אם לא שמתם לב, אז בשבועיים האחרונים אנחנו מתעוררים מדי בוקר עם כותרות ראשיות על הנעשה במאחורי הקלעים של ועדת וינוגרד.

הדו"ח שאמור לצאת בסוף החודש, מרכז עניין רב.

השאלה היא - מי מזין את מכונת הספין?

הרי בועדה עצמה יש כחמישה חברים ועוד כחמישה אנשי תפעול, דובר ועוזרים.

האם אחד מאותם עשרה אנשים משמן את הגלגלים? מה האינטרס שלהם?

האופציה הנוספת היא שמי שמשמן הם אנשי המעגל השני - הנחקרים עצמם.

ומכאן עולה השאלה, מדוע העיתונאים נוהים אחרי האימרות האלה מפי בעלי אינטרס?

האם הם באמת יכולים להסתמך על דעות של בעלי אינטרס?

אני מניחה שדווקא בעלי העניין.

אופתע מאד אם ההדלפות לא מגיעות ישירות מראה"מ. יש כאן בחירה אסטרטגית מצידו שנועדה לסייע לו בועדה דרך דעת הקהל. יתכן שאולמרט ואנשיו הגיעו למסקנה כי אנשי הועדה נמצאים בתפיסה מקילה יחסית לציבור וכדי להקל על הועדה להקל עליו מנסים לגשר על הפער.

זה איזור די מסוכן לייצר לגביו ספינים ואני לא בטוחה שזו אסטרטגיה נכונה מבחינתו.

ושמת לב לספין היום נגד גנות בגל"צ על כך שבידי אסיר היה מידע על פיגוע...

ממש שקוף.

לשאלתך על העיתונאים ונהייתם אחרי מידע מפי בעלי אינטרס, הרי שכל מידע שמגיע אליהם הוא במידה כזו או אחרת, מידי מי שיש לו את האינטרס שמידע מסוים יופיע בעיתון, ובהקשר שהוא רוצה לנתב אליו את המידע.

האם הם באמת צריכים לשתף עם זה פעולה? הם צמאים למידע.

לטעמי, השאלה היא פחות אם הם משתמשים במידע הזה בכלל או לא, אלא איך הם מעבדים אותו. כמה מהם באמת מפעילים חשיבה ביקורתית וחוקרים לעומק, מפרשים ומעלים שאלות, מסוגלים לקחת צעד אחורה ולהסתכל על כל הקרקס התקשורתי מבחוץ ולהעלות שאלות על עצם קיומו של קרקס כזה.

מה שבטוח, זה שיש להם אינטרס מובהק לייצר ולשמר קשרים ידידותיים והדדיים עם בעלי האינטרס, כי אצלם נמצא המידע ה"חם". הן קריירות העיתונאים, והן קריירות בעלי האינטרס, תלויים זה בזה. לכן לא בטוח שחשיבה ביקורתית היא בראש מעיניהם.

שאפו ליועצי הועדה ששמו קץ לפחות ל - 24 שעות לשמועות סביב הועדה ועשו קצת סדר.

אפשר להרגע תוך זמן קצר הכל יחזור...