כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרטי קהילה

    אימון אישי (coaching)

    העתידן אלווין טופלר מסביר בספרו "הלם העתיד" תובנה מהפכנית לזמנה לפיה העתיד צופן בחובו שינויים רבים ומהירים שאנשים רבים מתקשים ויתקשו להתמודד איתם, יותר מידי שינויים בפרק זמן קצר מידי. ייתכן ואימון הוא ה"טרנד" החם וייתכן שאימון מהווה תשובה לקצב השינויים ההולך וגובר, תשובה למצב החברתי ולאורך החיים שהכתיבה לנו ההתפתחות המדעית. קהילת Coaching היא המקום לדון בסוגיות שונות, להתפתח, ללמוד, לחקור ולהנות.

    יזמות ועסקים

    חברים בקהילה (4558)

    לולה של היום
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    -li-
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    קלרה הקדושה*
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    irisoded
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    דניאל.זי
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    barir
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ARMAND
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    yoyo50
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פורום

    אימון אישי

    אימון אישי

    בין אותנטיות והתגוננות

    20/5/09 14:30
    1
    דרג את התוכן:
    2009-05-20 14:34:53
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: בנך 2009-05-20 13:46:46

    צטט: א ב י נ ו ע ם 2009-05-19 23:32:53


    אפשר לדעת מהי הפרדיגמה ששיקפת למתאמנת?

    הפרדיגמה הייתה שלהתקשר לאנשים בכלל ולמכרים בכלל, כדי להציע את שרותיה זה הודאה בחולשה וזה לא מכובד.

    פרדיגמה נוספת: שאסור לה להציג את עצמה כבעל כישורים בתחום מסויים, עד שהיא תרכוש נסיון רב בתחום.  

     יש כאן שלושה פרדיגמות -

    1. זאת הודאה בחולשה להציע שירותים לאנשים ולמכרים!

    2. זה לא מכובד להתקשר לאנשים ולמכרים כדי להציע שרותים!

    3. אסור להציג כישורים עד שיש ניסיון רב בתחום!

     

     צרפתי עבורך כלי לשינוי פרדיגמות.

     

    אתה יכול במקביל לקרוא את קלף דימוי מס' 27 (קוון - הפרדיגמות שלי) ומשם יש הפניות לקלפי "הבחנה", "השראה" "מאמן" ו"פעולה" (הטופס).

    אני משוכנע שזה יכול לסייע לך.

    בנושא התוקפנות - "לואניאתה" בודק את איכות היחסים שלך עם המתאמנת, ולהציג בפניה את האפשרות שזאת רק הפרשנות שלה.

     

     

     

    "כל אדם יכול לבחור לשנות את תבנית החשיבה שלו ולראות את העולם מחדש".(תומס קון)
    Attached files:
    קובץ מספר 1 (pdf)

    --
    אבינועם - מאמן

    054-5234432
    www.hamigrash.com
    20/5/09 14:39
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-05-20 14:39:58
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: א ב י נ ו ע ם 2009-05-20 14:30:38


    צטט: בנך 2009-05-20 13:46:46

    צטט: א ב י נ ו ע ם 2009-05-19 23:32:53


    אפשר לדעת מהי הפרדיגמה ששיקפת למתאמנת?

    הפרדיגמה הייתה שלהתקשר לאנשים בכלל ולמכרים בכלל, כדי להציע את שרותיה זה הודאה בחולשה וזה לא מכובד.

    פרדיגמה נוספת: שאסור לה להציג את עצמה כבעל כישורים בתחום מסויים, עד שהיא תרכוש נסיון רב בתחום.  

     

     

     יש כאן שלושה פרדיגמות -

    זאת הודאה בחולשה להציע שירותים לאנשים ולמכרים!

    זה לא מכובד להתקשר לאנשים ולמכרים כדי להציע שרותים!

    אסור להציג כישורים עד שיש ניסיון רב בתחום!

     

     צרפתי עבורך כלי לשינוי פרדיגמות.

    את יכול במקביל לקרוא את קלף דימוי מס' 27 (קוון - הפרדיגמות שלי) ומשם יש הפניות לקלף "הבחנה", "השראה" "מאמן" ו"פעולה" (הטופס).

    אני משוכנע שזה יכול לסייע לך.

    לגבי התוקפנות - לואניאתה בודק את איכות היחסים שלך עם המתאמנת, ולהציג בפניה את האפשרות שזאת רק הפרשנות שלה.

     

     

     

    "כל אדם יכול לבחור לשנות את תבנית החשיבה שלו ולראות את העולם מחדש".(תומס קון)

     תודה אבינועם,

     

    דיברתי איתה על נושא הפרשנות.

     

    "שוםדבר לא יכול להפחיד אותך אם אתה מסרב לפחד"

    - מהאטמה גנדי  

    אישלא יכול לפגוע בך בלי הסכמתך" – אלינור רוזוולט


    --
    יהודה בנך-מאמן אישי ועסקי
    מאסטר ב- NLP
    www.shefa4u.co.il
    20/5/09 15:36
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-05-20 15:36:56
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: בנך 2009-05-20 14:06:51

    צטט: נ ג ה 2009-05-20 06:27:44


    שאלה נהדרת.. שמשקפת לדעתי קופליקט שלנו ... עד כמה מה שאנחנו רואים נכון או רלוונטי או משמעותי יותר ממה שהמתאמן רואה או בוחר להתמקד בו. 

