השבוע התפרסם באתר האינטרנט הרשמי של המוסד לביטוח לאומי דף מנחה שכותרתו "החוק המשופר ליוצאים לעבודה" המידע שהוצג באתר נועד לדעת המוסד לתת מידע ראוי בנושא תיקון פרק ט' בחוק הביטוח הלאומי, תיקון העוסק בנכים כלליים ותעסוקתם. ארגון הפעולה בתגובה פרסם אזהרה חמורה לנכים הכלליים 

קצת רקע 

מאז הולאמו כספי הביטוח הלאומי במסגרת הסדרי המשק, נתון המוסד לחסדי משרד האוצר. ישיבתו של חשב מטעם האוצר בהנהלת הביטוח הלאומי רק מדגישה ומחזקת שליטה זו. הביטוח הלאומי שנבנה כמוסד סוציאלי עצמאי, כבר מזמן תלוי בחסדים ובהלכי רוח פוליטיים וכספיו תלותיים לגמרי במעצבי המדינות שבאוצר.  

ערכי הערבות ההדדית ושמירת כבודם וקיומם ומילוי צרכיהם של אוכלוסיות מוחלשות שהיו עמוד התווך בבסיס רעיון הקמת המוסד הוחלפו בהדרגה במדיניות מונחה המסירה בהדרגה נטל מעל קהל האזרחים, בייחוד לאותם המצויים בעשירונים עליונים. לא פלא הוא שבעשור האחרון נותבה מדניות של הפחתת גביית דמי ביטוח ודווקא בסעיפי גבייה למשלמים הארגוניים ולמעסיקים בעוד הכספים שנצברו מעולם לא נותבו לשיפור מצבם של מקבלי הקצבאות. קשר גורדי בלתי מוצדק נוצר בין מצב קופת המדינה, המדיניות הממשלתית החברתית וכספי הביטוח הלאומי. 

תיאורטית יכול היה המוסד להותיר את רמות הגביה או להורידם במתינות מה ולעשות שימוש מושכל בכספים אלו לשיפור מצבם של מקבלי קצבאות אלא שמדיניות חברתית פוליטית מעדיפה להקפיא ולצמצם את רמות התמיכה באוכלוסיות מוחלשות.  

בין הנתמכים הבולטים המצויים תחת חסדי המוסד מצויה אוכלוסיית הנכים בכלליים, הנאמדת בלא פחות ממאתיים אלף אזרחים ואלו סופגים כבר שני עשורים וקצת פיחות זוחל בתנאיהם וברמת התמיכה שמעניק המוסד לקיומם ולמילוי צרכיהם. 

מאבקים רבים שניהלה אוכלוסיה זו הביאו להכרה במצבם הקשה, אלא שבניגוד לצפוי ההכרה שאמורה הייתה להביא לשיפור במצבם הוחלפה בפעילות אחרות זדוניות ופוגעניות. 

אחד מאבני הנגף הקשים ביותר הניצבים בפני נכים כלליים היא חוסר יכולתם ליהנות מרשת ביטחון כלכלית הוגנת כזו המבטיחה צרכיהם ובו בזמן מאפשרת להם לקבל חופש פעולה מלא לקידום שילובם ובעיקר בתעסוקה. המוסד מספק רשת בטחון זו התנה קבלת קצבאות בדרישה חד משמעית לחוסר תעסוקה או לתעסוקה מוגבלת ביותר.  

על פי החקיקה הקודמת עמדה ההתניה המקסימאלית על תקרה של   37.5% מהשכר הממוצע (ברוב המקרים) כאשר מתן זכויות לקצבה מלאה עמד על 25% מהשכר הממוצע (למעט חריגים וברוב המקרים)

החקיקה החדשה מעלה רף זה בתמורה למחיר מדורג של מס חדש על עבודה (מס נכות) ומציבה אותו במקסימום לנכים חמורים על  60% (4757 ש"ח)   מהשכר הממוצע כשהמס שנלקח מהקצבה עומד בתקרה על  42% ממנה.

