צטט: א ב י נ ו ע ם 2009-06-04 15:18:12

צטט: מונה ניר גלעד 2009-06-04 10:56:56

הי צילה

התשובה שלי קצת אחרת מהתשובות שקיבלת והיא באה מהמקום

שבו אני חיה שכל מתאמן הוא השתקפות שלי ואני שלו כמובן.

אני, כמו אסנת, מדברת בשיחת ההכרות על מחויבות לזמן

והדבר המדהים שראיתי בשלושת השנים שבהן אני מאמנת הוא -

שכל עודי נושא הזמן לא היה פתור בחיים שלי אנשים היו מאחרים הרבה יותר.

אפשר להגיד שזמן מאד חשוב לי, אני יכולה לדבר את זה כל היום

אבל אם ה Being שלי הוא של מישהי שמאחרת (פה ושם, לא רציני...)

יגיעו אלי המתאמנים שאצלם איחור של כמה דקות הוא לא סוף העולם.

זמן הוא אנרגיה בדיוק כמו כסף

ורובנו חיים ששתיהן אמורפיות:-)

אז אם היום היה מישהו מאחר לאימונים (ולא באופן חד פעמי)

הייתי מתבוננת איפה זה מופיע בחיים שלי.

יום נפלא

מונה.

 

הכי קל להצביע על המתאמן כמקור לתקיעות כאשר משהו לא עובד באימון.

ההתבוננות שלך בתוך עצמך מעידה שאת עובדת נכון, מחוייבת ולוקחת אחריות כמאמנת.

אני איתך גברת מונה ניר גלעד :)

 

 הי מונה ואבינועם חביבי,

 לא מספיק בהיר עבורי הכוונה שבמשפט אני חיה שכל מתאמן הוא השתקפות שלי ואני שלו .

 טוב, אני מבין את המשמעות והכוונה שבהבחנה "השתקפות" אבל לא ברור לי למה זה כאן.

 האם תמיד עם כל מתאמן, (ואם למשל יש 3 ביום , 3 פעמים בשבוע -...) יש לזה סוף ?

 האם האמירה מתייחסת רק לשעת האימון או בנושא האימון שעל הפרק ?

 כלומר מה אני רוצה להגיד, אני חש שיש כאן סטייה לעבר אחד ממכשלות והסכנות הגדולות באימון וזה ה- attechment למתאמן או לנושא האימון הספציפי בתהליך.

זה יותר מלתת דרור לרגש שמשפיע באימון זה לחיות את הרגש - זה מצב שמזמין חוסר אפקטיביות שלנו כמאמנים ולא משרת את המתאמן.

ההתבוננות בחיים שלך עדיין אינה חייבת להשפיע על האימון (לחיוב או שלילה), הרי לא מעולמך את מאמנת אלא מעולמו וצרכיו ולפיכך אלו 2 שיחות/ מצבים שונים , אינם קשורים ותמיד תמיד אפשר להתבונן לתוך חייך (וטוב לעשות זאת מידי פעם) ולא מתוך ההקשר האימוני.

נקודת המוצא שלי בהתייחסות מתוך הנחה בסיסית שנכרת ביני למתאמן ברית של שותפות הכוללת גם דרכי התנהגות, תקשורת מחוייבות הדדית וכד'. אני מעדיף לטפל בסטייה כשהעניין עדיין קטן ובחיתוליו שכן, (מבלי להתייחס למקרה ספציפי ונסיבות מקילות אלא ככלל עקרוני),  - סביר להניח שזה קורה למתאמן בעוד ארועים ומקומות והינו משלם מחירים בגין כך שלרוב גם אינו מודע להן וזה העיקר עבורי באימון בשבילו.

מחבק בבט

צטט: bebt 2009-06-07 14:39:07

צטט: א ב י נ ו ע ם 2009-06-04 15:18:12

צטט: מונה ניר גלעד 2009-06-04 10:56:56

הי צילה

התשובה שלי קצת אחרת מהתשובות שקיבלת והיא באה מהמקום

שבו אני חיה שכל מתאמן הוא השתקפות שלי ואני שלו כמובן.

אני, כמו אסנת, מדברת בשיחת ההכרות על מחויבות לזמן

והדבר המדהים שראיתי בשלושת השנים שבהן אני מאמנת הוא -

שכל עודי נושא הזמן לא היה פתור בחיים שלי אנשים היו מאחרים הרבה יותר.

אפשר להגיד שזמן מאד חשוב לי, אני יכולה לדבר את זה כל היום

אבל אם ה Being שלי הוא של מישהי שמאחרת (פה ושם, לא רציני...)

יגיעו אלי המתאמנים שאצלם איחור של כמה דקות הוא לא סוף העולם.

זמן הוא אנרגיה בדיוק כמו כסף

ורובנו חיים ששתיהן אמורפיות:-)

אז אם היום היה מישהו מאחר לאימונים (ולא באופן חד פעמי)

הייתי מתבוננת איפה זה מופיע בחיים שלי.

יום נפלא

מונה.

 

הכי קל להצביע על המתאמן כמקור לתקיעות כאשר משהו לא עובד באימון.

ההתבוננות שלך בתוך עצמך מעידה שאת עובדת נכון, מחוייבת ולוקחת אחריות כמאמנת.

אני איתך גברת מונה ניר גלעד :)

 

 

 הי מונה ואבינועם חביבי,

 לא מספיק בהיר עבורי הכוונה שבמשפט אני חיה שכל מתאמן הוא השתקפות שלי ואני שלו .

 טוב, אני מבין את המשמעות והכוונה שבהבחנה "השתקפות" אבל לא ברור לי למה זה כאן.

 האם תמיד עם כל מתאמן, (ואם למשל יש 3 ביום , 3 פעמים בשבוע -...) יש לזה סוף ?

 האם האמירה מתייחסת רק לשעת האימון או בנושא האימון שעל הפרק ?

 

 כלומר מה אני רוצה להגיד, אני חש שיש כאן סטייה לעבר אחד ממכשלות והסכנות הגדולות באימון וזה ה- attechment למתאמן או לנושא האימון הספציפי בתהליך.

זה יותר מלתת דרור לרגש שמשפיע באימון זה לחיות את הרגש - זה מצב שמזמין חוסר אפקטיביות שלנו כמאמנים ולא משרת את המתאמן.

 

ההתבוננות בחיים שלך עדיין אינה חייבת להשפיע על האימון (לחיוב או שלילה), הרי לא מעולמך את מאמנת אלא מעולמו וצרכיו ולפיכך אלו 2 שיחות/ מצבים שונים , אינם קשורים ותמיד תמיד אפשר להתבונן לתוך חייך (וטוב לעשות זאת מידי פעם) ולא מתוך ההקשר האימוני.

 

נקודת המוצא שלי בהתייחסות מתוך הנחה בסיסית שנכרת ביני למתאמן ברית של שותפות הכוללת גם דרכי התנהגות, תקשורת מחוייבות הדדית וכד'. אני מעדיף לטפל בסטייה כשהעניין עדיין קטן ובחיתוליו שכן, (מבלי להתייחס למקרה ספציפי ונסיבות מקילות אלא ככלל עקרוני),  - סביר להניח שזה קורה למתאמן בעוד ארועים ומקומות והינו משלם מחירים בגין כך שלרוב גם אינו מודע להן וזה העיקר עבורי באימון בשבילו.

מחבק בבט

בבט יקירי

אני אסביר לך מהי השתקפות בעיני ואני מתנצלת שההסבר שלי לא היה בהיר,

תודה ששיקפת לי את זה.

מבחינתי, וזה כמובן רק בעולמי, לאמן מישהו על איחורים

ולבדוק איפה זה אצלו משפיע על חייו ואיך מתקנים את זה

זו דרך אחת

הדרך שלי לחיות את חיי ולאמן היא

לראות איפה זה פוגש אותי

כשמישהו מאחר באופן קבוע או כשיש לי יותר ממתאמן אחד שמבטל אימונים

אני בודקת איפה אני לא מדויקת בחיים שלי (וזה לא חייב להיות קשור דווקא לזמן)

כי איחורים זו דרך לומר משהו ללא מילים.

למשל, אם מישהו בא אלי לאימון ורוצה לעבוד על היעוד שלו

ואני עדיין מאמנת רק חלקית

כי אני חיה השרדות ועובדת בעבודה נוספת

אותו מתאמן לא יפרוץ שם דרך כי אנחנו השתקפות זה של זו.

אין שום קשר בין השתקפות להיצמדות-

נהפוך הוא, באסכולה האימונית שלנו באימושיין יש הרבה מאד מהבודהיזם

ואחד הדברים שאנחנו עובדים עליו זה הויתור על ההיצמדות.

הנה ציטוט נפלא מתוך אחד הספרים המכוננים ביותר בעיני

"מיתוס זה של האחר שונה ממני הוא האחראי למלחמות, להריסת כדור הארץולכ הצורות והביטויים

האחרים של חוסר הצדק האנושי. אחרי ככלות הכל, מי היה פוגע באדם אחר אילו חווה את האדם

האחר כחלק ממנו?"

מתוך - כוחו של הרגע הזה - אקהרט טול

יום נפלא וחיבוק בחזרה

אני מתחברת למונה ולעוד מגיבים:

תאום ציפיות במפגש ראשון,לכלול כל מה שקורה כחלק מהתהליך כולל איחורים ואי הגעה ולהתבוננן בדפוס שבודאי מופיע בעוד מקומות בחייו.
התוספת שלי היא:

לעיתים קרובות איחורים קשורים דווקא בראש מאוד ביקורתי בתחומים אחרים.הייתי מתבוננת במקומות בהם הראש לא מרשה חופש בחיים (לאהוב?לרקוד?להנות?)ואז יש סוג של "מרד",לא מודע כמובן, המופיע באיחורים.

1. לחפש את הפארדיגמה המסתתרת מאחורי ההתנהגות

2. להתיחס להוויה שלו כמי שמאחר.

3. לשאול את המתאמן איך היה רוצה שאגיב כדי שאוכל להיות אפקטיבית ולעזור לו לצאת מהדפוס

בהצלחה

אנה

צטט: מונה ניר גלעד 2009-06-07 15:21:00

צטט: bebt 2009-06-07 14:39:07

צטט: א ב י נ ו ע ם 2009-06-04 15:18:12

צטט: מונה ניר גלעד 2009-06-04 10:56:56

הי צילה

התשובה שלי קצת אחרת מהתשובות שקיבלת והיא באה מהמקום

שבו אני חיה שכל מתאמן הוא השתקפות שלי ואני שלו כמובן.

אני, כמו אסנת, מדברת בשיחת ההכרות על מחויבות לזמן

והדבר המדהים שראיתי בשלושת השנים שבהן אני מאמנת הוא -

שכל עודי נושא הזמן לא היה פתור בחיים שלי אנשים היו מאחרים הרבה יותר.

אפשר להגיד שזמן מאד חשוב לי, אני יכולה לדבר את זה כל היום

אבל אם ה Being שלי הוא של מישהי שמאחרת (פה ושם, לא רציני...)

יגיעו אלי המתאמנים שאצלם איחור של כמה דקות הוא לא סוף העולם.

זמן הוא אנרגיה בדיוק כמו כסף

ורובנו חיים ששתיהן אמורפיות:-)

אז אם היום היה מישהו מאחר לאימונים (ולא באופן חד פעמי)

הייתי מתבוננת איפה זה מופיע בחיים שלי.

יום נפלא

מונה.

 

הכי קל להצביע על המתאמן כמקור לתקיעות כאשר משהו לא עובד באימון.

ההתבוננות שלך בתוך עצמך מעידה שאת עובדת נכון, מחוייבת ולוקחת אחריות כמאמנת.

אני איתך גברת מונה ניר גלעד :)

 

 

 הי מונה ואבינועם חביבי,

 לא מספיק בהיר עבורי הכוונה שבמשפט אני חיה שכל מתאמן הוא השתקפות שלי ואני שלו .

 טוב, אני מבין את המשמעות והכוונה שבהבחנה "השתקפות" אבל לא ברור לי למה זה כאן.

 האם תמיד עם כל מתאמן, (ואם למשל יש 3 ביום , 3 פעמים בשבוע -...) יש לזה סוף ?

 האם האמירה מתייחסת רק לשעת האימון או בנושא האימון שעל הפרק ?

 

 כלומר מה אני רוצה להגיד, אני חש שיש כאן סטייה לעבר אחד ממכשלות והסכנות הגדולות באימון וזה ה- attechment למתאמן או לנושא האימון הספציפי בתהליך.

זה יותר מלתת דרור לרגש שמשפיע באימון זה לחיות את הרגש - זה מצב שמזמין חוסר אפקטיביות שלנו כמאמנים ולא משרת את המתאמן.

 

ההתבוננות בחיים שלך עדיין אינה חייבת להשפיע על האימון (לחיוב או שלילה), הרי לא מעולמך את מאמנת אלא מעולמו וצרכיו ולפיכך אלו 2 שיחות/ מצבים שונים , אינם קשורים ותמיד תמיד אפשר להתבונן לתוך חייך (וטוב לעשות זאת מידי פעם) ולא מתוך ההקשר האימוני.

 

נקודת המוצא שלי בהתייחסות מתוך הנחה בסיסית שנכרת ביני למתאמן ברית של שותפות הכוללת גם דרכי התנהגות, תקשורת מחוייבות הדדית וכד'. אני מעדיף לטפל בסטייה כשהעניין עדיין קטן ובחיתוליו שכן, (מבלי להתייחס למקרה ספציפי ונסיבות מקילות אלא ככלל עקרוני),  - סביר להניח שזה קורה למתאמן בעוד ארועים ומקומות והינו משלם מחירים בגין כך שלרוב גם אינו מודע להן וזה העיקר עבורי באימון בשבילו.

מחבק בבט

בבט יקירי

אני אסביר לך מהי השתקפות בעיני ואני מתנצלת שההסבר שלי לא היה בהיר,

תודה ששיקפת לי את זה.

מבחינתי, וזה כמובן רק בעולמי, לאמן מישהו על איחורים

ולבדוק איפה זה אצלו משפיע על חייו ואיך מתקנים את זה

זו דרך אחת

הדרך שלי לחיות את חיי ולאמן היא

לראות איפה זה פוגש אותי

כשמישהו מאחר באופן קבוע או כשיש לי יותר ממתאמן אחד שמבטל אימונים

אני בודקת איפה אני לא מדויקת בחיים שלי (וזה לא חייב להיות קשור דווקא לזמן)

כי איחורים זו דרך לומר משהו ללא מילים.

למשל, אם מישהו בא אלי לאימון ורוצה לעבוד על היעוד שלו

ואני עדיין מאמנת רק חלקית

כי אני חיה השרדות ועובדת בעבודה נוספת

אותו מתאמן לא יפרוץ שם דרך כי אנחנו השתקפות זה של זו.

אין שום קשר בין השתקפות להיצמדות-

נהפוך הוא, באסכולה האימונית שלנו באימושיין יש הרבה מאד מהבודהיזם

ואחד הדברים שאנחנו עובדים עליו זה הויתור על ההיצמדות.

הנה ציטוט נפלא מתוך אחד הספרים המכוננים ביותר בעיני

"מיתוס זה של האחר שונה ממני הוא האחראי למלחמות, להריסת כדור הארץולכ הצורות והביטויים

האחרים של חוסר הצדק האנושי. אחרי ככלות הכל, מי היה פוגע באדם אחר אילו חווה את האדם

האחר כחלק ממנו?"

מתוך - כוחו של הרגע הזה - אקהרט טול

יום נפלא וחיבוק בחזרה

  נתראה ביום חמישי ונתחבק ממש משהו משהו

 אני אשתדל לא לאחר שלא יהיו לך "סיבוכים אנרגטים" בערב