| 15/5/09 21:08 |
9
| ||
במשך 28 שעות אקדמיות אשר התפרסו על פני שלושה ימים עברנו, עורכי דין, פסיכולוגים ומטפלים זוגיים-משפחתיים, סדנה ליישום מודל הגירושין בשיתוף פעולה*. את הסדנה הנחו עו"ד פולין טסלר מארה"ב ומאמן גירושין יובל ברגר מקנדה.
מודל הגירושין בשיתוף פעולה פותח באמריקה וקנדה** ובבסיסו מספר הנחות עבודה:
הנחת העבודה הראשונה היא שבני זוג וילדיהם המצויים במשבר גירושין זקוקים למעטפת של צוות מקצועי מיומן שיסייע בידיהם לעבור את המשבר ולצאת ממנו חזקים ובמינימום נזקים רגשיים וכלכליים.
בני המשפחה המורחבת, חברים ויועצים למיניהם אינם מיומנים ואינם יודעים לעודד ולכוון את בני הזוג שבמשבר לצאת ממנו נכון והרבה פעמים גורמים לקיבוע המשבר בין בני הזוג.
הנחת העבודה השנייה היא שגירושין הם תהליך פסיכולוגי של הבנה ומודעות לכך שמה שהיה אינו מתאים ואינו עובד עוד ויש צורך בשינוי וברכישה של כלים חדשים לביצוע השינוי. הצוות המקצועי (אשר כולל עורכי דין, יועצים פסיכולוגיים (מאמנים אישיים), מומחה לילדים, יועץ פיננסי ואחרים) מלווה את בני הזוג וילדיהם להסתגל למצב החדש ולקבל אותו.
הנחת העבודה השלישית היא שגירושין אינם סיום של יחסים אלא שינוי של יחסים. הקשר הזוגי ממשיך להתקיים גם אחרי הגירושין, במיוחד כאשר יש לבני הזוג ילדים, והוא משתנה מקשר זוגי אינטימי לקשר הורי ואפילו חברי. מכאן נגזרת התפיסה שמטרת ההליך אינה רק להביא את בני הזוג להסכמה על תנאי הגירושין אלא גם להסכמה ביחס לשאלה כיצד הם היו רוצים להמשיך ולנהל את חייהם אחרי הגירושין. (הקשר עם הילדים, מזונות, ניהול רכוש משותף, הקשר עם בני זוג חדשים וכיוצ"ב).
מהנחות עבודה אלה נגזרות מספר דרכי פעולה:
ראשית, לכל אחד מבני הזוג המנהלים מודל של גירושין בשיתוף פעולה - עורך דין שלו ויועץ פסיכולוגי (מאמן אישי) שלו. היועץ הפסיכולוגי עוזר לבן הזוג להסתגל לשינוי הפסיכולוגי והכלכלי הנדרש מהמשבר בדרך שתאפשר לו להמשיך ולשתף פעולה עם בן זוגו האחר ובדרך שתאפשר לו להמשיך ולדאוג לילדים ולרווחתם.
הרבה פעמים קורה שבעת משבר הגירושין נבדלים בני הזוג בקצב ההחלמה שלהם ובקצב ההסתגלות שלהם לשינוי. שיתוף הפעולה בין אנשי הצוות יבטיח שקצב התנהלות הליך הגירושין יהיה כזה שיאפשר לבן הזוג האיטי להשלים את ההחלמה שלו וההסתגלות שלו למצב החדש ולהגיע למצב בו יוכל לשתף פעולה עם בן זוגו האחר.
התפיסה היא שהצורך בכשירות של שני בני הזוג לשיתוף פעולה היא אינטרס משותף של כל הנוגעים בהליך הגירושין ועל כן יפעלו הצדדים ואנשי הצוות המקצועי בתיאום ביניהם.