      

    להאמין או לא להאמין שהמתאמן שלי שלם ורב תושיה.

    הרי אם המתאמנת בוחרת להיות במקום שבו היא "נתקעת" לדעתך, הרי זה המקום שבו היא בוחרת להיות.

    אני חוששת שעמדתך בנושא תוכל להיות מוצעת כפרספקטיבה אחת מתוך כמה, אך לא כאמירה מאחר ויש בה לדעתי שיפוטיות.

     

    כמאמן ניתן לשקף למתאמנת, או לבקש ממנה לבדוק ליתר בטחון.. אם המקום שבו היא נמצאת מאפשר לה להגיע לאן שהיא רוצה להגיע. יש סיכוי שנופתע.

     

    אני חושבת שבאימון אין מקום לפרשנות שבה אנו חוטאים לעיתים. ואם המתאמנת יכולה להגיד שהיא אותנטית ולהגיע...  תוך שתי פעימות פחות או יותר. מה רע ?בעצם ?

     

    אני חושבת שאימון נקי משיפוט הוא זה שמאפשר למתאמן להגיע למקומות הנכונים, המרחב הבטוח להאמין בעצמה ולשוב שגם ככה אפשר, בלי ביקורת בלי "תזהרי"... פשוט ככה. 

     

    ספרי הפעלה יש למטפלים אמרנו לא ?

     נגה היקרה,

    נראה לי שאת חוטאת בשיפוטיות.

    אני דיברתי על שיקוף ולא על שיפוט.

    אני גם לא הזכרתי "תקיעות". 

    המתאמנת הגיע אלי כדי ליצור משהו חדש. אם אני רק אאמין שהיא יכולה והבחירות שלה נכונות אז על מה אני אאמן אותה בדיוק.

    הרי אם כך הוא הדבר, היא בטח הייתה כבר מוציאה את מטרותיה לפועל בלי האימון.

    היא  הגיעה אלי מכיוון שהיא לא הצליחה לממש את מטרותיה והמקום בו היא נמצאת לא מאפשר לה לממש אותם.

    יכול להיות שאני אניח לזה ואופתע בעתיד, אבל זה לא מטרת האימון וגם לא מה שהמתאמנת הגדירה.

    אני חושב שיש לי מחוייבות לשקף לה גם מציאות לא סימפטית שמונעת ממנה להשיג את מטרותיה.

    להאמין בכוחו של המתאמן הוא לטעמי, לאתגר אותו לעשות יותר ממה שהוא מרשה לעצמו.

    ולא להמשיך להתנהל באזורי הנוחות. 

     

     

     

     

     

     

    אני חוטאת משמע איני מושלמת...

     

    אני נוטה להיות שיפוטית במקומות שבהם אני אמביוולנטית...

     

    יש פה התנגשות ...

    יש פה כניסה למקום שהמתאמנת שלך אומרת אני לא רוצה. טוב לי ככה.

     

    פעם שאלתי כאן כבר.. מי יחליט מתי איזור הנוחות של אחר בעייתי?

     

    אתה משקף וזה נכון . אבל אם אחרי השיקוף המתאמנת שלך איתנה להשאר במקום שלה... כל מה שאתה יכול להציע הוא לבנות דרך אלטרנטיבית.

     

    השימוש במילה תקיעה בא להראות על עצירה לחשוב ולאו דוקא בהיבט השלילי.

     

    ניסיתי לשקף ויצא שיפוטי... האם לשקף למתאמן את המקום ה"שגוי" שלו לדעתי, זה לא שיפוטי ?

     

    אתה מאמן תהליך שממנו נעים מנוקדה א' לנקודה ב'... לפעמים הכל נראה רלוונטי לתהליך , אך לא. אפשר להגיע לנקודת הסיום גם עם מום כזה או אחר, בתנאי שהמתאמן יודע איך לנהל אותו.

     

    לפעמים נראה שאחנו שוכחים לאמן את התהליך ומתעכבים על אנליזות.

     

    20/5/09 17:07
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-05-20 17:07:49
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: נ ג ה 2009-05-20 15:36:56

    צטט: בנך 2009-05-20 14:06:51

    צטט: נ ג ה 2009-05-20 06:27:44


    שאלה נהדרת.. שמשקפת לדעתי קופליקט שלנו ... עד כמה מה שאנחנו רואים נכון או רלוונטי או משמעותי יותר ממה שהמתאמן רואה או בוחר להתמקד בו. 

      

    להאמין או לא להאמין שהמתאמן שלי שלם ורב תושיה.

    הרי אם המתאמנת בוחרת להיות במקום שבו היא "נתקעת" לדעתך, הרי זה המקום שבו היא בוחרת להיות.

    אני חוששת שעמדתך בנושא תוכל להיות מוצעת כפרספקטיבה אחת מתוך כמה, אך לא כאמירה מאחר ויש בה לדעתי שיפוטיות.

     

    כמאמן ניתן לשקף למתאמנת, או לבקש ממנה לבדוק ליתר בטחון.. אם המקום שבו היא נמצאת מאפשר לה להגיע לאן שהיא רוצה להגיע. יש סיכוי שנופתע.

     

    אני חושבת שבאימון אין מקום לפרשנות שבה אנו חוטאים לעיתים. ואם המתאמנת יכולה להגיד שהיא אותנטית ולהגיע...  תוך שתי פעימות פחות או יותר. מה רע ?בעצם ?

     

    אני חושבת שאימון נקי משיפוט הוא זה שמאפשר למתאמן להגיע למקומות הנכונים, המרחב הבטוח להאמין בעצמה ולשוב שגם ככה אפשר, בלי ביקורת בלי "תזהרי"... פשוט ככה. 

     

    ספרי הפעלה יש למטפלים אמרנו לא ?

     נגה היקרה,

    נראה לי שאת חוטאת בשיפוטיות.

    אני דיברתי על שיקוף ולא על שיפוט.

    אני גם לא הזכרתי "תקיעות". 

    המתאמנת הגיע אלי כדי ליצור משהו חדש. אם אני רק אאמין שהיא יכולה והבחירות שלה נכונות אז על מה אני אאמן אותה בדיוק.

    הרי אם כך הוא הדבר, היא בטח הייתה כבר מוציאה את מטרותיה לפועל בלי האימון.

    היא  הגיעה אלי מכיוון שהיא לא הצליחה לממש את מטרותיה והמקום בו היא נמצאת לא מאפשר לה לממש אותם.

    יכול להיות שאני אניח לזה ואופתע בעתיד, אבל זה לא מטרת האימון וגם לא מה שהמתאמנת הגדירה.

    אני חושב שיש לי מחוייבות לשקף לה גם מציאות לא סימפטית שמונעת ממנה להשיג את מטרותיה.

    להאמין בכוחו של המתאמן הוא לטעמי, לאתגר אותו לעשות יותר ממה שהוא מרשה לעצמו.

    ולא להמשיך להתנהל באזורי הנוחות. 

     

     

     

     

     

     

    אני חוטאת משמע איני מושלמת...

     

    אני נוטה להיות שיפוטית במקומות שבהם אני אמביוולנטית...

     

    יש פה התנגשות ...

    יש פה כניסה למקום שהמתאמנת שלך אומרת אני לא רוצה. טוב לי ככה.

     

    פעם שאלתי כאן כבר.. מי יחליט מתי איזור הנוחות של אחר בעייתי?

     

    אתה משקף וזה נכון . אבל אם אחרי השיקוף המתאמנת שלך איתנה להשאר במקום שלה... כל מה שאתה יכול להציע הוא לבנות דרך אלטרנטיבית.

     

    השימוש במילה תקיעה בא להראות על עצירה לחשוב ולאו דוקא בהיבט השלילי.

     

    ניסיתי לשקף ויצא שיפוטי... האם לשקף למתאמן את המקום ה"שגוי" שלו לדעתי, זה לא שיפוטי ?

     

    אתה מאמן תהליך שממנו נעים מנוקדה א' לנקודה ב'... לפעמים הכל נראה רלוונטי לתהליך , אך לא. אפשר להגיע לנקודת הסיום גם עם מום כזה או אחר, בתנאי שהמתאמן יודע איך לנהל אותו.

     ואם הוא לא יודע?

    לפעמים נראה שאחנו שוכחים לאמן את התהליך ומתעכבים על אנליזות.

    מי זה אנחנו? 

     

     

     


    --
    יהודה בנך-מאמן אישי ועסקי
    מאסטר ב- NLP
    www.shefa4u.co.il
    20/5/09 17:14
    1
    דרג את התוכן:
    2009-05-20 17:27:09
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: בנך 2009-05-20 15:36:56

    בין אותנטיות והתגוננות

    באימון עסקי שאני עורך, עלתה פרדיגמה מאוד חזקה של מתאמנת.

    כששיקפתי לה את הפרדיגמה היא טענה שזה אולי מעכב את ההצלחה שלה אבל ככה היא והיא לא רוצה להשתנות וזה מרגיש לה אוטננטי.

    ידידי המאמנים, מהי ההבחנה בין האותנטיות לבין ההתגוננות מפני שינוי ושימור אזורי הנוחות שלנו.

    אני מבטיח להוסיף את דעתי בנושא בהמשך אבל חשוב לי קודם לשמוע את דעתכם האותנטית. 

     

    מילת המפתח כאן היא זו שסימנתי. אולי. היא מרמזת על אי וודאות. וכל עוד התשובה לכך לא וודאית כך גם התשובה לשאלה שהעלית.אם אי אפשר לראות במציאות עדויות משמעותיות לכך שזה אכן מעכב את הצלחתה, הרי שאין מקום לעמת את המתאמנת עם הטענה שלה לאותנטיות.

    אצא מנקודת הנחה שאכן מדובר בהתנהגות/פרדיגמה המונעת מהמתאמנת הצלחה שהיא רוצה בה. לפיכך זהו, בהגדרה, חסם. אם כך, כשהמתאמנת אומרת "זו אני האותנטית, ואינני רוצה להשתנות", המתאמנת בעצם אומרת "במהותי האמיתית אני לא בנויה להצלחה, ועדיף לי להמשיך לא להצליח מאשר להשתנות".

    אמירה כזו, אם היא נאמרת מתוך מודעות, היא בחירה שמתאמן רשאי לבחור. אם ההצלחה שבה מדובר מייצגת ערך חיצוני ואינה מייצגת את ערכיה הפנימיים של המתאמנת, זו אפילו תהיה הבחירה הנכונה.

