| 27/5/09 21:30 |
0
| ||
אני מזמינה אתכם לצפות בוידאו הנ"ל שבו וולסטריט מראיין את המיסדים של טוויטר לגבי המודל העסקי של החברה. בחרתי בוידאו זה גם בגלל שלאחרונה שמענו על הצעת הרכישה של אפל את טוויטר וגם מכיוון שבוידאו הנ"ל היזמים עושים טעויות שמהם אפשר ללמוד. בין היתר הם אומרים:
- "אנו מבחינים בין ערך לבין רווח. אנו צריכים קודם לבנות ערך ורק אחרי זה רווח".
ואני מציעה לחשוב על המודל העסקי במקביל למיזם או לטכנולוגיה. או באופן אחר "מיצאו קודם את הלקוח ואחרי זה את המוצר".
-" יש לנו סדר עדיפויות והדבר שנמצא בעדיפות ראשונה הוא הצד הטכנולוגי של המוצר".
זה טבעי יזמים שבאים מהצד הטכנולוגי אוהבים לחשוב על הצד הטכנולוגי ( שם הם נמצאים באזור הנוחות ) אבל אם אתם רוצים להפוך את זה לביזנס כדאי לחשוב על המודל העסקי במקביל ואפילו קודם לכן.
- "יש בכוונתנו להפוך את טוויטר לרווחית בסוף השנה הזו ".
הבטחה שאינה משכנעת לאור העובדה שהם לא הביעו אפילו רעיון אחד כיצד הם מתכוונים לעשות את זה וגם שפת הגוף לא שכנעה אותי שהם מרגישים בטוחים שאכן הם יוכלו לעשות זאת בסוף השנה.
וגם הם לא ניצלו את הבמה להדגיש כיצד לקוחות של טוויטר יכולים להשתמש בכלי כדי להגדיל את הרוחיות שלהם וזה חבל ......
במיוחד בזמן מיתון אך גם בזמנים רגילים כדאי ליזמים לחשוב גם על הצד הטכנולוגי וגם על המודל העסקי אם אכן רוצים להפוך את הטכנולוגיה לעסק. ואם אתם חושבים שאתם לא מספיק טובים בזה גייסו שותף שטוב בצד של הביזנס.
אחד הפרמטרים העיקריים שמנבא הצלחה של מיזמים הוא לא רק אכות הרעיון יש הרבה רעיונות טובים והרבה מהם לא הפכו לחברות מצליחות כי לא היה מודל עסקי. אז כשאתם מתעוררים בבקר חשבו רווח לא רק טכנולוגיה!
או במילים אחרות חשבו כל הזמן כיצד הינכם יכולים לייצר רווחים מהמיזם עד שתמצאו את המודל הנכון.
ומה דעתכם - איזה עוד טעויות שמהן ניתן ללמוד יזמים עושים ?
בהצלחה.
נאוה.
| |||
| 28/5/09 12:54 |
1
| ||
נאוה,
עם כל הכבוד, רוב היזמים שאני מכיר היו שמחים להיות היזמים של טוויטר, גם עם הטעויות.
החבר'ה של טוויטר אולי לא אומרים את הדברים הנכונים בראיונות ואכן אין להם מושג לגבי מודל הרווח ובכל זאת הם יצרו קהילה שוקקת הגדלה במהירות. הם הצליחו לסחוף מליונים. האם הם יהפכו לסיפור הצלחה ארוך-טווח? איני יודע, בואי נחכה ונראה מה יקרה בסוף הסיפור - האם הם ימצאו את דרכם לרווחיות, האם הם יקנו בסכום מהותי או שמא הם יעלמו?
הנסיון שלי מלמד שיש הרבה טעויות בספר הטעויות, אבל אין מתכון אחד מנצח.
מה שאפשר ללמוד מהסיפור שלהם זה שכשמזהים צורך - אפשר לבנות על זה הרבה. אין ספק שהיה צורך לשירות כמו שטוויטר מציע.