שנית, מטרת הליך הגירושין בשיתוף פעולה היא בירור פחדים וחששות של בני הזוג וילדיהם מהשינוי הצפוי להם כתוצאה ממשבר הגירושין, מתן מענה לפחדים וחששות אלה ומתן תקווה לבני הזוג ולילדיהם לסיום המשבר וליציאה לדרך חיים חדשה אולי אפילו טובה יותר.
מטרה זו דורשת גילוי נאות, שקיפות, אמינות ושיתוף פעולה מצד כל הנוגעים בתהליך. תפקידם של אנשי הצוות המקצועי לאסוף את כל העובדות והנתונים הרלוונטיים לבני הזוג ולילדיהם ולהביאם לידיעת בני הזוג כדי לאפשר לשניהם לקבל החלטות נכונות וטובות להם ביחס לביצוע הגירושין וביחס לדרך החיים שהם רוצים לנהל לאחר הגירושין.
כך למשל, המומחה לילדים נפגש עם ילדי בני הזוג, לומד על צרכיהם ומצוקותיהם ומביא את כל המידע הזה בפני הצוות. המומחה לילדים אינו קובע המלצות אופרטיביות. עיבוד הנתונים וההחלטות ביחס אליהן יעשו ע"י בני הזוג בלבד ובסיוע עורכי הדין והמאמנים האישיים שלהם.
כך למשל, היועץ הפיננסי אוסף נתונים ביחס לכל הרכוש המשותף שנצבר על ידי בני הזוג, מציע מספר חלופות לאיזון הנכסים ביניהם ומבהיר את המשמעויות וההשלכות של כל הצעה כזו. ההחלטה הסופית תהיה של בני הזוג בסיוע עורכי הדין והמאמנים האישיים שלהם.
שלישית, ההחלטה ביחס לתנאי הגירושין וביחס לדרך ניהול החיים לאחר הגירושין - היא של בני הזוג בלבד ובאחריות מלאה שלהם. אנשי הצוות אינם מחליטים במקומם, אינם ממליצים להם ואינם חוסכים מהם את ההתלבטות וההתחככות בין האפשרויות השונות. אנשי הצוות רק מדריכים, מסייעים, מאפשרים את ההליך ומפקחים על ביצועו התקין.
ברור מכאן שמודל הגירושין בשיתוף פעולה מצריך שינוי משמעותי בתפיסות ובהרגלים של בני הזוג ובעיקר...של עורכי הדין הלוקחים חלק בתהליך. עורכי הדין במודל גירושין זה נדרשים לוותר על ההרגל לדומיננטיות, לקבלת החלטות עבור ובמקום הלקוח, להגנה ולהשגת המקסימום עבור הלקוח, ליעילות ולמהירות של מהלכים. עורכי הדין נדרשים לגישה יותר פסיכולוגית, אמפטית ובעיקר כזו שמאפשרת ללקוח להגיע להחלטותיו בכוחות עצמו, בקצב שלו ובאחריותו המלאה.
מתוך התנסות במשחקי תפקידים במהלך הסדנה גיליתי שתפיסות והרגלים אלה מוטבעים בי עמוק כתוצאה משימוש וניסיון בהם במשך שנים רבות. יחד עם זאת - גיליתי גם ששיתוף הפעולה עם אנשי הצוות מאפשר חלוקת נטל האחריות של עורך הדין להצלחת התהליך על כתפיים רבות ומאפשר התנהלות רגועה, נינוחה ובעיקר אנושית.
מה דעתכם?
* הסדנה התקיימה במוסד הארצי לגישור ע"ש דוד רוטלוי בלשכת עורכי הדין.
** http://cafe.themarker.com/view.php?t=795586
| |||
| 15/5/09 22:07 |
1
| ||
לדעתי, צריך להיות מנגנון חוקי שיקבע דרכי פעולה חוקיות לגרושין בשיתוף פעולה. זה רעיון יוצא מהכלל, יכול להביא לשינוי חברתי חשוב ובעיקר למניעה של הסבל, אשר גורם הליך הגירושין בקונפליקט גבוה לילדים ולבני הזוג. -- עורכת דין יעל גיל, המשרד עוסק בדיני משפחה. | |||
| 15/5/09 22:22 |
1
| ||
כרגיל, הבאת עוד נושא טעון ביותר בדרך רגועה ובונה. דבר דבור על אופניו.