    האבחנה בין המצבים היא פשוטה למדי וקלה לביצוע. מה תואם יותר את ערכיה האמיתיים של המתאמנת - מצב אי-ההצלחה הנוכחי או מצב ההצלחה שהיא נמנעת ממנו? אילו משני המצבים יקרבו אותה למקום שאליו היא רוצה להגיע, לחזון שלה?

    ספציפית, קשה לי להניח שמישהי הגיע לאימון, ולנקודה כזו באימון, אלמלא מדובר במשהו שהיא באמת רוצה להצליח בו בהתאמה לערכיה שלה. ואם כך המצב, הרי שאין ספק שמדובר בהתגוננות. זו לא היא האותנטית שמדברת, זהו החסם שמדבר בשמה.

     



    --
    מאמן אישי וניהולי EMCI, יועץ עסקי, שותף הדרכה של ג'יי אברהם בישראל http://www.jayabraham.co.il
    20/5/09 17:21
    0
    דרג את התוכן:
    2009-05-20 17:31:24
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: בנך 2009-05-19 20:20:50

     אני ארחיב בתאור הסיטואציה:

    בדקתי מה הרווח ומה המחיר של השארות באזור הנוחות וגם שיקפתי לה את הבחירות שלה.

    המתאמנת טענה שאני מאוד תוקפן כלפיה ולכן זה לא מוצא חן בעינה וזה נוגד את האוטנטיות שלה.

    מה היית עושה בסיטואציה זו? 

     

    במילים אחרות - היא לא התייחסה לתוכן אלא למנגינה... סימן מובהק לכך שברמה הלוגית הטיעון שלה חלש, ומכאן ברור שגם היא, בתוך תוכה, יודעת שזו התגוננות סרק.

    אבל להיות צודק היא לא המטרה, וכפי שציינו פה אחרים, גם אני הייתי מתנצל מייד על שנדמיתי כתוקפני ומכבד את השליטה של המתאמנת בטריטוריה הפנימית שלה.

    מעשית, לאחר ניקוי השולחן מעניין "התוקפנות" הייתי שואל את המתאמנת אם יש דרך אחרת שבה היא מעדיפה לדון בנושא או שהיא מעדיפה להניח לו בינתיים, ופועל בהתאם לרצונה. אני מסכים עם הניתוח שעולה מהתשובות האחרות שלך שלפיו זהו עניין מהותי ומתפקידך לעבוד עם המתאמנת עליו, אבל כל עוד היא בהתגוננות אי אפשר להשיג דבר, וצריך להניח לה עד שתפסיק להתגונן.

     

     


    --
    מאמן אישי וניהולי EMCI, יועץ עסקי, שותף הדרכה של ג'יי אברהם בישראל http://www.jayabraham.co.il
    20/5/09 19:58
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-05-20 19:58:11
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: בנך 2009-05-20 14:21:43

    צטט: א ב י נ ו ע ם 2009-05-19 23:32:53


    אפשר לדעת מהי הפרדיגמה ששיקפת למתאמנת?

    הפרדיגמה הייתה שלהתקשר לאנשים בכלל ולמכרים בפרט, כדי להציע את שרותיה זה הודאה בחולשה וזה לא מכובד.

    פרדיגמה נוספת: שאסור לה להציג את עצמה כבעל כישורים בתחום מסויים, עד שהיא תרכוש נסיון רב בתחום.  

     

     

    אני מסכימה עם ההצעות להניח לה ולראות מה יקרה.

    חסרים לי חלקים בתמונה הכוללת ואני מניחה שבלי לשים לב בטח אמציא אותם, אז סלח לי...

    אותי היה מעניין לדעת איך היא מרגישה כשהיא חושבת על להרים טלפון או להציע את שירותיה? אפילו שתנסה לדמיין את זה לכמה דקות...מה מרגיש לה בגוף? מה זה עושה לה?....ועכשיו, אם זה מרגיש לה רע/לא נעים/חוסר נוחות/פחד, זה פחות משנה בעיניי אם זה תחת כותרת של חסם או של אותנטיות...זה מה שהיא מרגישה וזה המקום שהיא נמצאת בו כרגע.

    איך ממשיכים מכאן? זה תלוי בה. אני תוהה ביני לבין עצמי, מכיון שאני מכירה את הנושא מקרוב, אם זו לא פרדיגמה בפני עצמה שזאת הדרך הנכונה להשיג את מה שהיא רוצה. אולי יש דרכים אחרות שטבעיות לה יותר ונוחות לה יותר שרצוי להתוודע אליהן?

    באופן כללי, אני לא מאמינה שללכת נגד עצמך זאת הדרך...ולא תמיד זה בהכרח קשור ליציאה מאזור הנוחות. 

    מקווה שתרמתי במשהו לדיון.


    --
    דורית גונן-גיטליס
    יועצת ארגונית ומאמנת אישית
    מחברת הספר "שדונים של נסיכים"
    www.2doit.co.il

    Free your mind the rest will follow
    20/5/09 21:13
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-05-20 21:13:17
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: coachmaster 2009-05-20 17:27:09

    צטט: בנך 2009-05-20 15:36:56

    בין אותנטיות והתגוננות

    באימון עסקי שאני עורך, עלתה פרדיגמה מאוד חזקה של מתאמנת.

