צטט: א ב י נ ו ע ם 2009-05-19 00:10:41

 

אנשים משתמשים בשתי המילים "הרגשה" ו"תחושה" כמילים נרדפות זו לזו -

תודה על ההבחנה החשובה בין תחושה לרגש, ואתה צודק בקשר לתחושת האינטואיציה.

בקשר לדוגמאות שנתת - זה לא 'או או' - זה יכול להיות, וגם כדאי שיהיה, 'גם וגם' - אתה יכול להרגיש שמחה, וגם לחוש אותה.

ככל שאתה מתקרב ללהרגיש את עצמך, מה שלדוגמא בלבד, אקהרט טולה קורא  'הגוף הפנימי, האנרגטי' - כך אתה עובר לחוש יותר.

בכלל, כפי שכבר אמרתי רבות, השפה ענייה מדי מכדי לתאר את כל המצבים - לכן כדאי להסביר למה מתכוונים. אין בשפה מילה שמבדילה רגשות במציאות הדואלית (שמחה, עצב, דכאון) מרגשות פנימיים שנובעים מידיעה פנימית כשמחוברים להוויה האחדית (אושר פנימי, שלווה, אהבה).

מכל מקום - ההבחנה שלך במקום ותודה

צטט: rolini 2009-05-19 06:18:51

מהו ההבדל בין...

 

אפשר להצטרף??

אבן שושן מגדיר אינטואיציה כ"בינת הלב, השראה, ידיעה בלתי אמצעית, חדירה לנשמת הדברים מתוך הארה פנימית".
ותחושת בטן זהו מושג, "מטבע לשון" לאינטואיציה

וגם לדעתי אין הבדל בין המושגים

זו אתה גברת בשינוי אדרת .

כשמדברים על חשיבה רציונלית לוגית

איזה איבר עולה אסוציאטיבית? הראש המוח

כשמדברים על אינטואיציה שזה לא רגש וזה לא חשיבה רציונלית

התנועה הראשונית שאנשים יעשו זה לגעת בבטן..

ומפה נולד המושג תחושת בטן שמתקשרת לאינטואיציה .

שלומות רונילי ואהלן לכל השותפים לדיון

אתמול נכחת בהרצאה של אלון גל, אשר קשורה גם לעולם האימון כפי שאת מתארת.

בהרצאה הוזכרו מילים ניו-אייג'יות כמו אינטואיציה ותחושת בטן ... אבל, למעשה נותרה שאלה פתוחה ... למה הכוונה בביטויים אלו והאם הם שונים זה מזה

כפי שאת מתארת, התרשמת מאד מהרצאתו של אלון גל אשר כדרכו היה סוחף, מרתק, מעניין ... מצחיק, ישיר ... ובעיקר משדר הצלחה 'חבל על הזמן'.

כפי שאני רואה את הדברים, אני מסכים עם כל חבריי שאין שום הבדל בין אינטואיציה לתחושת בטן ... מדובר בכינויים לאותה תחושה פנימית שמצביעה על כיוון מסויים מבלי שתהיה לנו במוח סיבה הגיונית מדוע הכיוון הזה מתאים בכלל. על מנת לנסות להבהיר את התחושה אציע לך תרגיל מחשבתי קטן:

דמייני לעצמך את מועד סיום ההרצאה שהתקיימה אתמול בתות ... ונסי לבדוק האם הרגשת שאת רוצה לקחת חלק במה שהציעו בפעילות (ההצעה יכולה הייתה להיות ישירה ... להצטרף לקורס של תות -או- עקיפה באמצעות חומר רקע על תות או אחת מהתוכניות שאלון גל מנחה .... אלו הן דוגמאות בלבד איני יודע מה באמת הוצע בפעילות).

אם חשת מבפנים שמחה גדולה ורצון אמיתי לעשות את השינוי ... הרי שזוהי אינדיקציה לתחושת בטן בכיוון המסויים.

אוסיף ואומר כי לפי עולם המושגים שלי מרגע שהעלית את השאלה בנקודה זו ... הרי שמשהו הפריע לך בפעילות (בשלב ראשון ההפרעה היא סביב עניין טכני לכאורה ... למה הכוונה במושג אינטואיציה ותחושת בטן ... אבל לא בטוח שמדובר בעניין טכני בלבד).

תבדקי עם עצמך האם משהו אצלך בגוף הגיב בהתנגדות לשיווק שנעשה במסגרת הפעילות אתמול ... מהניסיון שלי עם עצמי ועם אחרים - אצל אנשים רגישים ומודעים לעצמם הרגישות לדחיפה שיווקית יכולה ליצור התנגדויות אללה יוסטור

תודה על המחמאה ... גם את חלק מהקהילה המדהימה הזו

הי,

יש המכנים את האינטואיציה כ"חוש השישי" (כנראה הם אלו שזה מפותח אצלהם במיוחד).