כמובן שיש לברך על התהליך המתואר שהרי שיעור הגירושין הולך וגדל באוכלוסיה ורבים זקוקים לעזרה רב תחומית בעת המעבר החד הזה. ילדים שאין להם כל דרך להתגונן מפני השינוי הכפוי הם הנפגעים הגדולים ביותר ותהליך זה יכול לרכך במידת מה את החוויה הקשה עבורם.
מבחינה מקצועית עבודתו של צוות מלווה שכזה היא אתגר מרתק והיא מעלה שאלות שונות של ניהול צוות. מנקודת מבטם של עורכי הדין נדמה לי שזה שינוי מבורך לעבר יותר יצירתיות ויותר פייסנות בתהליך שבדרך רגילה מגרה את יצר המאבק והפולמוס.
מבחינה ציבורית וחברתית יש בתהליך ערך של שמירה על לכידות חברתית יחסית והקטנת הניכור גם בעת של פרידה כואבת.
כמי שעוסק בליווי עסקים משפחתיים סמינר כזה הוא בעל ערך לימודי עבורי. | |||
| 15/5/09 23:04 |
1
| ||
הנושא מרתק ומדהים לדעתי ויזכה להצלחה גדולה ברגע שנצליח ליישם אותו כהלכה, ובעזרתן של קבוצות לימוד משותפות לעורכי דין, פסיכולוגים/מאמנים ומאמנים כלכליים בכל רחבי הארץ.
I can't wait עד שיהיה קורס בחיפה ובאמת נתחיל ליישם את הפרקטיקה של גירושין בשת"פ- נחסוך כל כך הרבה עוגמת נפש וכוחות נפשיים.
-- יותר משאני מתעקשת על דעתי, אני מתעקשת על זכותי להחזיק בדעה שונה מזו של הזולת- תמר טסלר | |||
| 16/5/09 00:35 |
1
| ||
יש מודל אחר, יהודי, הקרוי "שלום בית", אבל זה כבר מיושן ולא in וגם אלה שרוצים לעשות את זה הם עם זקן ופיאות.
הכי טוב להתגרש זה באנגלית. -- עו"ד ספיר בן צוק www.altavista.co.il משפט מסחרי, בנקים, קניין רוחני. | |||
| 16/5/09 02:02 |
0
| ||
ספיר,
איך שאני חיכיתי לתגובה הספציפית הזו שלך...
אתה לא תאמין - אבל לאורך כל הסדנה חשבתי עליך ועל הסמי-ויכוחים שלנו כאן בקפה בענייני דיני המשפחה האזרחיים מול ההלכה והמקורות העתיקים שלנו ואפילו רשמתי לעצמי את הדברים שחלילה לא אשכח!
אז ככה אני אומרת לך: ראשית המודל שאתה קורא לו שלום בית אינו זהה למודל של גירושין בשיתוף פעולה. המודל של שלום בית משמעו ומטרתו מניעת גירושין. המודל של גירושין בשיתוף פעולה לא בא בהכרח למנוע גירושין אלא מטרתו לאפשר לבני הזוג להחליט על הגירושין ולבצע אותם מתוך מודעות, הבנה, אחריות ותמיכה מקצועית מלאה. ההבדל מהותי.
אבל גם אם נניח שיש במקורות שלנו מודל של גירושין בשיתוף פעולה - איך זה שרק מעטים יודעים עליו? איך זה שהוא לא הופך חלק מידיעת הכלל? ואיך זה שהוא צריך להיות מיובא לארץ ממקומות אחרים ובכלל, איך זה שנזכרים במודל העתיק הזה רק ואך ורק כאשר מודל תוצרת חוץ מגיע לארץ?
