צטט: Ritarok 2009-05-22 22:10:49
קראתי את המטרה לשמה היא באה אליך וקראתי את ההתלבטות שלך וקראתי את התגובות ואני לא מבינה מה הקשר ביניהם! הרי זה בדיוק ההבדל בין אימון לטיפול: האימון עוסק בכאן והלאה; בבקשה של המתאמן, ואתה לוקח אותה לעבר מבלי שביקשה. היא נתנה את הסכמתה כי היא חושבת שהחפירה בעבר זה חלק מהתהליך ונחוץ להתקדמות לקראת העסק. האם זה אכן כל כך חשוב להתקדמות לקראת פתיחת עסק? הרי בעלה לא מתנגד בדרך זו או אחרת, אז למה הוא פונקציה שיש להתחשב בו? בקיצור, תחזור למטרה ולאימון ותחדד את המושגים שלך לגבי הקוון. בהצלחה!
הי ריטה,
נתחיל מתודה , הארת זרקור לכייון שנסתר ממני בגין "התלהבותי" , כנראה, ל"לטפל" בכל התמונה.
מאז המפגש ולאחריו חשבתי עם עצמי ואף חלקתי איתכם דרך הדיון - מה קרה שם ?
הרי היא לא הייתה צריכה/חייבת לדבר על זה בהקשר לאימון שלה - ובכל זאת דיברה על זה - די בפרוט.
משכבר דיברה - לא הייתה חייבת לפרט לעומק .
(מספיק היה לה לומר שבעלה לא יהיה שותף, שהוא מודע להוצאות הצפויות ונתן את ברכתו להצלחתה......).
משלא כך התנהלו הדברים ולא בעידודי - איך היה עלי לנהוג ? להתעלם, לומר לה אנחנו באימון עיסקי ו.....נושא שלא קשור לעניין, לומר לה אנחנו עוסקים בעתיד ולא נוברים בעבר, כל שכן עבר רחוק.....
באתו רגע, תנסי לעמוד שם, יש רגע קט לחשוב ולהגיב, שאלתי את רוצה לדבר על זה ? ובתשובתה נפלתי ל"פח".
אפשר היה להגיד שנדבר על זה במפגש הבא - להתחמק מזה אי היה אפשר כי אני כבר מבטיח - ואז קרוב לוודאי שהייתי מגיע לאותו מקום.
יש גם הבט צדדי ולא בראש סדר החשיבות אבל חיוני להמשיך את מתן ההרגשה למתאמן שהיא בידיים של מישהו לסמוך עליו, אמין, וכו'
על כל פנים לקחתי את ההכוונה שלך ובמידה ונמשיך בשיחה בכייון זה, (בשביל מה היא צריכה את החקירה הזו, מה זה אמור לשרת אצלה- ניראה לי כוון טוב להתחיל שיחה חדשה.
תודה בבט
/null/text_64k_1#