" אם אתה מחפש צדק תלך לשוק "

משפט זה נאמר מפי שופט מכובד בבית המשפט

לאחד הצדדים... זה זעזע אותי... הכצעקת ?

האם אלה פני המשפט?

שהרי אדם מן השורה מעוניין להוציא לאור את חפותו...

האם הצדק הוא בעיסקת הטיעון ?

מה דעתכם ?

 

שיעור בסיסי בדרמה:

משפט בפני עצמו אין לו משמעות.

המשמעות ניתנת לו בהקשרו, באינטונציה שלו...

אותו משפט יכול להיות טראגי, קומי, מלודרמטי,...

-

עבור רבים מן המתדיינים צדק אינו מושג מופשט. צדק משמעותו קבלת פסק דין לטובתם.

לו היית מספרת לנו מה היתה עלילת המשפט, מה נדון בו, ולמה אמר הצד שהפסיד כי לא נעשה צדק, היה קל יותר להבין במה דברים אמורים.

ועוד ענין, גם סבלנותם של שופטים פוקעת לעתים.

הסירי דאגה מליבך, פעמים רבות נעשה משפט צדק בבתי המשפט. נכון, לא תמיד זה קורה, אבל כל הדמגוגיה בגרוש, על פיה, בבית המשפט לא נעשה משפט צדק, אותה עוד שמעתי מפי מרצים כסטודנטית למשפטים, היא מטעה.

בחיים הרבה פעמים אין צדק. המשפט רק משקף את העובדה הזו.
וכן, לפעמים נעשה משפט צדק לצד שעוולו כלפיו או פגעו בו באופן מיוחד, אבל זה נדיר, ועל פי רוב, הפשרה - כמו בחיים ה"אמיתיים" - היא הפתרון.

שאלת תם - מהו צדק ?  (כן אני יודע, זה גם שם של כוכב)

יש הבדל בין המושג המשפטי צדק ובין המושג הלא משפטי צדק.

הראשון יותר פשוט, שני אנשים מספרים את הסיפור שלהם, בית המשפט שומע אותם ומחליט בהתאם לחומרים שבפניו מה שנראה לו נכון וראוי על פי השכלתו המשפטית ונסיון חייו. במידה והוא טעה, יש ערכאה מעליו בפניה אפשר לערער והיא שתקבע האם התוצאה היתה מוצדקת או לא.  לזה משפטנים קוראים, בדרך כלל, צדק.

השני יותר מסובך, כאשר תוצאה משפטית מסוימת נראית כלא נכונה לטעמו של מישהו, יש נטיה לומר כי היא לא "צודקת" ומכאן הדרך קצרה להשקפת עולם הקובעת כי "אין צדק" ולמשפטים בנוסח "צדק הוא שם של כוכב" וכן הלאה.

אז אולי בשביל לקבוע אם יש צדק בבתי משפט או אין צדק, צריך קודם להסכים על ההגדרה של המושג הזה.

צדק וחוק שני דברים שונים הם ולכן אין לצפות שבבתי המשפט פסקי הדין יבטאו צדק.

צטט: גיא רוה 2009-05-19 09:01:17

צדק וחוק שני דברים שונים הם ולכן אין לצפות שבבתי המשפט פסקי הדין יבטאו צדק.

שני המושגים אינם זהים אבל יש ביניהם איזה קשר והקשר הזה מתבטא בחלק ניכר מפעולות בתי המשפט.

(מה זה צדק בעיניך?)

צטט: גיא רוה 2009-05-19 09:01:17

צדק וחוק שני דברים שונים הם ולכן אין לצפות שבבתי המשפט פסקי הדין יבטאו צדק.

מיני דוקטוראט, אם יש לך סבלנות:

החוק מייצג את הסדר הראוי בעיני המחוקק בעת החקיקה. לכן, בד"כ הוא מייצג גם את תפיסת הצדק בעת חקיקתו. (כולנו יודעים שיש להעניש גנב. באיסלאם הקדום - עונש צודק הוא כריתת יד. באנגליה של תחילת המאה התשע עשרה - מות. היום - מאסר כלשהו).

הבעיה מתחילה באזלת היד האנושית: גנבו ממך ומכרו לי. לו היו תופסים את הגנב היה ניתן לכפות עליו לפצות את שנינו. מאחר שהוא אינו ידוע - נשארה רק השאלה מי מאיתנו יחזיק בנכס. הבעלים המקורי - או מי שרכש בתום לב. שתי התשובות "צודקות" באותה מידה. החוק קובע על כן. בעולם המודרני הוא קובע כי הנכס נשאר בידי מי שקנה בלי לדעת שהחפץ גנוב. בעולם העתיק - החפץ חוזר לבעליו המקוריים.

ובכן, חזרנו לנקודת המוצא:

כשמכבי זוכה באליפות - יש אלהים.

כשמכבי מפסידה - השופט בן זונה.

 

צטט: אריאל, חיפה 2009-05-19 09:48:19

צטט: גיא רוה 2009-05-19 09:01:17

צדק וחוק שני דברים שונים הם ולכן אין לצפות שבבתי המשפט פסקי הדין יבטאו צדק.