בברכה,
+ אורן -- אורן רוז ער יזמות | יעוץ עסקי | חונכות עסקית | סדנאות www.122team.com | |||
| 28/5/09 15:48 |
0
| ||
אורן - מסכים עם כל מילה שלך.
אני גם מצטרף לרעיון של ליצור ערך ולאחר מכן רווח, אם יש לך משהו שאנשים רוצים ומשתמשים בו לאורך זמן, לא משנה כרגע איך כמה ולמה - זה יהיה שווה כסף בסוף.
"מודל עסקי" הוא דבר מאוד חשוב אבל לפי דעתי הוא מנסה לקבע או למקם רעיון מסוים בתבנית כלשהיא, אם תסתכלו על כל המפלצות הגדולות והרעיונות הגדולים לא לכולם היה "מודל עסקי" ברור וחד מהתחלה וגם אם כן - סביר להניח שהוא השתנה אם לא יותר מפעם אחת.
צרו ערך ועניין - אנשים יבואו ויאהבו? אז תחשבו על כסף.
ליאור
-- אינטרנט זה נחמד, בינטרנט זה כבר סיפור אחר. http://www.binternet.co.il | |||
| 28/5/09 17:30 |
0
| ||
לא מסכים איתכם. הסיבה היחידה שיש אנשים שיכולים לומר זאת, היא שיש משקיעים שמוכנים שהחברה האלה יחגגו על גבם ויחלקו דברים בחינם. בעולם המוחשי, אותו עולם שקיים בחוץ ואנשים שוכחים אותו לפעמים (המושג "הכלכלה הישנה" כבר כמעט פרח מהעולם), אין ארוחות חינם. שם צריך לייצר הכנסות די מהר וכדאי מאוד, אחרת החברה פושטת רגל והמשקיעים לא יצילו אותה.
באינטרנט - כמה שהמודל הזוי יותר, כן נמצאים הפראיירים שיתמכו בו עד שיקרוס. אם הייתי אומר לכם שהמודל שלי היה לעמוד ולחלק לחמניות חינם ברחוב, עד שיהיו לי מיליוני לקוחות ואז בטח מאפייה תקנה אותי - הייתם מגדירים אותי כדפוק בשכל ומזלזלים לחלוטין במודל העסקי שלי. אם הייתי עושה את זה באינטרנט, הייתם מגדירים אותי כבעל חזון....
הסיבה היחידה שהמודלים הללו מצליחים זה עובדת היותם חינם ועובדת היות המשקיעים אלו שמשלמים על כך. כל ניסיון לגבות כסף בדרך כלל מרסק את המיזמים הללו - ע"ע פייסבוק - שכן המשתמשים בהם עושים זאת כל עוד זה חינם אך מאחר ואין שירותים אלו באמת מהווים מוצר "קיומי" או חיוני מקצועית, גם אם יעלו דולר בחודש אף אחד לא ישלם. התירוץ של פרנסה מפרסומות גם עלוב למדי, שכן כיום הפרסומות הפכו פירמידה. האתרים המפרסמים בעצמם מקווים להתקיים מפרסומות והפרסומות המצויות בהם הן בעצמן פרסומות לאתרים המקווים להתפרנס מפרסומות... בסוף, זה שאמור לממן את כולם הוא אתר מסכן שעוד מעז לגבות כסף על השירות וכולם מספידים אותו כי המודל שלו "אאוט". (למיותר לציין, הגישה של להחזיק מעמד עד שיבוא רוכש איננה ראוייה להתייחסות וזה שקול למילוי סיטונאי של טפסי לוטו)
כנסו לפרופורציה. אין ארוחות חינם. זו שוב חגיגה על גב המשקיעים וכולם חושבים שמצאו את הפרפטום-מובילה שמייצרת "יש מאין", עד הקריסה. | |||
| 29/5/09 04:35 |
0
| ||
היי אורן חג שמח
אני מסכימה עם מה שאתה אומר לגבי הפופלריות הרעיון של טוויטר מדליק ויש להם חשיפה מדהימה והם אפילו הצליחו לגייס כסף.
