צטט: amicar 2009-05-21 15:23:51
לשירלי ולבני
קראתי היטב את מה שכתבתם ויש פה מצב קצת מוזר.
המתאמן הגיע אלי לאחר שכבר נפגש עם מאמן ואמר לי שהוא
הולך להפגש עם עוד אחד או שניים,כך שמראש הבנתי שהסיכוי 1:4 או פחות.
(לא,לא טעיתי אם אמר לי על 3-4 בטח יש 4-5 מאמנים שהוא "מראיין" )
דרך אגב הנושא האימוני שהציג היה חוסר קבלת החלטות וזה מאפיין
את ההתנהלות גם בבחירת מאמן. תוך כדי שיחתנו הבנתי שהוא
מתוסכל מההפסדים בבורסה ומצר על כך שאינו מסוגל להחליט לקנות
מניות למרות שהוא יודע בבטחון מלא מה צריך לקנות כדי להחזיר ההפסדים
תוך חודש.("אם הייתי יודע להחליט היתי היום עם 20 מיליון שקל ולא
עם 1 "-אלה דבריו).
לא פניתי אליו מתחושה שהוא יחפש בסופו של דבר יועץ פיננסי ולא מאמן,
ועכשיו,לאחר שקראתי את שכתבתם שניכם ,ולאחר שישבתי וכתבתי
את מה שכתבתי אני עדין חושב לא להרים אליו טלפון ולראות מה הוא יחליט.
תודה גדולה
עמי
עמי,
כמובן שהבחירה שלך היא שנכונה לך.
הבטחתי שאשתף אותך בנסיוני.
ובכן, עברתי דברים כאלה לא פעם ולא פעמיים (טוב, האמת שדי הרבה פעמים).
לקח לי זמן להבין שהטעות המרכזית היתה להתייחס לפגישת ההכרות כאל פגישה שיווקית או כאל "פגישת הכרות".
הפגישה הראשונה אמורה להיות התחלה של התהליך (במקרה שלי אני מדברת על תהליך ליווי עסקי במקרה שלך על תהליך אימון).
בעניין זה אני מסכימה עם דבריו של אבינועם.
ברגע שאתה מתייחס אליה כאל פגישת הכרות אתה מגיע עם ציפיות גם מעצמך וגם מהאדם שמולך שבלי משים משנות את אופן ההתנהגות שלך. האתגר הוא להיות כמה שיותר בהוויה כאילו הלקוח או המתאמן כבר שילם והתחיל את התהליך. זה מוריד את הלחץ, זה גורם להתנהלות טבעית יותר, מפחית טעויות וגם בסופו של דבר עושה את העבודה.
אני בטוחה, לדוגמא, שבתהליך האימון אתה מסכם בסופו של דבר את הפגישה בנוגע לדברים שעל המתאמן לעשות בשבוע הקרוב ובאשר לאופן הדיווח/ההתקשרות שלכם ובעצם, אילו היית עושה זאת בפגישה זו היה ברור לך יותר בשלב זה האם המתאמן מעוניין או לא. אני מעזה להניח שהסיבה שלא עשית זאת היא בשל ההתייחסות השונה שלך לפגישה זו מלכל התהליך. בנוסף, אני משערת שאם היית מתייחס באופן שווה לפגישת ההכרות ולפגישת אימון היית מקפיד יותר על נושא הזמן.
אבל המתאמן בא לקבל טעימה מהתהליך, נכון? אז מדוע להתייחס לפגישה זו באופן שונה?
/null/text_64k_1#