נאמר על המאמנת שלי שהיא "קולטת אנשים מהבטן" ומתכוונים שהיא נולדה עם חוש לחוש בחושחש, היינו

קולטת אנשים כפי שהם מיד כשפוגשת בהם, מי הם, מה עובר עליו באותו רגע וכל מיני חושחשים כאלה (והיא לא מסוכנת בכלל רק לטובה).

לסיכום- אינטואיציה - מאין תכונה אנושית (שאצל חלק מאד מפותח כמו חוש ריח אצל אחרים), המאפשר לאותו אדם לדעת את/על המציאות ללא צורך בחשיבה אלא מתוך יכולת תת מודעת מהירה ביותר (הברקה) וללא יכולת אמיתית לתת לכך הסבר משכנע.

כנראה שיכולת זו נסמכת על חוויות, ניסיון עבר ותובנות המסתתרות להן בתת מודע והוא אף אינו מודע לכך כמובן (הרי הינם בתת...).

תחושת בטן - אותו דבר רק בעברית עגתית באין מילה אחרת.

בברכה בבט

מסכימה עם חבריי לגבי הזהות בין שני המושגים, אך אולי מעניין יותר יהיה לבחון כיצד אדם יכול להבחין בין אינטואיציה לפחד.

אם ניקח את הדוגמא של עפר: האם התכווצות שהרגשת (לכאורה) בבטן בתגובה לאקט שיווקי אומרת שאת חשה אינטואיטיבית שזה לא נכון בשבילך או שאת מרגישה כך משום שיש לך התנגדויות כלשהן הנסמכות על העבר/על דפוסים מסויימים אישיותיים או התנהגותיים ואז מדובר בפחד/כעס או כל רגש אחר שאינו אינטואיטיבי.

באותו אופן כיצד ניתן להבחין בין אינטואיציה שמשהו טוב עומד לקרות לרגש חיובי שמציף אותנו בהתלהבות אך אינו אינטואיטיבי?

על מנת לעמוד על האבחנות הללו כתבתי את המאמר הבא: כיצד נבחין בין אינטואיציה לפחד

http://cafe.themarker.com/view.php?t=617155

אתם מוזמנים לקרוא ולהגיב.

צטט: שירלי בן יהונתן 2009-05-19 14:50:21

מסכימה עם חבריי לגבי הזהות בין שני המושגים, אך אולי מעניין יותר יהיה לבחון כיצד אדם יכול להבחין בין אינטואיציה לפחד.

אם ניקח את הדוגמא של עפר: האם התכווצות שהרגשת (לכאורה) בבטן בתגובה לאקט שיווקי אומרת שאת חשה אינטואיטיבית שזה לא נכון בשבילך או שאת מרגישה כך משום שיש לך התנגדויות כלשהן הנסמכות על העבר/על דפוסים מסויימים אישיותיים או התנהגותיים ואז מדובר בפחד/כעס או כל רגש אחר שאינו אינטואיטיבי.

באותו אופן כיצד ניתן להבחין בין אינטואיציה שמשהו טוב עומד לקרות לרגש חיובי שמציף אותנו בהתלהבות אך אינו אינטואיטיבי?

על מנת לעמוד על האבחנות הללו כתבתי את המאמר הבא: כיצד נבחין בין אינטואיציה לפחד

 

http://cafe.themarker.com/view.php?t=617155

 

אתם מוזמנים לקרוא ולהגיב.

תשמעי שירלי ...

נראה שכדאי שנפתח דיון נפרד לנושא הפחד

רונילי ביקשה להתמקד באינטואיציה ותחושת בטן, ונפתח כאן דיון מרתק בנושא חשוב (הנה קישורית למאמר שכתבתי פעם על פחד כמנוע עסקי), אבל אני לא בטוח שלכך התכוונה רונילי שהיא מנהלת הדיון הזה מבחינתי 

מה דעתך/דעתכם?

צטט: עושה סוויץ' 2009-05-19 23:41:25

צטט: שירלי בן יהונתן 2009-05-19 14:50:21

מסכימה עם חבריי לגבי הזהות בין שני המושגים, אך אולי מעניין יותר יהיה לבחון כיצד אדם יכול להבחין בין אינטואיציה לפחד.

אם ניקח את הדוגמא של עפר: האם התכווצות שהרגשת (לכאורה) בבטן בתגובה לאקט שיווקי אומרת שאת חשה אינטואיטיבית שזה לא נכון בשבילך או שאת מרגישה כך משום שיש לך התנגדויות כלשהן הנסמכות על העבר/על דפוסים מסויימים אישיותיים או התנהגותיים ואז מדובר בפחד/כעס או כל רגש אחר שאינו אינטואיטיבי.