    כששיקפתי לה את הפרדיגמה היא טענה שזה אולי מעכב את ההצלחה שלה אבל ככה היא והיא לא רוצה להשתנות וזה מרגיש לה אוטננטי.

    ידידי המאמנים, מהי ההבחנה בין האותנטיות לבין ההתגוננות מפני שינוי ושימור אזורי הנוחות שלנו.

    אני מבטיח להוסיף את דעתי בנושא בהמשך אבל חשוב לי קודם לשמוע את דעתכם האותנטית. 

     

    מילת המפתח כאן היא זו שסימנתי. אולי. היא מרמזת על אי וודאות. וכל עוד התשובה לכך לא וודאית כך גם התשובה לשאלה שהעלית.אם אי אפשר לראות במציאות עדויות משמעותיות לכך שזה אכן מעכב את הצלחתה, הרי שאין מקום לעמת את המתאמנת עם הטענה שלה לאותנטיות.

    אצא מנקודת הנחה שאכן מדובר בהתנהגות/פרדיגמה המונעת מהמתאמנת הצלחה שהיא רוצה בה. לפיכך זהו, בהגדרה, חסם. אם כך, כשהמתאמנת אומרת "זו אני האותנטית, ואינני רוצה להשתנות", המתאמנת בעצם אומרת "במהותי האמיתית אני לא בנויה להצלחה, ועדיף לי להמשיך לא להצליח מאשר להשתנות".

     

    אמירה כזו, אם היא נאמרת מתוך מודעות, היא בחירה שמתאמן רשאי לבחור. אם ההצלחה שבה מדובר מייצגת ערך חיצוני ואינה מייצגת את ערכיה הפנימיים של המתאמנת, זו אפילו תהיה הבחירה הנכונה.

    האבחנה בין המצבים היא פשוטה למדי וקלה לביצוע. מה תואם יותר את ערכיה האמיתיים של המתאמנת - מצב אי-ההצלחה הנוכחי או מצב ההצלחה שהיא נמנעת ממנו? אילו משני המצבים יקרבו אותה למקום שאליו היא רוצה להגיע, לחזון שלה?

     

     בהחלט נקודה ראויה להתייחסות ובחינה עם המתאמנת.

     

    ספציפית, קשה לי להניח שמישהי הגיע לאימון, ולנקודה כזו באימון, אלמלא מדובר במשהו שהיא באמת רוצה להצליח בו בהתאמה לערכיה שלה. ואם כך המצב, הרי שאין ספק שמדובר בהתגוננות. זו לא היא האותנטית שמדברת, זהו החסם שמדבר בשמה.

     


     

     


    --
    יהודה בנך-מאמן אישי ועסקי
    מאסטר ב- NLP
    www.shefa4u.co.il
    20/5/09 21:17
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-05-20 21:17:14
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: בנך 2009-05-20 17:07:49

    צטט: נ ג ה 2009-05-20 15:36:56

    צטט: בנך 2009-05-20 14:06:51

    צטט: נ ג ה 2009-05-20 06:27:44


    שאלה נהדרת.. שמשקפת לדעתי קופליקט שלנו ... עד כמה מה שאנחנו רואים נכון או רלוונטי או משמעותי יותר ממה שהמתאמן רואה או בוחר להתמקד בו. 

      

    להאמין או לא להאמין שהמתאמן שלי שלם ורב תושיה.

    הרי אם המתאמנת בוחרת להיות במקום שבו היא "נתקעת" לדעתך, הרי זה המקום שבו היא בוחרת להיות.

    אני חוששת שעמדתך בנושא תוכל להיות מוצעת כפרספקטיבה אחת מתוך כמה, אך לא כאמירה מאחר ויש בה לדעתי שיפוטיות.

     

    כמאמן ניתן לשקף למתאמנת, או לבקש ממנה לבדוק ליתר בטחון.. אם המקום שבו היא נמצאת מאפשר לה להגיע לאן שהיא רוצה להגיע. יש סיכוי שנופתע.

     

    אני חושבת שבאימון אין מקום לפרשנות שבה אנו חוטאים לעיתים. ואם המתאמנת יכולה להגיד שהיא אותנטית ולהגיע...  תוך שתי פעימות פחות או יותר. מה רע ?בעצם ?

     

    אני חושבת שאימון נקי משיפוט הוא זה שמאפשר למתאמן להגיע למקומות הנכונים, המרחב הבטוח להאמין בעצמה ולשוב שגם ככה אפשר, בלי ביקורת בלי "תזהרי"... פשוט ככה. 

     

    ספרי הפעלה יש למטפלים אמרנו לא ?

     נגה היקרה,

    נראה לי שאת חוטאת בשיפוטיות.

    אני דיברתי על שיקוף ולא על שיפוט.

    אני גם לא הזכרתי "תקיעות". 

    המתאמנת הגיע אלי כדי ליצור משהו חדש. אם אני רק אאמין שהיא יכולה והבחירות שלה נכונות אז על מה אני אאמן אותה בדיוק.

    הרי אם כך הוא הדבר, היא בטח הייתה כבר מוציאה את מטרותיה לפועל בלי האימון.