או במילים אחרות הועלה הרף המקסימאלי להשתכרות מ – 2973 ש"ח ל- 4757 ש"ח בתמורה לקיזוז של עוד 42% בקצבה (מעבר ל 40% הנהוגים עד כה) ואולי יותר, מאחר ולא נקבעו עדיין כללים לקביעה מחודשת של רמת אי-הכושר.

בסך הכול מדובר בשיפור של 1784 ש"ח ביכולת ההשתכרות ובתמורה ל 2% (או יותר) מהקצבה.

בשורה התחתונה מדובר בשינוי זניח לגמרי. 

בעוד סקטורים אחרים של נכים נהנים מרשת זו בתנאים משופרים, כמו לדוגמא נכי עבודה הפטורים מהגבלה זו לגמרי או נכי צה"ל להם מגבלה של150% מהשכר הממוצע, תוך העדר מס עבודה מדורג, הנכים הכלליים נותרו במגבלת השתכרות קשה ביותר.

חשוב להבין שההתניה (גם החדשה) גוזרת על ציבור הנכים הכלליים עליבות ועוני, כמו גם, ניתוק חברתי ומניעת שילוב קהילתי. 

בראשית הדרך שלמוסד היו אמצעים כספיים מוגבלים היה זה אך הגיוני לקבוע התניה זו, אלא שמאז חלפו עשורים רבים ואיתם לדעת רבים גם ההצדקה להמשך קיום התניה זו. בשנים האחרונות המוסד המצוי במצב כלכלי מעולה על פי הרישום בספרים עומדים לרשותו עודפים כספיים ענקיים (מעל ל 100 מיליארד ש"ח), למרות זאת, המוסד אינו מסוגל לנתב ולקבוע מדיניות עצמית למבוטחים, קרי אזרחי המדינה מהם המוסד גובה כספים לסעיפי ביטוח אלו עשרות שנים. 

ועדה ציבורית שמונתה לעסוק בנושא (לרון) הוכנסה בסד כבד של מגבלות והתניות ונחנקה תחת אילוצים כבדים של האוצר. חברי הועדה, רובם נציגים של הממסד, במקום לעסוק במציאת תבנית ותוכנית ארוכת טווח לשינוי מציאות הנכים ולניתוק רשת הביטחון מההתניה, הביאו בהמלצותיהם תבניות פוגעניות, הרות גורל לציבור הנכים, כאלו שישאירו אותם בעליבותם לעוד שנים ארוכות.  

לימים כשהונחו ההמלצות בפני מתווי המדיניות בחרו אלו לגבש שינויי חקיקה ובדרך מחוכמת, מתחכמת ומושכלת בנו תוואי לתוכנית כוללת פוגענית שמרחק רב בינה לבין שיפור מצבם של הנכים רחוק להחריד. 

התוכנית לנכים 

לא סוד הוא שאחד מיעדי האוצר המוצהרים הוא הקטנת ההוצאה, כמו גם לא סוד הוא, שבין היעדים המוצהרים של ממשלות ישראל בעשורים האחרונים צמצום מאסיבי בתשלומי הקצבאות, לאוצר אינטרס ברור לכך, שכן האוצר משפה את המוסד ומכספו על ההקלות שנקבעו בדמי הביטוח וכחלק ממדיניות הקלת המס שמונהגת לשיפור "מצוקת" המעסיקים.   

רצון הצמצום כבר מומש בעבר ובקצבאות אחרות והביא לדוגמא להקטנה מאסיבית של קצבאות הילדים. בהווה  מתוכננת הרחבת תוכנית ויסקונסין למחוסרי עבודה, למען הקטנת ההוצאה הממשלתית על ידי צמצום מקיף בהיקף  מקבלי קצבאות הסעד (הבטחת הכנסה).  