באותו אופן כיצד ניתן להבחין בין אינטואיציה שמשהו טוב עומד לקרות לרגש חיובי שמציף אותנו בהתלהבות אך אינו אינטואיטיבי?

על מנת לעמוד על האבחנות הללו כתבתי את המאמר הבא: כיצד נבחין בין אינטואיציה לפחד

 

http://cafe.themarker.com/view.php?t=617155

 

אתם מוזמנים לקרוא ולהגיב.

 

תשמעי שירלי ...

נראה שכדאי שנפתח דיון נפרד לנושא הפחד

רונילי ביקשה להתמקד באינטואיציה ותחושת בטן, ונפתח כאן דיון מרתק בנושא חשוב (הנה קישורית למאמר שכתבתי פעם על פחד כמנוע עסקי), אבל אני לא בטוח שלכך התכוונה רונילי שהיא מנהלת הדיון הזה מבחינתי 

 

מה דעתך/דעתכם?

 

היי עפר,

אני לא חושבת שצריך לפתוח דיון על הכדאיות בפתיחת דיון.

אם בא לך או נראה לך רלוונטי יותר להעלות נושא מסויים לדיון נפרד - אדרבא, עשה זאת!

זוהי החלטה ובחירה שלך. אני מסכימה שפחד יכול להיות נושא מעניין ורחב מספיק לדיון נפרד.

לגבי בחירתי להגיב כפי שהגבתי במסגרת הדיון הנוכחי - זוהי בחירתי המודעת.

היי עפר,

אני לא חושבת שצריך לפתוח דיון על הכדאיות בפתיחת דיון.

אם בא לך או נראה לך רלוונטי יותר להעלות נושא מסויים לדיון נפרד - אדרבא, עשה זאת!

זוהי החלטה ובחירה שלך. אני מסכימה שפחד יכול להיות נושא מעניין ורחב מספיק לדיון נפרד.

לגבי בחירתי להגיב כפי שהגבתי במסגרת הדיון הנוכחי - זוהי בחירתי המודעת.

 

אפתח בהתנצלות בפני רולין על שהתבלבלתי בשמה

אסיים בכך שאומר שאת צודקת שירלי

אני עדיין קצת ירוק ולא בקיא בעולם דיוני השולחן העגול הוירטואלי

המועד לדיון בנושא פחד ... יגיע בדיוק ברגע הנכון ...

נתן לדרך להוביל

רולין היי,
העלית כאן דיון מעניין וכשאני חושבת על זה, אני לא מוצאת הבדל בין אינטואיציה לתחושת בטן, כמו רוב המגיבים כאן.

יחד עם זאת, באינטואיציה שלי...אינטואיציה זה משהו שפשוט עולה יש מאין...בעוד שתחושת בטן זאת אשכרה תחושה חזקה בבטן שלא מרפה...כך זה בשבילי בכל אופן. בעבודה עם לקוחות, אם עולה לי משהו אינטואיטיבית והמתאמן לא מתחבר אליו, אני עוזבת אותו במנוחה...אבל לפעמים התחושה בבטן כ"כ חזקה שאני מרגישה מחוייבת כלפיו להיות קצת יותר נודניקית ו"פושית".

מקווה שתרמתי במשהו לדיון.

ההגדרות הכי משכנעות שאני מכיר לאינטואיציה מתייחסות להיותה מסקנה שאין ביכולתנו לקשר בהיסק לוגי למידע שבידנו. בניסוח פורמלי יותר - זהו סוג של ידע שאינו נתמך בשרשרת מסודרת של היקשים לוגיים לעובדות נצפות.

תחושת בטן, לעומת זאת, היא כנראה עודף גזים.

סתאם סתאם.  לצורך העניין תחושת בטן היא אחד כינוי עממי מקובל לאינטואיציה, וכנראה שמקור הביטוי בכך שהגוף שלנו מסוגל להגיב לאינטואיציות שלנו גם כאשר האינטלקט מנסה להתעלם מהן.

צטט: עושה סוויץ' 2009-05-19 23:41:25

צטט: שירלי בן יהונתן 2009-05-19 14:50:21

מסכימה עם חבריי לגבי הזהות בין שני המושגים, אך אולי מעניין יותר יהיה לבחון כיצד אדם יכול להבחין בין אינטואיציה לפחד.

אם ניקח את הדוגמא של עפר: האם התכווצות שהרגשת (לכאורה) בבטן בתגובה לאקט שיווקי אומרת שאת חשה אינטואיטיבית שזה לא נכון בשבילך או שאת מרגישה כך משום שיש לך התנגדויות כלשהן הנסמכות על העבר/על דפוסים מסויימים אישיותיים או התנהגותיים ואז מדובר בפחד/כעס או כל רגש אחר שאינו אינטואיטיבי.

באותו אופן כיצד ניתן להבחין בין אינטואיציה שמשהו טוב עומד לקרות לרגש חיובי שמציף אותנו בהתלהבות אך אינו אינטואיטיבי?

על מנת לעמוד על האבחנות הללו כתבתי את המאמר הבא: כיצד נבחין בין אינטואיציה לפחד

 

http://cafe.themarker.com/view.php?t=617155

 

אתם מוזמנים לקרוא ולהגיב.

 

תשמעי שירלי ...

נראה שכדאי שנפתח דיון נפרד לנושא הפחד

רונילי ביקשה להתמקד באינטואיציה ותחושת בטן, ונפתח כאן דיון מרתק בנושא חשוב (הנה קישורית למאמר שכתבתי פעם על פחד כמנוע עסקי), אבל אני לא בטוח שלכך התכוונה רונילי שהיא מנהלת הדיון הזה מבחינתי 

 

מה דעתך/דעתכם?

 

הי עופר ,

 קראתי את המאמר שלך על פחד.

 הדברים נכונים אבל אינם מוגבלים רק לאנשי עסקים ואולי אפילו במיחוד לא למנהלים בכירים בכירים מאחר והם בדר"כ יודעים לקחת את הדאגות, החששות והפחדים שלהם איתם - להחלטה הבאה שלהם.

אהבתי את המניפולציה למילה "פחד" ל פח-חד ולדחף, ללא ספק כלי שאשתמש בו לאבחן למתאמן ויזואלית הייכן הוא רוצה להיות.

 תודה   בבט

רוב תודות בבט

אתה צודק לגמרי ... הדברים אינם רק לאנשי עסקים או מנהלים בכירים ... כולם פוחדים ואת כולם הפחד מפעיל ... אותו מאמר מסויים נכתב לפי הזמנה של אתר מהות החיים, ומכיוון שקיבלתי עליו תשלום והבקשה הייתה לכתוב מאמר לעולם העסקים ... התמקדתי בעולם זה ...

מאחר ותחושת פחד יכולה להיות סוג של אינטואיציה, לפי עקרונות הסוויץ' חשוב להבחין מה מקור התחושה (זאת מכיוון שבמקרים רבים תחושת הפחד נובעת מתוך מערך תכנות פנימי הנוצר כתוצאה מהתרבות והחברה שאנו חלק בלתי נפרד ממנה. במקרה כזה אפשר לומר שמדובר בפחד הנובע מתשריטים הגיוניים שאנו פשוט מדמיינים ... ולעיתים קרובות בכלל לא מודעים לתהליך).

לצורך האבחנה הסוויץ' מציע להבדיל בין פחד שהוא דחף (בחילוף אותיות) לבין פחד שהוא סתם פח-חד. פחד שהוא דחף, זוהי תגובה טבעית לכל שינוי שאנו מבקשים לעשות (למשל - אם אני בעל ניסיון של עמידה מול קהל של עשרות ... ארגיש תחושה של פחד לפני העברת פעילות מול קהל של מאות אנשים). פחד זה מעורר אותנו מבפנים ומסייע לנו להיות בשיאנו (כמו ספורטאי בתחרות או צייד שרודף אחרי טרפו). לעומת פחד שהוא דחף יש את הפחד שהוא פח-חד. בשונה מהדחף הפח-חד אינו מסייע לנו ואינו ממקד אותנו ... אלא סתם חותך צורב וצובט (כמו פח-חד). כדי לזהות פח-חד חשוב לבחון את הנסיבות בהן הוא מתעורר ... משום שהוא מתעורר בנסיבות שאנו כבר מכירים ונתקלנו בהם בעבר ... אבל, במקום לחצות את גבול הפחד של מעגל הנוחות בפעם הראשונה, ויתרנו וחזרנו לאחור ... וכתוצאה מכך אנו נתקלים באותו פח-חד פעם אחר פעם (למשל - אם בסיטואציה מסויימת בעבודה או בחיי הזוגיות היה מקום להציב גבול - 'איני מסכים שיתייחסו אלי בדרך מסויימת' - אבל, כתוצאה מפחדים שונים הגבול לא הוצב ... תחושת הפחד שתתעורר בכל פעם כתוצאה מהמחשבה על הצבת גבול כלשהו תהא תחושה של פח-חד ... וככל שנחווה אותה יותר היא תהיה עמוקה יותר, צורבת יותר ומרירה יותר ... הכל בשביל שנוכל לצאת ממעגל הקסמים הזה ולדעת לשים גבול)

אני מקווה שהצלחתי להעביר את הרעיון שמאחורי המאמר בשורות שכתבתי, ותודה לרוליני על הסכמתה להוסיף לדיון זה את 'אפקט הפחד'