האתר power.com מאפשר למשתמשים לאחד נתונים אודות עצמנו ולהפיצם בצורה מסודרת ברשתות חברתיות מגוונות. במקום להכנס לקפה דה מארקר, טויטר, לינקדאין, תפוז ועשרות רשתות חברתיות אחרות בהן אנחנו חברים, ניתן להכנס לאתר ובבת אחת לאחד את כל חברינו בכל אותן רשתות (אם כי למיטב ידיעתי הרשתות הישראליות לא נכללות באתר...).

פייסבוק אינה נמנית על הרשתות שהאתר מאחד, ולא בכדי.  בתחילת מאי 2009 ניתנה החלטה בתביעה שהוגשה בעניין (Facebook Inc. v. Power ventures Inc.) ונקבע כי משתמשי פייסבוק שמעניקים לאתר Power רשות להשתמש בשם המשתמש והסיסמא שלהם בפייסבוק (כמו גםPower  עצמה) מפרים את זכויות פייסבוק בדפי פרופילי המשתמשים.

פייסבוק ו-Power ניהלו מו"מ לשיתוף פעולה שכשל, ומשכך פנתה Power למשתמשי פייסבוק וקיבלה מהם זכות שימוש מוגבלת בשם המשתמש והסיסמא בפייסבוק על מנת לאסוף את נתוני המשתמש שלהם כפי שמופיעים בדף הפרופיל באמצעות תוכנה מקוונת.

בית המשפט התייחס לפעילותה של Power כ-scraping, אותו מינוח ששימש למשל בפסקי דין דוגמת eBay v. Bidder's dge ואחרים.

משביצעה Power פעולה שגרמה להיווצרות עותק זמני (cache) של עמוד פרופיל המשתמש בפייסבוק על שרתיה, בלא רשות, הרי שהפרה את תנאי השימוש בפייסבוק שאוסרים בין היתר על הורדה, הפצה או scraping של כל חלק מאתר פייסבוק. התנאים אף אוסרים על המשתמשים שימוש בתוכנות אוטומטיות לשם הורדת פרטי הקשר (אם י מתירים הורדה ידנית).

פייסבוק הבינה כי אין לה זכויות בתוכן שהגולשים מעלים, אך טענה כי העותק שנעשה כולל גם את עיצוב העמוד שלה ולפיכך מפר את זכויותיה.

למעשה טענה פייסבוק הן להפרת זכויותה בעיצוב העמוד והן להפרת תנאי השימוש בשימוש חורג שהמשתמשים עשו באתר, וכתוצאה מכך – Power.

מסקנות עיקריות שניתן ללמוד מפסק דין זה לבעלי אתרים שונים:

 הח"מ מתמחה בדיני אינטרנט.