כבר במקום אחר כתבתי לך - שהעובדה שדברים מצויים במקורות שלנו לא די בה. צריך שהדברים יהיו פתוחים, זמינים, נגישים וידידותיים לציבור במידה כזו שאפשר יהיה להשתמש ולפעול על פיהם גם בדרך שתתאים למציאות החדשה.
ולא רק - המודל המיובא הוא תשובה למציאות קשה ואנחנו הרי יודעים שמי שאמור להחיל את המקורות העתיקים שלנו לא סבור שיש לתת תשובות למציאות המשתנה אלא סבור שיש להתאים את המציאות למקורות. משמע, עניין של גישה. וכל עוד הגישה לא תשתנה - כנראה שנצטרך לייבא מודלים ממקומות זרים. -- אילנה דור, עו"ד, מגשרת ונוטריון | |||
| 16/5/09 02:37 |
1
| ||
המודל נשמע מאוד היגיוני ויעיל, יחד עם זאת לא הבנתי כיצד פותרים את בעיית ההסכמה לשתף פעולה לכתחילה. אני מניח שכולם מסכימים שהיכן שיש הסכמה אז אנשי מקצוע שונים ורלבנטיים יכולים לסייע, אולם הם נחוצים פי כמה במקום בו בני הזוג כלל לא מוכנים לשמוע על כך ואין להם כל רלבנטיות במקרים שאין רצון לשתף פעולה. -- סער סיקלאי, יועץ מדיה חברתית ועו"ד socialclick.wordpress.com | |||
| 16/5/09 02:40 |
0
| ||
המודל עובד אך ורק עם אנשים שמוכנים לשתף פעולה, אלא שלא יכולים לשבת זה מול זה לא יוכלו להשתמש במודל ויצטרכו לפנות לדרך ה"מסורתית".
התקווה היא ליישם את המודל בצורה כה טובה עד שלאנשים תהיה מוטיבציה לפנות דווקא למודל זה ולא ללכת לערכאות.
-- יותר משאני מתעקשת על דעתי, אני מתעקשת על זכותי להחזיק בדעה שונה מזו של הזולת- תמר טסלר | |||
| 16/5/09 10:20 |
0
| ||
היוזמה לפיתוח המודל הזה באה דווקא מצד עורכי דין (בארה"ב) שהבינו שהגישה המסורתית-אדברסיבית לא נותנת מענה טוב למה שקורה במציאות. ריבוי הגירושין ופירוק משפחות גורמים הרבה סבל לאנשים וילדים מצד אחד ומצד שני - עצם ריבוי הגירושין ופירוק המשפחות מעיד על צורך אנושי שיש לקחת אותו בחשבון ולתת לו מקום.
תראי, התפיסה בדין הדתי היהודי (המודל של שלום בית שספיר הזכיר אותו כאן) לא ממש מכיר בצורך של גירושין אלא להיפך: נלחם בו. במודל של שלום בית התפיסה היא לנסות ולהביא את בני הזוג לשמר את הנישואין על אף המחלוקות ביניהם ואני חושבת שכאשר משתמשים במודל שמתעלם מהשינוי במציאות ואינו מתאים עוד למציאות - השימוש שנעשה בו הוא במקרה הטוב ציני.
במודל של גירושין בשיתוף פעולה התפיסה היא: אוקי. אנשים רוצים להתגרש? בוא נכבד את הרצון שלהם, בוא נעשה להם את התהליך קל יותר לעיכול. בוא נעזור להם לעבור את המשבר הזה עם כמה שפחות נזקים. המודל מניח שמבחינה פסיכולוגית הגירושין הם משבר אמון של בני אדם במה שהורגלו ונהגו על פיו עד למשבר ויש צורך בתמיכה והכוונה פסיכולוגיים מקצועיים לעזור לאנשים במשבר להבין מה קורה להם ומה יקרה להם ממועד המשבר ואילך.
