אני מבקשת לעלות לדיון את ספרי "העוצמה הרגשית".

הספר מציג מבט מהפכני על המערכת הרגשית והוא בעל השלכות רבות חשיבות.
מצורפת מצגת מומלצת

 

על הספר:

 

ישנם תחומים בהם אנו חשים ביטחון ביכולותינו ומנתבים את עצמנו בצורה מוצלחת. בתחומים אחרים (כגון התחום הזוגי/ החברתי/ המקצועי או הכלכלי) אנו מתקשים להאמין ביכולותינו וחשים שנגזר עלינו להתמודד עם קשיים שמכאיבים לנו. כיצד משנים רגשות בעייתיים המקשים עלינו להצליח?

מדוע צפוי מתאם בין אלרגיות ונטייה להשמנה? בין אסתמה ונטייה לרדת לפרטים? בין יכולות אנליטיות ורמה גבוהה של שומנים בדם? בין כישורים אנליטיים ונטייה לחרדות? בין גאונות וסרבול מוטורי?

בספר "העוצמה הרגשית" אבחון חדשני, המבוסס על עובדות מחקריות ידועות רבות, לתופעות הבעייתיות הבאות: הפרעת קשב, ריכוז והיפר אקטיביות, קשיי למידה שונים, הפרעת אישיות אנטי חברתית, אוטיזם, פיגור ונטייה להתמכרויות ולהתנהגויות הרסניות. לאבחנה מהפכנית זו השלכות טיפוליות חדשניות ומבטיחות המעוררות תקווה של ממש.

אנשים שחשים ניואנסים חברתיים ומפגינים קסם חברתי. אחרים כלל לא תופסים סיטואציות חברתיות ומפגינים התנהגות חברתית מגושמת למרות מאמציהם. ישנם שמצליחים לקדם את עצמם ולזכות בהערכה. אחרים מתקשים להשיג הכרה למרות יכולותיהם. כיצד רוכשים ומטמיעים יכולות רגשיות חשובות?

רבים, בעלי יכולות אנליטיות מוגברות, מתמודדים עם קשיים בתחומים שונים למרות כישרונותיהם. הם מתקשים בתחום החברתי ובהפגנת רגישות לבני זוגם, מתקשים בחלוקת קשב ובהתמודדות עם שינויים ונוטים להתקפי זעם. מדוע זה קורה? כיצד ניתן לשנות זאת?

 

פרופסור אהרון בן זאב נשיא אוניברסיטת חיפה, פילוסוף בעל שם עולמי העוסק בתחום חקר הרגשות כתב: "הגב' אלמוג מציגה בספרה תובנות רבות ומקוריות, אשר להן השלכות מעשיות ואקדמיות בעלות ערך רב בתחום חקר המערכת הרגשית. הנני מעריך כי הספר והמודל אשר מוצג בו יעוררו התעניינות מדעית וציבורית רבה".

אתם מוזמנים לאתר הספר:

www.emotional-power.com

קרן שלום

 

ראשית , ברכות על סיפרך !!

 

קראתי קצת גם במצגת, וגם פרק ממנו שפורסם באתר הפסיכולוגיה. נראה מעניין, ומרתק, במיוחד  ההקשרים השונים שעשית בין רמת עוררות ותופעות שונות בחיינו. האבחנה הזאת באמת חדשנית עבורי.

 

לא ממש הבנתי איך ניתן לעשות את השינוי , במיוחד לגבי  החלקים הלא מודעים של הזיכרון הרגשי.

תוכלי לתת אולי דוגמה?

 

בהצלחה!

 

שרה'לה

 

הי שרלהל'ה,

 

תודה על הברכות :-)

 

אפיון ציר העוררות (עם דגש על רמת עוררות נמוכה) נמוכה הוא אכן חדשני ברמה העולמית. הבנת ההשלכות הנפשיות והגופניות של רמות עוררות  שונות ומתוך כך הבנת הקשרים הקיימים בין תופעות גופניות ונפשיות שכיחות וכמובן האפיון הכולל המקיף והמהפכני של המערכת הרגשית גם הם בגדר חדשנות עולמית.