מיני דוקטוראט, אם יש לך סבלנות:

החוק מייצג את הסדר הראוי בעיני המחוקק בעת החקיקה. לכן, בד"כ הוא מייצג גם את תפיסת הצדק בעת חקיקתו. (כולנו יודעים שיש להעניש גנב. באיסלאם הקדום - עונש צודק הוא כריתת יד. באנגליה של תחילת המאה התשע עשרה - מות. היום - מאסר כלשהו).

הבעיה מתחילה באזלת היד האנושית: גנבו ממך ומכרו לי. לו היו תופסים את הגנב היה ניתן לכפות עליו לפצות את שנינו. מאחר שהוא אינו ידוע - נשארה רק השאלה מי מאיתנו יחזיק בנכס. הבעלים המקורי - או מי שרכש בתום לב. שתי התשובות "צודקות" באותה מידה. החוק קובע על כן. בעולם המודרני הוא קובע כי הנכס נשאר בידי מי שקנה בלי לדעת שהחפץ גנוב. בעולם העתיק - החפץ חוזר לבעליו המקוריים.

ובכן, חזרנו לנקודת המוצא:

כשמכבי זוכה באליפות - יש אלהים.

כשמכבי מפסידה - השופט בן זונה.

 

 

 

אריאל,

אכן הסבר יפה.

מצד שני- בל נתעלם מהתדהמה המובעת ברשימה הפותחת כששופט התבטא כאילו המשפט אינו עוסק בצדק.

למרות השניםהרבו תשעברו מאז, עוד זכורה לי התדהמה שהוכיתי בה בשנה הראשונה באוניברסיטה עת השופט צלטנר המנוח, הרביץ בנו את התורה הזו - ושם לפחות הצדק עוד היה נקודת התיחסות כמו כוכב הצפון שמנווטים לפיו [קלזן - אם אינני טועה], מה שכבר לא הופיע כלל בגרסת השופט ברשימה הפותחת.

צטט: pbhba 2009-05-19 12:33:14

צטט: אריאל, חיפה 2009-05-19 09:48:19

צטט: גיא רוה 2009-05-19 09:01:17

צדק וחוק שני דברים שונים הם ולכן אין לצפות שבבתי המשפט פסקי הדין יבטאו צדק.

אריאל,

אכן הסבר יפה.

מצד שני- בל נתעלם מהתדהמה המובעת ברשימה הפותחת כששופט התבטא כאילו המשפט אינו עוסק בצדק.

למרות השניםהרבו תשעברו מאז, עוד זכורה לי התדהמה שהוכיתי בה בשנה הראשונה באוניברסיטה עת השופט צלטנר המנוח, הרביץ בנו את התורה הזו - ושם לפחות הצדק עוד היה נקודת התיחסות כמו כוכב הצפון שמנווטים לפיו [קלזן - אם אינני טועה], מה שכבר לא הופיע כלל בגרסת השופט ברשימה הפותחת.

תודה.

חזרי נא אל תגובתי הראשונה.

איננו יודעים דבר על מה שקדם לאמירת אותו שופט, ולכן אין לי מושג מה גרם לו להתבטא כך.

המשפט שאמר השופט יכול להיקרא בצורה שונה בהקשרים שונים, ומי שפתחה את הדיון עדיין לא חזרה לכאן כדי להחכימנו.

כבר כתבתי על זה בתשובה אחרת,

 

שמעתי בעניין זה הרצאה מאלפת של הראשון לציון הרב עמאר על המונח "משפט צדק".

 

המונח "משפט צדק" הינו מטעה, משום שיש בו סתירה פנימית.

לדוגמא, איש עשיר מלווה 1,000 ש"ח לאיש עני לחודש, והעני לא מחזיר כי

אין לו, העשיר תובע את העני בבית המשפט, והעני בוכה כי אין לו ולו אגורה.

בית המשפט פוסק כי העני ישלם לעשיר 1,000 ש"ח כולל ריבית והצמדה, זה צודק?

 

אומרים על כך חז"ל, קודם עושים משפט לפי הדין, ואחר כך על העשיר שזכה במשפטו

חלה חובת הצדק, שהיא לפנים משורת הדין, ולנסות לעזור לעני לשלם את חובו או למחול

לו על החוב או חלקו.

 

נאמר, כי הצדק הוא בדיני שמיים והמשפט הוא בדיני אדם.

 

צטט: עו"ד בן-צוק 2009-05-19 14:01:41

נאמר, כי הצדק הוא בדיני שמיים והמשפט הוא בדיני אדם.

את הגירסא הערבית לצדק אלהי ואנושי סיפר לי עמית ערבי.

חבורת נערים קנתה במשיכה ארגז מלא ענבים, והחלו רבים ביניהם כיצד לחלק את שללם.

עבר במקום איש קדוש, והם פנו אליו שיחלק ביניהם.

שאל אותם: "חלוקה לפי הצדק האלהי או לפי הצדק האנושי"

ענו כולם: "צדק אלהי כמובן".

החל הקדוש בחלוקה.

לזה אשכול ענק. לזה חמישה ענבים, לזה שני אשכולות, לזה שבעה ענבים. לזה...

התרעמו הנערים: "ביקשנו צדק אלהי!"

ענה להם: "הסתכלו סביבכם - זהו הצדק האלהי".

אז רבותי - הסתכלו סביבכם.