    היא  הגיעה אלי מכיוון שהיא לא הצליחה לממש את מטרותיה והמקום בו היא נמצאת לא מאפשר לה לממש אותם.

    יכול להיות שאני אניח לזה ואופתע בעתיד, אבל זה לא מטרת האימון וגם לא מה שהמתאמנת הגדירה.

    אני חושב שיש לי מחוייבות לשקף לה גם מציאות לא סימפטית שמונעת ממנה להשיג את מטרותיה.

    להאמין בכוחו של המתאמן הוא לטעמי, לאתגר אותו לעשות יותר ממה שהוא מרשה לעצמו.

    ולא להמשיך להתנהל באזורי הנוחות. 

     

     

     

     

     

     

    אני חוטאת משמע איני מושלמת...

     

    אני נוטה להיות שיפוטית במקומות שבהם אני אמביוולנטית...

     

    יש פה התנגשות ...

    יש פה כניסה למקום שהמתאמנת שלך אומרת אני לא רוצה. טוב לי ככה.

     

    פעם שאלתי כאן כבר.. מי יחליט מתי איזור הנוחות של אחר בעייתי?

     

    אתה משקף וזה נכון . אבל אם אחרי השיקוף המתאמנת שלך איתנה להשאר במקום שלה... כל מה שאתה יכול להציע הוא לבנות דרך אלטרנטיבית.

     

    השימוש במילה תקיעה בא להראות על עצירה לחשוב ולאו דוקא בהיבט השלילי.

     

    ניסיתי לשקף ויצא שיפוטי... האם לשקף למתאמן את המקום ה"שגוי" שלו לדעתי, זה לא שיפוטי ?

     

    אתה מאמן תהליך שממנו נעים מנוקדה א' לנקודה ב'... לפעמים הכל נראה רלוונטי לתהליך , אך לא. אפשר להגיע לנקודת הסיום גם עם מום כזה או אחר, בתנאי שהמתאמן יודע איך לנהל אותו.

     ואם הוא לא יודע?

    לפעמים נראה שאחנו שוכחים לאמן את התהליך ומתעכבים על אנליזות.

    מי זה אנחנו? 

     

     

     

     

     

    ואם הוא לא יודע ?

     

    הנחת היסוד באימון היא שהמתאמן יודע ! שלם ! ואינו נדרש לתיקון !

     

    במצבים בהם נדרש תיקון.. יפנה המתאמן לטכנאי תיקונים בכיר שהוסמך לכך... : )

     

     

    ומי זה אנחנו  ?

     

    אני ואתה בתקווה שהעובדה שאני איתך בזה לפעמים.. יוצרת חצי נחמה ...לפעמים ?

     

     

    ( אני חושבת שאפשר לעטוף התנגדות בהמון מילים יפות... אך היא קיימת. לפעמים היא מקבלת צורה של שיפוטיות שהיא המילה היותר עדינה...שאלת שאלה, ניסיתי מאוד בעדינות להגיד שאני רואה מצדך המון שיפוטיות... ובסוף קיבלתי ממך האשמה בשיפוטיות.. זה נהדר.... השיקוף שלנו בעצמינו...

    ביירון קייטי מדברת על זה... היא קוראת לזה " שפוט את שכנך " ... כדי להבין איפה אתה נמצא"... ולכן אם שפטתי אותך, הריני שופטת את עצמי לחומרה... במיוחד במקומות האמביבלנטיים. בהם אימון פורץ את גבולות המהות שלו. והנה המקל השני ... שתקוע לי ב ...  מקל אחד טיפולי, מקל אחד אימוני ... ושניהם לא נותנים לי להיות במקום שיודע הכל ! או מרשים לי להכנס בדלתות סגורות )

     

    אוהבת את הדיונים שלך הם גורמים לי לחשוב. מצטערת אם נשמעת נחרצת, או אנטי... אבל יש גם לזה מקום לא ?

    20/5/09 21:43
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-05-20 21:43:55
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: נ ג ה 2009-05-20 21:17:14

    צטט: בנך 2009-05-20 17:07:49

    צטט: נ ג ה 2009-05-20 15:36:56

    צטט: בנך 2009-05-20 14:06:51

    צטט: נ ג ה 2009-05-20 06:27:44


    שאלה נהדרת.. שמשקפת לדעתי קופליקט שלנו ... עד כמה מה שאנחנו רואים נכון או רלוונטי או משמעותי יותר ממה שהמתאמן רואה או בוחר להתמקד בו. 

      

    להאמין או לא להאמין שהמתאמן שלי שלם ורב תושיה.

    הרי אם המתאמנת בוחרת להיות במקום שבו היא "נתקעת" לדעתך, הרי זה המקום שבו היא בוחרת להיות.

    אני חוששת שעמדתך בנושא תוכל להיות מוצעת כפרספקטיבה אחת מתוך כמה, אך לא כאמירה מאחר ויש בה לדעתי שיפוטיות.

     

    כמאמן ניתן לשקף למתאמנת, או לבקש ממנה לבדוק ליתר בטחון.. אם המקום שבו היא נמצאת מאפשר לה להגיע לאן שהיא רוצה להגיע. יש סיכוי שנופתע.

     

    אני חושבת שבאימון אין מקום לפרשנות שבה אנו חוטאים לעיתים. ואם המתאמנת יכולה להגיד שהיא אותנטית ולהגיע...  תוך שתי פעימות פחות או יותר. מה רע ?בעצם ?

     

    אני חושבת שאימון נקי משיפוט הוא זה שמאפשר למתאמן להגיע למקומות הנכונים, המרחב הבטוח להאמין בעצמה ולשוב שגם ככה אפשר, בלי ביקורת בלי "תזהרי"... פשוט ככה. 

     

    ספרי הפעלה יש למטפלים אמרנו לא ?

     נגה היקרה,

    נראה לי שאת חוטאת בשיפוטיות.

    אני דיברתי על שיקוף ולא על שיפוט.

    אני גם לא הזכרתי "תקיעות". 

    המתאמנת הגיע אלי כדי ליצור משהו חדש. אם אני רק אאמין שהיא יכולה והבחירות שלה נכונות אז על מה אני אאמן אותה בדיוק.

    הרי אם כך הוא הדבר, היא בטח הייתה כבר מוציאה את מטרותיה לפועל בלי האימון.

    היא  הגיעה אלי מכיוון שהיא לא הצליחה לממש את מטרותיה והמקום בו היא נמצאת לא מאפשר לה לממש אותם.

    יכול להיות שאני אניח לזה ואופתע בעתיד, אבל זה לא מטרת האימון וגם לא מה שהמתאמנת הגדירה.

    אני חושב שיש לי מחוייבות לשקף לה גם מציאות לא סימפטית שמונעת ממנה להשיג את מטרותיה.

    להאמין בכוחו של המתאמן הוא לטעמי, לאתגר אותו לעשות יותר ממה שהוא מרשה לעצמו.

    ולא להמשיך להתנהל באזורי הנוחות. 

     

     

     

     

     

     

    אני חוטאת משמע איני מושלמת...

     

    אני נוטה להיות שיפוטית במקומות שבהם אני אמביוולנטית...

     

    יש פה התנגשות ...

    יש פה כניסה למקום שהמתאמנת שלך אומרת אני לא רוצה. טוב לי ככה.

     

    פעם שאלתי כאן כבר.. מי יחליט מתי איזור הנוחות של אחר בעייתי?

     

    אתה משקף וזה נכון . אבל אם אחרי השיקוף המתאמנת שלך איתנה להשאר במקום שלה... כל מה שאתה יכול להציע הוא לבנות דרך אלטרנטיבית.

     

    השימוש במילה תקיעה בא להראות על עצירה לחשוב ולאו דוקא בהיבט השלילי.

     

    ניסיתי לשקף ויצא שיפוטי... האם לשקף למתאמן את המקום ה"שגוי" שלו לדעתי, זה לא שיפוטי ?

     

    אתה מאמן תהליך שממנו נעים מנוקדה א' לנקודה ב'... לפעמים הכל נראה רלוונטי לתהליך , אך לא. אפשר להגיע לנקודת הסיום גם עם מום כזה או אחר, בתנאי שהמתאמן יודע איך לנהל אותו.

     ואם הוא לא יודע?

    לפעמים נראה שאחנו שוכחים לאמן את התהליך ומתעכבים על אנליזות.

    מי זה אנחנו? 

     

     

     

     

     

    ואם הוא לא יודע ?

     

    הנחת היסוד באימון היא שהמתאמן יודע ! שלם ! ואינו נדרש לתיקון !

     

    במצבים בהם נדרש תיקון.. יפנה המתאמן לטכנאי תיקונים בכיר שהוסמך לכך... : )

     

     

    ומי זה אנחנו  ?

     

    אני ואתה בתקווה שהעובדה שאני איתך בזה לפעמים.. יוצרת חצי נחמה ...לפעמים ?

     

     

    ( אני חושבת שאפשר לעטוף התנגדות בהמון מילים יפות... אך היא קיימת. לפעמים היא מקבלת צורה של שיפוטיות שהיא המילה היותר עדינה...שאלת שאלה, ניסיתי מאוד בעדינות להגיד שאני רואה מצדך המון שיפוטיות... ובסוף קיבלתי ממך האשמה בשיפוטיות.. זה נהדר.... השיקוף שלנו בעצמינו...

    ביירון קייטי מדברת על זה... היא קוראת לזה " שפוט את שכנך " ... כדי להבין איפה אתה נמצא"... ולכן אם שפטתי אותך, הריני שופטת את עצמי לחומרה... במיוחד במקומות האמביבלנטיים. בהם אימון פורץ את גבולות המהות שלו. והנה המקל השני ... שתקוע לי ב ...  מקל אחד טיפולי, מקל אחד אימוני ... ושניהם לא נותנים לי להיות במקום שיודע הכל ! או מרשים לי להכנס בדלתות סגורות )

     

    אוהבת את הדיונים שלך הם גורמים לי לחשוב. מצטערת אם נשמעת נחרצת, או אנטי... אבל יש גם לזה מקום לא ?

     כמו שכתבתי לך במכתבי האישי,

    הכל בסדר ואנחנו במסגרת דיון לגימיטי שבו מותר להתנגד ולהשאר חברים.

    אני בהחלט שמח לקרא את דעתך  ואני בדרך כלל לומד יותר מאלה שמביעים דעות שונות משלי, מאשר מאלה שאומרים מה שאני חושב.

    יחד עם זאת אני שומר על זכותי לענות לך.

    שיפוטיות לדעתי איננה פסולה. הצבעתי על השיפוטיות שלך במגמה להראות לך שאי אפשר להביע דעה ללא שיפוט.

    ביננו מאמן הוא לא עציץקריצה, ומותר שתהייה לו דעה.

     

     


    --
    יהודה בנך-מאמן אישי ועסקי
    מאסטר ב- NLP
    www.shefa4u.co.il
    21/5/09 09:47
    0
    דרג את התוכן:
    2009-05-21 09:54:05
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    הי יהודה,

    תגובתך לאבינועם הבהירה עבורי את העניין (חשוב לדעת את הכיוון של הפרדיגמה).

    אני יכול לראות 2 דרכים שהייתי עובד איתה על הנושא, אבל קודם כל בהתייחס לדיאלוג עם נגה- לדעתי חשוב לעבוד על הנקודות החלשות וזו אחת כזו מאחר שקרוב לוודאי שהן מגבילות בכל תחום, יותר או פחות, והמתאמנת אינה רואה זאת - זה עבורה "שטח מת" - היא לא יודעת שאיננה יודעת - blind spot .

    אם אני צודק בכיוון הכללי של חשיבה זו אזי מתחת לפרדיגמה מסתתרת הרגשת חוסר ערך, חוסר בטחון עצמי או משהו בסביבת הוויה זו והינה "מתחפשת" ללא מכובד וכאלה דומים שיותר קל ונעים להסתתר מאחוריהן.

    ואם אני עדיין צודק בתפיסה אזי הם מופיעים בכל תחום בחייה בצורה כלשהי- עוצמתית יותר או פחות.

     

    בגישה הישירה -תבחר את הדרך הנכונה לדעתך לעניין, מבוסס על מערך היחסים והאמון שנרקמו ביניכם, מתוך האופציות שלהלן או תמציא משלך בכיוון דומה,

    - הכוונה להסב חולשה לעוצמה, והיא זו שצריכה לראות זאת בתהליך.

    1. לשאול אותה אם היא מוכנה לעבוד על האוטנטיות שלה, ממה הוא נבנה, מה הוא מכיל. (כאמור זו אופציה ואפשר להתאמן ללא הפניית השאלה מה גם שיש "סיכון" לקבל - לא.).

    2. אתה יודע שהאוטנטיות הינה פרדיגמה אבל היא לא תוכל לקבל זאת ולכן השאלה מנוסחת על פי הגדרתה אבל אם הקשר ביניכם טוב אני הייתי "מוכיח" לה באמצעות המקרה הנדון שהאוטנטיות מחלישה אותה - העובדה שאיננה מנצלת את כל המשאב האנושי העומד לרשותה.

    3. השאלות האימוניות שהיו מהווים עבורי פתח גישה לאימון - מתי את מרגישה עוצמתית בפניה לאנשים, מה יש שם שגורם לך להיות עוצמתית,  מה ההבדל בין פניה לאדם זר לבין פניה למכר... שאלות בכיוון זה.

     

    דרך נוספת זו הגישה העקיפה - להניח הנחות ולשחק משחק לדוגמא נניח שאת פונה למכר, תני לי שם, תארי לי אותו, מה הקשר ביניכם.... ואת פונה עליו בעניין , מה יכול להיות שם אצלו בשבילך (הרבה פרוט), מה תרוויחי מכך, מה את יכולה להפסיד, מה שווה לך יותר (זהירות !! יכול להיות מוקש).- זה כיוון אפשרי נוסף לטיפול בסוגייה. (מידי פעם לפי הצורך העידודי לציין שזה משחק).

    יהודה, אני בטוח שאין בנ"ל ממש דברים חדשים עבורך והינם מובאים , בפרוט יחסי, יותר לעודד אותך בכיוון - כפי שאני כנראה הייתי נוהג.

     אני לא יכול להמנע "מארוך" .......בברכה מחבק בבט


    --
    Lion & Cat
    24/5/09 11:30
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2009-05-24 11:30:21
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: בנך 2009-05-21 09:54:05

    בין אותנטיות והתגוננות

    באימון עסקי שאני עורך, עלתה פרדיגמה מאוד חזקה של מתאמנת.

    כששיקפתי לה את הפרדיגמה היא טענה שזה אולי מעכב את ההצלחה שלה אבל ככה היא והיא לא רוצה להשתנות וזה מרגיש לה אוטננטי.

    ידידי המאמנים, מהי ההבחנה בין האותנטיות לבין ההתגוננות מפני שינוי ושימור אזורי הנוחות שלנו.

    אני מבטיח להוסיף את דעתי בנושא בהמשך אבל חשוב לי קודם לשמוע את דעתכם האותנטית. 

     

    אני מסכימה עם שירלי לגבי קצב והרפיה וגם עם שרה'לה, כך שלא אחזור על כך. לגבי ההבחנה של אותנטיות והבחנה של התגוננות הייתי שואלת אותה מה זה אותנטיות בשבילה, אתה יכול לספר לה מה משמעות של אותנטיות עבורך. בעיניי חשוב להבהיר כל מושג שעולה ולא להניח הנחות לגבי משמעותו.

     

     


    --
    ריטה רוקני-צח (יכולות): מאמנת וחונכת בני נוער, www.gesherlekesher.co.il


    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "בין אותנטיות והתגוננות"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה