיעות התחזקו בגלל שישראל זו מדינת עולם שלישי ובלי שום קשר לבעיות של חלק משמעותי בעולם העיתונות הכתובה ולצמיחה המשמעותית בהכנסות של עיתונים אחרים.

 

לא עולם העיתונות הוא הבעיה. מעמדו דווקא התחזק מאוד בתחומים רבים ומשמעותיים.

הבעיה היא קיבעון מחשבתי מחד, בזבזנות הרפתקנית על שגיאות (לגיטימיות) מאידך, וראיית המצב הקיים כחסרון במקום כיתרון דווקא.

 

עולם העיתונות מצוי בפני זריחה שלא חווה כמותה מאז היידלברג .

 

אז נכון ששמש זורחת משמעותו שהחושך ממשיך לשלוט בחדר האטום.

השאלה היא רק מי מבעלי העיתונים יבחרו להישאר בין הקירות ומי יעיזו לפתוח חלון להזדמנויות הנפלאות שעולם העיתונות המסורתית נחשף אליו.

 

 הכרת העולם הזה טוב מאוד מלמדת כי הוא מחולק לשני טיפוסי בעלי עיתונים.

 

האחד שמרן מידי מכדי להתחדש ויהי מה, והשני - נועז מספיק עד כדי שהקדים את זמנו ושרף כבר את מזומניו על שלל הרפתקאות שכולם הבטיחו ניסים ונפלאות והותירו חור גדול מידי בכיס.

 

עכשיו אני צריך לעבור למישור הפרקטי של הדברים, ואת זה אני לא עושה בחינם :-)

 

 

אני חושב שהסיכוי היחיד של מעריב לצאת מהצרות הוא להפוך לחינמון, ולתת פייט לישראל היום.

הוא לא מספיק מותג כדי להתחרות בידיעות ולגרום לאנשים לקנות אותו מדי יום, אבל הוא כן מספיק מותג כדי שאנשים יעדיפו לקחת אותו בחינם על פני לקחת את "ישראל היום".

אני לא חושב שהעניין פה הוא תוכן. קשה לי להאמין שעורך אחר יצליח לעשות את מה ש"דורותי" לא עשו.

צטט: jero-nimo 2009-05-12 11:44:08

אני חושב שהסיכוי היחיד של מעריב לצאת מהצרות הוא להפוך לחינמון, ולתת פייט לישראל היום.

הוא לא מספיק מותג כדי להתחרות בידיעות ולגרום לאנשים לקנות אותו מדי יום, אבל הוא כן מספיק מותג כדי שאנשים יעדיפו לקחת אותו בחינם על פני לקחת את "ישראל היום".

אני לא חושב שהעניין פה הוא תוכן. קשה לי להאמין שעורך אחר יצליח לעשות את מה ש"דורותי" לא עשו.

כלומר לפטר מאות עיתונאים?כמעט את כולם?  אתה בטוח שאפשר לקרוא לזה הצלה?

צטט: עזרא אוחיון 2009-05-12 10:51:33

לסיכום. המשבר העמוק במעריב הוא הסיכוי הגדול שלו. מעריב נגרר אחרי ידיעות יותר מדי זמן, עד שלבסוף הפך לצל חיוור של העיתון הרשמי של המדינה. כל עוד זה הכניס כסף, הבעלים השלימו עם ההידרדרות. אולי עכשיו יקרה שם משהו טוב. הלוואי, כי עיתון הוא אכסניה לאיכות, ואם מעריב יעלם הכתיבה העברית תאבד שחקן איכותי חשוב.

אבל קרו שם המון דברים טובים בשנה וחצי האחרונוצ וזה לא עזר.

 

יתכן. יתכן שקרו שם דברים טובים אבל הם לא הגיעו אלי.

 

אני נחשף לאתר האינטרנט של מעריב (נ.ר.גי.), ואני חייב להגיד שאני מקבל שם אותה חוויה כמו בווי.נט, ובינינו ווי.נט הרבה יותר טוב במה שהוא עושה.

 

לעומת זאת, אני קורא קבוע של הניו-יורק טיימס והניו-יורקר, ואני מקבל שתי חוויות שונות לחלוטין. על אף שקהל הקוראים מצומצם, אפשר להתבדל ולא לייצר אותו מוצר.

 

אני בסך הכל קורא אוהד של העיתונות העברית, אבל אני מבין משהו באינטרנט ואני רואה דברים שעובדים ואני רואה את נ.רגי. שלא עובד.

 

בכל מקרה, על אף שנראה שהאינטרנט נמצא פה מאז ומתמיד, הוא עדיין תינוק רך בימים, ועוד אפשר לתקן הרבה. הדומיננטיות של ווי.נט אינה סוף פסוק, ועם כל פלטפורמה שנכנסת, המלחמה על הרייטינג מתחילה מחדש.

צטט: Shahar Ilan 2009-05-12 12:03:59

כלומר לפטר מאות עיתונאים?כמעט את כולם?  אתה בטוח שאפשר לקרוא לזה הצלה?

 

 

אין צורך לפתר את כולם.

רק את אלה שמדקלמים את מה שהכתיבו להם: האוצר, הצבא, המשטרה, הטייקונים, משרדי היחצנות.

במקומם אפשר להשתמש באימייל ושרותי עריכה.

אני בטוח שזה יסתכם בחיסכון לא מבוטל.

 

 

 

צטט: Shahar Ilan 2009-05-12 12:05:22

צטט: עזרא אוחיון 2009-05-12 10:51:33

לסיכום. המשבר העמוק במעריב הוא הסיכוי הגדול שלו. מעריב נגרר אחרי ידיעות יותר מדי זמן, עד שלבסוף הפך לצל חיוור של העיתון הרשמי של המדינה. כל עוד זה הכניס כסף, הבעלים השלימו עם ההידרדרות. אולי עכשיו יקרה שם משהו טוב. הלוואי, כי עיתון הוא אכסניה לאיכות, ואם מעריב יעלם הכתיבה העברית תאבד שחקן איכותי חשוב.

אבל קרו שם המון דברים טובים בשנה וחצי האחרונוצ וזה לא עזר.

 

 

 

למרוח שמן על רהיטים זה "דברים טובים" לשימור עתיקות אבל זה לא עוזר בכלום לבניית דברים טובים חדשים.

אתה נמצא יותר מידי זמן בעולם העיתון הישן, וראיית הטוב והרע מהזוית הזו מצוצמצת ומגבילה מאוד. זה כמו לראות נקטדה שחורה או לבנה במונה ליזה ולהתיימר לחוות דיעה על התמונה כולה.

 

חייבים להסתכל על המכלול כדי לקבוע את איכות התמונה.

 

על המכלול אפשר להסתכל רק כשיוצאים מהמסגרת.

 

גם אם באופן אישי הוצאת כבר מהמסגרת, אתה עדיין חושב שהרחם של אמא זה הצורה היחידה לאספקת מזון. יש עולם חדש וענק בחוץ. אין מה להביט אחורה כי בעובדה אף אחד כבר לא כותב עיתונים על פפירוס, למרות שאיש אינו חולק על חכמתם הרבה של החרטומים.