 

כפי שאת יודעת איננו יכולים לעשות שינוי אמיתי בחיינו באמצעות החלטה מודעת. דוגמאות שימחישו זאת:

זוג אוהבים שנפרדים ורוצים לחזור ולהצליח אך לא מצליחים לשנות את מנהגיהם ורגישותיהם ונפרדים שוב.

אדם מוכשר שנתקף חרדות ותחושות כאובות ונכשל פעם אחר פעם במקומות עבודה שונים.

אשה מוכשרת ונאה שחוזרת שוב ושוב למערכות יחסים בעייתיות אל אף שהיא מבינה שהן מכאיבות לה.

 

ויש כמובן אינספור דוגמאות נוספות.

 

שינוי אמיתי בחיינו יכול להתרחש רק כתוצאה משינוי בזיכרון הרגשי רב העוצמה והלא מודע שמוטמע בנו וזה אפשרי!

 

הספר כולל אמצעים שונים לעשות זאת. תרשי לי להדגיש בתשובתי את החשיבות של תהליך החקר העצמי. כאשר אנו חשים ומפנימים את הסיבות האמיתיות (כמובן הלא מודעות) לקשיינו, אנו עוברים כבר כברת דרך רגשית. כשעולים הרגשות הכאובים, ניתן לעשות שינוי בזיכרון הרגשי הלא מודע שגרם להם.

כשאני אומרת "תהליך חקר עצמי" אני מדברת על תהליך מאוד עמוק ורציני. הספר נותן כלים רבי עוצמה לעשות זאת.

ממממ

אשמח להרחיב:

 

יש לנו שני סוגי זיכרון. הזיכרון המודע הוא הזיכרון אליו אנו מודעים". בנוסף, מוטמע בנו זיכרון לא מודע. הרגשות שלנו אינן אקראיים, אלא הם האמצעי בעזרתו מנתבת אותנו המערכת הרגשית ליישם את הזיכרון הלא מודע שמוטמע בנו. אנו מודעים לרגשות המתעוררים בנו אך לא למטרות הרגשיות האמיתיות אליהן מנתבים אותנו רגשותינו.

התקופה המשמעותית ביותר בה אנו מטמיעים זיכרון רגשי לא מודע היא תקופה הילדות. הבעייתיות באופן פעילותה של המערכת הרגשית היא בכך שהיא לא מנתבת אותנו בהכרח להצליח ולהיות מאושרים אלא ליישם את המטרות הרגשיות הלא מודעות שלנו ללא שיקולי כדאיות. אין זה מקרה שהתחומים שבהם הטמענו זיכרון רגשי בעייתי בילדותנו הם התחומים שבהם אנו מתקשים היום.

 

דוגמאות שימחישו זאת:

§         ילד שספג מהוריו זלזול ביכולותיו וכאדם מבוגר מתקשה להצליח בתחום המקצועי. בכל פעם שהוא מתחיל לעבוד במקום עבודה חדש הוא חש לחץ, חרדה וקושי נפשי. רגשות אלו גורמים לו להכשיל את עצמו שוב ושוב.

§         אדם שנדחה רגשית בינקותו על ידי הוריו וממשיך לחוש דחוי, שלא בצדק, כל חייו. בבגרותו, הוא חש חרדה של ממש הגורמת לו לבודד את עצמו ולהימנע מקשרים עם אנשים אחרים, למרות שהדבר מכאיב לו.

§         אשה שהטמיעה חוסר ביטחון עמוק בהוריה וזיכרון רגשי דל ובעייתי בתחום המשפחתי. כאשר היא מנסה לקיים מערכות יחסים זוגית מתעוררים בה רגשות של מחנק וקושי הגורמים לה  להתנהג באופן שמכשיל את יחסיה הזוגיים.

 

הקשיים שלנו (בתחום הזוגי/ החברתי/ המקצועי או הכלכלי) אינם מקריים ובוודאי אינם גזירת גורל. הספר נותן לקורא כלים לחקור ולהבין את עולמו הרגשי והלא מודע. הספר כולל דרכים לשינוי הזיכרון הרגשי הבעייתי שהוטמע בנו מבלי שהייתה לנו שליטה על תוכנו, וכיום מנהל את חיינו.