אבל החברה עדיין לא יודעת איך היא הולכת לייצר כסף וזה בדיוק הסיבה שהבאתי אותם בגלל שמבלבלים בין ההצלחות הללו להצלחה עסקית . יש חברות כמו גוגל ואמזון ואמזון אשר לא היו רוחיות 5 שנים ובגלל שמשהו האמין בהם הם יכלו לשרוד ובסוף הצליחו מבחינה עסקית.
אין מתכון אחד כפי שאתה אומר אז היזם צריך עם הבנה ומודעות להחליט על איזה מודל הוא הולך כאשר ברור שחברות מהסוג הזה אתה שומע רק על כאלה שהצליחו ולא על מאות שלא הצליחו. המסר שלי ליזמים תמיד לנסות למצוא את המודל העסקי ויפה שעה אחת קודם. מציאה של המודל העסקי מגדילה את הסיכויים להצליח מבחינה עסקית וגם את הסיכוי לגייס כסף.
תודה על התייחסותך, נאוה.
נ.ב הייתה לי הזדמנות לבקר בבלוג שלך .....
-- פיתוח עסקי צמיחה הגדלת הכנסות ורוחיות | |||
| 29/5/09 04:44 |
0
| ||
היי ליאור חג שמח
בנוסף לתגובתי לדבריו של אורן ...... אכן כמו שאתה אומר לא בונים את המודל העסקי ביום אחד מכיוון שמחפשים אותו זה עדיין לא אומר שזה נכון להגיד נבנה ערך והמודל כבר יגיע. כשמדברים על ערך מדברים על ערך ללקוח שמוכן לשלם על זה כסף אלא אם כן לא רוצים לעשות מזה עסק אז זה סיפור אחר.
תודה על התייחסותך,
נאוה.
-- פיתוח עסקי צמיחה הגדלת הכנסות ורוחיות | |||
| 29/5/09 04:53 |
0
| ||
היי אבי חג שמח!
אני שמחה שיש דיון זו המטרה. אני מסכימה עם מה שאתה אומר הבועה הייתה בחלקה בגלל שחשבו שממציאים כלכלה חדשה והבסיס נשאר אותו בסיס - יצירה של ערך ללקוח שמוכן לשלם על זה. מה שחשוב הוא ההבנה על איזה סוג מודל הולכים ומה המשמעות וההשלכות של זה וגם במקרים הללו צריך כל הזמן לחפש את המודל העסקי.
תודה על התייחסותך,
נאוה. -- פיתוח עסקי צמיחה הגדלת הכנסות ורוחיות | |||
| 30/5/09 02:02 |
1
| ||
נאוה. כפי שהתבטאתי פעם באחד הדיונים האחרים שהעלית על טוויטר, הם היו צריכים לקחת את הכסף (700M$) ולשמוח שהצליחו למכור את משרפת הכסף שלהם...
גם על יוטיוב אמרו את אותו הדבר - מודל עסקי יגיע, אל תדאגו, גוגל עובדת על זה... נכון להיום - יוטיוב שורפת לגוגל למעלה מ-30M$ בחודש אני אדגיש שוב - 30M$ בחודש!!! כל חודש זה עולה כי כמות הסרטים רק עולה וכמות הגושלים גם כן עולה... ועד עכשיו לא באמת יודעים מה יקרה עם זה...
טויטר? ממש אותו הדבר. קל מאוד לדבר על גוגל ועל אמאזון ופה הייתי רוצה לעשות קצת סדר.
כשגוגל ואמאזון נבנו, הם נבנו על יסודות מאוד מוצקים. לגוגל היתה טכנולוגיה מהפכנית ועם הזמן גם כמות שרתים כזו שבשביל להעתיק אותם ואת ההצלחה שלהם צריך כמה מאוד מיליוני דולרים....
אמאזון מצידה בנתה מערך שלם של קניות וירטואליות. החל משלב הטיפול בהזמנה, דרך מערך המלאי ושיטות מצויינות לחידוש המלאי וכד', וכלה בשיטות הפצה וגבייה... כל זאת תוך התחשבות בצורכי הלקוח ותוך מתן שירות.....
גם אותם כדי להעתיק צריך הרבה יותר מסתם רעיון מגניב. אמאזון וגוגל בנו מערכת וזאת הסיבה שהפכו לאימפריות.
חברות ה-2.0 כדוגמת טויטר הגו בסה"כ פיצ'ר "מעניין" - "בוא תכתוב עד 140 תוים". הערך היחיד של החברה שלהם הוא שמיליונים משתמשים היום באתר שלהם. הציבור אוהב דברים "חדשניים" ופרובוקטיביים. הצורה להביס את טוויטר לא תהיה על ידי העלאת אתר דומה שמאפשר להזין גם כן 140 תוים אלא על ידי העלאת אתר שגם כן מאפשר לך לתקשר עם החברים שלך בצורה קצת יותר "מתוחכמת" מזו הנהוגה היום...
תחשבו על זה - היה את מייספייס - שעשה המון רעש. כל מי שניסה לחקות אותם הצליח הרבה פחות מהם. ואז באה פייסבוק. היא לקחה את עניין התקשורת בין אנשים צעד אחד קדימה - אתה לא מתקשר רק באמצעות זה שיש לך עמוד משלך שאתה "מתחזק" אותו אלא גם באמצעות אפליקציות שאתה חולק עם החברים שלך. עכשיו באה טויטר והגדירה את כל העניין התקשורת מחדש - לתקשר במילים אבל בקצרה... להתעדכן מחברים בלי שהם יתנו לך אישור לכך...
בינתיים מייספייס "נקבר" למרות שבזמנו נקנה במאות מיליונים, הערך של פייסבוק ירד משמעותית מ-15B$ והערך של הדבר העדכני ביותר עולה...
אני מבטיח לכם ב-100% שתוך שנה - שנתיים התקשרות שוב תוגדר מחדש....
ולנושא הדיון עצמו - זאת טעות מאוד בסיסית שהרבה יזמים עושים. הם נתלים בחלק מהעובדות ומתעלמים מהעובדות שקשה להם להתייחס אליהם. אתם משווים את עצמכם לגוגל או לאמאזון? תשאלו את עצמכם כמה באמת ערך אתם נותנים והאם הערך הזה באמת משהו שרק אתם יכולים לתת? אם לא (וזאת התשובה ברוב המקרים) אז תיזהרו מלהשוות את עצמכם לגוגל. הגבול בין אופטימיות לבין השלייה עצמית הוא מאוד מטושטש...
-- עמנואל | |||
| 31/5/09 00:25 |
0
| ||
התגובה שלך מאד מעניינת.
אתה מדגיש את נושא של החיקוי של הטכנולוגיה כלומר לא די ליצור טכנולוגיה מדהימה ואפילו וראלית אלא חשובה גם המידה שבה חברות אחרות יכולות לחקות את הטכנולוגיה הזו. קוראים לזה יתרון תחרותי שברגע שזו טכנולוגיה שפשוט לחקות אותו החברה מאבדת את היתרון התחרותי שלה בשוק.
ההלהבות והאופטימיות חשובים מאד ( מנסיון שלי כיזמת ) אבל חשוב גם להיות מודעים ולבדוק ולהסתכל על כל התמונה מאחר שבסופו של דבר המטרה היא להצליח. חשוב לי גם לומר זה לא רע לעשות טעויות כי לומדים מהם ( חברות הון סיכון אמריקאיות מחפשות יזמים שנכשלו מספר פעמים מאחר שזה מגדיל את הסיכוי שלהם להצליח במיזם הנוכחי ) אבל אם ניתן ללמוד מניסיונם של אחרים זה נפלא גם כן.
שבוע טוב,
נאוה.
-- פיתוח עסקי צמיחה הגדלת הכנסות ורוחיות | |||
| 1/6/09 10:48 |
2
| ||
היי נאווה.
באשר למושג "יזמים סדרתיים" השוק כושל כשל מר בזה שאיננו בוחן בצורה אובייקטיבית מהי הסיבה לכשלונם. אני אישית מכיר שני מכרים בהם יזמים כשלו סדרתית וגייסו הון וכשלו שוב - מאחר והבעייה נעוצה בהם עצמם והם אינם מסוגלים לנהל חברה או לנווטה. זה הגיע בשני המקרים הללו עד כדי נטישת האנשים את החברות.
אין נוסחת קסם. יזם שהצליח - איננו מבטיח הצלחה נוספת בדיוק כשם שיזם שכשל איננו מבטיח כשלון או הצלחה נוספת. הרי יש בזה 80% מזל -20% שכל ובסופו של דבר רבים מהיזמים היו ברי מזל שמישהו בא ואסף את החברה לחיקו רגע לפני שאזל הכסף (חברות לא מעטות שנמכרו היו במסלול צלילה איטי וכאן נכנס אלמנט המזל שהושיען והפך אותן לסיפור הצלחה).
אין ספק שניסיון של יזם ימנע ממנו טעויות 'כיתה א' אך אין זה ערובה להצלחה ובוודאי שאם היזם חוזר על טעויות כיתה א שוב ושוב, הרי שזהו דגל שחור המתנוסס לעיני המשקיעים שבוחרים שלא להביט בו (אגב, הסיבה לכך נעוצה לרוב בעובדה שהמשקיעים עובדים עם 'מתווך' שמציג את היזם כסיפור הצלחה מסחרר והמשקיעים אינם טורחים לבדוק את עברו לעומק כפי שיעשו עם אנשים ללא עבר מפורסם. דווקא כאן טעותם).
ובאשר לעמנואל - הוא בסה"כ מציג את הנקודה העיקרית: גימיק זה נחמד אבל גימיק זו תופעה חולפת ובוודאי שלא שווה את הכסף. טכנולוגיה ושימוש אמיתי עם ערך אמיתי מהווה יתרון של ממש וקיים לה ערך שישתמר (על עוד הטכנולוגיה רלוונטית). המיזמים הלוהטים החינמיים הם בעיקרם גימיק מבוסס אינרצייה שדועכת מהר למדי ואיננה מחזירה את מחיר הרכישה העצום שמשלמות (או ליתר דיוק שילמו) החברות הגדולות. מחירי הרכישה ילכו וירדו ככל שהשוק יתפכח ויבין שאין סיכוי להחזיר 500 מיליון דולר רכישה של גימיק בעל אורך חיים של שנתיים ועלות תפעולית גבוהה...
את אגב אומרת פחות או יותר אותו דבר - לגבי צורך במודל אמיתי ולא גימיק בעל ערך בלבד. | |||
| 2/6/09 04:27 |
0
| ||
היי אבי העלת שאלה מעניינת בקשר מספר הכישלונות של היזם והצלחת המיזם. אני לא מכירה מחקרים שבדקו את זה אבל אם משהו מכיר נשמח לדעת. השאלה שלך נוגעת למעשה בשאלה כיצד כדאי לחברות הון סיכון לבחור את היזם ? מהם התכונות אשר ינבאו הצלחה שלו בין היתר נמצא גם הנושא של מספר כישלונות - האם מספר כישלונות גדול יותר מנבא הצלחה?
הקשר בין שני המשתנים אלה מבוסס על יכולת למידה מכישלונות קודמים ( מה שאנו מכנים "עקומת למידה" של הפרט ויש גם עקומת למידה ארגונית) כלומר אם אנו מתחילים ללמוד לרכב על אופנים אשר סביר להניח שככל שעשינו את זה פעמים רבות יותר אזי יש סיכוי שניפול פחות ושנרכב טוב יותר. באופו דומה יתכן שככל שיזם הריץ מיזמים רבים יותר הניסיון שלו רב יותר הוא עשה הרבה יותר טעויות ולמד מהם ויתכן שבהתייחס לתכונה זו בלבד( וכמובן ההצלחה של המיזם תלויה בהרבה משתנים ) הסיכוי שלו להרים את המיזם ולהצליח בו רבים יותר.
הזכרתי שקרנות הון שיכון אמריקאיות בוחרות יזמים שעברו מספר כישלונות כי לדעתם יש להם סיכוי רב יותר להצליח. ביפן זה בדיוק הפוך אם נכשלת אזי אין שום סיכוי שתבחר שוב. אני מבאופן אישי חושבת שטעויות זה דבר טוב במיוחד אם לומדים מהם. פחד מטעויות משתק ומפריע לצמיחה אישית וגם לצמיחה ארגונית. על כן זה חסר תועלת לפחד מטעויות צריך לראות בכל מצב " ניסיון שממנו אפשר ללמוד" .
מחקרים על ה"פסיכולוגיה של ההצלחה" מצביעים שמה שמבחין בין אנשים מצליחים ללא מצליחים הוא העמדה כלפי כישלון והיכולת לראות בכל מצב ואתגר הזדמנות ללמידה.
לגבי כישלונות של סטארטאפים גם בעולם שכולם היו מצליחים לגייס כסף חלק מהם היו נכשלים בגלל כל מיני סיבות חוסר מודל עסקי מתחרים , ניהול לא נכון , אי יכולת לצמוח גם כאן יש הרבה סיבות לכישלונות.
המטרה של היזם היא לשאול את עצמו מה אני יכול לעשות היום כדי להגדיל את הסיכוי של המיזם שלי להצליח?
יום טוב, נאוה.
-- פיתוח עסקי צמיחה הגדלת הכנסות ורוחיות | |||
| 2/6/09 14:52 |
1
| ||
אז זהו, שאני מדבר על יזמים שהוכיחו יכולת כישלון חרוץ אישית שלהם וקיבלו פידבקים שליליים מכל סביבתם - אך לפתע פתאום רואים קרן שמשקיעה בהם בעיניים עצומות ואז מתפלאים שהחברה קורסת שוב.
אני מכיר לא מעט טרמפיסטים כאלו שעוברים מחברה לחברה, אם כיזמים ואם כבעלי תפקידים בכירים שונים - גורמים נזק ועוברים ל-"קורבן" הבא. לו היו מעט טורחים המשקיעים לתהות על קנקנם של אותם אנשים - הרי שכסף רב שירד לטמיון היה עודנו קיים.
אגב, באשר לעקומת הלמידה - כפי שציינתי, אם יזם כשל 4 פעמים, כף המאזניים נוטה לכיוונו הרבה יותר מכיוון השוק. האם היית קונה רכב חדש שהיה במוסך 4 פעמים בשנה? וודאי שלא - גם במחיר הידיעה שאולי היה זה הכביש, הנהג או הדלק ולא הרכב עצמו - ולו משום שזה כבר לא סביר.
או כמו שאומרים - "פעם ראשונה טעות, פעם שנייה צירוף מקרים. פעם שלישית - קנוניה" | |||
| 3/6/09 08:33 |
0
| ||
שלום נאוה,
השאלות שאת מעלה לגבי היכולת לנבא מידת הצלחה של יזם הן בעצם, במובן מסוים, בלתי פתירות אם לא מתייחסים אליהן בהקשר רחב יותר. הרי אפשר להעלות את השאלה הבאה: מה הן התכונות שמנבאות את מידת ההצלחה של מנהל קרן הון סיכון? כלומר, להעלות את זה לרמה אחת גבוהה יותר, שכן אחת התכונות שמצופות ממנהל כזה תהיה ודאי היכולת שלו לסנן החוצה יזמים לא-מוצלחים. ברור שכדי לתת מענה לשאלות הללו צריכים לעשות שימוש בכלים אנליטיים סטטיסטיים שמתבססים על מחקרים מבוקרים. אף אני אינני מכיר מחקרים שבדקו סוגיות אלה בקפידה.
בכל אופן, אינני מסכים אם קביעה אוטומטית שיזם שנכשל מספר פעמים יש לו סיכוי גדול יותר להצליח בפעם הבאה. הדבר דומה למהמר שאומר לעצמו שהפעם הוא יביא את המכה, לאחר שאין-ספור סיבובי רולטה הביאו אותו לפת לחם. בניגוד למשחקי הימורים שבהם מרכיב האקראיות משחק תפקיד מרכזי, אצל יזמים כושלים הסיבה עשויה להיות - כפי שנאמר על ידי אחד מעמיתיי - אישיותם הבעייתית אשר גורמת להם לנהל את ענייניהם באופן לא יעיל (ואף לא בוגר ולא ראציונלי).
קיים פרדוקס בדברייך, שכן יכולת למידה צריכה לבוא לידי ביטוי בשיפור בהישגים. האם ניתן לומר זאת על יזם שכשל 4 פעמים? אמנם צריך לבדוק כל מקרה לגופו. אבל זוהי בדיוק הפואנטה - אין מתכונים (גם לא סטטיסטיים) להצלחה או לכישלון (גם יכול להיות יזם שכשל 9 פעמים ובפעם העשירית הוא עושה את זה בגדול). בפראפרזה על אנה קרנינה של טולסטוי הייתי אומר שכל "היזמים המצליחים דומים זה לזה, וכל הנכשלים, נכשלים איש איש בדרכו." אין כוונתי לכך שיש מתכונים להצלחה, אלא שלדעתי ועל בסיס חומרים שקראתי בתחום, הצלחה עסקית - ללא תלות בסגנון המיוחד של כל יזם - מבוססת (מלבד מזל) על שימוש מאוזן ומושכל ביסודות של דמיון וראציונליות לשם יצירה וקבלת החלטות, וכישורים חברתיים ורגשיים שמאפשרים להם לעבוד עם אנשים אחרים הנחוצים לבניית המוצר או מתן השירות, ולקשירת יחסים עסקיים בריאים ובני קיימא עם לקוחות ושותפים.
לדעתי, ההשוואה של הקמת מיזם ללימוד מיומנות פסיכו-מוטורית של רכיבה על אופניים איננה במקומה, שלא לומר פשטנית.
פחד מטעויות אכן איננו דבר טוב, אך כך גם הליכה אלי תהום בעיניים עצומות לרווחה. טעויות אינן טובות או רעות - הן פשוט קיימות, והן חלק מחיי בני-אדם מאז ומתמיד ולעולם ועד. כאשר אני מדבר אל אנשים שבניהולי, אחד הדברים הראשונים שאני אומר להם זה שאני לוקח כהנחת בסיס שכל אחד, כולל אותי, עושה טעויות במהלך העבודה. השאלה הגדולה היא כיצד בונים מסגרת עבודה (framework) שמסייעת למזער את כמות הטעויות, עוזרת לגלותן בהקדם ולתקנן תוך הפקת לקחים. את זאת אני עושה ע"י קביעת מדיניות של שקיפות מלאה, שכן ברגע שמגדירים שטעויות אינן דבר רע, אלא פשוט עובדה, האווירה השוררת היא של פתיחות ורצון להשתפר (אף אחד לא מקבל "עונש" על טעות אלא אם כן זו טעות במזיד).
לגבי כשלונות של סטאטאפים אני מסכים, וזה אכן מודגם ע"י הסטטיסטיקה "האכזרית". דברייך מחזקים את מה שאמרתי לגבי כשלונות - כל אחד נכשל בדרכו המיוחדת.
יום טוב, מאיר סולמר נולדג' נטוורקס
| |||
לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים



הוספת תגובה על "טעויות נפוצות של יזמים והמודל העסקי של טוויטר "
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה