אדם שלא רוצה להירתם, לא ירתם.

מכאן, שרתימה (במקרה שלנו למטרה חיובית), אינה מניפולציה.

למשל,יניב רתם אותנו להגיב...חח

יש מישהו שמרגיש שהפעילו עליו מניפולציה?

כולנו נרתמנו להגיב מתוך רצון חופשי.

אבינועם, תגובתך גרמה לי לרתום לך כוכב...

נוצר אצלי איזשהו קונפליקט כשקראתי את המאמר שלך על רתימה...ולא הבנתי למה?

אותה בחורה שלא הבינה למה צריך לתת כדי לקבל? , הגדרת המושג "רתימה", והסוף שמדגיש שיש לתת כדי לקבל

אחר כך קראתי כמה מהתגובות ועלו לי מילים כמו "ניצול" ו"מניפולציה" ו"אינטרס" , "מטרה משותפת", "סינרגיה", "יחסים" ו"אני" ו"אחר" ...

ואז פתאום הבנתי מה הבעיה שלי... המילה "רתימה" ... המטאפורה, והמשמעות שנוצרת מהדימוי הזה.

יש במילה הזאת משהו שהוא מאוד "אדם ובהמתו", כשאתה מניח אותה בהקשר עם אחר.  אני צריך אותו ולכן הוא יעמוד לרשותי, נתתי לו המון ולכן זכותי לקחת קצת ואפילו הרבה. יש לי צפיה שהוא ירתם, כשאני רותם אותו. יש משהו מאוד פאסיבי של האחר , כשאתה רותם אותו. .. והרי אנחנו מגיעים אליו מלכתחילה בגלל הצורך שלנו בפעילות מסויימת מסייעת מצידו. יש משהו שמניח שמגיע לי. אז שוב אני ואני ואני במרכז. אני הרוכב... קובע את הכיוון , המהירות ושעת ההאבסה, המטרה היא שלי.

 כשאני לוקחת את המילה רתימה לעולם שממנו היא באה, בהמה רתומה לעגלה, אני רואה סוס אחד סוחב ( את עגלת חייו) , אני רואה שני סוסים  ( שהמטרה שלהם משותפת כמו הורות למשל), יש גם קבוצות יותר גדולות ( קהילה )... הבעיה עם המטאפורה הזאת היא שעדיין נדרש מישהו שיצליף בשוט מלמעלה ויתווה את הכיוון, את הקצב ואת שאת ההאבסה. בהיבט האישי ביחס לחזון אישי, לא מצליחה לראות אפשרות אחרת מזאת שאדם יכול לרתום רק את עצמו למשוך את עגלת חייו,  על ציודיו, כליו וחבריו... הוא יכול לבחור להתגלגל עם העגלה בדרך בה מתגלגלים אחרים, ולקבל רעיונות, או הגנה, או ציוד חליפי. או יכול לבחור להיות זה שמצליף בשוט ( לא באמת , רק בשביל הרעש : ) ) ... אבל נשאר מישהו שצריך לסחוב, והוא תמיד יהיה אחר. וגם לגבי "אי זמינות לאחר" , כשאתה מנסה לרתום אותי, או מבקש ממני להרתם שוב ושוב, יש סיכוי שאסרב מתי שהוא, או שארתם ואכעס ( מכיר את החברים האלה שרוצמים אותך כל הזמן? ) , כי בסופו של דבר, אני רתומה לעגלה שלי ולא תמיד אני יכולה להרשות לעצמי לעזוב את העגלה שלי למען העגלה שלך. לא תמיד יש לי אנרגיה לסינרגיה שאתה מבקש.

בעבודה זה מעט שונה... כי השכר שאתה משלם לי זאת ההפקדה הראשונה והמשמעותית. מערכת האנטרסים היא שונה מעט.  

בעבודה אני רתומה לעגלה שלך מלכתחילה, ואם לא הוגדר כך ( אנחנו קצת בבעיה) ... רצוי שתפקיד גם חיוך ואמפתיה, אך עולם העבודה מראה... שאתה גם יכול להיות בוס מגעיל.  

צטט: בנך 2009-05-30 13:19:04

 הי עופר,

רתימה היא לא ניצול האחר, אלא ניצול הזדמנות לשתף אנשים אחרים שיש להם עניין להשתתף בחזון/מטרות שלי.

הרתימה היא  מרצון חופשי  ויוצר סינרגיה ולא מתוך ניצול.

שים לב לפירוש המאוד צר שאתה נותן למשהו למושג ולפרוש האלטרנטיבי של אבינועם. 

הי בנך,

לא אמרתי שהרתימה היא ניצול האחר. אמרתי שאיך שאורבך כתב משתמע מזה ניצול ושכדאי לו לשקול ניסוח מחדש.

בקשר ל"פירוש מאד צר" - לדעתי הרחבתי את המושג הרבה מעבר למה שמישהו כאן הרחיב. נתתי בו משמעות במספר רב של רובדים שלא ראיתי שמישהו אחר נגע בהם בכלל (עוד לא קראתי את מה ששירלי כתבה - בד"כ יש חפיפה כלשהי בדברינו שנובעת מדרך הסתכלות דומה על החיים).

ודווקא מאד שמתי לב לפירוש של אבינועם - ולראיה הכוכב שקיבל ממני עליו.

ההבחנה של אבינועם משלימה במישור הצורני/גשמי את ההבחנה שלי שמדברת יותר על המישור הרוחני.

יש לי הרגשה שאו שלא ממש קראת את שכתבתי, או שלחלופין אתה נותן פירוש מאד צר לצד הרוחני בחיים.

בשני המקרים - ההפסד, ידידי, כולו שלך

חג שמח!

צטט: שירלי בן יהונתן 2009-05-30 13:26:25

להלן הצעתי לדרך בה ניתן להבחין בין אותם מצבים בהם ההיענות לרתימה תגרום לתחושת סיפוק לבין מצבים שיש בהם פוטנציאל לתחושת ניצול.

לשם כך אני הופכת את נקודת המבט לצד של הנרתם ולא של הרותם.

האם ההיענות  לרתימה באה כתמורה או כתרומה?

האם הרתימה היא לאדם או למטרה?

אם אדם נענה לרתימה מתוך מקום בו הוא מרגיש שהוא נותן תמורה בעד טובות קודמות או פוטנציאליות שקיבל או יקבל מאותו אדם הרי שהוא נרתם מתוך יחסי גומלין. הוא נרתם לאדם ולא למטרה. פה קיים פוטנציאל בו האדם ירגיש כי נתן יותר ממה שקיבל או פחות ממה שקיבל וזהו מקור טוב לתחושות ניצול, מרמור או אשם.

אם אדם נענה לרתימה כתרומה הוא נרתם עבור המטרה. אין קשר או כבילות כלשהי לאדם שרתם אלא מחוייבות למטרה עצמה ולפיכך גם אין מקום לתחושת ניצול כלשהי.

 

ובהקשר למאמר, יניב, אני מסכימה עם עופר שבמאמר דיברת הרבה על יחסי גומלין. 

גם אם האדם הרותם נתן בעבר ללא תנאי, ההיענות לרתימה יכולה לבוא מאותו מקום של תחושת מחוייבות. 

בכל מקרה, האחריות לתחושות ולפרשנויות בעקבות הרתימה היא תמיד של האדם החש אותם.

בניגוד לסוסים, פה בשני הצדדים יש בני אדם  - אשר שניהם יכולים לנתק את החבלים המחברים בינהם בכל רגע.

צטט: רוח כחומר 2009-05-30 19:21:24

 

ישנה היענות במובן של תמורה שאין בה פוטנציאל של ניצול... מצאת?

לא הבנתי את השאלה...

צטט: שירלי בן יהונתן 2009-05-30 20:30:14

צטט: רוח כחומר 2009-05-30 19:21:24

 

ישנה היענות במובן של תמורה שאין בה פוטנציאל של ניצול... מצאת?

 

לא הבנתי את השאלה...

אמרת שכשההיענות לרתימה היא במובן של תמורה אז יש פוטנציאל להרגיש מנוצלים.

את דיברת כמובן על תמורה בלשון החזר.

אבל אם ההיענות היא ביטוי של שינוי (תמורה) - לדוגמא של אדם שקודם לא ידע שת"פ מהוא ועתה הוא נענה לרתימה ממקום של שינוי אמיתי בחייו ...

סתם משחק מילים - פשוט כשקראת את דבריך החכמים לקח לי זמן להבין כי קראתי "תמורה" ופירשתי "שינוי" ורק כשהמשכתי לקרוא הבנתי שהתכוונת ל"החזר"....

צטט: מירב מאמנת לחיים 2009-05-30 11:03:37

צטט: רוח כחומר 2009-05-29 23:13:26

אני מבין את מה שאתה מדבר עליו, אבל מפריע לי משהו.

אתה מתאר רתימה כמושתתת על בניית קשר מתוכנן ומובנה עם אנשים כדי לקבל משהו מהם.

כמו שאתה מתאר זאת, זה מריח כמו מניפולציה - "אני אקשיב, אתן מקום לשני ואז 'אצוד' אותו ואוכל להשתמש בו".

 

אין לי מושג למה באמת התכוונת, אך לפי התיאור נראה לי שפיספסת משהו מרכזי פה.

התיאור שלך מוכוון תוצאות ולא דרך - כך מתעוותים כל מיני רעיונות יפים לכדי מציאות עגומה - עניינית, אפקטיבית, תועלתנית אבל חסרת לב ודרך.

 

אני חושב שזו עיקר הביקורת שלי על סוג זה של אימון - הופך אנשים לרובוטים יעילים. אימון כזה רק מגביר את העיוות השורר גם כך בעולמנו ולכן חוטא למטרה האמיתית שלשמה נוצר האימון מראש.

 

אם הייתי נדרש לתאר רתימה הייתי מדבר על תהליך בו אדם לומד לוותר על האגו במידה מסויימת, בו הוא לומד לראות דברים מתוך עיניהם של אחרים - לא בכדי להשיג את התוצאה שלשמה הוא מנסה לרתום אותם, אלא בשביל ללמוד שיש מספר אמיתות בעולם כמספר האנשים שחיים על פניו, ומכאן שאותה אמת כ"כ אבסולוטית שהוא מחזיק בה היא בסה"כ עוד אמת, ולא האמת. - זה שיעור של הרחבה, של צניעות אמיתית (ולא הצטנעות מתחסדת).

 

עוד שיעור שניתן ללמוד בתהליך הוא שמיתחת להבדלים קיימת "אחדיות" (מלשון אחד) של כולנו. כי כשמתחברים לאחר ממקום שכזה, ומורידים את חומות האגו, אפשר להתחבר לנפש שלו בצורה ישירה - מהמקום שכולנו אחד באמת.

 

עוד שיעור הוא "מי מתאים לי?" - במקום לומר שאני יכול להתחבר לכל אחד בכל מקום ובכל זמן, אני מעדיף לבדוק אם באמת התחברתי לשני. אם כן - מצויין אמשיך בתהליך ואבקש עזרתו. אם לא - מה טוב! זה פתח לשיעור מעולה. מה יש בבן-אדם שמולי שמפריע לי להתחבר אליו? זה בד"כ שיקוף של מקום בתוכי שעוד לא פתרתי עם עצמי. למה שארצה לרתום מישהו שמשקף לי את מה שאני עדיין לא שלם איתו? מה באמת ארוויח מזה? מה הבנאדם ירוויח? האם זה הכל ביזנס והמטרה מקדשת? זה שיעור במהם הגבולות שלי, איפה עוד יש לי לעבוד על עצמי? מה מרגיש לי טוב, על פני שיקולים שכלתניים של מה התועלת שאוכל להפיק מהאדם שמולי. זה השיעור של לא למכור את נשמתי למען המטרה - שום מטרה לא שווה את המחיר. שיעור הכניעה למצב שאני לא יכול כרגע לשנות במקום להיכנע לייצר. שיעור שסטיבן קובי קרא לו 'win-win or no game'. אם שנינו לא יכולים להרויח באמת מהמצב - בו לא נשחק בכלל.

 

יש עוד המון שיעורים - וכולם עולים על המטרה שלשמה אנו מנסים "לרתום" אחרים. ואז גם ההישג שברתימה, או המפלה שבאי ההצלחה לרתום מקבלים את הפרופורציה האמיתית שלהם. "הבל הבלים הכל הבל" אמר קהלת...

 

ממניפולציה לצורך השגת מטרה צרה - לפתע הופכת הרתימה לסדרת שיעורים עמוקה, שמעשירה, מרחיבה, מצניעה ומאחדת.

 

אני מכיר אנשים שרותמים בשתי הדרכים. גם הייתי לא פעם מושא לרתימות, בעיקר מהסוג שאתה תיארת. יש הבדל מהותי בתחושה עימה נשארתי אחרי התהליך משני הסוגים - אחד העצים אותי מבפנים ונתן לי לבטא את מי שאני באמת. בשני לפעמים הייתי זקוק למקלחת כדי לשטוף מעלי את תחושת הניצול. אחד קירב אותי ויצר קשר שנמשך עד היום. האחר הרחיק אותי.

 

 

אני חושבת שתמיד "יוצא משהו" לזה המוכן להירתם. אחרת לא היה נרתם.

גם בסיטואציה בה אדם מרגיש מנוצל, הוא נרתם כי היה לו תסריט לגבי מה ייצא לו מזה

תחושת הניצול מגיעה כאשר הסחורה לא מסופקת, הסרט לא הלך לפי התסריט.

מכל כיוון שלא תראו את זה, זה תמיד "תן וקח".

זה מניפולטיבי כאשר מנסים לרתום אדם ע"י שקרים והבטחות שווא

זה מעצים ומפרה כאשר מקפידים על האמת, הפרטים הקטנים, תיאום הציפיות

ומאפשרים את הבחירה

הי מירב,

מסכים בהחלט, שתמיד יוצא לנרתם "משהו". חשוב לי להדגיש, שה "משהו " הזה, הוא חזק, פנימי ואמיתי.

וכפי שאמרת, שכאשר מקפידים על האמת, הפרטים הקטנים ותיאום הציפיות, אז הרתימה תהיה בעוצמתה.

תודה

צטט: רוח כחומר 2009-05-30 12:43:37

צטט: orbach coaching 2009-05-30 08:36:40

 

הי עופר,

 

תודה רבה על הדברים.

 

אני מסכים עם דברייך, מסכים עם נושא הוויתור על האגו,

 

לא ממש מסכים עם נושא הניצול, אני רותם אנשים, שקרובים אלי, שסובבים אותי, שעד שהגעתי איתם לעניין הרתימה, יש שם קשר, יש שם הקשבה אמיתי הרבה לפני שידעתי למה ארצה לרתום אותם.

 

כדרך חיים, אני מתעניין באנשים, אוהב אנשים, רוצה בהצלחתם ובאושר שלהם ומכאן, כשאני מול אדם כזה או אחר, האגן לחלוטין לא נמצא שם, אלא משהו אמיתי וכן.

 

וכשחייך בנויים באופן הזה, אני לא חושב שמישהו אי פעם יצא מאינטראקציה איתי בצורך לרוץ למקלחת כדי להישטף מתחושת הניצול.

 

ובכל מקרה, אני שמח, שאנחנו מסכימים כי הרתימה מאפשרת את מטרותינו, לעשות את הדברים לבד, מעט יותר מורכב.

 

תודה

 

למען האמת לא חשבתי אחרת עליך - פשוט מקריאת הדברים כמו שהם זו ההרגשה שעלתה - תועלתנות לשמה. חשבתי שכדאי שתדע כדי שתוכל לחדד ולהבהיר כי לא בטוח שכל מי שקורא יראה זאת כמו שהתכוונת.

תודה רבה.

זאת הסיבה שאנחנו סביבה תומכת האחד לשני.

צטט: שירלי בן יהונתן 2009-05-30 13:38:42

ועוד משהו... אולי דווקא בגלל הקונוטציה לסוסים ולכבלים, אני לא לגמרי מתחברת למונח הזה.

מה רע בשיתוף פעולה?

 

שירלי,

האם בשיתוף פעולה אנחנו לא מחזקים את התן וקח?

צטט: הכל-בסדר 2009-05-30 13:44:17

אני לא מתחברת לרעיון הרתימה.

אני מביאה את עצמי,ממקום אותנטי שלי.במקום האותנטי הזה אני יכולה לראות את מי שאיתי בשיח ולהיות קשובה לו במלוא תשומת הלב.

מכאן-אני מאמינה שאני מאפשרת את המרחב הפתוח לו/לה להיות באמצע גם כן ולהתנהל לפי מה נכון לו/ה לאותו זמן.

נקודת המוצא שלי היא שכל אחד יש לו ידיעה מלאה על מה שמתאים לו באותו זמן.

לי מתאים יותר לאפשר מאשר לרתום ואני בכלל לא נכנסת למילה עצמה על האפשוריות השונות לפרש אותה.

חג שמח

אנה

www.co-rakut.co.il

 

הי אנה,

תודה שאת כאן.

יכול להיות שלא הסברתי את עצמי מספיק.

כאשר את רוצה להשיג את החזון שלך, כאשר יש לך תוכנית פעולה עמוסה בפעולות.

כאשר חלק נכבד מהפעולות הנדרשות, אינך יכולה לעשות לבד.

אז, השיתוף של האחרים בחזון שלך והבקשה להירתם להגשמת החזון, יכולה לסייע לך להגיע לחזון ביתר קלות.

כיצד זה מתקשר ל "לאפשר"?

צטט: edna maimon 2009-05-30 16:13:16

אדם שלא רוצה להירתם, לא ירתם.

מכאן, שרתימה (במקרה שלנו למטרה חיובית), אינה מניפולציה.

למשל,יניב רתם אותנו להגיב...חח

יש מישהו שמרגיש שהפעילו עליו מניפולציה?

כולנו נרתמנו להגיב מתוך רצון חופשי.

אבינועם, תגובתך גרמה לי לרתום לך כוכב...

 

הרתימה  כנושא עולה בתהליך האימון,

 ובעיקר בתוכנית הפעולה,

אני משייכת את הרתימה לסביבות תומכות,

ישנם מתאמנים שלא מודעים לכח של הרתימה

של הסביבות התומכות שלהם..

ומופתעים לגלות  עד כמה הצד השני שמח להירתם

ולקחת חלק. 

*********************** 

ובהקשר לתגובות שעלו פה למושג רתימה

וזו דעתי בנושא: 

רתימה והיענות לרתימה

כל-כך פשוט..

מתי זה מתחיל להיות מסובך?

כשעולות מילים כמו:

"ניצול.. רווח..מניפולציה..מה יצא לי מי זה.."

וכשזה עולה..לא להיות שם..

וכשההיענות לרתימה באה ממקום "נקי"  ומכל הלב

לכו על זה..!