 

רכישת מיומנות ויכולות

הזיכרון הרגשי הוא שעומד מאחורי מיומנויות ויכולות רבות וחשובות. למשל, נוכל להבחין במהירות האם לאדם יש יכולת רגשית חברתית. אנשים שלא הטמיעו זיכרון רגשי מספק בתחום זה יגלו התנהגות חברתית מגושמת גם אם ישקיעו בכך מאמצים רבים.

הדבר נכון באין ספור תחומים אחרים. ישנם אנשים בעלי יכולת יוזמה ואילו אחרים מתקשים בכך. ישנם אנשים בעלי יכולות זוגיות ואחרים לא מצליחים לגלות רגישות לבני/בנות זוגם.

באמצעות הטמעה רגשית, תהליך עליו הספר דן בהרחבה, נוכל להטמיע ולבסס יכולות רגשיות.

 

מאפייני התפיסה הרגשית

נושא מרתק בו דן הספר הוא התפיסה האנושית, כלומר באופן בו אנו קולטים ומפרשים מידע המגיע אלינו. התפיסה הרגשית שלנו היא התפיסה הדדוקטיבית – אנו תופסים מצב עכשווי בהסתמך על זיכרון רגשי רלבנטי שהטמענו בעבר. תפיסה זו היא יעילה ורבת עוצמה אך סובייקטיבית וחלקית.

היא סובייקטיבית שכן אנו תופסים את המציאות על סמך ניסיון העבר שלנו. מי שהטמיע זיכרון רגשי חיובי יתפוס כך את מציאות חייו, מי שהטמיע זיכרון רגשי כאוב יתפוס כך את עולמינו.

כפי שנראה בהמשך התפיסה המודעת אינה יעילה והתפיסה הרגשית היא התפיסה העיקרית שלנו. נוכל לתפוס ביעילות רק מידע שיש לנו זיכרון רגשי רלבנטי קודם לגביו.

דוגמאות לכך:

§         אדם אחד חש סיטואציות חברתיות בניגוד לאדם אחר שאינו קולט ומבין אותן כלל.

§         אדם אחד מגלה רגישות כלפי בת זוגו ואילו אדם אחר אטום לזוגתו ואינו יכול לחוש ולהבין אותה.

§         אדם אחד חש הזדמנויות עסקיות ואילו אדם אחר כלל אינו מבחין בהם.

 

האבחנה החדשנית ברמה העולמית של "רמת עוררות נמוכה"

ישנם סמים שמדכאים את המערכת הרגשית, כדוגמת הרואין ואלכוהול. סמים אלו מפחיתים את עוצמת הפעילות של המערכת הרגשית ומפחיתים את עוצמתן של  תגובותינו הרגשיות.  לסמים אלו תופעות לוואי נפשיות וגופניות מובהקות. הם גורמים להתנהגות אימפולסיבית ולא מאוזנת. אדם הצורך סמים אלו מתקשה לגלות רגישות לאחרים, מתקשה ליישם ערכים וכללים חברתיים, ומתקשה לפעול בצורה מאוזנת ויעילה בתחומים נרחבים. במינונים גבוהים – סמים אלו גורמים להתנהגות אלימה, לקושי לדחות סיפוקים ולהתקפי זעם.

 

אין זה מקרה שהתופעות הנפשיות והגופניות הנגרמות מסמים מדכאים זהות לאלו שמאפיינות את התסמונות היפר אקטיביות, הפרעת אישיות אנטי סוציאלית ואוטיזם. יש לציין שתרופות מעוררות, שפעולתן מנוגדת לזו של סמים מדכאים, מסייעות לשפר את התנהגותם של היפר אקטיביים ושל אנטי סוציאליים.

 

כאשר לא מוטמע זיכרון רגשי מספק ישנן יכולות רגשיות לקויות ומתעצבת רמת עוררות נמוכה. אנשים רבים בעלי רמת עוררות רגשית נמוכה בדרגות ביניים הם בעלי יכולות אנליטית ויצירתיות: מהנדסים מצליחים, אנשי מדע, אנשים בעלי יכולות מוסיקליות ויצירתיות או אנשים העוסקים בתחומים אחרים הדורשים התעמקות בפרטים.

לצד היכולות האנליטיות והיצירתיות לאנשים בעלי אישיות כזו קשיים בתחומים הדורשים יכולות רגשיות. הם מתקשים בתחום החברתי, מתקשים בחלוקת קשב, נוטים לרדת לפרטים, מתקשים להתמודד עם שינויים ונוטים להגיב בהתקפי זעם.  לתובנות אלו השלכות טיפוליות המעוררות תקווה של ממש.

 

התפיסה המודעת שלנו היא התפיסה האינדוקטיבית. אנו תופסים את המציאות באמצעות איסוף פרטים והפיכתם למושג בעל משמעות. למשל, איסוף צלילים והפיכתם למילה בעלת משמעות. תפיסה זו אינה יעילה. לא נוכל לתפוס מידע ביעילות אם ננסה לשים לב לכל אות ואות הנאמרת לנו, לכל פרט בחדר בו אנו נמצאים וכדומה. אנשים בעלי רמת עוררות נמוכה מאוד מסתמכים על תפיסה זו ועל כן יתקשו לקלוט מידע ביעילות. זו אחת הסיבות המרכזיות לקשר בין אוטיזם ופיגור.

 

הספר מכיל כלים משמעותיים שיאפשרו לאנשים בעלי מבנה אישיותי כזה  להתמודד טוב יותר עם קשייהם וליהנות מיכולותיהם וכישרונותיהם.

 

מדד העוררות מאפשר לאבחן בצורה מעמיקה מצבים נפשיים וגופניים שכיחים ולכך השלכות רבות חשיבות.

כיצד יתכנו יתרונות הישרדותיים בחרדות, דיכאונות ורגשות כאובים המנתבים אותנו בצורה בעייתית?

 

המערכת הרגשית היא המערכת הלא מודעת רבת העוצמה שלנו, העומדת מאחורי  הניתוב הרגשי, המיומנויות והיכולות שלנו בתחומים נרחבים ומהותיים ומאחורי האופן בו אנו קולטים ומפרשים את המציאות.

  המערכות הנפשיות שלנו, בדומה למערכות הגופניות, התפתחו באופן שממקסם את סיכויי הישרדותנו. כיצד יתכן שיש הגיון הישרדותי ברגשות כאובים המנתבים אותנו בצורה בעייתית?

יש לנו שני סוגי זיכרון. הזיכרון המודע הוא הזיכרון אליו אנו מודעים. בנוסף, מוטמע בנו זיכרון רגשי לא מודע. הרגשות שלנו אינם אקראיים, אלא הם האמצעי בעזרתו מנתבת אותנו המערכת הרגשית לפעול על פי הזיכרון הרגשי מוטמע בנו. אנו מודעים לרגשות המתעוררים בנו אך לא למטרות הרגשיות האמיתיות אליהן מנתבים אותנו רגשותינו.

מבט על הטבע מלמד שישנם בעלי חיים רבים שמתקיימים בסביבות חיים שנתפסות אצלנו כבעייתיות, דוגמא לכך היא הפינגווינים החיים בקוטב. בע"ח אלו לא יוכלו להתקיים בסביבות חיים שנתפסות על ידנו כנוחות יותר וזאת משום שיכולותיהם התפתחו במהלך אבולוציה כך שיתאימו לסביבות חיים אלו. כך גם אנחנו – התגובות הרגשיות שלנו מנתבות אותנו לפעול על פי הזיכרון הרגשי שלנו, המוטמע בנו כדרכי הישרדות לא מודעות, וליצור לעצמנו סביבת חיים הדומה מהותית סביבה בה עוצבה אישיותנו ואליה יכולותינו מותאמות. סביבת חיים שאינה בהכרח חיובית.

התקופה המשמעותית ביותר בה אנו מטמיעים זיכרון רגשי לא מודע היא תקופת הילדות.

המערכת הרגשית מנתבת אותנו באמצעות תגובותינו הרגשיות. רגשותינו משפיעים באופן מהותי גם על מחשבותינו. לדוגמא: שיקולי ההיגיון של אנשים המצויים בקצוות הקשת הפוליטיות מושפעים באופן מכריע מהאידיאולוגיה המוטמעת בהם.

הבעייתיות באופן פעילותה של המערכת הרגשית היא בכך שהיא לא מנתבת אותנו בהכרח להצליח ולהיות מאושרים אלא ליישם את המטרות הרגשיות הלא מודעות שלנו ללא שיקולי כדאיות. אין זה מקרה שהתחומים שבהם הטמענו זיכרון רגשי בעייתי בילדותנו הם התחומים שבהם אנו מתקשים היום.

 

דוגמאות שימחישו זאת:

        

§         אדם שנדחה רגשית בינקותו על ידי הוריו וממשיך לחוש דחוי, שלא בצדק, כל חייו. בבגרותו, הוא חש חרדה של ממש הגורמת לו לבודד את עצמו ולהימנע מקשרים עם אנשים אחרים, למרות שהדבר מכאיב לו.

§         אשה שגדלה בסביבה שבה היה מחסור חומרי של ממש. בבגרותה מצבה הכלכלי השתפר, אך היא חשה חרדות של ממש מהוצאת כספה. חרדות אלו גורמות לה ליצור לעצמה מחסור חומרי של ממש הפוגע באיכות חייה.

 

תפיסה זו שונה לחלוטין מזו המקובלת כיום. פרויד יצא מתוך הנחה סמויה שהמערכות הנפשיות שלנו מנתבות אותנו להרגיש טוב ומפחיתות חושות שליליות באמצעות מנגנוני הגנה שונים. הדוגמאות שראינו ממחישות עד כמה אין זה נכון. דוגמא נוספת שתמחיש זאת - אשה שגדלה בסביבה אלימה ומתחתנת עם בעל אלים. היא יודעת שהוא מסב לה כאב, אך מנותבת על ידי רגשותיה ליצור לעצמה סביבת חיים דומה לזו שבה גדלה.

היום נוהגים להתייחס לחרדות ולדיכאונות כ"קלקול". אין זה נכון. חרדות ודיכאונות הן תגובות רגשיות רבות עוצמה המנתבות אותנו לנהוג על פי הזיכרון הרגשי הלא מודע המוטמע בנו.

הקשיים שלנו (בתחום הזוגי/ החברתי/ המקצועי או הכלכלי) אינם מקריים ובוודאי אינם גזירת גורל. אנחנו לא חייבים להתמודד כל חיינו עם המטען הרגשי הבעייתי שהוטמע בנו, מבלי ששלטנו על תוכנו. לא נוכל לנהוג בניגוד לרגשותינו, אך נוכל לשנות את עולמינו הרגשי הלא מודע באמצעות תהליך של הטמעה רגשית. תהליך כזה יגרום לשינוי הניתוב הרגשי הבעייתי בתחומים בהם אנו מתקשים.

 

אתם מוזמנים לקרוא עוד באתר הספר "העוצמה הרגשית"וכן לצפות במצגת הנמצאת באתר הספר ומצורפת להודעה הראשית בדיון זה.

 

כיצד יתכנו יתרונות הישרדותיים בחרדות, דיכאונות ורגשות כאובים המנתבים אותנו בצורה בעייתית?

 

המערכת הרגשית היא המערכת הלא מודעת רבת העוצמה שלנו, העומדת מאחורי  הניתוב הרגשי, המיומנויות והיכולות שלנו בתחומים נרחבים ומהותיים ומאחורי האופן בו אנו קולטים ומפרשים את המציאות.

  המערכות הנפשיות שלנו, בדומה למערכות הגופניות, התפתחו באופן שממקסם את סיכויי הישרדותנו. כיצד יתכן שיש הגיון הישרדותי ברגשות כאובים המנתבים אותנו בצורה בעייתית?

