אתמול הייתי באירוע התרמה בוילה בסביון. זוגתי שתחייה מתנדבת בעמותה. נכנסנו בשער הוילה היפה, לאחר בדיקת   השמות,  אנחנו בחצר האירוע.   בריכה מוארת באור נוגות במרכז הגינה הירוקה והמוארת להפליא, תזמורת ג'ז מקבלת את פנינו, . יפות ויפים, עשירות ועשירים, ידוענים ומפורסמים ואני - בעלה של זוגתי שתחייה.

אותי לא ראו ולא ספרו ממטר, אני נראה טוב, התלבשתי בסדר גינס שחורות הולמות וחולצה ורודה, הלכתי זקוף, חייכתי, שידרתי אושר ואושר ובכל זאת לא ראו אותי ממטר. איך הם הבחינו ובצדק שאני לא איש עשיר?  עשיתי הכל שיחשבו כך...

אין לי עניין למתג את עצמי כאיש עשיר עתה,  בגילי המופלג. אבל יש לי עניין אנתרופולגי להבין,  איך הם קלטו את זה?

לעצם העניין, המטרה הייתה טובה, הכסף נאסף, האוכל היה טעים, ומזג האוויר היה לטובתנו.

יום טוב.

כנראה שהשלולית של העשירים מספיק קטנה והם מכירים אחד את השני...

או שלא נודף ממך מספיק ריח של דולרים..

איזהו עשיר? השמח בחלקו.