אולם שרצון צמצום זה מופנה לכיוון נכים הוא נתקל בביקורת  ציבורית וחברתית ובמחסומים ציבוריים קשים. נכון בעבר הצליח האוצר לממש שלושה פגיעות משמעותיות ודווקא בציבור זה. הראשונה, הקפאת קצבאות הנכות בין השנים 2001 – 2006. השנייה, קביעת עדכון חד שנתי במקום תלת חודשי והשלישית, העברת בסיס ההצמדה משכר עבודה למדד, אלא שעד היום לא נמצאה הגושפנקא המתאימה לפגיעה טוטאלית בקצבאות  הנכות. 

לאוצר / מתווי המדיניות לא נותר אלא למצוא תוכנית חליפית שתעביר את מקבלי קצבאות הנכות ופרנסתם למקור מימון חליפי. רצון הנכים לפעול למתן אפשרות לתעסוקה רק הצית את דמיונם והללו החלו לפעול בנושא. לדידם היה טוב עם כל הנכים הכלליים במדינה יפרנסו עצמם בעצמם ומתעסוקתם וקיומם וצרכיהם ישולמו ועל ידי מעסיקים פרטיים. 

אין פסול בעבודה ואין שום מניעה שנכים כליליים ישתלבו בה אלא שאין בעבודה שברוב המקרים חלקית ומוגבלת ביותר ולעיתים מקוטעת כדי לשמש כתחליף לצורך הבסיסי ברשת ביטחון הולמת הוגנת, יציבה ומלאה המבטיחה את ביטחונם הכלכלי של הנכים, זו הנרכשת בתשלומים רבים. לראיה כתבה קודמת הממחישה מה קורה לנכים בהעדר הרשת.

יוזמי התוכנית שבדרך ובשלב הראשוני נתקלו במכשלה עצומה, מעבידים פרטיים אינם מוכנים לשלם לנכים שכר באמות מידה ובהתאם לסטנדרטים המקובלים במשק. 

לצורך העניין ובהתאם להמלצות הועדה הותאמה מסגרת הגנת השכר ונקבע בשורה של תיקוני חוק להגנה מצומצמת על השכר כשזו גורעת וקובעת שכר מינימום מתואם לנכים ועל פי מבחני תפוקה. למעסיקים נפתחה הדרך להעסיק נכים בשכר המופחת משכר המינימום. מופחת עד כדי שליש ממנו ופחות מזה ובמקרים חמורים של נכות הרחיקו עד כדי ביטול מלא של החלת  חוקי עובד – מעביד.  תעסוקה שכזו כבר תוארה בכתבות קודמות הנה אחת מהן 

בשלב שני לאחר שהוכשרה הקרקע  למעסיקים חוקק תיקון לחוק הביטוח הלאומי (תיקון 109). המרכיב הכי בולט בחוק הוא קצבה החדשה, "קצבת עידוד תעסוקה" שנקבעה ומטעם אחד פשוט. לפתות נכים לעבור את מגבלת השכר שנקבעה (45% או 60%) כדי שאלו שיתפתו וימצאו עצמם לאחר תקופת חסד של שלוש שנים ומחוץ למעגל הקצבאות וללא אפשרות חזרה.     

בשלב השלישי, כחלק מהתשתית ולקראת הפעלת התוכנית הכוללת שתחל עם כניסת תיקון החוק,  הרחיקו במוסד עד כדי קריאה למעסיקים ודרך הקרן לפיתוח שירותים לנכים שיצאה בימים אלו בקריאה למעסיקים לבוא ולהציע תוכניות לקליטת עובדים. 

המסלול לנכה המתפתה   

משהושלמה הכנת התשתית, רק פסע נותר להפעלת היוזמה "לפיתוי לנכים כלליים" זו המעודדת אותם "לוותר" על קצבאות.  

