תמיד בדיונים פה אני רואה שכולם מנסים לשכנע את כולם שמה שהם רוצים מבינים ושואפים זה הדבר הנכון להיות או לעשות .
אז רגע.... חכו שניה,,,,,
כל אמן צריך לפני הכל להגדיר לעצמו מטרות, רציונל , שאיפות וכ'ו.
זה משתנה מאמן לאמן , מה שטוב לאחד ממש לא טוב לאחר.
אחד יש לו שאיפות למכור יצירות בפריז ואחד רק רוצה להופיע בתוכנית על אמנות...(סתם יצא לי),
אני ניתקלת הרבה פעמים בחוסר רצינות ,שרק מה שמעניין אמנים זה להרשים , לעשות רושם ,ומאחורי זה מסתתר מן בועה
חסרת בטחון ,ובעצם כלום. אז חברים לנשום רגע ,להירגע קצת .
סיפור מוזר:
בעיצומם של הכנות לתערוכה , יוצרת איתי קשר "פקידה/מזכירה" של אמנית/גלרסטית,
אותה פקידה גם כתבה לי אימלים בשם האמנית,ושלחה יצירות גם בשם האמנית
השיא היה שהפקידה התקשרה אלי בשם האמנית ,ושאלה שאלות, באיזה שלב בשיחה הפקידה מבקשת ממני אם אני מוכנה לדבר עם האמנית , ואני אומרת , בסדר,
הפקידה הולכת (אני שומעת ) ודופקת על הדלת , ושואלת את האמנית , "האם את מוכנה לדבר עם עמילי ", האמנית עונה" כן , "
האמנית פונה אלי "כאילו" אני זו שרוצה ממנה משהו.
לאחר כמה דקות של שיחה לא ברורה אני אומרת לה , שאני לא מבינה מה היא רוצה , אני מאחלת לה הצלחה , ושלום שלום.
אחרי השיחה המוזרה הזאת לקח לי הרבה זמן להתאפס על עצמי. נישארתי עם הלם קל .
ומה כל החארטה הזאת תגידו לי . על מי ניסו לעשות רושם ... אלי ...מי אני שאמן צריך להדבר דרך פקידה בשביל לעשות רושם...
איזה עולם משונה.
זו כנראה מדינת תל אביב משקיעים הרבה כסף ברושם,
, אני גרה בסך הכל באיזה חור בצפון פה כנראה מחפשים יותר מהות.
/null/text_64k_1#