יש לנו שני סוגי זיכרון. הזיכרון המודע הוא הזיכרון אליו אנו מודעים. בנוסף, מוטמע בנו זיכרון רגשי לא מודע. הרגשות שלנו אינם אקראיים, אלא הם האמצעי בעזרתו מנתבת אותנו המערכת הרגשית לפעול על פי הזיכרון הרגשי מוטמע בנו. אנו מודעים לרגשות המתעוררים בנו אך לא למטרות הרגשיות האמיתיות אליהן מנתבים אותנו רגשותינו.

מבט על הטבע מלמד שישנם בעלי חיים רבים שמתקיימים בסביבות חיים שנתפסות אצלנו כבעייתיות, דוגמא לכך היא הפינגווינים החיים בקוטב. בע"ח אלו לא יוכלו להתקיים בסביבות חיים שנתפסות על ידנו כנוחות יותר וזאת משום שיכולותיהם התפתחו במהלך אבולוציה כך שיתאימו לסביבות חיים אלו. כך גם אנחנו – התגובות הרגשיות שלנו מנתבות אותנו לפעול על פי הזיכרון הרגשי שלנו, המוטמע בנו כדרכי הישרדות לא מודעות, וליצור לעצמנו סביבת חיים הדומה מהותית סביבה בה עוצבה אישיותנו ואליה יכולותינו מותאמות. סביבת חיים שאינה בהכרח חיובית.

התקופה המשמעותית ביותר בה אנו מטמיעים זיכרון רגשי לא מודע היא תקופת הילדות.

המערכת הרגשית מנתבת אותנו באמצעות תגובותינו הרגשיות. רגשותינו משפיעים באופן מהותי גם על מחשבותינו. לדוגמא: שיקולי ההיגיון של אנשים המצויים בקצוות הקשת הפוליטיות מושפעים באופן מכריע מהאידיאולוגיה המוטמעת בהם.

הבעייתיות באופן פעילותה של המערכת הרגשית היא בכך שהיא לא מנתבת אותנו בהכרח להצליח ולהיות מאושרים אלא ליישם את המטרות הרגשיות הלא מודעות שלנו ללא שיקולי כדאיות. אין זה מקרה שהתחומים שבהם הטמענו זיכרון רגשי בעייתי בילדותנו הם התחומים שבהם אנו מתקשים היום.

 

דוגמאות שימחישו זאת:

        

§         אדם שנדחה רגשית בינקותו על ידי הוריו וממשיך לחוש דחוי, שלא בצדק, כל חייו. בבגרותו, הוא חש חרדה של ממש הגורמת לו לבודד את עצמו ולהימנע מקשרים עם אנשים אחרים, למרות שהדבר מכאיב לו.

§         אשה שגדלה בסביבה שבה היה מחסור חומרי של ממש. בבגרותה מצבה הכלכלי השתפר, אך היא חשה חרדות של ממש מהוצאת כספה. חרדות אלו גורמות לה ליצור לעצמה מחסור חומרי של ממש הפוגע באיכות חייה.

תפיסה זו שונה לחלוטין מזו המקובלת כיום. פרויד יצא מתוך הנחה סמויה שהמערכות הנפשיות שלנו מנתבות אותנו להרגיש טוב ומפחיתות חושות שליליות באמצעות מנגנוני הגנה שונים. הדוגמאות שראינו ממחישות עד כמה אין זה נכון. דוגמא נוספת שתמחיש זאת - אשה שגדלה בסביבה אלימה ומתחתנת עם בעל אלים. היא יודעת שהוא מסב לה כאב, אך מנותבת על ידי רגשותיה ליצור לעצמה סביבת חיים דומה לזו שבה גדלה.

היום נוהגים להתייחס לחרדות ולדיכאונות כ"קלקול". אין זה נכון. חרדות ודיכאונות הן תגובות רגשיות רבות עוצמה המנתבות אותנו לנהוג על פי הזיכרון הרגשי הלא מודע המוטמע בנו.

