אבל בעיני הביטוי הוא הוא הערך.

ואולי באמת הפרשנות היא זו שתשנה עם השנים.

לבחור צעיר יכול להיות ערך חזק של חופש והוא יפרש חופש בצורה מסויימת. כעבור שנים כשהוא יהיה אבא, או איש בוגר, הוא יתן פירוש אחר למה זה בעיניו חופש..

 

אני מסכימה עם המשפטים האלה שלך, כי כמה שאני מבינה מהו ערך, אזי הערך עצמו לא משתנה, אבל הביטוי הפיזי שלו יכול להשתנות כל הזמן. תודה לך על הדוגמא.

צטט: נורית לרנר 2009-05-24 01:04:54

 

אבל בעיני הביטוי הוא הוא הערך.

ואולי באמת הפרשנות היא זו שתשנה עם השנים.

לבחור צעיר יכול להיות ערך חזק של חופש והוא יפרש חופש בצורה מסויימת. כעבור שנים כשהוא יהיה אבא, או איש בוגר, הוא יתן פירוש אחר למה זה בעיניו חופש..

 

אני מסכימה עם המשפטים האלה שלך, כי כמה שאני מבינה מהו ערך, אזי הערך עצמו לא משתנה, אבל הביטוי הפיזי שלו יכול להשתנות כל הזמן. תודה לך על הדוגמא.

 

אני גם מאד מתחברת למה שמירב תיארה.

בואו נמשיך לרגע את קו המחשבה הזה.

אם הפרשנות והביטוי של הערך משתנים, האם יש סיכוי שהפרשנות והביטוי של הערך יגיעו לנקודה שבה נחוש בשלמות או איזון בביטוי שלנו את הערך?

ואם כן, אם אנו מרגישים מוגשמים/שלמים לגבי אותו ערך, חיים באמת על פי אותו ערך, האם בבדיקת ערכים ערך זה עדיין יבוא לידי ביטוי?

או שערך, מעצם הגדרתו הוא משהו בעל "מטען" (חיובי/שלילי)?

מקום שאינו מאוזן?

 

אם הפרשנות והביטוי של הערך משתנים, האם יש סיכוי שהפרשנות והביטוי של הערך יגיעו לנקודה שבה נחוש בשלמות או איזון בביטוי שלנו את הערך?

ואם כן, אם אנו מרגישים מוגשמים/שלמים לגבי אותו ערך, חיים באמת על פי אותו ערך, האם בבדיקת ערכים ערך זה עדיין יבוא לידי ביטוי?

או שערך, מעצם הגדרתו הוא משהו בעל "מטען" (חיובי/שלילי)?

מקום שאינו מאוזן?

 

לדעתי לא. ערך הוא ערך. אם אנחנו חיים על פי אותו ערך נהיה מאושרים (לפחות בתחום של הערך המוגשם). וזוהי למעשה תמצית האימון. כיצד ליצור הלימה בין הערכים של המתאמן לבין הגשמתם.

למדתי בבי"ס גומא את לימודי האימון שלי.

למדנו שם תרגיל מאוד טוב למציאת ערכים. אני חושבת שמה שהכי טוב שבאותו תרגיל הוא שהדרך להגיע לערכים היא לא מודעת.

לא עובדים עם רשימות אלא עם שאלות, והרבה שאלות.

כך יוצאים ערכים כל כך אמיתיים ויצירתיים שזה כל פעם מפתיע אותי מחדש.

יכול למשל לצאת ערך שייקרא - מנוע. והמתאמן יהיה זה שיגדיר מהו אותו מנוע עבורו.

זה מה שאני אוהבת כל כך בתהליך שלמדתי :)

וכן, לפעמים הערך הוא מקום טעון ודבר שחסר קצת בחיים של המתאמן,

אבל לפעמים אנו רואים שהוא מאוד בא לידי ביטוי בחייו.

לפעמים האתגר הוא לדבר על מקומות בהם שני ערכים מתנגשים ומה עושים אז...

הי,

במיוחד לשמעיה ואבינועם -

 האם ניתן להקביל את את הערכים למה שקרוי תכונות אופי או תכונות התנהגויות (ב- BEING) - כמו שאבינועם מכוון ?

 האם יתכן שלכל אדם יש ערימה - פוטנציאל של ערכים כאשר הוא פועל עפ"י אחד או אחדים מהם בעניינים שונים כך שבעצם אנחנו מזהיםאצלו ערכים שונים במצבים וסיטואציות שונות ?

