אהלן יהודה

חתיכת דיון פתחת כאן ... ואני מתנצל על הצטרפותי המאוחרת. בשל אילוצי זמן בחרתי להוסיף את תגובתי בטרם הספקתי לעיין בתגובות

התגוננות היא תגובה טבעית כאשר אנו מתקרבים לגבולות מעגל הנוחות. 

תגובה זו קשורה לפחד המתעורר כתוצאה מהמחשבה על השינוי, והאיום ההגיוני שנוצר כתוצאה מהמחשבה על השינוי, יוצר את תגובת הנעילה. תגובת ההתגוננות הטבעית היא תוצר של 'נעילת ההישרדות', אשר מאלצת את המוח לחפש דפוסים הגיוניים של פעולה (ואז בדרך כלל 'נתקעים' על התנהגות חוזרת שהתרחשה באירועי עבר ... שגם הם קשורים לתבניות ההיגיון שמפעילה ההימספרה השמאלית של המוח שלנו)

במצב כזה של 'נעילת הישרדות' ... היחיד שמסוגל לשחרר אותה הוא האדם שנעול ... ושבוי בפרדיגמה. כדי לעזור לו אפשר להשתמש באמצעים שונים, מעולם האימון, הטיפולים האלטרנטביים, ועוד מסגרות רבות אחרות (כולל אפילו רפואה מערבית תרופתית) .....

כשאני נתקל בפרדיגמה חזקה וברורה אצל אחרים, אני משתמש בקלף סוויץ' של תעתוע ראייה (צירפתי דוגמא וקישורית למספר דוגמאות נוספות). 

השאלה שאני שואל היא:

1. האם מבחינים במשמעויות השונות של איור הסליל (יכול להיות פרוס למס' כיוונים)

2. לאחר שהאדם מבחין ב 2 המשמעויות אני מברר האם משהו זז בקלף עצמו (המציאות הפיזית)

3. כתוצאה מכך, המתבונן מבין שלמרות שהמציאות הפיזית לא השתנתה, משהו בכל זאת השתנה!!!

4. אחר כך מתפתחת שיחה על המקום בו התחלפה המשמעות (מנגנוני הקליטה של המוח). החלפת המשמעות התאפשרה בין היתר כתוצאה מכניסה של מנגנוני דמיון ואינטואיציה לתהליך הקליטה ועיבוד הנתונים שבמוח.

... לאחר ההתנסות בחוויה של החלפת המשמעות בין המימדים השונים (דמיון/היגיון), אני מסביר לאדם כי ככל שאנו מתקרבים קרוב יותר לגבול מעגל הנוחות 'נעילת ההישרדות' הולכת ומתחזקת עד שמגיע מצב בו המוח לא מסוגל להחליף משמעויות ... ותקוע על פרדיגמה מסויימת/תגובה קבועה ומוכרת אשר בורחת מהתמודדות עם שינוי.

אדגיש כי לעיתים קרובות אין מדובר במפגש אחד, מאחר ובעקבות זיהוי מנגנון נעילת ההישרדות, בדרך כלל מתחיל תהליך קצר של תרגול דילוג הסוויץ' (אשר מסייע בשיחרור ספונטאני של נעילת ההישרדות)

בדרכנו כולנו מוסיפים להיפגש עם גבולות אלו ... והתפתחותנו היא דרך פריצתם.

בהצלחה גדולה

צטט: bebt 2009-05-21 09:54:05

הי יהודה,

תגובתך לאבינועם הבהירה עבורי את העניין (חשוב לדעת את הכיוון של הפרדיגמה).

אני יכול לראות 2 דרכים שהייתי עובד איתה על הנושא, אבל קודם כל בהתייחס לדיאלוג עם נגה- לדעתי חשוב לעבוד על הנקודות החלשות וזו אחת כזו מאחר שקרוב לוודאי שהן מגבילות בכל תחום, יותר או פחות, והמתאמנת אינה רואה זאת - זה עבורה "שטח מת" - היא לא יודעת שאיננה יודעת - blind spot .

אם אני צודק בכיוון הכללי של חשיבה זו אזי מתחת לפרדיגמה מסתתרת הרגשת חוסר ערך, חוסר בטחון עצמי או משהו בסביבת הוויה זו והינה "מתחפשת" ללא מכובד וכאלה דומים שיותר קל ונעים להסתתר מאחוריהן.

ואם אני עדיין צודק בתפיסה אזי הם מופיעים בכל תחום בחייה בצורה כלשהי- עוצמתית יותר או פחות.

 

בגישה הישירה -תבחר את הדרך הנכונה לדעתך לעניין, מבוסס על מערך היחסים והאמון שנרקמו ביניכם, מתוך האופציות שלהלן או תמציא משלך בכיוון דומה,

- הכוונה להסב חולשה לעוצמה, והיא זו שצריכה לראות זאת בתהליך.

1. לשאול אותה אם היא מוכנה לעבוד על האוטנטיות שלה, ממה הוא נבנה, מה הוא מכיל. (כאמור זו אופציה ואפשר להתאמן ללא הפניית השאלה מה גם שיש "סיכון" לקבל - לא.).

2. אתה יודע שהאוטנטיות הינה פרדיגמה אבל היא לא תוכל לקבל זאת ולכן השאלה מנוסחת על פי הגדרתה אבל אם הקשר ביניכם טוב אני הייתי "מוכיח" לה באמצעות המקרה הנדון שהאוטנטיות מחלישה אותה - העובדה שאיננה מנצלת את כל המשאב האנושי העומד לרשותה.

3. השאלות האימוניות שהיו מהווים עבורי פתח גישה לאימון - מתי את מרגישה עוצמתית בפניה לאנשים, מה יש שם שגורם לך להיות עוצמתית,  מה ההבדל בין פניה לאדם זר לבין פניה למכר... שאלות בכיוון זה.

 

דרך נוספת זו הגישה העקיפה - להניח הנחות ולשחק משחק לדוגמא נניח שאת פונה למכר, תני לי שם, תארי לי אותו, מה הקשר ביניכם.... ואת פונה עליו בעניין , מה יכול להיות שם אצלו בשבילך (הרבה פרוט), מה תרוויחי מכך, מה את יכולה להפסיד, מה שווה לך יותר (זהירות !! יכול להיות מוקש).- זה כיוון אפשרי נוסף לטיפול בסוגייה. (מידי פעם לפי הצורך העידודי לציין שזה משחק).

יהודה, אני בטוח שאין בנ"ל ממש דברים חדשים עבורך והינם מובאים , בפרוט יחסי, יותר לעודד אותך בכיוון - כפי שאני כנראה הייתי נוהג.

 אני לא יכול להמנע "מארוך" .......בברכה מחבק בבט

 תודה בני,

נראה לי שאשתמש בדרך העקיפה שאתה מציע.

דרך אגב מתנצל על התשובה המאחרת. 

מצ"ב קישורית לסימולטור המאפשר הדמייה לדרך פעולת מנגנוני הקליטה ועיבוד הנתונים במוח.