שרלטנים באמנות הם אמנים שיוצרים באופן  באופן שרלטני ,

למשל ,במקום לשים ירוק הם שמים אדום ,

במקום לצייר פרח הם מציירים , אפרוח.

וזה קלות בלתי נסבלת.

צטט: דבי לוזיה 2009-06-04 13:03:25

אוקי, אנסה לעשות קצת סדר בכל התגובות המעניינות כאן.

 

ברור שיש כאן שתי גישות: אלה שחושבים שכל יוצר הוא אמן בדרגת איכות זו או אחרת מול אלה שמסכימים איתי שלא.

הנדיבים, נקרא לגישה השנייה, טוענים שלכל אחד מגיע הזדמנות באשר הוא.

 

אני דווקא חושבת שמה שמייחד אמנים הוא שהם לא אנשי מקצוע "ככל מקצוע". אמנים הם אנשים מיוחדים ונפלאים - הם עמוד האש ההולך לפני המחנה ואני, בתור גלריסטית זכיתי  בכך שאני יכולה להציג לעולם אמנים שהם ראויים בעיני.

 

לכן אולי אני באמת כל כך מתקוממת נגד הקלות הבלתי נסבלת, מבחינתי, של שרלטנים למיניהם שלא רק שאינם ראויים, הם גם מבקשים הגנה על נפשם הרגישה והפגיעה וגם תובעים לעצמם זכויות בלי ביסוס.

 

כן לימודים, לא לימודים- אני לומדת כל הזמן - לפעמים במוסדות מסודרים ולפעמים לא. לא אתווכח עם אף אדם בעל ידע לא רשמי. הבעייה שלי יותר עם אנשים שמתוך עצלות או יהירות חושבים שהם מעל כל צורך ללמוד ומתרצים את זה בכל מיני תירוצים כמו "זה רק יקלקל את הספונטנית שלי" וכו'.

 

לסיום, אני מייצגת כאן את דעתי בלבד. כמה טוב שיש הרבה גלריות והרבה טעמים וגישות. כמעט כל אחד יכול למצוא מקום שמתאים לו.

מה עם כל הגוונים האפורים?

זה מאוד אקדמאי לחלק את העולם לשניים ;-)

אתייחס לדברייך,

קשה לי להגיד שכל יצירה/יוצר הוא "אמן" כמו שלא כל אחד שנותן לך אלוורה למרוח על הכוויה הוא רופא.

 הזדמנויות שוות, הלוואי - בכל התחומים.

אני חושב שאחד מאבני הנגף החברתיים הם חוסר הזדמנויות שוות, שיש הזדמנויות יש גם מה להפסיד..

לצד אמנים שהם אנשים נפלאים, ישנם גם אמנים שהם חרא של אנשים, עוד באירופה הם היו חרא של אנשים ;-)

לגבי שתי פיסקאות האחרונות אני מסכים איתך באופן כמעט מלא,

למרות שלא הייתי מסייג את עניין כן/לא להכווח עם מישהו על בסיס השכלתו הרשמית, אלא בעיקר לפי רמת העניין של הנושא הנידון (הויכוח) ודברי אותו אדם- ענייניים, מעניינים, קשקשנים, מנשאים.. 

אסיים בנימה אישית,

שניראה לי שאלה שמפחדים ללמוד הם אותם אלה שחוששים לדעת שהם אינם יודעים דבר.

וואו , ארז הצליח לך ,

"שניראה לי שאלה שמפחדים ללמוד הם אותם אלה שחוששים לדעת שהם אינם יודעים דבר. "

יפה .

צטט: a#mili 2009-06-05 00:04:25

וואו , ארז הצליח לך ,

 

"שניראה לי שאלה שמפחדים ללמוד הם אותם אלה שחוששים לדעת שהם אינם יודעים דבר. "

 

יפה .

תודה,

אבל זה לא אני - זה גילגול של

"ההבדל היחיד ביני לבינכם זה שאני יודע שאני לא יודע כלום"

מצאתי דיון על שרלתנות באמנות.

שרלטן, על פי אבן שושן = נוכל, מתעתע, חסר אחריות המכשיל אחרים בידיעותיו המסולפות או במומחיותו המפוקפקת.

תודה ליאור.

שלום,

למרות שאני בא מתחום המוסיקה, הדברים שכתבת נשמעו לי מאד מוכרים.

לפני כמה שנים פרסמתי באתר שלי שני מאמרים, שמדברים בעיקר על הפוליטיקה של המוסיקה בישראל, אך גם על ענייני שיווק האמנות וכיצד העניינים מתנהלים בארץ. אני מצרף כאן לינק לאחד המאמרים ומקווה שיעוררו עניין בקרב חברי הקהילה. אני בטוח שהמצב "אצלכם" לא שונה בהרבה...

הנה הלינק שוב במלואו:

http://www.musicbook.co.il/Material/Misc_Articles/Kedem_media_and_critics.pdf

בברכה,

בני קדם

השאלה היא אחרת:

איך כולם מתפרנסים על גב האמן והוא נותר עני...

צטט: *berzulik 2009-06-05 13:09:40

השאלה היא אחרת:

איך כולם מתפרנסים על גב האמן והוא נותר עני...

 

היי ארז,

שאלת שאלה יפה ומורכבת.

שלא אענה לך עליה, מכיוון שאני רוצה להתרכז בתשובה, בפתרון לכך.

מבחינתי, האחראית לכך, היא המדינה.

תחתיה אני אזרחית, אדם ובמקצועי אמן.

מסתבר שבקידמה שבה אנו חיים היום.

במקצועות הרוח, התרבות, ישנו חידלון מוחלט.

ונכתב רבות על כך בדיון הבא ובדיון שהיה בשם 'חוק האמנות':

כל הכבוד! לאיגוד החדש ולאיתן שוקר שמאמץ את רעיון חוק האמנות שהגיתי בשנת 2001 

אשמח שעוד שכמותך, יקומו ויבינו שיש צורך בשינוי עמוק.

מה גם שהינך יוצר, על אחת כמה וכמה.

במדינת ישראל, שהינה מדינתי ועל כן, אני רוצה, שהיא תהווה עבורי ועבור כל אמן, 

נקודת פתיחה בראשית דרכו ורצוי גם במהלכו בדרכו האמנותית.

מה שיקרה ואילך, זה כבר קשור בעצמיותו של האמן, פנימיותו ועצמאותו.

כשנהיה אמריקה... אולי לא נצטרך 'חוק' כזה... עד אז.

ומה גם שיש ב'חוק' זה יותר מאשר רק פרנסה.

אלא גם ישנה חשיבות ושיח על תרבות הקהל שמדיר רגליו מתערוכות וכויצא בזה.

חוסר השקעה, בחללי תצוגה, שיווקן לקהל וכו'.

אולי אז כולם יבינו כמה חשוב ש'חוק' זה ייצא לדרך.

אמנית עכשווית

על מה בעצם יוצא קצפה של הענף? ישנם אמנים מצליחים יותר ומצליחים פחות. אני מכיר אמנים שמוכרים יצירות, הם ממלאים תערוכות בגלריות מכובדות ויש להם קונים בשפע.

מאידך נראה שדי ללחוש את השם דודו גרשטיין בכדי שכל העושים בעולם האומנות יקפצו על רגליהם האחוריות ויחשפו שיניים. 

האם המדד הוא כמה האמן מצליח בכדי שהאומנות שלו תהפוך מאומנות ליצרנות ותעשיה? האם אמן חייב לנפק מקסימום אומנות ואילו מי שמנפק יותר הוא תעשיין? 

ומה רע בכך שאמן ירוויח מהאומנות שלו? גדולי האומנים עשו עבודות בהזמנה כדי להרוויח את לחמם, במה הם שגו? 

צטט: ב נ י 2009-06-04 10:14:04

אנו חיים בעולם של אינסטנט.

אין צורך ללמוד דבר, כי אין יותר בורים בעולם. כולם אוטודידקטים.

כשם שכול מי שנכח באיזו סדנא של יום וחצי נהייה מאמן (coach), וכול בטלן נהייה מטפל (healer),

כול מי שמורח קצת צבע על בד, הופך מידית, לפחות בעיני עצמו,  לאמן.

כאספן, תפקידן של הגלריות הטובות חשוב מאד בעיני. הן מפרידות מוץ מבר.

הגלריסטים בתפקידם כחיץ, גם סופגים את  היללות וההשמצות של "המקופחים" למיניהם.

נראה לי שבקרוב נהייה עדים לריאליטי "אמן נולד".

יביאו לאולפן כול מיני "כישרונות".

האמן שיבחר ע"י הצופים יהיה כמובן זה שהוא הכי חתיך, או זו שהיא הכי כוסית.  

 תראה , אני לא ממש מבין בציור , 

אבל אם אתה מתכון ללמוד צילום מהאינטרנט - כדאי שתחפש מקצוע אחר, 

רמת השטויות שניכתבים בנושאי צילום באינטרנט (וזה מקצוע טכני - עובדות לא השערות) פשוט שערוריתית, 

לגבי נושא שכר הרופא - 

רופא אני צריך - לכן אני משלם לו, ואני גם בוחר אותו, ואני גם אתבע אותו עם יפשל, 

לגבי הצלחת ציירים בעבר - 

מי אמר שכולם הצליחו? כל מי שאנחנו מכירים היום הצליח בעבר, מי יודע כמה לא הצליחו ואינם מוכרים? 

לגבי מוזאונים - 

הם מקבלים כספים מהציבור לכן הם צריכים ליצג את הציבור, היום הם גופים עיליתיסטים  שמקבלים כספית מהציבור אבל לא נותנים לו מספיק, 

ניראה לי שהמינימום היה שהכניסה תהיה חינם או סימלית, 

מה שיותר מעניין אותי זה דוקא אוצרים,

מה הכישורים שצריך לזה?

מה ההשכלה שצריך?

האם הם חייבים או שרצוי שיהיו גם אומנים?

האם יש אוצרים טובים שאינם בעלי השכלה פורמלית ואינם אמנים?

צטט: *berzulik 2009-06-05 13:09:40

השאלה היא אחרת:

איך כולם מתפרנסים על גב האמן והוא נותר עני...

 

 אולי בגלל שהביקוש הוא הרבה יותר קטן מההיצע? יש כל כך הרבה אמנים.