אני אספר לכם משהו מצחיק , ניראה שזה מצחיק , אולי קצת פסיכי ,

בעבר שהייתי קונה קנבסים , הייתי קונה קנבסים לפי גודל  הבגז' של האוטו,בערך 80/100

אחר כך התחלתי להציג במקומות מרוחקים והתחלתי לנסוע עם היצירות באוטובוסים, אז התחלתי לצייר לפי גודל התיק ציורים שנראה לי נוח.בערך 50/40

היום אני מציגה בחו"ל אז אני מציירת על כל מיני דברים שלא שוקלים הרבה שחס וחלילה לא יהיה לי אובר וויט .שלא יהיה יותר מקילו.

כן זה מצחיק ,

 רק חבל שאין לי משאית ......או אוניה 

לגבי פיסול-העבודות שלי  לא גדולות

בגלל מחיר היציקות והמשקל.

פעם מישהו אמר לי כי פסל הוא גם סבל.

שולה

בארצנו התפתחה תופעה. לגודל ולטכניקה יש משמעות מכרעת על מחירן

של מרבית היצירות הנמכרות. שיטת "המטר הרץ",  כמה שהציור יותר

גדול, כך יותר יקר, וחשוב שיהיה זה רק שמן על בד. 

על פי תפיסת זו ביל גייטס היה ממש אדיוט כאשר רכש איזה מחברת עם

כמה רישומי סקיצות ב31 מליון דולר של ליאונרדו דה וינצ'י.
אין ספק שלא גודל היצירה ולא הטכניקה בה נעשתה הם המדדים שצריכים

להשפיע על ערכה. אלא איכותה וחשיבותה ההיסטורית בתולדות היצירה

לתפיסתי, לגודל היצירה יש משמעות, והוא צריך להיות מעוגן באיזה שהוא רציו.

לעומת זו ערכה של היצירה נגזר מאכותה ומהקשרה ההיסטורי ללא כל קשר לגודלה או קוטנה.

בצד המיסחרי הפרקטי המיידי,  אם נגדיר עבודה כגדולה כשגודל צלעותיה מעל 2 מטר, אני לא בטוח שעבודות גדולות נימכרות טוב יותר מקטנות, לרוב האנשים אין אפשרות להכניס עבודות גדולות לבתיהם, כך שעבודות קטנות ובינוניות (גודל ספה כ 190 סמ ומטה :G) הם הרבה יותר סחירות מגדולות.

צטט: ראובן פלץ 2009-05-20 01:47:07

בארצנו התפתחה תופעה. לגודל ולטכניקה יש משמעות מכרעת על מחירן

של מרבית היצירות הנמכרות. שיטת "המטר הרץ",  כמה שהציור יותר

גדול, כך יותר יקר, וחשוב שיהיה זה רק שמן על בד. 

על פי תפיסת זו ביל גייטס היה ממש אדיוט כאשר רכש איזה מחברת עם

כמה רישומי סקיצות ב31 מליון דולר של ליאונרדו דה וינצ'י.
אין ספק שלא גודל היצירה ולא הטכניקה בה נעשתה הם המדדים שצריכים

להשפיע על ערכה. אלא איכותה וחשיבותה ההיסטורית בתולדות היצירה

של קהילה מקומית או בינלאומית.

 

 

 בנקסי.

יותר לכיוון,מידות כגודל הקיר והשצבע יהיה תואם...

לכל עבודה יש את הגודל המתאים לה. גודל ( ופורמט באופן כללי) לדעתי הוא בחירה אמנותית כמו כל בחירה אחרת( קומפוזיציה, צבע , כו). ההשפעה על התוצאה ועל האימפקט שהיא יוצרת על הצופה היא משמעותית מאוד.

אני אישית מקדישה לזה הרבה מחשבה, כל נסיון שלי לרדת מהגדלים המינימליים של 100X150 לא הצליח. השפה והנושאים שבהם אני עוסקת דורשים את הגודל הזה. כשלמדתי במדרשה ציירתי ציורים ממש ענקיים (100X400 ,240X320,..). משיקולים מעשיים צמצמתי יותר ויותר ואין ספק שזה משפיע על בחירת הדימויים בהם אני עוסקת.

בניגוד למה שנכתב עבודות גדולות זאת בעיה ולא יתרון. לאספנים אין מקום, בסלון אין מקום, בתערוכות קבוצתיות זאת בעיה, ואפילו הגלריות בארץ לא בנויות להציג עבודות כל כך גדולות.( ועד שאגיע למוזיאון יקח עוד קצת זמן..) שלא לדבר על עלויות הובלה, השקעת זמן גדולה מאוד.

יעקב לגבי דבריך, כשציירו על קירות המערה זה היה גדול, וכל הציורים על קירות ותקרות הכנסיות ענקיים. דוקא משיקולים של הובלה פתחו אמני המדינות הצפוניות את הטכניקה של ציור על עץ ( תוך קיפול של מבנה ל 3 חלקים ) ואח"כ על קנוס.

האימפרסיוניסטים שיצאו לציר בטבע  עבדו על ציורים קטנים משיקולי נווחות( נשיאה וזמן ), ואם הלובר מיצג משהו מסורתי הרי שיש שם אולמות שלמים עם ציורי ענק בגדלים ממש לא "מסורתיים".

שלום לכם,

הגודל מותאם לאופי העבודה והאומן. ישנם אמנים שאוהבים להשתלח על בדים גדולים ועובדים עם הגוף. לעומת אומנים שיושבים ומציירים עבודות קטנות "ומרוכזות".

הכל תלוי במזג הרוח של האמן.

לגבי איכות של העבודה - אין קשר לגודל...זה כבר קשור ליוצר.

בברכה,

שגית בר-אור

סוגיה מעניינת ורבת היבטים.

כבר פגשתי אמנים שהגודל המקסימלי שהם יוצרים הוא הגודל המקסימלי שנכנס להם לאוטו. שיקול טריוויאלי אך פרקטי למדי....

אבל ברצינות - גם בעיני הגודל הוא שיקול אמנותי כמו שיקול של נושא, טכניקה וקומפוזיציה.

שאלת ההתאמה וההצדקה רלוונטית גם בהקשר של גודל היצירה. יש אמירה בגודל. עבודות קטנות דורשות התקרבות אינטימית ועבודות גדולות הן בעלת נוכחות חזקה. לפעמים אני רואה עבודות קטנות שנראות כמו עבודות גדולות שהתכווצו בכביסה - כאילו הן מתבקשות להיות גדולות ואז אני מרגישה תחושה של החמצה.

בעניין הקשר בין גודל למחיר - ראובן - זו אינה "המצאה" ישראלית.  זהו פקטור בכל העולם - במסגרת פקטורים שונים כמו טכניקה ומדיה - שיוצרים צירים לקביעת סקאלת מחירים של אמן. כמובן שיש יוצאים מן הכלל ותיתכן עבודה בעלת איכות נדירה שהמחיר שלה יהיה חריג.

יעקב - בנושא הגדלים הקלאסיים - זוהי שיטה שהקלה מאד על עבודתם של בוני המסגרות ומותחי הבדים. הגדלים היו ידועים מראש והבדים היו מתוחים בהתאם ועד היום ניתן למצוא מסגרות מוכנות לפי פיגור.

אבל, כידוע לך, הזמנים השתנו והיום הכל custom made ואין באמת שום יתרון לגדלים הקלאסיים. כמו כל ידע - זה נחמד לדעת אותו אבל ההתרחקות מאותה טבלה (שמקורה בצרפת) היא רק טבעית לאור ההתפתחויות הכלליות בעולם האמנות.

אין מה להצטער על כך יותר.

אנשים יקרים.

דורית,אודי וליאור.......

.

כנראה שצריך בדיון שכזה להגדיר מהו ציור גדול ומהו ציור קטן.

הציור הגדול ביותר שציירתי אי פעם גודלו 162x114 סנטימטר.עבורי זה ציור ע-נ-ק.

צודק מר פלץ כשאומר שאנשים קונים ציורים ע"פ מטר רץ.ואתם גם צודקים כשאומרים שציור גדול זה כאב ראש לאמן.

אישית אני מודה שאוהב לעבוד עם מכחולים עבים במשיכות ארוכות. וזה ניתן לעשייה רק בציורים גדולים. מעשית הסטודיו שלי קטן ושינוע/שילוח של ציורים גדולים לחו"ל הוא יקר, ולכן מצייר בפרומט של 73x50 (פלוס מינוס).

רק רציתי לציין לסיכום שנושא הציור הוא מה שצריך להכתיב את גודלו ולא להפך.

ניגמרו לי הכוכבים ליאור ,

לגודל יש משמעות רבה , אך הוא נתון שקשור ליצירה עצמה ,יש יצירות שמחייבות מרחב גדול, וללא אותו מרחב אין היצירה יכולה להחזיק את עצמה.

ליאור , אני זוכרת שהיה דיון שהבאת יצירה של אמן מאוד מצליח , והיצירה שלו באינטרנט ניראתה עלובה ביותר,

אבל כאשר ראיתי והבנתי שהיצירה היא בגודל ובמימדים גדולים מאוד , הבנתי את סוד העניין ,

 ולעומת זאת קרה לי שניכנסתי לתערוכת יחיד של אמן , ודווקא היצירה שנגעה לי במיוחד היתה הקטנה ביותר .

ההנחה כמו שראובן אמר , שליצירה גדולה בגלל ש"ניראה "שיש שם יותר עליות ויותר זמן עבודה

בעיני האדם ללא הבנה גדולה.אז מייחסים ליצירות גדולות מימדים  ערך גדול יותר.

אודי כותב" כך שעבודות קטנות ובינוניות (גודל ספה כ 190 סמ ומטה :G) הם הרבה יותר סחירות מגדולות. " 

 אז הכל מתחיל ולנגמר בגודל וצבע הספה ,אנחנו האמנים ועדת הקישוט.

בדיוק כמו שקונים בסופר "במבה"  מוצר באריזה גדולה  עולה יותר מאריזה קטנה  . אח"כ באים המבצעים.

אבל,  לצערי אני נתקלת אצל אמנים באיזה רצון של התבלטות שניראה להם שיצירה תהיה גדולה ישימו לב אליהם יותר , וזה חבל.

לפעמים יצירה גדולה זו בסך הכל צעקה גדולה.

לפני שנה היתה תערוכה אלבום מגן דוד ל"לא הצלחתי להגיד"  , והאמן דר' מרטין קיזלשטיין הציג שם יצירה קטנטנה ,ו"רזה"

 ואנשים היו מוכים הלם מהעוצמה האדירה שהיא הקרינה.

אמנות טובה לא נימדדת בגודל שלה , אלא בכח ההשפעה שלה על הצופה,.

הנה היצירה של דר' מרטין קיזלשטיין שהכתה אנשים בהלם, אנשים עמדו ובכו.

:

צטט: ראובן פלץ 2009-05-20 01:47:07

בארצנו התפתחה תופעה. לגודל ולטכניקה יש משמעות מכרעת על מחירן

של מרבית היצירות הנמכרות. שיטת "המטר הרץ",  כמה שהציור יותר

גדול, כך יותר יקר, וחשוב שיהיה זה רק שמן על בד. 

על פי תפיסת זו ביל גייטס היה ממש אדיוט כאשר רכש איזה מחברת עם

כמה רישומי סקיצות ב31 מליון דולר של ליאונרדו דה וינצ'י.
אין ספק שלא גודל היצירה ולא הטכניקה בה נעשתה הם המדדים שצריכים

להשפיע על ערכה. אלא איכותה וחשיבותה ההיסטורית בתולדות היצירה

של קהילה מקומית או בינלאומית.

 

 

גודל וטכניקה אמורים לקבוע ולהיות חלק ממדד של מחיר העבודה. בפרוש כן! ! ! אתה עובד קשה (או שלא ואתה מעדיף לדבר) אתה מתקדם ויש לך רעיון ויזאלי בראש ברב המיקרים שאני מכיר גודל הציור ישפיע על עוצמת החוויה.

אחרי שאני מפתח רעיון אני יכול לצייר אותו בקטן  ואני יכול לצייר אותו בגדול. גדול זה מרשים יותר, קשה יותר, דורש יותר שעות עבודה  ובגלל זה יקר יותר.

עדיאל זו הטעות הגדולה.

יצירה גדולה לא בהכרח לוקחת יותר זמן .אין קשר לגדול , ולזמן.