כאשר זו הנחת המוצא של המודל - מאוד יתכן כי במהלך ביצוע הליך הגירושין בתוך שיתוף פעולה בין בני הזוג - יבינו בני הזוג ויחליטו שהם לא רוצים להתגרש והם יכולים ורוצים לשנות את ההתנהלות הזוגית שלהם ולהישאר ביחד בנישואין. אבל אז (להבדיל מהמודל של שלום בית) הם יישארו בנישואין מתוך בחירה מודעת וממקום של הבנה, שליטה בחייהם ואחריות למה שקורה בחייהם.
תראי, גם היום עורכי דין וגם בתי המשפט ובתי הדין נוהגים לשלוח בני זוג ליועצים פסיכולוגיים זוגיים לבדוק את הסיכוי שלהם לשלום בית - אבל הדברים נעשים לא בצורה מתואמת ולא מחייבת בין בני הזוג ותמיד קיים החשש שמא אחד מהם ינצל את הזמן כדי ליצור עובדות בשטח מבחינה משפטית לטובתו ולא תמיד זה בגלל יוזמה שלו. לפעמים זה בגלל הגישה של עורך הדין המייצג אותו.
הרחבתי עד כאן כדי להסביר שבעצם המודל מציע שינוי תפיסה פסיכולוגית-חברתית של עורכי הדין ובני הזוג שיביא לשינוי בדרך ביצוע הגירושין. הדין המסדיר את זכויות וחובות בני הזוג בגירושין אינו משתנה ועל כן אין צורך באימוץ מודל זה בחוק ובפסיקה. מה עוד שבדומה לגישור - כאשר מנהלים את הגירושין בשיתוף פעולה ההסדר אליו יגיעו בני הזוג בסופו של התהליך יכול להיות שונה מהוראות הדין ובלבד שבני הזוג הסכימו להסדר מתוך הבנה מודעת ואחריות.
אפשר להשתמש במודל הזה או לאמץ ממנו חלקים כבר מחר בבוקר. הדין לא מהווה מכשול בפניו. המשוכה היותר משמעותית שצריך לעבור בישום המודל הוא שינוי התפיסה הלוחמנית הרווחת הן בקרב עורכי דין והן בקרב בני הזוג העומדים בפני גירושין ובניית אמון בתפיסה של שיתוף פעולה.
-- אילנה דור, עו"ד, מגשרת ונוטריון | |||
| 16/5/09 10:56 |
0
| ||
אני מסכימה עם כל מילה שלך.
ולא בכדי אני מציינת את הקושי של עורכי הדין דווקא (והבאתי בסיפא של הפוסט גם מחוויה אישית שלי) לבצע את השינוי בתפיסות ובהרגלי העבודה שלנו בתחום הגירושין ודיני המשפחה. אני באמת סבורה שהשינוי הזה צריך להתחיל אצלנו עורכי הדין. כי אנחנו הראשונים לפגוש את בני הזוג או אחד מהם המצויים במשבר הזוגיות והתגובה שלנו היא זו שתכתיב את הדרך והגישה בהן יבחר הלקוח וגם בן/בת זוגו בניהול הגירושין.
מניסיון אני יודעת לומר שכאשר הלקוח פוגש אצל עורך הדין שלו גישה אנושית, עניינית ומשתפת פעולה - הוא נרגע ונוטה לראות את כל התמונה. רוב האנשים המצויים במשבר כזה מצויים בעצם בפחד וחשש מפני הבאות ולרוב האנשים המצויים במשבר כזה עדין איכפת מבן/בת הזוג ומהילדים ומה שיקרה להם והם מוכנים לשתף פעולה. החשש הגדול תמיד הוא האם הצד השני יהיה מוכן אף הוא לשתף פעולה או שמא ינצל את הנכונות לשיתוף פעולה כדי להשיג הישגים עד צדדים. (וכך יוצא שכל הליך הגירושין מנוהל מתוך הפחד והחשש. המודל, אגב, אומר בואו נברר את הפחד והחשש של בני הזוג וילדיהם ובואו נפעל לא מתוך פחד אלא דווקא מתוך תקווה).