הקשיים שלנו (בתחום הזוגי/ החברתי/ המקצועי או הכלכלי) אינם מקריים ובוודאי אינם גזירת גורל. אנחנו לא חייבים להתמודד כל חיינו עם המטען הרגשי הבעייתי שהוטמע בנו, מבלי ששלטנו על תוכנו. לא נוכל לנהוג בניגוד לרגשותינו, אך נוכל לשנות את עולמינו הרגשי הלא מודע באמצעות תהליך של הטמעה רגשית. תהליך כזה יגרום לשינוי הניתוב הרגשי הבעייתי בתחומים בהם אנו מתקשים.

 

אתם מוזמנים לקרוא עוד באתר הספר "העוצמה הרגשית"וכן לצפות במצגת הנמצאת באתר הספר ומצורפת להודעה הראשית בדיון זה.

 

האבחנה שעשויה לשנות את הגדרת הדיכאון העולמית!

 

כיום הגדרת הדיכאון העולמית כוללת בטעות 2 מצבים מנוגדים: דיכאון רגשי וריקנות רגשית. היא אכן כוללת בתוכה הגדרות מנוגדות ,למשל תחושת עצב ורגשות אשמה או אנהדוניה (חוסר יכולת ליהנות מדברים). רעב מוגבר או חוסר תיאבון. 

 

ישנם שני מצבים מנוגדים: 

הראשון - דיכאון רגשי - מצב בו עולה מאוד רמת העוררות הרגשית, האדם דרוך, חש מאויים, אוכל מעט, וחש תחושת עצב/ רגשות אשם. דיכאון הוא דוגמא לניתוב רגשי בעייתי. כאשר מוטמע בנו זיכרון רגשי בעייתי, הרגשות שלנו, המנתבים אותנו ליישם את הזיכרון הרגשי ללא שיקולי כדאיות, יכשילו אותנו.

 

השני - ריקנות רגשית - מצב בו רמת העוררות נמוכה, האדם חש ריקנות רגשית, הדחפים מתגברים, האם חש רעב מוגבר ומתקשה לחוש הנאה. אנו חשים הנאה ומשמעות רק כאשר אנו פועלים בהתאם לעולמינו הרגשי הלא מודע. הזיכרון הרגשי הלא מודע המוטמע בנו כדרכי הישרדות בלתי מודעות. (הן לא בהכרח בעלות ערך חיובי אובייקטיבי).  כאשר אנו מיישמים אותן אנו חשים את תחושת המשמעות. כאשר ישנה ריקנות רגשית, האדם מתקשה לחוש שיש משמעות למעשיו ומתקשה לחוש הנאה.

 

הגדרה זו עשויה לשנות את הגדרת הדיכאון העולמית.

 

הרחבה בנושא דיכאון רגשי: 

האם דיכאון הוא מצב שנובע מתסכול וקושי? התשובה היא לא.
אנשים רבים הצליחו (ואפילו הצליחו מאוד) ונתקפו בדיכאון שהכשיל אותם.
מערכות יחסים אוהבות רבות כשלו כי אחד מבני הזוג נתקף בדיכאון/חרדות/ תחושת קושי שגרמו לו להכשיל את היחסים ולהצטער על כך מאוד.

המערכת הרגשית מנתבת אותנו ליישם את הזיכרון הרגשי ללא שיקולי כדאיות. בתחומים בהם הטמענו זיכרון רגשי בעייתי, המערכת הרגשית תכשיל אותנו! דיכאון וחרדות הן דוגמא לניתוב רגשי בעייתי.

 

אתם מוזמנים לקרוא עוד באתר הספר "העוצמה הרגשית":

www.emotional-power.com

 

צטט: קרן אלמוג 2009-05-21 18:50:35

הי שרלהל'ה,

 

תודה על הברכות :-)

 

כפי שאת יודעת איננו יכולים לעשות שינוי אמיתי בחיינו באמצעות החלטה מודעת. דוגמאות שימחישו זאת:

זוג אוהבים שנפרדים ורוצים לחזור ולהצליח אך לא מצליחים לשנות את מנהגיהם ורגישותיהם ונפרדים שוב.

אדם מוכשר שנתקף חרדות ותחושות כאובות ונכשל פעם אחר פעם במקומות עבודה שונים.

אשה מוכשרת ונאה שחוזרת שוב ושוב למערכות יחסים בעייתיות אל אף שהיא מבינה שהן מכאיבות לה.

 

ויש כמובן אינספור דוגמאות נוספות.

 

שינוי אמיתי בחיינו יכול להתרחש רק כתוצאה משינוי בזיכרון הרגשי רב העוצמה והלא מודע שמוטמע בנו וזה אפשרי!

אינני פוסל את שאר הדברים שאת אומרת - לא למדתי אותם לעומק ואינני יודע אם הם עובדים או לא. אבל ספציפית לגבי מה שסימנתי באדום - את מכריזה כאן משהו מאוד בעייתי, ואני לא רואה כאן תימוכין כלשהם להכרזה הזו.

 

 הדוגמאות שהבאת ניתנות גם לפירושים אחרים, ואין בהם לקבוע שהחלטה מודעת אינה יוצרת שינוי. לפי נסיוני האישי בחיי שלי, כמו גם מה שאני רואה אצל המתאמנים שלי, אין שום דבר שהוא חזק יותר, נדרש והכרחי יותר ליצירת השינוי, מאשר החלטה מודעת. ולמרות שבכל מקרה שבו המודע אינו עירני התת מודע ייקח פיקוד, ניסיוני האישי הוא שכאשר המודע לוקח פיקוד, גם התת מודע נסוג ומציית, אפילו ברמת המתרחש בשינה, בחלומות.

 

המערכת הרגשית עומדת מאחורי מיומנויות ויכולות חשובות. התגובות הרגשיות שלנו  יעילות שכן הן מאפשרות לנו ליישם את כל הזיכרון הרגשי המעודכן והלא מודע שמוטמע בנו.

 

הזיכרון הרגשי מוטמע כאבי טיפוס בהתאם למצבים אותם חווינו. כשאנו חווים מצבים שנתפסים כדומים למצבים אותם חווינו בעבר, הזיכרון הרגשי מתעדכן וכך אנו יכולים להפעיל מיידית את התגובה הרגשית המעודכנת שמוטמעת בנו.

 

המערכת המודעת מאוד לא יעילה. חשוב על ההבדל בין אדם בעל חוש חברתי שמשדר קסם חברתי ובין אדם בעל זיכרון רגשי חברתי לא שמפגין התנהגות חברתית מגושמת למרות מאמציו.

 

חשוב על סיטואציה חדשה לחלוטין בה אתה נדרש לחשוב על שיקולים מודעים ולהפעיל תגובה. לא תוכל להפעיל תגובה יעילה תוך זמן קצר באמצעות המערכת המודעת! מספר השיקולים המודעים בהם אתה יכול להתחשב תוך זמן קצר מוגבלת!

 

אני מבססת דברים אלו בהרחבה בספר.

 

פעולות/החלטות/מיומניות שאינן  מוטמעות בעולמינו הרגשי, כלומר שאנחנו לא מפנימים לא נוכל לבצע ביעילות!

 

זו גם הסיבה שאנשים/ילדים בעלי רמת עוררות נמוכה(למשל, היפר אקטיביים) יכולים להיות מודעים לאיסורים/ כללים חברתיים אך היות והם מתקשים להפנים אותם הם לא יבצעו אותם ביעילות.

 

מעבר לכך, גם כשנהיה מודעים לכך שרגשותינו מכשילים אותנו לא נוכל לפעול בניגוד אליהם.

 

אשמח אם תקרא את ההודעה שפירסמתי בקישור זה ב- 1/6 ובה הרחבתי מעט יותר על המערכת הרגשית.

 

ככל שחוקרים את המערכת הלא מודעת רבת העוצמה הזו, מגלים שיכולות תפקודיות נרחבות ומהותיות, היכולת שלנו לפעול ביעילות והיכולת שלנו לקלוט מידע מותנות בפעילות הרגשית ובזיכרון הרגשי הלא מודע שמוטמע בנו.