הדף שפורסם באתר המוסד מתחיל את התהליך הפיתוי, בדף נכים כלליים נקראים לצאת לתעסוקה ומוצגת שורה של נימוקים מפתים ובהם מידע חלקי וחצאי אמיתות המחזקים קריאה זו.  נכים מוזמנים למחלקת השיקום שם יעברו "שיקום" מחודש על ידי שיופנו למעסיקים ואלו יעבירו אותם מבחני תפוקה ויעסיקו אותם בתנאי ניצול.  

המעסיקים שמחים על הצוהר שנפתח ומאפשר להם לקבל לעבודה עובדם בתנאי העסקה זולים מאוד (מטעמים של טעם טוב לא בחרתי במלים קשות יותר), המוסד ישמח על הגדלת הקיף הנכים שהופנו להעסקה כמו גם (ובעיקר) על כך שהמוסד עומד ביעדים שהותוו עבורו והאוצר מחכך ידיים בשמחה וממתין לשלב ניפוי וצמצום הקצבאות. 

שנתיים ישהו נכים כלליים שייושמו בתעסוקה במסגרת תעסוקתית כשהם נהנים מחסות הגנה שנקבעה בתיקון החוק שלא לפגוע בקביעת אי-הכושר שלהם, זו הקובעת קצבאותיהם. לאחר תקופת חסד תתחיל המכונה המשומנת של המוסד לאחר שיקבעו כללי הזימון החדשים לועדות אי הכושר בתהליך הניפוי מהקצבאות כשהיא נסמכת על תעסוקה בת שנתיים המוכיחה באופן נחרץ רמות השתכרות שוללות זכאות. ברי המזל יזכו "רק" לקיצוץ משמעותי בקצבאותיהם. 

בקרוב מאוד תחדל מחלקת השיקום במוסד מלעסוק במציאת דרכים להקניית הכשרה, לימוד וקידום רכישת מקצוע-  כל אותם שנקבעו על מנת לקדם נכים פונים ותחל לשמש כלשכת השמה תעסוקתית שיעודה ברור. 

אחרית דבר   

כל מי מבין הנכים הכלליים שבינה בקדקודו מוזמן לנצל אזהרה חמורה זו ולהימנע מלהיפתות לקריאה, לפחות עד שיינתנו בטוחות ראויות ויקבעו כללים חד משמעיים המציבים באופן ברור את כל הקווים האדומים. חבל לסכן ובצורה כה ברורה את רשת הביטחון המצומצמת זו שעדיין מאפשרת לנכים כלליים חיים, אמנם בצורה רעועה, קשה ותחת עוני, אך ולמרות הכול מבטיחה לא תזרקו לרחוב חסרי כל. 

האם זו האמירה הנכונה והפתרון הנכון  ומה האמירה שלכם לאחר קריאת הדברים?!  

זכרו העובדות היבשות מלמדות שכל אדם עשירי במדינה צפוי שבמהלך חייו יהפוך לנכה, כך שיכול מאוד להיות שגם אתם בחוסר מזל תמצאו את עצמכם שם ובאותו מעגל.  

שלום לכולם ויום טוב,

קוביקו, אם הבנתי נכון - מדובר ב"הצעה של ביטוח לאומי לנכים כלליים"  ששונה מההצעות לנכים "מסוגים אחרים", ומדובר בהטבה עבור נכה "כללי" כמוני - באפשרות שארוויח עוד כ 1800 שקל בחודש?

אתה אומר לנו -

בסך הכול מדובר בשיפור של 1784 ש"ח ביכולת ההשתכרות ובתמורה ל 2% (או יותר) מהקצבה.

מתוך דבריך, כמו גם ממה שאני מכיר מהתנהלות הממסד הכלכלי (ביטוח לאומי, האוצר ועוד כל מיני אוכלי חינם וקוטפי קופונים)

אני טוען שכמו שידידנו אברהם רואש מצליח לשפר את נגישות המוסדות בעירו, נתניה, לנכים בלי "עזרתם" האדיבה של השלטונות, אלא בעל כרחם, כך על כולנו לנהוג כשמדובר על חיינו ועתידנו.

אני סמוך ובטוח שבגלל היות הנכים גוף ללא אבא יהיה ניצול גורף ומבזה שכרגע אנחנו רק בראשיתו. הראיה: כבר מדברים במסדרונות האוצר, משרד הבטחון וביטוח לאומי להעביר חלק מנכי צה"ל לזרועות הביטוח הלאומי...

השיטה היא "הפרד ומשול".

אז מה ניתן לעשות?

ובכן,

ב 8.6.09 בשעה 19.30-21.00

 תתקיים הרצאה בנושא: "מגמות תעסוקה והשקעות במאה ה-21"

ההרצאה תתקיים בבנין חברת "סאנריידר" ברח' המלאכה 13

באיזור התעשיה הצפוני לוד.

הכניסה להרצאה חופשית (ללא עלות) רק בתאום למענה קולי 08-9787118

כדי להרשם.

מי שרוצה לדעת פרטים נוספים מוזמן לכתוב אלי לדואר שלי בקפה.

כל הברכות וכל הישועות,

מרדכי.

קראתי את התגובת ונשאלתי למה?

התשובה היא ...ככה כי כך קבעה הכנסת בחוקים שלה.....

עצוב ומקומם

שלום ואחה"צ נעים.

חזרתי כי ממרחק הזמן , כשלושה חודשים לאחר תקציב המדינה שאושר, יש כבר התחלה של סיכומים על "רבעון ראשון" בכמה משרדים, והייתי רוצה לראות כמה נתונים שיאפשרו לנו כולנו , אזרחים ונכים, גם נכי צה"ל וגם נכים כלליים ועוד נכים - לחשב בעצמנו את ה"תרומה והתמורה" של החוקים האחרונים בתחום "עבודה לנכים כלליים" וגם בתחומים אחרים של שירות הסבת מקצוע ושיקום רפואי שוטף של הנכים.

שאלותי הן -

1. כמה נכים כלליים עבדו לפני תחולת ההטבה- שנכותם מעל 75% -כולל "אי כושר עבודה".

2. כמה נכי עבודה, ונכי צה"ל ונכי תאונות דרכים עבדו לפני תחילת ההטבה - שנכותם מעל ל50%.

3. כמה כסף שולם לנכים הכלליים שהחלו לעבוד מאז ההטבה - על ידי הביטוח הלאומי?
3א. נכון, המוסד לביטוח לאומי - יש לו כעת "חשב מטעם גביית המסים באוצר" ולכן הוא מוסד בפיקוח ממשלתי, לפחות בתחום זה - והסכומים הללו צריכים להיות נחלת הציבור, לידיעתו.

3ב. מפני שהמוסד לביטוח לאומי יש בו חשב ממשרד האוצר - והוא אמון על העברת נתונים וריכוזים לאגף המסים והגביה באוצר - הרי שרק צריך לבקש ולקבל עותק עם המספרים. זו אינה עבודה נוספת לפקיד רם מעלה, אלא שירות ציבורי.

הסך הכל, לפי סוגי הנכויות - ולא פרטני - הוא חומר ונתונים לעריכת סטטיסטיקות ובקרה, ואינם חדירה לשום פרטיות של אדם פרטי.

קוביקו - אם יש בארגון עו"ד או מומחה לשיקום מקצועי  - הללו יכולים לפנות ולבקש - ואפילו בדרך של תביעה משפטית, לדעתי. קל לדבר בלי לדעת נתונים מדויקים, אך זה לא הגון שהמדברים עם נציגינו מצד האוצר וביטוח לאומי יהיו אמונים על הנתונים ואילו מנציגי הנכים הנתונים יורחקו.