אני חושבת שאימוץ המודל המוצע לא ייתר את עבודת עורכי הדין אלא רק ישנה את האופי שלה ויעשה אותה יותר פורייה ותורמת - בדיוק, אגב, כמו שגישור לא מייתר את עבודת עורכי הדין. -- אילנה דור, עו"ד, מגשרת ונוטריון | |||
| 16/5/09 11:28 |
0
| ||
עו"ד פולין טסלר באמת שובת לב בפשטות שלה ומרתקת בידענות ובניסיון שלה. אגב, זה רק מקרה ששמות המשפחה שלכן דומה?...
עוד אגב, גם יובל ברגר (המאמן גירושין) שהעביר את הסדנה ביחד עם עו"ד טסלר - הוא ישראלי יליד חיפה שמתגורר ועובד בקנדה ב-17 שנים האחרונות והוא גם בעצמו מאוד מרתק.
אני חושבת שהמודל שהם מיישמים בעבודה השגרתית שלהם והציגו במהלך יום העיון ובסדנה מחבר אליו הרבה עורכי דין כי הגם שיהיו כאלה שיתקשו להאמין...עורכי דין הם גם אנשים המנהלים חיי זוגיות ומשפחה וגם הם חווים גירושין ומשברים משפחתיים ודווקא הם, אולי יותר מאחרים, חווים את הדיסוננס ואי ההתאמה בין הצורך שלהם כבני אדם בתמיכה, הכוונה ושיתוף פעולה בניהול המשבר האישי שלהם (וגם של הלקוחות שלהם) לבין הכלים המשפטיים המצויים היום בידיהם.
את הסדנה העבירו השניים ביחד ודווקא התיאום ביניהם הדגים היטב את השיתוף פעולה בין עורך דין ומאמן גירושין ועד כמה שיתוף פעולה כזה הגיוני וטבעי.
-- אילנה דור, עו"ד, מגשרת ונוטריון | |||
| 16/5/09 11:41 |
1
| ||
אילנה, לפני כמה שנים הביאו לנו מארצות הברית את מודל ה TQM שבהם 14 עקרונות להצלחה ארגונית. כל מדינת ישראל וגאוניה אימצו אותה, בכל מוסד מונה מומחה וממונה להחדרת המודל לארגון, אנשים בארץ דיברו טי קיו אמו....
בינתיים פרץ לנו המשבר הכלכלי, בארצות הברית בנק אחרי בנק קורסים ועוד..... כיום אין ספר אחד על המדף שמנסה למכור את "הגאונות" של דמינג הממציא שלה, הוא את הכסף שלו כבר עשה משיווק המודל שקרס.
לכן,
לפני שאנו מתלהבים ממודל הגירושין החדשני (אפילו שזה באנגלית), חפשו במחסן את המודלים הישנים, כי נדמה לי שכבר מוסכם שלשפעת הכי טוב מרק עוף.
-- עו"ד ספיר בן צוק www.altavista.co.il משפט מסחרי, בנקים, קניין רוחני. | |||
| 16/5/09 12:12 |
0
| ||
אתה נוגע בנקודה חשובה ומהותית.
תראה, בשלב זה המודל הזה חדש ולא ידוע לכולם. ככל שהוא יתפרסם ויוודא ליותר ויותר אנשים - הוא יצור סקרנות והתעניינות ואלה יצרו נכונות לשמוע ולהתנסות. עצם הפוסט שלי הוא צעד קטן בהבאת הדברים לידיעה של אנשים נוספים.
בשלב הבא - עורכי דין שיכירו את המודל ויהיו מוכנים ליישם אותו יציעו אותו, כמודל עבודה נוסף ואלטרנטיבי למודלים הקיימים: התדיינות משפטית או גישור או אפילו בוררות - ללקוחות שלהם. גם היום במפגש הראשון עם הלקוחות - עורך הדין מציע (או לפחות יכול וצריך להציע) דרכי טיפול שונות. כאשר למשל מוצע ללקוח גישור - מתעורר הצורך בבדיקת הסכמה של הצד השני לגישור ובאמת קיים חשש שבזמן הזה ינצל הצד השני את הזמן ליצירת עובדות בשטח. החשש הזה מלובן עם הלקוח תוך כדי הצגת הסיכויים והסיכונים בפניו ומקבלים החלטה. לא פעם הסיכויים עולים על הסיכונים ומצדיקים לקחת סיכון במתן הזדמנות לצד השני לשקול את הצעת הגישור ולהסכים לה.
כנ"ל ביחס למודל של גישור בשיתוף פעולה.
צריך גם להבין שהלקוח המגיע לפגישה עם עורך הדין מצוי במשבר ומאוד חלש מבחינה רגשית וגם אם הוא מגיע עם גישה בלתי מתפשרת ולוחמנית - במרבית המקרים הדרך בה הוא יבחר תהא הדרך שמאמין בה עורך הדין. בכוונה אני מציינת שזו הדרך בה מאמין עורך הדין כי על מנת לבחור בדרך של שיתוף פעולה נדרש אמון אמיתי בדרך. מבחינה פסיכולוגית הכי קל לחבר את הלקוח לפחדים ולחששות שלו ובשעה הזו יש לו הרבה כאלה והוא שקוע בהם. הכי קל לנקוט בהליכים משפטיים שמנוהלים על פי הפחדים והחששות של הלקוח במטרה להשיג הישגים חד צדדים ומהר - אבל זו בדיוק הדרך שמשאירה גם את הלקוח (ובינינו, גם את עורך הדין) עם תחושת החמצה. תחושה של הרס וחוסר תקווה.
יותר קשה בשלב הזה לברר עם הלקוח את הפחדים והחששות שלו. להראות ולהעלות לו למודעות שגם בן/בת זוגו מצוי בפחדים וחששות שלא נופלים משלו ולהציע לו דרך שבה שני הצדדים יקבלו מענה לפחדים ולחששות שלהם מכך שיקיימו שיתוף פעולה ביניהם. הדרך הזו איטית יותר ובנויה על אמון בבן/בת הזוג והתפקיד של עורך הדין הופך מתפקיד שמלבה את אש הסכסוך לתפקיד של מפרק מתחים (כמובן, בסיוע של מאמן הגירושין) ושמירה על ניהול שיתוף הפעולה באופן תקין.
אני מאמינה שבני זוג כאלה שיצאו מהמשבר ויתגרשו ועדין יוכלו לקיים קשר תקין ביניהם ועם הילדים שלהם יהיו "מפיצי המודל" הכי טובים כי אנשים נוטים להתחבר למה שטוב וחיובי.
מבחינה סטטיסטית - התפיסה של המאמינים במודל בארה"ב ובקנדה היא שרב האנשים יהיו מוכנים לשיתוף פעולה ובתנאי - וזה הכי חשוב - ששיתוף הפעולה מובטח ע"י שני הצדדים, בתנאי שיהיה מי (הצוות המקצועי) שיבטיח את קיום שיתוף הפעולה. בקצה האחד יהיה מיעוט של אנשים מודעים שישתפו פעולה גם בלי שיהיה מי שיבטיח את קיום שיתוף הפעולה ביניהם. הם מספיק חזקים כדי לקיים את שיתוף הפעולה באופן עצמאי. בקצה השני - יהיה מיעוט של אנשים שלא ישתפו פעולה גם בתנאי מעבדה... -- אילנה דור, עו"ד, מגשרת ונוטריון | |||
לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים


הוספת תגובה על "גירושין בשיתוף פעולה - מה זה?"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה