תושבים: העירייה מעתיקה עצים מרחבי העיר לחורשה בצפונה, ופוגעת בדרך בשלמותם
חורשת דרזנר, אתמול. תהליך חזרה למוטב של 10 עד 30 שנה
תצלום: לימור אדרי
"בית קברות לעצים" - כך מכנה אילן גולדשטיין, תושב תל אביב, את חורשת דרזנר הנמצאת מצפון לרמת אביב ג'. אל החורשה מועתקים, בין היתר, עצים שנכרתים ברחבי העיר. גולדשטיין ותושבים נוספים נאבקים נגד הכריתה המתוכננת של עצי סיסם הודי המצויים ברחוב אבן גבירול במסגרת השיפוצים המתקדמים ברחוב. העצים שייכרתו יוחלפו בעצים חדשים, ויישתלו מחדש בחורשת דרזנר.
אך העצים לא מועתקים במלוא הדרם, בניגוד למה שעשויים התושבים לחשוב, אלא נקטמים ונגזזים. בסיור בחורשת דרזנר ניתן לראות עצים, שבעבר קישטו את העיר בשיא תפארתם, והיום הם נמוכים, גזוזים ובעלי עלווה מועטה.
האגרונום יצחק הל-אור, מומחה להנדסת הצומח, גננות ונוף שסייר לבקשת "הארץ" בחורשה, הסביר כי מדובר בעצים שעברו "העתקה חפוזה" - העתקה זולה יחסית שבמסגרתה ענפי העצים קוצצו, לעתים בכמה מטרים. הוא מסביר כי ניתן להעתיק עצים בצורה מלאה יותר, אולם העתקה כזו מצריכה הכנה מוקדמת והינה יקרה בהרבה. מבדיקתו את המקום עולה כי עצים רבים שהועתקו נקלטו ועשויים לחזור, בטיפול נכון, למראם הקודם, אולם מדובר בתהליך שעשוי לקחת 10-30 שנה. לגבי עצי הסיסם הל-אור אמר כי לא ניתן להעתיק את עצים אלה עם הכנה מוקדמת.
לדברי אורית קלפיש, יו"ר ועד המאבק, "השאלה היא כמה זמן ייקח לעצים להתרפא... אפשר להערכתנו לערוך את השיפוץ מבלי לשלוח את העצים להתאוששות של שנים".
מעיריית תל אביב נמסר כי בעיר ישנם שני מתחמים אליהם מועתקים עצים: הראשון הוא בקצה הצפוני של שכונת רמת אביב, ובו יש כ-700 עצים, והשני הוא בדרום העיר, ובו יש כ-150 עצים: "העירייה מעתיקה את העצים לחורשה זמנית כמות שהם, תוך נקיטת כל כללי הזהירות הנדרשים ללא פגיעה בהם, ונוטעת במקומם עצים אחרים שייבחרו בשיתוף התושבים".
הוספת תגובה על "זה לא רצח? לא התעללות? מה שעושים כאן לעצים?"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה