אך יחד עם זאת ובאותה נשימה ,יש לזכור שהזוג מורכב ומושתת על שני פרטים ,שהגיעו לזוגיות עם מערכות ערכים,כללי התנהגות,

הרגלים ,התנסויות ודפוסי חשיבה שונים לחלוטין.

אימון זוגי מלווה בהמון תחושות של תסכול ,החמצה ,חוסר מימוש ,כעסים, ועוד...

לא פעם מובחנות התנהגויות של משחקי כח ,יריבות ,מי יכופף את היד למי ,מי ימצמץ ראשון וכו...

מנסיוני יש לאפשר לזוג להגיע למפגש אחד או אפילו שניים כ"פרד"

כלומר חשוב לאפשר "במה מלאה" לכל אחד מבני הזוג ,חשוב לתת את המקום לשחרר ,לאוורר, להתפרק ,להוציא החוצה,לכעוס

להציג את רצונותיו ,מאוויו ,הקשיים שלו בלי תחושה מאיימת ,חונקת ,כובלת או לא נעימה מצד בן הזוג.

חשוב שהפרט יתחבר לאני האותנטי האמיתי שלו, לצרכיו ורצונותיו כאדם  וכפרט העומד בראשות עצמו.

בהמשך יש לברר את התפיסה הזוגית של הפרט ,מקומו במערך הזוגי והמשפחתי וכו.....

רק לאחר שכל אחד מהצדדים עבר תהליך בו הוא מחדד לעצמו את זהותו ורצונותיו גם באשר למערכת הזוגית,

יש לאפשר מפגש משותף בין בני הזוג על מנת לאפשר הידברות ,השתתה ביסוס ובדיקה של המערכת הזוגית בכללותה...

ללא התהליך המקדים בו נעשה אימון פרטני מול כל אחד מבני הזוג ,ישנה הסתכנות

במפגשים ראשונים טעונים ,כעוסים המלווים ברבדים עכורים מתחת ומעל פני השטח.

מה שמוביל בסופו של דבר לתחושות תקיעות וחוסר מוצא.

ליאור

בעקרון אני מסכים לחלוטין עם הגישה שהינך מציגה.

אין לי ניסיון בתחום של אימון זוגי-משפחתי ואני גם נמנע להיכנס לתחום מאחר ולדעתי נדרשות מיומניות נוספות לידע שיש לי בנושא.

יחד אם זאת לפני מספר חודשים פנו אלי 2 אחיות לאימון זוגי בעניין עיסקי, העסק שהקימו (מין מזון) לא הלך וחיש מהר בשיחת ההכרות הבחנתי להם על השונות והתהום ביניהן על אופן הניהול, הכיוון העיסקי, מטרות שונות לכל אחת מהן- רב השוני על המשותף ודי ברור היה לי שהעסק הולך לגסיסה.

יחד עם זה -על פני השטח- אחיות אוהבות, מפרגנות, תומכות, אינן מאשימות אחת את רעותה .

זיהיתי את היכולת והרצון לקבל אימון וגם שהשיטה חייבת להיות- כל אחת בנפרד ובשלב מאוחר יותר יהיה אפשרי ביחד.

הן התעקשו לקבל את האימון ביחד כצמד, אולי חשבו על ההוצאה אולי חשבו על איך אחת תדע מה הולך באימון עם השניה, בחוויה שלי ההתעקשות הייתה שלא לשמה.  הרחבתי איתן בשיחה לגבי דעתי בעניין , מאד דומה למה שכתבת בפוסט ולא הצלחתי לשנות את דעתן.

שלחתי אותן הבייתה לחשוב יום יומיים על היתרונות והרווח שיקבלו מאימון בנפרד מול היתרונות שהן מזהות לאימון בצוותא ואני אחשוב באם אפשר אחרת.

התייעצתי עם המנטור שלי והוא חיזק את גישתי.

האחיות החזירו לי תשובה שהן רוצות רק ביחד, לא לקחתי על עצמי וזהו - תם הרומן.

ידוע לי שהעסק מת עברתי שם לא מזמן והמקום סגור, עזוב וריק. סתם חבל לי על הפוטנציאל שהיה עבורן בגין עיקשות שלא נתגלתה לי ולא יכולתי ל"עבוד" על זה.

 בבט

מסכים איתך ליאור כי במקביל או לפני האימון או הטיפול הזוגי על כל אחד מבני הזוג לעבור בנפרד אימון וזאת על מנת שכל אחד בנפרד יוכל להגדיר לעצמו מה הוא רוצה ומה טוב בשבילו. ולאחר מכן כשכל אחד מגובש ברצונותיו אפשרי להתחיל לעבוד עליהם כזוג.

יש במקרים אלה להתמקד ביכולות השיחה בין בני הזוג וזאת על מנת לשפר את התקשורת וליצירת ההבהרות והצפיות אחד מן השני.

חיים ביטרמן

מאמן אישי ומשפחתי.

בבט וחיים

כפי שכתבתי לזוגיות מגיעים שתי שני פרסונות שונים -לחלוטיןI/

כאשר השפה ,צורת החשיבה ,סדרי העדיפויות ,הרצונות ,ההשקפה על החיים שונה בתכלית

איזה פתח יש ליצירת מכנה משותף והידברות ביחוד על רקע יריבויות ,משחקי כוח,מטענים ,כעסים, נושאים לא פתורים ועוד...

בבט מסכימה מאוד עם דברייך שהרבה פעמים ההתעקשות על אימון משותף היא מטעמי תקציב

בפועל נדרשות הרבה יותר שעות אימון בהן אתה יושב ושומע טענות ,הטחות, ויכוחים האשמות ובהם אתה עומד לנוכח

על פי תפיסת המאומנים בחזקת "שופט " "פוסק".

תודה על התיחחסותכם

ליאור