 בבט

צטט: נורית לרנר 2009-05-24 05:58:57

 

אם הפרשנות והביטוי של הערך משתנים, האם יש סיכוי שהפרשנות והביטוי של הערך יגיעו לנקודה שבה נחוש בשלמות או איזון בביטוי שלנו את הערך?

ואם כן, אם אנו מרגישים מוגשמים/שלמים לגבי אותו ערך, חיים באמת על פי אותו ערך, האם בבדיקת ערכים ערך זה עדיין יבוא לידי ביטוי?

או שערך, מעצם הגדרתו הוא משהו בעל "מטען" (חיובי/שלילי)?

מקום שאינו מאוזן?

 

 

לדעתי לא. ערך הוא ערך. אם אנחנו חיים על פי אותו ערך נהיה מאושרים (לפחות בתחום של הערך המוגשם). וזוהי למעשה תמצית האימון. כיצד ליצור הלימה בין הערכים של המתאמן לבין הגשמתם.

 

מכאן...

שאם אנחנו מצליחים ליצור הלימה בין הערך לחיינו, אנחנו מאושרים/שלמים.

האם אז יעלה אותו ערך בשיטות שלכם למציאת ערכים?

אני משערת שלא וטוב שכך, כיוון שאז הנושא מקבל ערך נייטרלי והוא כבר לא "אישו", ובעצם אינו ערך.

מה שאני מנסה בעצם לומר הוא שערך הוא מאפיין/מקום טעון. משהו שעל פי האימון הקלאסי חסר אצלנו.

הגישה הקלאסית בעצם מנסה להתאים פעולות על מנת שנרגיש שאנו עומדים בקיטריונים של הערך שאנו מחשיבים וכדי להביא את הערך לידי נייטרליות.

בעוד שגישות אחרות (כגון היעוץ הרוחני שאני עושה וגישות אימון הווייתיות) בעצם עושות אותו דבר על ידי עבודה על חווית המקום השלם והמאוזן של הערך עצמו מבלי לבצע פעולות.

ברגע שאני חווה את התחושה של להיות במקום הנייטרלי של הערך העולם סביבי מסתנכרן עם הווייתי ללא מאמץ.

צטט: bebt 2009-05-24 08:48:15

הי,

במיוחד לשמעיה ואבינועם -

 האם ניתן להקביל את את הערכים למה שקרוי תכונות אופי או תכונות התנהגויות (ב- BEING) - כמו שאבינועם מכוון ?

 האם יתכן שלכל אדם יש ערימה - פוטנציאל של ערכים כאשר הוא פועל עפ"י אחד או אחדים מהם בעניינים שונים כך שבעצם אנחנו מזהיםאצלו ערכים שונים במצבים וסיטואציות שונות ?

 בבט

בבט, לדעתי זה בדיוק העניין. לכולנו, קבוצת האנושות נושאים זהים, כאשר הערך הנייטרלי של אדם בכל אותם הנושאים הוא בעצם המקום המאוזן ששייך להוויה השלמה שלו.

הערכים שעולים באימון הם ערכים טעונים (וזה לא משנה אם הם חיוביים) כאלה שנשמתנו בחרה להעמיק בהם את הלמידה, ההבנה וההתפתחות וזו הסיבה שאם נבחר בעיסוק או פעולה התואמת את הערך נתיב הצמיחה האישי שלנו יהיה המהיר והמשמח ביותר.

רובנו, המאמנים היועצים, עובדים סוציאליים ופסיכולגים, למשל, מחשיבים את הערך של "עזרה לזולת" דווקא משום שערך זה מהווה עבורנו את השיעור הגדול ביותר של חיינו. אנו לומדים איך לעשות זאת נכון.

לא בכדי כל המאמנים מתאמנים וכל מטפלים מטופלים. אנחנו לאו דווקא עוסקים במה שאנו עוסקים כי אנחנו הכי טובים בזה, אלא גם ובעיקר משום שאנחנו נתרמים מכך בעצמנו במידה הרבה ביותר.

שירלי היי 

אם הבנתי נכון ,הפרוש שאת נותנת לערכים שונה מזה  שרוב המאמנים  בדיון זה נותנים.  זה נראה לי קצת  כמו  דיבור בשפות שונות.... 

את כותבת... "מה שאני מנסה בעצם לומר הוא שערך הוא מאפיין/מקום טעון. משהו שעל פי האימון הקלאסי חסר אצלנו."

  הכוונה ב"ערך" הוא לאו דווקא למשהו טעון או חסר אצל המתאמן.. וגם לא לערך מוסרי או תרבותי כפי שרוב האנשים רגילים לחשוב.

 הכוונה היא לאותו משהו פנימי שייחודי לאותו אדם.

זאת יכולה להיות תכונת אופי , או עקרון פעולה , או צורך קיומי , או מאפיין אחר שלו. 

עד כמה שידוע לי , על פי רוב הגישות באימון אין דבר כזה – ערכים לא טובים , או טעונים. 

כל אדם וערכיו הוא – וערכיו של המתאמן הם תמיד טובים, כי זהו האדם.   כשאדם פועל על פי ערכיו , ומביא אותם לידי ביטוי הוא ירגיש טוב ולהפך . 

לאותם חלקים אישיותיים שלנו שמעכבים אותנו מלהשיג את מטרותינו בחיים  – אנו קוראים – " חסמי הצלחה ". ( נדמה לי שאת מתכוונת לאותם ערכים "טעונים" ) 

אחת  מהגדולות של האימון האישי , זאת  היכולת  ללמוד  להצליח למרות החסמים.

(על ידי אסטרטגיות התגברות שונות, או גיוס עזרה מתאימה) בדיוק כמו שקורה בתחום ליקויי הלמידה – אנחנו לא יכולים לשנות את המציאות , אנחנו לומדים אסטרטגיות למידה שיאפשרו לנו להצליח למרות הליקויים. 

מירב מספרת : "למדנו שם תרגיל מאוד טוב למציאת ערכים. אני חושבת שמה שהכי טוב שבאותו תרגיל הוא שהדרך להגיע לערכים היא לא מודעת.לא עובדים עם רשימות אלא עם שאלות, והרבה שאלות.כך יוצאים ערכים כל כך אמיתיים ויצירתיים שזה כל פעם מפתיע אותי מחדש." 

 אני  אמשיך אותה ואתן דוגמא לשתי שאלות שיכולות להמחיש זאת... 

למשל שאלה כמו : ספרי על תקופה מאוד מאושרת שלך.....    ( למשל: טיול  בחו"ל)     .

                          מה היה בתקופה הזאת שגרם לאושר הזה?   

                          ( החופש לעשות מה שבא לי....)

                          איזה ערך פנימי שלך בא לידי ביטוי שם?     ( חופש ההחלטה, ביטוי עצמי..) 

                         או ספרי על תקופה קשה שהיתה לך .....   ( צבא...)

                         מה מתקופה זו גרם לך להרגיש ככה?        ( כולם מחליטים בשבילך, המסגרת )

                        מהו אותו ערך שלא בא לידי ביטוי, שהיה חסר  ושגרם לך להרגיש ככה, (חופש

                         ההחלטה, ביטוי עצמי)

 כשהמתאמנת עונה על השאלות היא לא מודעת לעניין הערכים , היא עונה אסוציאטיבית, תאור המקרה עובר זיקוק עד שמגיעים לערך האמיתי.  

מה קורה כאשר ערכים מתנגשים?

 אפשר לשאול את השאלה... ספרי על התלבטות גדולה שהיתה לך....

ואז גם לעשות את תהליך הזיקוק עד שמגיעים לערכים. 

איזה ערך" ניצח" בהתלבטות זאת?.....יכול להיות שבתקופות שונות בחייו , אדם יחווה קונפליקט פנימי בין ערכיו וכל פעם ייתן עדיפות לערך אחר. 

אני מקווה שהצלחתי  להבהיר עוד קצת את המשמעות שאימון אישי נותן ל"ערכים" וגם לחזק את העניין שלדעתי ערכים לא משתנים. 

יחד עם זה , יכולה להשתנות הדרך שבה הוא יבטא אותם.  

 ( זכויות היוצרים לשאלות הנ"ל – ראובן כ"ץ –איק"א)  

דרך אגב , מי שכבר מיומן קצת בעניין , יכול ( בזהירות רבה...) לזהות  חלק  מ"הערכים החיצוניים " שלנו חברי הקהילה שכותבים פה...

היי שרה'לה ותודה לך על ההבהרות.

בהחלט אנחנו מדברות אולי בשפה שונה, אבל אני מבינה והבנתי גם קודם על מה מדובר כאשר מדובר בערכים בשפה האימונית, אני פשוט מציעה נקודת השקפה מעט שונה על הדברים.

לא התכוונתי לחסמי הצלחה כשדיברתי על ערכים טעונים - אלא על ערכים בדיוק כפי שאת רואה אותם.

אם נשתמש בדוגמא שלך על אותה בחורה שהערך חופש הוא ערך ליבה בחייה, נניח. אז זה אומר שהמושג חופש אצלה טעון במטען חיובי.

אני מבינה לגמרי את הגישה האימונית לפיה בונים חזון ומציבים מטרות לשם הפיכת אותו ערך לנוכח בחייה, לדוגמא לאמן אותה ליצור סיטואציות בהם יהיה לה חופש ביטוי רב יותר בחייה האישיים.

אך כוונתי היא שאותו החופש הוא ערך טעון כיוון שהיא לא למדה לאזן אותו בחייה. היא מרגישה שאין לה אותו. הוא חסר לה ולכן הוא מהווה ערך חיובי עבורה. אם היה לה אותו - זה לא היה ערך. סביר להניח שאותן שאלות היו מובילות להעלאת ערכים אחרים. לעיתים מדובר באמת בערכים שהם דברים איתם אדם מתמודד כל חייו ולעיתים מדובר בחוסרים זמניים.

ושוב - אני מסכימה שכאשר אדם פועל בהלימה עם ערכיו הוא פורח, שמח ומשגשג - ללא ספק.

ניסיתי להסביר קודם כל שלדעתי ערכים משתנים ויכולים להשתנות ושנית שאני מאמינה יותר בגישה ההווייתית (למרות שלא למדתי אותה מהסברים שקראתי היא מקבילה לגישה הרוחנית אותה אני מלמדת).

ניתן להתמודד עם הערך חופש באמצעות עבודה עם המתאמנת על חווית הנוכחות של החופש גם בחייה הנוכחיים. על ידי הוויית החופש (באמצעים כמו דמיון מודרך וכו') מזדמנים לחייה יותר ויותר הזדמנויות לחוות חופש.

אמצעים אלה בעצם מאפשרים התמודדות עם כל ערך שהוא, כך שגם כאשר הערך חופש לא יהווה ערך מרכזי, משום שהוא יהיה פשוט טבעי ונוכח -  אז עם הערך הבא אותו היא תחשיב היא תוכל להתמודד באותו אופן.

אני יודעת שזה קצת מבלבל שאני מתייחסת לערך חיובי כטעון וככזה שמתמודדים איתו, אבל זוהי השקפתי אותה ניסיתי להעביר.

הי שירלי

אני מנסה להבין , ואני מודה שאני מצליחה להבין רק חלקית.

 האם את מתכוונת לעניין שבעזרת דימיון מודרך ועוד כלים  אנו יכולים להשפיע על החשיבה שלנו ועל ההרגשה שלנו, ?בלי קשר לערך עצמו?

 האם זה מה שדיבר עליו   ויקטור פרנקל שדיבר על "האחרונה שבחרויות האדם "- היכולת לחשוב ולבחור את  הפרשנות שאנו נותנים למציאות. ( וגם אלפרד אדלר- מודל  א.פ.ר.ת)?

אם לזה את מתכוונת , אז אני לגמרי מסכימה איתך , אבל בתפיסה שלי זה לא קשור לערכים.זה קשור לאינטילגנציה רגשית וליכולת של אדם להיות פרואקטיבי , לקחת אחריות על חייו , על תגובותיו ולנהל אותם על פי ערכיו שלו.

ואת זה ניתן ללמוד - זה יכול להשתנות!

לאט לאט....הדברים יתבהרו....ואם אני לגמרי לא בכיוון שלך,אז אולי לא .  

בכל מקרה תודה על הרצון להסביר.

לילה טוב

שרה'לה

צטט: שרה'לה כספי 2009-05-25 00:00:11

הי שירלי

אני מנסה להבין , ואני מודה שאני מצליחה להבין רק חלקית.

 האם את מתכוונת לעניין שבעזרת דימיון מודרך ועוד כלים  אנו יכולים להשפיע על החשיבה שלנו ועל ההרגשה שלנו, ?בלי קשר לערך עצמו?

 האם זה מה שדיבר עליו   ויקטור פרנקל שדיבר על "האחרונה שבחרויות האדם "- היכולת לחשוב ולבחור את  הפרשנות שאנו נותנים למציאות. ( וגם אלפרד אדלר- מודל  א.פ.ר.ת)?

אם לזה את מתכוונת , אז אני לגמרי מסכימה איתך , אבל בתפיסה שלי זה לא קשור לערכים.זה קשור לאינטילגנציה רגשית וליכולת של אדם להיות פרואקטיבי , לקחת אחריות על חייו , על תגובותיו ולנהל אותם על פי ערכיו שלו.

ואת זה ניתן ללמוד - זה יכול להשתנות!

לאט לאט....הדברים יתבהרו....ואם אני לגמרי לא בכיוון שלך,אז אולי לא .  

בכל מקרה תודה על הרצון להסביר.

לילה טוב

שרה'לה

היי שרה'לה,

לזה בדיוק התכוונתי - לאפשרות לבחור את הפרשנות שאנו נותנים למציאות.

לגבי הקשר לערכים - כאשר אדם מצליח להגיע לאותו מצב בו הוא שולט במציאות הפנימית שלו הוא לא תלוי בסביבה ליצירת אושר או כל דבר אחר.

בהקשר של אפשרות זו -  ערכים רבים שעולים במתודות אימוניות פשוט כבר לא יעלו.

ערכים אישיים כבר לא יהיו בעלי משקל. רק אותם ערכים שהם באמת לא משתנים וקבועים -  אבל אלו ערכים המשותפים לכל המין האנושי ואינם אישיים. זו הסיבה שביקשתי להגדיר ערכים.

ובעצם - הסיבה לקיומם של אותם ערכים אישיים היא שעצם החיים לאורם היא אחת הדרכים האפקטיביות של האדם להגיע למקום בו הוא מגלה מהם ערכיו האמיתיים - אלו האנושיים-אוניברסליים, הקבועים ושאינם משתנים.

ובדיוק כפי שאמרת - דברים הובהרו, יתבהרו או שלא

בכל מקרה, מעניין לשוחח איתך.

יום טוב,

שירלי 

צטט: bebt 2009-05-24 08:48:15

הי,

במיוחד לשמעיה ואבינועם -

 האם ניתן להקביל את את הערכים למה שקרוי תכונות אופי או תכונות התנהגויות (ב- BEING) - כמו שאבינועם מכוון ?

 האם יתכן שלכל אדם יש ערימה - פוטנציאל של ערכים כאשר הוא פועל עפ"י אחד או אחדים מהם בעניינים שונים כך שבעצם אנחנו מזהיםאצלו ערכים שונים במצבים וסיטואציות שונות ?

 בבט

 אינני יודע לענות בוודאות. אינני עוסק ולא למדתי Being. הגישה של איק"א היא Doing. לכן בוא ננסה הפוך - אני אגיד לך למה התכוונתי ואתה תוכל להחליט :-)

בגישה של האימון ממוקד התוצאות, ערכים הם גם כפשוטם במינוח המקובל - ערכי מוסר ואתיקה, אמונות, אידיאולוגיות, דברים שאנחנו מחשיבים, אבל גם מעבר לכך, תכונות, יכולות, ואולי הכי חשוב - עקרונות פעולה של האדם, המייצגים מאפיינים אישיותיים יסודיים.יכולים להיות הרבה ערכים, אבל באופן מעשי ניתן בדרך כלל להסתפק בזיהוי 7-9 "ערכים מרכזיים" שבעזרתם ניתן להסביר את רוב התוצאות המשמעותיות שהתקבלו בחיי המתאמן עד כה, ושהם אלו המכתיבים את עיקר חזונו.

למשל, הערך "קדושת החיים" הוא ערך שמשותף (בניסוח זה או אחר) לרוב האנשים. עם זאת, יש מעט מאוד מצבים בחיי אדם בהם דווקא זהו הערך המוביל או המשמעותי. לגבי רובנו, אין כמעט שום תוצאה משמעותית בחיינו שהערך המוביל ביצירתה הוא דווקא קדושת החיים (למרות שכאשר הוא כן בא לביטוי, הוא חזק ומהותי). לכן, לגבי רוב האנשים, זהו אינו ערך מרכזי . לעומת זאת, להרבה מאוד אנשים יש ערכים המייצג צורך בביטחון, או משפחתיות, או עצמאות, ואכן ניתן לראות בחייהם את ההשפעה הדומיננטית של הערכים האלו שוב ושוב.

עריכם יכולים גם לייצג עקרונות פעולה של יכולות. "יצירתיות", "חריצות" וכו'. במקרה זה סביר שנראה את הצלחותיו של האיש בעולם מתבססות בדרך כלל על עקרונות פעולה אלו. מכיר מישהו שפועל תמיד דרך אחרים? מכיר מישהו שתמיד לומד נושא מכל הכיוונים עד שהוא פועל? - אלו דוגמאות לעקרונות פעולה / ערכים.

ההנחה היא שערכים מתקבעים בגיל צעיר, ואינם משתנים עוד. אבל ערכים יכולים לבוא לביטוי בצורות שונות. כמו כן, במצבים שונים, ערך זה או אחר עשוי להיות הדומיננטי. במובן זה, אולי זה מתחבר לשאלה שלך לגבי "ערימה של ערכים פוטנציאליים". אבל כאמור, בתפיסה לפיה אני פועל, מספר הערכים המשמעותיים אינו גדול במיוחד והם אינם משתנים.